גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המספרים של תן ביס רק מגבירים את החשד שמדובר בדואופול

קביעת רשות ההגבלים העסקיים בעניין תן ביס סותמת את הגולל על האפשרות לאכיפה אזרחית ביחס לחברות סליקת הארוחות ● פרשנות

הממונה על ההגבלים העסקיים, עו:"ד מיכל הלפרין / צילום: איל יצהר
הממונה על ההגבלים העסקיים, עו:"ד מיכל הלפרין / צילום: איל יצהר

כ-900,000 עובדים, רוב-רובו של כוח העבודה הישראלי, מזמינים את ארוחות הצהריים שלהם מידי יום באמצעות חברות לסליקת ארוחות. ההערכה היא שכ-90% מהעובדים עושים זאת באמצעות אחת משתי החברות; תן ביס וסודקסו (המוכרת יותר כסיבוס).

כך, מסעדן המבקש לספק ארוחות צהריים לעובדים, חייב לעשות זאת באמצעות אחת משתי חברות אלה. שתי הסולקות מצדן גוזרות עמלה עבור הקישור שהן מבצעות בין המסעדן לסועד הרעב, עמלה ששיעורה נע, כך מעריכים, בין 5%-12%. דומה כי שיעור עמלה שכזה נחשב חריג כמעט בכל קנה-מידה לשירותי תיווך מסוג אלה שמספקות תן ביס וסיבוס. אפילו עמלת הסליקה של חברות האשראי, הנוטלות על עצמן סיכוני אשראי משמעותיים ורגולציה קפדנית, נעה בין 0.8%-3%.

על הרווח החריג של חברות ההסעדה ניתן היה לעמוד בימים האחרונים, עת פורסמה רכישתה של תן ביס תמורת למעלה מחצי מיליארד שקל (!), וזאת מבלי שבושלה בה ארוחה אחת.

תן ביס, נבהיר, לא מספקת לא ארוחה ולא כריך בודד. היא אף אינה מפעילה את שירותי השליחים. כל תפקידה מסתכם ביצירת מארג התקשרויות בין המסעדנים למעסיקים, מתן שירותי ניהול ההזמנות עבור העובדים, ניהול ממשק ההתחשבנות מול המעבידים והמסעדות וסליקת התשלומים. זה אולי נשמע כמו הרבה, אבל כנראה שדי בצוות של כ-150 איש כדי לנהל את כל הפעילות הזו.

הרווחיות הגבוהה שהפגינה תן ביס (כפי שפורסמה על-ידי הרוכשת) - שתוצאתה, כך ניתן להעריך, היא עסקת הרכישה של תן ביס - מהווה עדות נוספת לכך שהשומן שנצבר במהלך בישול הארוחה ואספקתה לסועד הרעב מצטבר כנראה ברובו במקום אחד - והמקום הזה הוא לא מחבתו של המסעדן שבישל את הארוחה וגם לא בכרסו של הסועד, אלא דווקא אצל המתווך - חברת הסליקה.

עניין הנוגע לכיסו (וכרסו) של כל עובד

מי שחושב שנטל העמלה הגבוהה נופל רק על כתפי המסעדן - טועה. המסעדן, ככל בעל עסק, חייב לגלגל לפחות חלק מהעמלה אל המעסיקים, אבל לא רק אליהם. בגלל הנחיות רשויות המס מחויבים המעסיקים לגלם את שווין של הארוחות לעובדים. עובדים רבים גם מבצעים השלמת תשלום ישירות לחברת סליקת הארוחות (באמצעות התקשרות ישירה עם כרטיסי אשראי אישיים מול סולקת הארוחות). זאת ועוד, יותר ויותר עובדים המתקינים על מכשירי הטלפון שלהם את האפליקציה של חברות הסליקה יכולים להזמין שירותי משלוחים מהמסעדות גם בשעות הפנאי שלהם. התוצאה היא שהעלות הגבוהה של שירותי התיווך שמספקות חברות הסליקה מושתת במישרין ובעקיפין גם על הצרכן-העובד.

בנסיבות הללו, בהן מדובר בעניין הנוגע לכיסו (וכרסו) של כמעט כל עובד במשק, ניתן היה לצפות מרשות ההגבלים העסקיים לניהול בדיקה מעמיקה וממצה בתחום האהוב על הרשות לאחרונה - תרומת העמלה הגבוהה ליוקר המחיה והדרך להפחיתה. ובענייננו - שאלת תרומת חברות הסליקה והעמלה השמנה שהן גוזרות ליוקר המחיה.

רשות ההגבלים, יש לזכור, כבר פתחה בעבר בבדיקות ובחקירות (ואף נקטה צעדי אכיפה של ממש) ביחס לפעולות שהשפעותיהן על התחרות ועל הצרכנים קטנות בהרבה מעניינן של חברות סליקת הארוחות, נושא הנוגע כמעט לכל עובד בישראל. אלא שהרשות, אשר אף קיבלה תלונות בעניין, פרסמה הודעה לפיה "ממצאי הבדיקה לא העלו חשש להפרה של חוק ההגבלים העסקיים". קבעה ולא פירשה.

ההודעה הלקונית של הרשות, בעיקר לאור ההודעה השבוע על עסקת תן ביס, היא תמוהה, בלשון המעטה. הרשות כבר קבעה בעבר, כי שוק "סליקת הארוחות" הוא שוק בפני עצמו, וכי למעסיק, למסעדן או לסועד אין תחליף של ממש אלא שימוש בשירותי חברות הסליקה, היינו, תן ביס או סיבוס.

אז מה יכלה רשות ההגבלים לעשות? לא מעט.

מקום ששוק נשלט על-ידי שני שחקנים (שהיקף שליטתם בשוק דומה), יכולה הממונה על ההגבלים להכריז על קיומו של מונופול - או דואופול. הכרזה כזו, הגם שאינה נדרשת מבחינת הוראותיו של חוק ההגבלים העסקיים כדי לאוכפו, הייתה מהווה ראיה לכאורה בכל הליך שיפוטי, והייתה פותחת את הדרך בפני מסעדנים ובפני הציבור הרחב לאכיפה אזרחית.

בהליכי אכיפה אזרחית יכול התובע, בעל מסעדה או תובע ייצוגי, להסתמך על הכרזתה של רשות ההגבלים כראיה לכאורה מבלי שיידרש למשאבים הכלכליים הניכרים הדרושים כדי להוכיח את דבר קיומו של השוק הנבדל מכלל שוק ההסעדה, את קיומו של מונופול או את קיומו של דואופול. תובע כזה היה יכול לאכוף שינוי בשוק, אם על דרך תביעות בנזיקין ואם על דרך תביעה ייצוגית. אלא שקביעת רשות ההגבלים העסקיים, לפיה לא מצאה ראיות להפרת החוק, סותמת במידה רבה את הגולל על האפשרות שנראה אכיפה אזרחית בשנים הקרובות ביחס לחברות סליקת הארוחות.

אינדיקציה לרווח גבוה בלתי הוגן

זאת ועוד, הרווח החריג שמפגינה תן ביס, כך לפי הפרסומים, יכול היה להוות ראיה או לכל הפחות אינדיקציה להנחה שכדואופול, חברות הסליקה גובות רווח גבוה בלתי הוגן. לאחר שנים של מחלוקות וקביעת עמדות שונות בעניין, קבעה רשות ההגבלים כי ניתן יהיה לראות בגבייתו של רווח שכזה משום הפרה של הוראות חוק ההגבלים העסקיים. הפרה כזו מקימה לא רק זכות לאכיפה אזרחית, אלא מאפשרת לרשות ההגבלים לנקוט בעצמה צעדי אכיפה כנגד מפר החוק, לרבות על דרך הטלת עיצומים כספיים משמעותיים שיכולים להגיע לעשרות מיליוני שקלים.

בעולם בו התגייסה רשות ההגבלים כל-כולה רק לאחרונה למאבק המתוקשר שמנהל שר הכלכלה ביבואנים וביבוא הבלעדי לישראל, ניתן היה לצפות לאקטיביזם משמעותי יותר מהרשות בעניין הנוגע כמעט בכל סועד ועובד בישראל. אלא שהרשות בחרה שלא לעשות כן. ועד שתעשה כן, יישארו מרבית העובדים במשק עם פחות כסף בכיס - או סתם רעבים.

■ הכותב הוא מומחה בדיני התחרות, פרטיות ואנרגיה. 

עוד כתבות

הסכם ממון / אילוסטרציה: Shutterstock, Elnur

האם ניתן להגיש תביעת נזיקין נגד בן או בת זוג שבגדו?

בני זוג רשאים לערוך ביניהם הסכם ממון הכולל ענישה כלכלית על בגידה ● בדרך-כלל הסכם זה מתווסף על רקע ניסיון עגום קודם שבו נחשף חוסר הנאמנות הזוגי של מי מהם ● כמסקנה מפסקי דין בנושא מהעבר, חשוב להגדיר מה ייחשב בעיני בני הזוג "כבגידה" המצדיקה את הפעלת הסנקציה הכלכלית

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

האקזיט של המשקיעים הזרים על מניית הבורסה בת"א, ומדוע הגופים המקומיים נעדרים ממנו

שתי קרנות השקעה זרות מכרו בימים האחרונים מניות הבורסה ב־650 מיליון שקל, ובתשואה של יותר מפי 10 על השקעתן

כריסטין לגארד, נשיאת ה־ECB / צילום: Associated Press, Michael Probst

התחזיות התבדו: האירו זינק מול הדולר, אך לאירופה יש כמה סיבות לדאוג

לפני חצי שנה ההערכות ניבאו דעיכה - אבל מאז האירו זינק ב־14% מול הדולר ושבר שיא של 4 שנים ● לצד שביעות הרצון בבנק המרכזי האירופי, גוברים הקולות המזהירים מפני פגיעה ביצוא וביציבות הכלכלית ● האם האירו בדרך להפוך למטבע רזרבה או שמדובר בשיא חולף?

נווה אביב כפר שמריהו של ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

הריזורטים החדשים: כך הפך הדיור המוגן היוקרתי לשוק תחרותי במיוחד

ענף הדיור המוגן נחשב יציב, צומח ומבוסס דיירים "שבויים" לאורך שנים, מה שמוביל עוד ועוד שחקנים להיכנס אליו - מחברות נדל"ן ועד גופים מוסדיים ● בסגמנט היוקרה מדובר במוצר שממותג, ממוצב, משווק ומפורסם באופן חווייתי ומציע משירותי ספא ועד מסעדות גורמה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה בבורסה: מדד ת"א 35 לראשונה מעל 3,000 נקודות; מדד הבנקים זינק במעל 2%

מדד ת"א 35 עולה ב-1.9%, חצה לראשונה את רף ה-3,000 נקודות ● השקל נסחר ביציבות, הפניקס: השקל החזק יפוגג את הלחץ על האינפלציה ● שוק האג"ח המקומי מתמחר: הסתברות של קרוב ל–100% לשתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך

ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

המהפכה בדיני החוזים יוצאת לדרך: כך היא תעבוד

ועדת החוקה אישרה את הצעת החוק שהוביל היו"ר שמחה רוטמן לביטול הפסיקה המאפשרת לבתי משפט לפרש חוזים בהתאם לכוונת הצדדים ● במקומה, הצדדים לחוזה הם שיקבעו כיצד לפרשו, זולת מספר החרגות ● בענף חלוקים לגבי ההשלכות ונערכים לשינוי דרמטי

אלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי. פרש מצה''ל ב-2018 / צילום: דובר צה''ל

קטארגייט: האלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי נחקר באזהרה

מרדכי - שפרש מצה"ל ב-2018 אחרי ששימש בין היתר כמתאם פעולות הממשלה בשטחים - הוא בעלי חברה החשודה כי העבירה מאות אלפי שקלים ליונתן אוריך, יועצו הקרוב של רה"מ נתניהו, במהלך 2024 - זאת לכאורה לטובת קמפיין לטובת קטאר ● מטעמו של מרדכי נמסר: "פולי מרדכי שירת ומשרת את מדינת ישראל מזה עשרות שנים, ולא דבק רבב בפעילותו"

ח''כ משה גפני, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

עשרות אלפים נותרו מחוץ למתווה החל"ת - המאבק מגיע לכנסת

עובדי החנויות והקניונים ששבו לעבוד בעת הקלת הנחיות פיקוד העורף נאלצים כעת לראות כיצד מתווה החל"ת שגובש מדלג עליהם ● באיגוד לשכות המסחר יוצאים בחריפות נגד המתווה, ויוצאים בקמפיין שאמור למשוך את תשומת-ליבם של חברי ועדת הכספים, במטרה למנוע את אישור הנוסח הנוכחי

מטוס של אייר אינדיה / צילום: Shutterstock

זו חברת התעופה שלא תשוב לפעול בישראל בחודשי הקיץ

אייר אינדיה, חברת התעופה היחידה שמפעילה טיסות ישירות להודו, האריכה את השהיית הטיסות לישראל ● החברה מוותרת על הקיץ בישראל - אלה היעדים דרכם תוכלו לטוס להודו

הריסות ברצועת עזה, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

דיווח מצרי: זו ההצעה האמריקנית לעסקת החטופים החדשה

מחצית מהחטופים, ב-5 פעימות: זו העסקה שנרקמת ● ארה"ב במגעים לחידוש המו"מ עם איראן - כבר בשבוע הבא ● כתב אישום הוגש נגד שני חשודים נוספים בריגול למען איראן ● מקורות מקורבים לחמאס: ארגון הטרור ימסור את תשובתו למתווכות לפני יום שישי ● הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● 50 חטופים - 636 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

מיקרוסופט / צילום: Shutterstock

דיווח: מיקרוסופט מפטרת כ-9,000 עובדים, בסבב הרביעי מתחילת השנה

לפי CNBC, ענקית הטכנולוגיה הודיעה כי תקצץ פחות -4% מכוח העבודה הגלובאלי שלה, המונה כ-228 אלף עובדים, כאשר רק במאי האחרון, פוטרו כ-6,000 עובדים ● לפי שעה, עוד לא ברור איך המהלך ישפיע על עובדי החברה בישראל

הדמיית מגדל הספירלה של קבוצת עזריאלי בתל אביב / צילום: KPF

עסקת ענק: משרד עורכי הדין שעובר למגדל הספירלה של עזריאלי

משרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר, ישכור 11,000 מ"ר במגדל הספירלה של עזריאלי ● על פי הערכות בשוק, המחיר לרמת מעטפת עומד על כ-130 שקל למ"ר, כך שהמשרד ישלם כ-17 מיליון שקל בשנה ● וגם: הריבית עוד לא ירדה - אבל היזמים מתנפלים על המכרזים: יותר מ־130 הצעות לארבעה מגרשים בת"א וביבנה ● חדשות השבוע בנדל"ן

קיבוץ ניר עם, 2021 / צילום: אייל פישר

עם טכנולוגיה גרמנית: מפעל מחזור סוללות הרכב הגדול בישראל ייפתח בקיבוץ ניר עם

בהשקעה של 50 מיליון שקל: חברת BRI, יחד עם קבוצת סמלת, קבוצת דן תחבורה, קבוצת מאיר, קרן מוביליטק קפיטל ומשפחת נוסבאום החלו להקים בקיבוץ ניר עם מפעל למחזור סוללות של רכבים ואוטובוסים חשמליים ● המפעל נבנה בטכנולוגיה גרמנית, ועובדים מגרמניה הוזמנו כדי להשתתף בבניה

שמואל דונרשטיין / צילום: אייל טואג

אחרי תשע שנים, פועלים אקוויטי נפרד מהחזקותיו ברב בריח: מיהם המוסדיים שרכשו?

בית ההשקעות מור ולצידו סדרה של קרנות גידור רכשו מניות רב בריח בסכום של 55 מיליון שקלים ● המכירה התבצעה בדיסקאונט של כ-10% ממחיר השוק, אך עדיין גבוה ב-57% ביחס לשער מניית רב בריח מלפני כשנה

חיילי מילואים בצפון / צילום: דובר צה''ל

שבוע לפני שנסגר: האוצר מבקש לעצור מכרז בקציר המיועד רק למילואימניקים

המכרז כולל 306 יחידות דיור שישווקו במתכונת "הרשמה והגרלה" – לנכי צה"ל ולחיילי מילואים פעילים בלבד ● באוצר טוענים כי שיווק של 100% מהדירות למילואימניקים ולנכי צה"ל אינו בסמכותה של רמ"י

מוצרי שסטוביץ על מדפי סופרמרקט / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת תיאום המחירים במזון: כתב אישום נגד סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ

רשות התחרות הגישה כתב אישום נגד משה גוזלי, סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ, בגין השמדת ראיות ושיבוש מהלכי משפט ● בחודש פברואר האחרון הגישה רשות התחרות כתב אישום ראשון בפרשה נגד רשתות הקמעונאות ויקטורי, יוחננוף, סופר ברקת ומנהליהן ● עורך דינו של גוזלי: "טוב היה לו כתב האישום הזה לא היה בא לעולם"

החוסכים הישראלים מסכמים חצי שנה פנומנלית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

החודש ההיסטורי שסידר לחוסכים הישראלים את אחת התקופות הטובות אי פעם

המחצית הראשונה של שנת 2025 הייתה עמוסה בטלטלות בארץ ובעולם, ועדיין חוסכי הגמל והפנסיה צפויים ליהנות מתשואות שלא נראו כמותן זה שנים ● הסיבה המרכזית: הבורסה בתל אביב שהפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ובכל זאת, במסלול אחד ייצאו מאוכזבים

היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר

עובדים בחברת הדפוס של בני לנדא מתנגדים למהלך עיכוב ההליכים

25 מהעובדים בחברת הדפוס של בני לנדא הגישו בקשת התנגדות לעיכוב ההליכים, שלטענתם ימנע מהם קבלת פיצויים מהביטוח הלאומי ● כמו כן, העובדים מתנגדים למינוי מנהלים לתהליך העיכוב - עורכי הדין של נושי החברה, וכן מתנגדים למעמד המשקיעים כנושים מובטחים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

בעקבות הסכם הסחר עם וייטנאם, נאסד"ק ו-S&P 500 ננעלו בשיאים

נעילה מעורבת באירופה ● קמעונאיות הביגוד זינקו בעקבות הסכם מכס בין ארה"ב לוויאטנם ● מיקרוסופט עומדת לפטר כ-9,000 עובדים ● נפילה של 13% במסירות של טסלה, רבעון שלילי שני ברציפות ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך ● המגזר הפרטי בארה"ב התכווץ לראשונה ממרץ 2023

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

בשיתוף ארה"ב וסעודיה: הפרויקט השאפתני של ראש אמ"ן לשעבר

האלוף (במיל') תמיר היימן מקדם קרן מחקר למחשוב קוונטי ל"נטרול השאיפות הסיניות" בתחום ● התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה