בית חולים תל השומר/ צילום: בר אל
ועד עובדי מנהל ומשק בבתי החולים הממשלתיים, המאגד תחתיו 12,000 עובדים, הודיע היום על כוונתו לצאת לשביתה מה-5.8, יום ראשון הקרוב, על רקע משכורות נמוכות ועומס עבודה. לדברי הועד בראשות אלי בדש, לפני 22 שנה המליצה ועדה של הכנסת להצמיד את שכר העובדים בבתי החולים הממשלתיים לשכר של עובדים מקבילים בבתי חולים שאינם ממשלתיים (בעיקר של שירותי בריאות כללית) אולם בפועל ההצמדה לא התרחשה והשכר נותר נמוך, אף שבתי החולים עצמם התרחבו ועומס העבודה גבר מאוד.
עובדי המנהל והמשק בבתי החולים הם העובדים שאחראים על שירותי ניקיון, הזנה, כביסה, שינוע מטופלים, נהגים, אפסנאי ציוד רפואי (כולל אחריות על ציוד סטרילי) אנשי תחזוקה וחלק מן האדמיניסטרציה. גם אנשי אבטחת הסייבר ותחזוקת מערכות המחשוב של בתי החולים מאוגדים תחת ארגון זה. בניגוד לחברות אחרות שיכולות להתנהל לזמן קצר ללא עובדי משק ומנהלה, הרי שבית חולים אינו יכול למעשה להתנהל תחת שביתה כזו. הועד ציין כי מתוך התחשבות בחולים ימשיכו העובדים לאייש את המחלקות בהם היעדרותם עלולה לסכן חיים.
רשימת בתי החולים הממשלתית כוללת את: שיבא-תה"ש (בתל אביב), רמב"ם ובני ציון (בחיפה), אסף הרופא (ראשל"צ), ברזילי (אשקלון), רבקה זיו (צפת), גליל מערבי (נהריה), וולפסון (חולון), פוריה (אזור הכינרת), והלל יפה (חדרה). ניתן לראות כי השביתה עלולה להשאיר אזורים גיאוגרפים מסוימים, בעיקר בצפון הארץ, ללא בית חולים מתפקד נגיש. כמו כן ישבתו בתי חולים פסיכיאטריים ממשלתיים (שערי מנשה, באר יעקב, אברבאנל, איתנים, מזור, מעלה כרמל, לב השרון (פרדסיה), באר שבע, כפר שאול, נס ציונה), וכן בית החולים הגריאטרי. בית החולים סוראסקי-איכילוב, שהוא בית חולים ממשלתי-עירוני, אינו נכלל בשביתה.
בדש אמר היום כי: ״אנחנו יוצאים למאבק לאחר שנים של סחבת. המדינה חייבת להבין שללא העבודה הקשה והמאומצת של עובדי מנהל ומשק, לא תהיה מערכת בריאות״.
המאבק העיקרי הוא כאמור על השכר הנמוך ועל העומס. השכר הוא כה נמוך, עד שחלק מן העובדים אינם מרוויחים כלל שכר מינימום על משרה מלאה. הם מקבלים "תוספת חוק", אשר משווה את שכרם למינימום, אולם תוספת זו אינה נספרת לפנסיה ובפועל אותם עובדים ממשלתיים מקבלים פנסיה וזכויות סוציאליות על פחות משכר מינימום. כמו כן כאשר ישנו הסכם קיבוצי המעדכן את שכר העובדים בבתי החולים, הם בעצם אינם נהנים מכך משום שרק שכר הבסיס עולה, והם ממשיכים להרוויח משכורת מינימום בפועל ומתחת למינימום לשם הזכויות הנלוות.
כאמור, הציפיה היא להשוות את השכר לזה של עובדי בתי החולים של קופות החולים, כפי שנקבע כבר לפני יותר מ-20 שנה בועדה של הכנסת שהוקמה אז לבחון את הנושא. אולם, מאז לא התקבלה החלטת ממשלה בעניין והשכר לא השווה. שינוי כזה יכול להעלות את שכר העובדים ב-10%-15% בממוצע (ומכאן אפשר לראות מדוע מערכת הבריאות עדיין לא הצליחה למצוא כיצד לתקצבו).
למעשה, דרגות השכר של עובדי המשק בבתי החולים לא עודכנו זה 20 שנה. כמו כן ישנם עובדים שמשתכרים מתחת לשכר המינימום, ואף שהם מקבלים באופן קבוע "תוספת חוק" כדי שיעמדו ברף השכר, הרי ששכרם למעשה אינו חוקי. הועד קורא לביטול דרגות השכר הנמוכות.
דרישה נוספת היא להגדיל את מספר התקנים לעובדי המנהל והמשק, או יותר נכון לומר - לקבוע תקנים משום שאין היום תקנים רשמיים כאלה. לדברי בדש, מעולם לא נקבעו תקנים לעובדי מנהל ומשק בבתי החולים הממשלתיים, ומחלקות שלמות נפתחות מבלי שברור מהיכן יגיעו העובדים עבורן. בסופו של דבר התוצאה היא עומס בלתי נסבל על העובדים הקיימים. "עובדת משויכת בוקר אחד פתאום לשתי מחלקות במקום לאחת, היא רצה ממחלקה למחלקה. אחר כך פלא שקורות תקלות? פלא שקורות תאונות?".
סוגיה שלישית היא הגדרת התפקידים: "ישנם היום תפקידים חדשים בתחום המנהלה והמשק, לדוגמה תפקידי המחשוב ואבטחת המידע, אולם המדינה לא מגדירה כי לכל בית חולים חובה להעסיק מומחה בתחומים הללו".
בדש התחיל לאחרונה את הקדנציה השניה שלו בתור יו"ר הועד. הוא משמש בתפקיד שלוש שנים. "בתקופה הזו חרשתי את בתי החולים בכל הארץ. אני חייב לומר שהמצב נראה נורא", הוא אומר היום. "אם הדרישות שלנו לא ייענו, אנחנו בהחלט מתכוונים לשבות ולאורך זמן, עד שכולם יבינו שאי אפשר בלעדינו. פקידי האוצר שמים עלינו פס. ממשרד הבריאות ומהנהלות בתי החולים לא שמעתי היום. רק שר האוצר דיבר איתי.
"אנחנו לא מבקשים שמפניה או קוויאר אלא מה שמגיע לנו. עברו הרבה מאוד שנים מאז ששבתנו ולכן אולי גם מתייחסים אלינו ככה. כואב לי על החולים שיפגעו אבל כואב לי גם על האנשים שלי שעובדים בתנאים לא תנאים, ובסופו של דבר התנאים הללו פוגעים גם הם בחולים".