לא משנה מי קיבל יותר ומי קיבל פחות. הרי ברור שבסוף כולם יקבלו את הטוב מכל הסכם שיושג. אפשר לסמוך על משה כחלון ואבי ניסנקורן, הידידים, שיסדרו את זה, וגם על השר ישראל כ"ץ, זה שכבר הבטיח את מלכות הוועדים על הנמלים הישנים לעוד עשור לפחות, כי גם לו יש כידוע בחירות בקרוב.
אבל זה לא באמת הסיפור, ולו רק כי אחרי ולמרות הכל כסף זה המצרך הכי זול והכי קל לחלוקה שיש לממשלות בכלל ולממשלה הזו בפרט. בעיקר אם זה כסף "חברתי" עבור "השירות הציבורי".
זרע הפורענות מתחיל לפני שנים. עכשיו זה רק שלבי התיקונים לכישלון המתמשך והמפואר של כל הממשלות בנמלי הים. בעידן הזה הכל התחיל בכניעה רועמת לוועדי הנמלים בניסוח "הרפורמה בנמלי הים" של מי שכיהן אז כשר האוצר בנימין נתניהו. השר ופקידיו הכריזו שנגמרה שליטת הוועדים על צוואר הארץ ועל כניסה לעידן התחרות הגדולה. למרות שכל המהלכים הביורוקרטיים אכן התקיימו, התחרות עליה שולם מחיר כספי יקר מאוד נקברה עוד לפני שנולדה. למרות שיש מי שמתגאה בזה שמתקיים איזשהו עימות בין כוחות חיפה לאשדוד - תחרות זה בטח לא.
כך קרה שכאשר ישראל כ"ץ ובנימין נתניהו נכנסו חזרה לממשלה ב-2009, הם מצאו בה בדיוק את מה שהיה לפני הרפורמה בנמלים ההיא. כך קרה שוועדת טרכטנברג בדקה ומצאה, כמו שמבקר המדינה בדק ומצא, שהרפורמה לא השיגה את מטרתה. ניסיונות אמיתיים של ישראל כ"ץ להביא סדר חדש בנמלי הים, מחירים אחרים, לוחות זמנים סבירים והפיכת נמלי ישראל לשער למדינות מזרחיות מאתנו - גם הם חוסלו באיבם. אלון חסן ניצח את ישראל כ"ץ.
וכך החל סיפור הכשלון הגדול שמתחיל ומסתיים בעובדה זו: לאורך חופי ישראל, 196 ק"מ שנושקים לים התיכון יפעלו 5 נמלי ים. 5!! נמל אשדוד הוותיק בו ישלטו כמו תמיד כמה פקידים ממונים וראשי וועדים, נמל הדרום שנבנה עתה על ידי החברה הסינית צ'יינה הארבור ויתופעל על ידי חברת TIL ההולנדית. בצפון יהיה נמל חיפה המיתולוגי שבעבר נשלט על ידי "חיפה האדומה" וגם עכשיו לא חסר לו, ולצדו יתופעל הנמל שמוקם עתה על ידי קבוצת שפיר הנדסה ואשטרום, ובמכרז ההפעלה שלו זכתה החברה הסינית SIPG . טיפה הלאה משם, בחלק המזרחי של נמל הקישון, כבר מתופעל מזה שנים "נמל מספנות ישראל". בעבר חברה ממשלתית פושטת רגל שנמכרה ב-1995 לקבוצת סמי קצב, שלומי פוגל ומשפחת שמלצר שעשו חייל בהשקעתם.
אלא שמפחד הוועדים הוגבלה מלכתחילה פעילות מספנות ישראל באופן שלא יפריע את מנוחת השכנים בנמל חיפה ההסתדרותי. לכן צמיחתו שקטה, הוא בונה, מתקן ומתחזק כלי שייט צבאיים ואזרחיים. לא ברור אם אכן נעשה ניסיון לאפשר למספנות ישראל את הגידול שהיא יכולה לו, ולו כדי לפתח איזושהי תחרות גם בפריקה וטעינה של סחורות מסחריות. ובל נשכח את הנמל השישי של ישראל - נמל אילת. וגם לא את התוכניות להפוך את נמל עקבה לנמל פרטי ראשון שיתפעל קו מכולות תחרותי וישרת ישראלים בכניסתם לשוקי המזרח הרחוק ומזרח אפריקה.
וכך הולך ונגמר לנו הים. 5-6 נמלים, שעוד שנתיים-שלוש יריבו ביניהם, לצד שורה ארוכה של מפעלי התפלת מי ים. היום פועלים 5 מפעלים מרכזים להתפלת מי ים. באשקלון, פלמחים, חדרה, שורק, ואשדוד, וכבר מדברים לא רק בהרחבה שלהם אלא גם בהקמת מתקנים חדשים כי "אנחנו שוב מתייבשים". אז איפה בדיוק יניח הדור הבא את ה"כיסא נוח" שלו מול הים?