רופא / צילום: שאטרסטוק
"סייט מדיקל מפתחת בדיקות בזמן אמת על בסיס דם שנלקח מן האצבע, אבל אל תקראו להם תראנוס", זו הייתה אחת הכותרות שניתנו לאחר שסייט הישראלית השיקה את המוצר הראשון שלה בארה"ב, לפני שבועיים. תראנוס, נזכיר, הייתה חברה בבעלות היזמית הצעירה אליזבת הולמס, שהבטיחה בדיקות דם מיידיות מסוגים שונים לכל דורש, בכל בית מרקחת, ולבסוף, אחרי שגייסה מאות מיליוני דולרים, הואשמה ברמאות וסיכון חיי אדם בבדיקות לא מדויקות. כעת, הולמס ויתר חברי ההנהלה עלולים להישלח לכלא.
האם סייט צריכה לשמוח או לדאוג שהיא פועלת בשוק דומה לזה של תראנוס? התשובה אינה חד-משמעית. תראנוס, הממומנת היטב והמתוקשרת מאוד, הניחה את הבסיס להבנת הצורך בבדיקות דם בזמן אמת. הולמס הפכה את הנושא הזה לסקסי, וזיקקה את המודל העסקי האפשרי. ישנה הסכמה בקהילה הרפואית שהיא צדקה מאוד בהבנת הצורך והפתרון הדרוש, ורק המדע, אפעס, היה קצת יותר מורכב מכפי שהיא ציפתה.
סייט מדיקל שונה מאוד מתראנוס. המנגנון המדעי שלה וממצאיה הקליניים לא הוחבאו במרתף סודי אלא הוצגו לראווה לביקורת עמיתים. במקום לשווק את המוצרים ישירות לצרכן תוך עקיפת בתי החולים, היא פועלת בשיתוף-פעולה צמוד עם הקהילה הרפואית. גם היעדים שלה קצת פחות יומרניים.
סייט הוקמה ב-2010 על ידי יוסי פולק שהיה מנהל פרויקטים בחברת מובילאיי. "רצינו לקחת את תחום ראיית המכונה וליישם אותו לבריאות וספציפית לבדיקות דם. אחרי שנה בגראז' הצלחנו לשכנע את המיליונר הישראלי משה ינאי להשקיע בנו 3 מיליון דולר וכך החברה החלה רשמית", הוא מספר ל"גלובס".
בתחילת הדרך, החברה יישמה את יכולותיה לאבחון מלריה, וכבר ב-2015 החלה במכירות של בדיקה זו. "כבר מכרנו מעל 100 מכשירים ו-600 אלף בדיקות", אומר פולק. אולם השוק העיקרי שאליו פונה החברה היום הוא בדיקת ספירת דם.
אם עברתם לאחרונה ספירת דם בקופת החולים, ודאי ישבתם בשקט עד שהאח או האחות סחטו מהווריד שלכם מבחנה שלמה של דם. "אחרי כן מדללים את הדם ומעבירים אותו בצינוריות, ועל כל צינורית יושב חיישן חשמלי או חיישן לייזר שסופר את התאים", אומר פולק. זו השיטה בכל קופות החולים והיא עדיפה על השיטה הקודמת, שבה טכנאי מעבדה היה סופר את התאים בעין תחת מיקרוסקופ. "אלא שגם המכשיר האוטומטי יקר. משתלם להחזיק אותו רק אם עושים אלף בדיקות ויותר ביום. לכן לרוב נשלחות הדגימות למעבדה מרכזית, והתוצאות מגיעות רק אחרי 24 שעות, או שהמכשיר מוצב בבית חולים אך גם אז, עד ששולחים את הבדיקה ועד שהיא חוזרת נדרש זמן".
סייט פיתחה שיטה לבצע את הבדיקה על בסיס מספר טיפות דם שנסחטות מקצה האצבע. החברה פיתחה טכנולוגיה ייחודית המאפשרת לשטח את טיפות הדם על גבי לוחית שנכנסת למכשיר ואת מערכת הראייה הממוחשבת שיכולה להבדיל בין התאים השונים ולספור כל סוג.
"עוד הוכחה שאנחנו לא תראנוס"
הבדיקה עוברת את מסלול הניסויים של ה-FDA. בדיקות מעבדה בארה"ב אינן מחויבות בכך ויכולות לעבור תקינה מקלה יותר בשם CLIA, בתנאי שהן מעובדות במעבדה מורשית. אולם סייט רצתה לשחרר את הבדיקה מהמעבדה וגם לקבל תו תקן חזק לכך שהיא אכן מדויקת. לכן בחרה במסלול ה-FDA. "עוד הוכחה לכך שאנחנו לא תראנוס". הניסוי הראשון החל לאחרונה בארה"ב.
לדברי פולק, ספירת דם היא אחת הבדיקות שטכנית קשה במיוחד לבצע, וייתכן שבהמשך תפתח החברה בדיקות נוספות על אותו מכשיר.
הרופאים מעוניינים לבצע את בדיקות הדם מיידית בקליניקה? זו לא עבודה נוספת עבורם? זה לא חוסך ביקור נוסף שהיו יכולים להרוויח ממנו?
"הרופאים בארה"ב מקבלים שיפוי עבור בדיקה שמבוצעת אצלם, ולעומת זאת הם לא מקבלים תשלום נוסף כשהם מתקשרים לחולים לדווח על תוצאות בדיקה. בבית החולים היישום עוד יותר מעניין, כי הוא יכול לשנות טיפול. למשל, יולדת לא יכולה לקבל אפידורל אם אין לה בדיקת ספירת דם עדכנית. חולי סרטן באשפוז יום מחכים בבית החולים לתוצאות ספירה לפני שיוכלו לקבל את הקוקטייל התרופתי שלהם, ולפעמים שולחים אותם הביתה כשהתוצאות מתקבלות. כאן אפשר לקבל את התוצאה מיד ולחסוך להם שהייה באשפוז. בבית החולים ניתן יהיה לעשות יותר בדיקות בלי לתזז את החולים".
מה החשיבות של בדיקה דרך האצבע ולא הווריד?
"יש לזה חשיבות במיוחד בחולים שאצלם קשה למצוא וריד. למשל אצל פגים, צריך לבצע שתי ספירות דם ביום לפחות, והוורידים זעירים".
לדברי פולק בעתיד לא תהיה מניעה לבצע את הבדיקות במקום נגיש לכל חולה, כמו בבית או בקניון, ולא בבית החולים, כמו שחלמו גם מנהלי תראנוס ומשקיעיה ורשתות הפארם הרבות שחתמו איתה על שיתופי-פעולה.
חושבים על הנפקה?
"זה קצת מוקדם, אבל יש חברות גדולות שמתעניינות בשיתוף-פעולה איתנו".