מפעל פלרם / צילום: איל יצהר
אחרי עיכובים, שינויים ודיונים רבים, אושר אתמול (ב') סוף-סוף הסכם המענקים של חברת פלרם עם קיבוץ רמת יוחנן, בעל השליטה בחברה. באסיפת בעלי המניות שהתכנסה אתמול, תמכו בהסכם כ-73% מהמצביעים שאינם בעלי עניין אישי בעסקה, לעומת 6.2% שהתנגדו.
האסיפה נדחתה קודם לכן פעמיים, לשם מיצוי דיונים עם גופים מוסדיים וגורמים המייעצים להם. זאת, לאחר שבסוף השנה שעברה, אסיפה שנועדה להתקיים במטרה לאשר הסכם עם הקיבוץ, לא כונסה לבסוף בשל התנגדויות להסכם. ההסכם הקודם פקע בסוף 2017.
עם פרסום הזימון לאסיפה הנוכחית, יצאה קרן הגידור רידינג קפיטל של צחי אברהם נגד ההסכם והציעה מנגנון חלופי, בטענה שהערך שהחברה יוצרת, מועבר לטובת בעלי השליטה. בחברת הייעוץ אנטרופי המליצו לתמוך בהצעות החברה, לאחר שהוצג לאנטרופי מתווה מתאים יותר, ולתקופה קצרה יותר. למרות זאת, ככל הנראה, על רקע התנגדות נוספת מצד בעלי מניות, פלרם ביצעה שינויים נוספים ימים ספורים לפני האסיפה.
כך למשל, הופחתה תקרת המענקים הכוללת לקיבוץ בגין נושאי משרה מכ-6.3 מיליון שקל (כפי שהוצע קודם) ל-5.5 מיליון שקל, ובהשוואה ל-7.5 מיליון שקל בהסכם הקודם שתוקפו פג. תקרות המענקים של המנכ"ל והיו"ר ירדו מ-3 מיליון שקל ו-2.7 מיליון שקל, בהתאמה, ל-2 מיליון שקל ו-1.8 מיליון שקל, בהתאמה.
הצבעה נוספת בעוד שנה
ההסכם אושר כעת רטרואקטיבית מתחילת השנה ועד לסוף 2019, כך שבעוד כשנה יתבקשו בעלי המניות לאשר אותו שוב, והפעם יידרשו להצביע במקביל גם על נושא שכר נושאי המשרה מטעם הקיבוץ, ולא רק על המענקים.
בעלי המניות הבולטים בפלרם , מלבד הקיבוץ שמחזיק ב-72.4%, הם מגדל (6.5%) ופסגות (5.9%), שתמכו באישור ההסכם. בעלי מניות נוספים שהצביעו בעד ההסכם כוללים את הפניקס, מיטב דש, הראל פיא והגופים הזרים סיטיבנק ו-Bank of New York Mellon.
לעומתם, הגופים המוסדיים שהתנגדו להסכם גם במתכונתו הנוכחית הם קרן רידינג, אלטשולר שחם, תמיר פישמן, איילון קרנות נאמנות, מור קרנות נאמנות, וכן קופת הגמל של עובדי האוניברסיטה העברית, קרן ההשתלמות למורים וגננות ואורקום אסטרטגיות.
כזכור, קרן רידינג טענה נגד החברה כי היא "נוקטת ב'שיטת הסלאמי' על מנת להעביר את הערך שהיא יוצרת לטובת בעל השליטה", והצביעה על כך שלקיבוץ ולפלרם יש הסכמים נוספים המהווים עסקאות בעלי עניין בסכומים גבוהים - הסכם העסקת חברי קיבוץ, הנהלה בכירה ודירקטוריון, הסכמי שכירות ושירותים, שנעים סביב כ-60 מיליון שקל בשנה.