אוניברסיטת בר-אילן וארגון המדענים הישראלים בחו"ל, ScienceAbroad, הודיעו על כוונה לקלוט באוניברסיטת בר-אילן 150 מדענים חדשים בתחומי המדעים המדויקים, המתמטיקה וההנדסה. את התוכנית מובילים נשיא האוניברסיטה פרופ' אריה צבן, יחד עם סגנית הנשיא למחקר פרופ' שולמית מיכאלי, שהציבו לעצמם יעד: לקלוט 150 מדענים חדשים בעשור הקרוב. באוניברסיטה מועסקים היום 700 חוקרים בכירים, כך שבאמצעות תוכנית זו האוניברסיטה תגדיל את הסגל שלה באופן משמעותי.
עלות התוכנית מוערכת ב-150 מיליון דולר, על פי תחשיב לפיו עלות קליטת מדען חדש בתחום המדעים המדויקים - כולל שכר, מעבדה, ציוד ותקציב סטודנטים - עומד על כמיליון דולר לחוקר. האוניברסיטה מסרה כי כבר נערכה לפרויקט מבחינה תקציבית, מתוך המקורות הקיימים שלה. תקציבי האוניברסיטאות מבוססים על תמיכה של משרד החינוך, שכר הלימוד ותרומות.
האוניברסיטאות מתחרות על החזרת הגולים
זו הפעם הראשונה שבה מוסד אקדמי מכריז על מבצע להשבת מדענים בסדר גודל כזה. יצוין כי אוניברסיטאות המחקר המובילות האחרות קולטות אנשי סגל בקצב של כ-50 מדענים בשנה, ואוניברסיטת תל אביב אף דיווחה בעבר על השבת 100 מדענים מחו"ל בתוך שלוש שנים. עם זאת, עד כה הדבר לא נעשה במסגרת תוכנית רשמית בעלת תקציב מיוחד במבט קדימה כמו במקרה הזה.
בשלב הראשון, כדי לעודד את חזרת מדענים לבר-אילן, האוניברסיטה תקיים יחד עם סיינס אברוד ומשרד העלייה והקליטה יריד תעסוקה. ירידי התעסוקה מתקיימים במרכזי ארגון המדענים הישראליים (מרכזי סיינס אברוד) בבוסטון, ניו יורק, וושינגטון די סי, לוס אנג'לס, סן דייגו, ברקלי וסטנפורד.
על פי הערכות כ-2,000 חוקרים ישראלים עובדים במוסדות ההשכלה הגבוהה בחו"ל, בעיקר בארצות הברית ובאירופה. האוניברסיטאות האחרות בישראל מתחרות אף הן על מאגר זה של מדענים, כך שכל אוניברסיטה תצטרך כעת להתאמץ יותר להביא אליה את הקצפת של המוחות הגולים.
פרופ' שולמית מיכאלי, שעומדת בראש המשלחת, ציינה כי: "בכוונתנו לספר למדענים הישראלים בחו"ל שאוניברסיטת בר-אילן נמצאת בימים אלו בתנופת צמיחה חסרת תקדים והיא ערוכה ויכולה להיות הבית האקדמי האידיאלי אליו הם חוזרים".
לתקן את נזקי "העשור האבוד"
חברי המשלחת הנוספים מאוניברסיטת בר- אילן שיצטרפו למשלחת בראשותה של פרופ' מיכאלי הינם: פרופ' שרון רוטשטיין מהחלקה לכימיה באוניברסיטת בר-אילן, שתציג את הניסיון האישי כמדענית צעירה באוניברסיטה וכן את המחקר במחלקות לפיסיקה וכימיה; פרופ' אלכס פיש , ראש מסלול הננו-אלקטרוניקה בפקולטה להנדסה, שיציג את הפקולטה להנדסה ויספר על קליטתו האישית באוניברסיטה; ו פרופ' יהונתן אומן - ראש המחלקה למדעי המחשב, שיציג את המחקרים העדכניים שבמחלקתו.
אוניברסיטת בר-אילן הייתה מזוהה בעבר עם מדעי הרוח, החברה והיהדות, אולם בעשור האחרון היא בונה יכולות משמעותיות בתחום המדעים. המהלך הזה עשוי לקדם את האוניברסיטה עוד יותר באפיק זה ולהציב אותה בשורה אחת עם אוניברסיטאות המחקר המובילות בארץ בתחומי המדעים המדויקים. תחומי המדעים המדויקים מקבלים בדרך כלל תמיכה גבוהה יותר במענקי מחקר ובתרומות, כך שההשקעה עשויה להתחיל להחזיר את עצמה עוד לפני שיגמר העשור.
נזכיר כי בתחילת שנות ה-2000, בתקופה שכונתה "העשור האבוד" של ההשכלה הגבוהה בישראל, תקנים רבים של חוקרים חדשים באוניברסיטאות לא תוקצבו כלל. הדבר הוביל לכך שמדענים שיצאו למשרות פוסט דוקטורט בחו"ל לא יכלו להיקלט בישראל, או שנאלצו לעזוב את האקדמיה אם רצו לחזור לארץ. לאחר שמספר דוחות מחקר תיארו את הנזק שעלול להיגרם להשכלה הגבוהה ולתעשייה בישראל כתוצאה מתהליך זה, חל היפוך מגמה, ומ-2009 תקציב ההשכלה הגבוהה כולל סעיף מיוחד לתקצוב מדענים חוזרים. כתוצאה מכך קצב קליטת מדענים חדשים באוניברסיטאות המחקר ובמכללות עומד על כ-300 בשנה מאז תחילת התוכנית.
תקציב ההשכלה הגבוהה עמד על 10.8 מיליארד שקל ב-2018, לעומת 10.5 מיליארד שקל ב-2017. מתוך תקציב ההשכלה הגבוהה מוקצים כ-92 מיליון שקל לקליטת מדענים, כאשר בסעיף התקציבי נכתב במפורש כי הדגש הוא על קליטת חוקרים בתחומי ההנדסה ומדעי המחשב, משום שתחומים אלה דרושים למשק ותעסוקה בישראל. כלומר, מדענים בתחומים פחות יישומיים יצטרכו בינתיים להמתין בחו"ל עד שתפותח תוכנית עבורם.
ממשלת ישראל החליטה בשנת 2010 על תכנית חומש להקמתם של 30 מרכזי מצוינות באקדמיה, במסגרת מדיניותה ל"השבת המוחות". הובלת הפרויקט הוטלה על המועצה להשכלה גבוהה, בפועל הוקמו 18 מרכזי מצויינות בהם נקלטו מדענים חוזרים. בהמשך לאותה החלטה הופעלה כפיילוט על ידי המשרדים: העלייה והקליטה, הכלכלה, המל"ג והאוצר - התכנית הלאומית להשבת אקדמאים. הנרשמים בחו"ל לתכנית נעזרו בה באיתור מקום תעסוקה מתאים בישראל עוד בטרם חזרתם לארץ. הרשות לחדשנות ממשיכה להפעיל התוכנית לכלל האקדמאים הישראלים השוהים בחו"ל והמתכוונים להיקלט בתעשייה (בדגש לבעלי כישורים הנדרשים לתעשיית ההייטק).
ארגון המדענים הישראלים בחו"ל סיינס אברוד (ScienceAbroad), הפועל מאז שנת 2006, הוא ארגון ללא כוונות רווח, ששם לו למטרה לחזק את קשריו עם המדענים הישראלים בעולם ולפעול להשיבם לישראל בתום השתלמותם בחו"ל. הארגון מעניק סבסוד של כרטיס טיסה למדענים המבקשים להגיע לראיונות עבודה בישראל בשיתוף עם משרד העלייה והקליטה.