יש עוד משהו שלא דיברנו עליו? אני שואלת את ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, לקראת סיום הראיון. "יש את הסיפור על העברת השגרירות", הוא נזכר, "איך הראיתי לאמריקאים שאפשר להעביר אותה בשתי דקות".
קדימה.
"העברת השגרירות, חד-משמעית, היא ללא ספק עבודה מאוד טובה של ראש הממשלה מול טראמפ ואנשיו, אבל גם לי יש יחסים מאוד טובים איתם, עם כל אנשי הממשל. ג'ראד קושנר ואיוונקה אירחו אותי אצלם בבית לפני שנים לארוחת ערב, ונשארתי בקשר טוב איתם. ואני כמובן בקשר עם השגריר ועם ג'ייסון (ג'ייסון גרינבלט, שליחו של טראמפ למזרח התיכון). הייתה להם דילמה איך להעביר את השגרירות, בינוי למאות עובדים, הרבה כסף... אז הכנתי להם מצגת שאומרת שבגדול אפשר להעביר את השגרירות תוך שתי דקות, פשוט מחליפים את השלט הגדול של הקונסוליה בארנונה בשלט של השגרירות שהייתה בתל אביב, הם ממילא באותו הגודל".
איך לא חשבו על זה קודם.
"אמרתי, תשימו בקונסוליה כיסא ושולחן לשגריר, תחליפו את השלט, והעברתם את השגרירות. אחרי זה, לאט-לאט, במהלך שנים של בינוי, תעבירו את העובדים. הרי בתפיסה המדינית - אין שום משמעות למקום שבו השגרירות נותנת שירות. העובדים זה לא העיקר, אלא הסמל. אז במקום להוציא עכשיו מיליארדים, מספיק שני מארינס שישימו שלט ודגל בלו"ז מהיר וללא עלות, ונגמר הסיפור".
עכשיו יש את עניין המעון הרשמי של השגריר שנותר בתל אביב ומעכב את ההעברה הסופית.
"דיוויד פרידמן גר בירושלים גם ככה. יש לו פה בית, אבל מה זה בכלל משנה. מה שמשנה זה איפה הסמל. ואגב, כששאלו אותי לפני חצי שנה בארצות הברית מה יקרה מבחינה ביטחונית בעקבות המעבר, ניבאתי שלא יקרה כלום".
ואם הייתה מתחילה פה שפיכות דמים, זה היה עדיין שווה בשם הסמל?
"קודם כול, התשובה היא כן. אם היינו חוששים לעשות את הצעדים הנכונים, לא הייתה קמה המדינה. ושנית, את יודעת למה ידעתי שלא יקרה כלום? כי תושבי מזרח העיר הבינו שהפור נפל, הלוחות הטקטוניים זזו".
אתה מאוד דרמטי.
"אני אסביר. תושבי מזרח ירושלים עוברים בשנים האחרונות תהליכים של ישראליזציה. הם יותר ויותר מבקשים אזרחות, ניגשים למבחני בגרות ישראלית, משתלבים בתעסוקה ורוצים שקט ואיכות חיים. אבל כל הזמן ניקרה אצלם אי הוודאות ברמה הבינלאומית. וכשבא נשיא אמריקאי והעביר את השגרירות, זו אמירה. אז הם בתת מודע אומרים - אוקיי, נפל הפור. זה באמת המצב עכשיו. בהרבה מובנים זה עשה סדר".
"לא גדלתי בבית פוליטי"
ברקת, שמסיים באוקטובר קדנציה שנייה כראש עיר, פונה לזירה הארצית. כראש עיר הוא התמודד ברשימה עצמאית, אבל לפני שלוש שנים התפקד לליכוד, ומאז פקד אנשים והכין את עצמו להתמודדות על מקום ברשימת הליכוד לכנסת. ב-2003 ראיינתי אותו, כשרץ לראשונה לראשות עיריית ירושלים. ברקת היה מוכר אז בעולם ההייטק כמנכ"ל קרן ההון סיכון BRM קפיטל, ובציבור הרחב כמי שעשה מאות מיליונים מהשקעתו בצ'ק פוינט. החלטתו להתמודד על ראשות העיר התקבלה אז באהדה גדולה. התקשורת מחבקת סיפורי הצלחה מהעולם העסקי שמבקשים להפוך עיר קשה כמו ירושלים לסטארט-אפ נוצץ. אלא שברקת, שהשקיע בשנים שקדמו לאותה התמודדות הרבה אנרגיה ומשאבים בתחום החינוך בעיר, הבין כבר אז שזה לא מספיק. בעיר ימנית כמו ירושלים, צריך לדבר בשפה שהתושבים מבינים. וכך היה אפשר לראות באותו ראיון, כמו גם בשיחות עם יועציו באותה עת, כיצד הם מבקשים לחדד שוב ושוב מסרים, במטרה לקרוץ ימינה.
מאז הוא הספיק לנהל רומן עם קדימה ושימש כיו"ר מטה המפלגה בבירה. ולא, הוא לא רואה את האופורטוניזם שבדילוג בין המפלגות. "הייתי עם שרון בליכוד ונשארתי איתו כמו הרבה ליכודניקים, כשעבר לקדימה, ברגע שגיליתי שקדימה חותכת שמאלה לכיוון חלוקת ירושלים, עזבתי מיד. ב-2008 התמודדתי עצמאית", הוא מסביר כעת.
כן, גם בראיון הזה ברקת עובד חזק על הימניות שלו, עד שקשה לדעת אם זה אכן האיש, או שהוא פשוט מבין איפה הוא חי, מי כאן מפלגת השלטון ומה צריך כדי לנצח בפריימריז. כשאני מעמתת אותו עם המורכבות הזו, הוא משיב: "לא גדלתי בבית פוליטי, אני והאחים שלי היינו בצנחנים, הייתי מ"פ בגדוד 890 ואז צללתי להייטק, אבא שלי פרופסור באוניברסיטה. התעסקנו יותר בעסקים, אבל כשהחלטתי להיות איש ציבור והתעמקתי - הבנתי שאני רוצה להיות במחנה הלאומי, שהבית הקלאסי בשבילי הוא הליכוד. מפלגה לאומית, ממלכתית, ליברלית ודמוקרטית".
ליברלית? רק ההצבעה על חוק הפונדקאות בשבוע שעבר מערערת על התפיסה הזו.
"ליברלית במצע שלה".
הליכוד רץ לבחירות בלי מצע.
"אני, בכל אופן, בצד הליברלי של המשוואה הזו. גם ראש הממשלה הודיע שהוא בצד הליברלי".
והצביע נגד פונדקאות לגברים יחידניים.
"אבל הוא בוודאי בצד הליברלי הכלכלי. אחד הדגלים שאני רוצה להרים ולקחת מניסיון חיי כראש עיר במשך עשור הוא הדגל החברתי-כלכלי. צריך ללכת לתקצוב דיפרנציאלי, לשים ברמה יותר גבוהה את הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של המדינה. אני לומד את זה עכשיו, במטרה להציג מודל כלכלי חדש ליהודה ושומרון, וגם לנגב-ערבה, גליל-גולן".
הליכוד בראשות נתניהו בשלטון מאז 2009, לא הצליחו לטפל בזה כל השנים?
"ראש הממשלה עושה עבודה נפלאה, מעולם לא היה מצבה של ישראל טוב יותר. אני רק מביא עוד כתף כדי לעזור (הוא מדגיש את ה-ע') לסחוב את האלונקה. ואני מזכיר לך שאני לא מפונק, בבבחירות של 2003 הפסדתי ונשארתי חמש שנים באופוזיציה של מועצת העיר, עד לניצחון הראשון ב-2008. באתי לשרת את עם ישראל, ואני לא מפחד מעבודה קשה".
רק שמאז עברו כמה שנים, התקדמת, אתה לא תסתפק בתפקיד של ח"כ מן השורה כשראש עיריית ירושלים מקביל לתפקיד של שר.
"כמובן שארצה להשפיע, אשב לימינו של ראש הממשלה אחרי הבחירות ונתייעץ. אני אשתלב בכל תפקיד שיטיל עליי. אבי, כשהיינו צעירים, בירך אותנו האחים בשתי ברכות - האחת, שנשלם המון מס הכנסה. אחלה ברכה, תודה לאל - מימשנו. והשנייה, שנוכל להרשות לעצמנו לפעול בשירות הציבורי בשקל לשנה. ברכה גדולה. זה מה שעשיתי בעיריית ירושלים, ועם התפיסה הזו אני מתכוון להמשיך הלאה ברמה הלאומית, בעיקר בתחום החברתי-כלכלי".
מי שמזוהה בממשלה הנוכחית עם התחום החברתי-כלכלי הוא בעיקר שר האוצר כחלון, שמולו ניהלת קמפיין מאוד אמוציונלי. הבאת משאית זבל שתשפוך את תכולתה ליד משרד האוצר, ארגנת שביתות שתלו בו את האשמה לתקציב העיר. עכשיו אתה מתכנן להחליף אותו?
"אין לי שום ריב עם כחלון. קובי אחיו היה סגני שבע שנים ושיתפנו פעולה כשהיה בליכוד. בסך הכול נלחמתי מקצועית ועניינית, כדי שהשירותיות בירושלים תעלה. אם המדינה לא תשנה את כללי המשחק ותתקצב את ירושלים אחרת, ממשיכי ימשיך את אותו מאבק, וגם אני אלחם עבורה מהכנסת. יש היום קיבעון בתפיסות העולם הכלכליות-חברתיות ובהעדפה של אזורים מסוימים, ואני מתכוון לתקן את זה".
"שרה היא עובדת מסורה"
ברקת, שלפי דירוג פורבס ישראל נחשב לפוליטיקאי העשיר בארץ (שוויו הוערך ב-2015 ב-450 מיליון שקל), הוא גם פוליטיקאי מחושב מאוד. ההערכות שליוו את הכרזתו מחודש מארס על כוונתו לרוץ לכנסת מטעם הליכוד, התייחסו לשאיפתו להתמודד על ראשות הממשלה. העובדה שזה קורה עכשיו, ולא אחרי עוד קדנציה בעירייה, חידדה את ההנחה כי ברקת מעריך שהקרב על הנהגת הליכוד ביום שאחרי נתניהו, קרוב מתמיד. מה שמסביר כנראה את ההתלהבות המאופקת מאוד שבה קיבל את הצטרפותו ראש הממשלה. נתניהו אומנם טרח והצטלם איתו לסרטון שבו הודיע ברקת על כניסתו לזירה הארצית, אבל קשה לומר שיצא מגדרו.
ראש הממשלה הסתפק בהנהונים ובאיחולי הצלחה סטנדרטים, הוא אומנם הגדיר את ברקת כ"תוספת חשובה", אבל הרושם הכללי שנוצר היה שהוא מנצל את ההזדמנות לפאר את הליכוד יותר מאשר את ברקת, ובעיקר משדר בשפת הגוף שלו שהוא מת כבר לגמור עם זה ולהמשיך הלאה.
ברקת כראש עיר דווקא השתדל עבור נתניהו. הוא קרא למחלף על שמו של אביו, בנציון נתניהו, ואפשר את העסקתה של שרה נתניהו כפסיכולוגית בעירייה, בתנאים שספק אם היו עוברים אצל מישהי אחרת. כזכור, בעתירה שהגיש העיתונאי בן כספית בדרישה לחשוף את תנאי העסקתה, נאלצה העירייה בצו בית משפט לחשוף את היקף המשרה, אך נמנעה מלפרט את מהות התפקיד ומה נחשב להיעדרות מסיבות מוצדקות, כפי שצוין לגבי חלקים מתקופת העסקתה.
כשאני שואלת את ברקת על העסקתה של הגברת נתניהו, הוא משדר בשפת הגוף שלו לחץ, שלא הפגין באף נושא אחר שעלה במהלך הראיון. "שרה היא עובדת מסורה, מקצועית וטובה", חזר ברקת שוב ושוב על הדברים, "אנשים שעובדים איתה אומרים עליה רק דברים טובים".
כפסיכולוגית חינוכית, איך היא מנהלת מערכת יחסים טיפולית רציפה כשהיא טסה לחו"ל עם ראש הממשלה?
"היא משלבת בין הדברים ואין שום בעיה אמיתית. סתם אנשים מחפשים. זה לא שווה התייחסות. שרה היא עובדת טובה, יש עליה ביקורות חיוביות. היא גם אשתו של ראש הממשלה ובאופן טבעי מתלווה אליו. יש לה גיבוי מלא ממני ומהמערכת העירונית".
והיא באה לעבודה ודופקת כרטיס?
"הכול לפי הכללים של המערכת העירונית. היא עובדת חלקי משרה, כפי שסוכם איתה, והיא לא היחידה. יש לשרה את החיים הפרטיים שלה, החיים כאשתו של ראש הממשלה והחיים כעובדת עירייה, וכל דיון אחר לא רלוונטי ולא קשור לעבודה שלה בעירייה, שנעשית ללא דופי".
בנושא פרסונלי אחר, המשטרה המליצה השבוע להעמיד לדין בעבירות של שחיתות ציבורית, את סגנך מאיר תורג'מן, יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ומקום שלישי ברשימה שלך.
"למאיר תורג'מן, כמו לכל אחד, יש את חזקת החפות עד שיוכח אחרת. צר לי ואני מקווה שיצא זכאי. פעלנו לפי הנחיות המשטרה לגבי השעיתו מהעירייה, ונעשה כל מה שידרש להגיע לחקר האמת".
נקראת למסור עדות כעד או כחשוד?
"לא. אני מכיר את המקרה רק מהתקשורת".
טעית בשיקול הדעת כשצירפת אותו אליך?
"איך יכולתי לדעת? ושוב, אני עדיין מקווה שיצא זכאי. אני לא יודע להגן על אנשים שעברו עבירות, ואני תקווה שזה לא המקרה".
"לא פקדתי חרדים לליכוד"
לפני שבוע הודיע לראשונה נתניהו כי הוא תומך בשר זאב אלקין כמועמד הליכוד בבחירות לראשות עיריית ירושלים. זה קרה אחרי שאלקין כבר התייאש והודיע שירוץ עצמאית, כיוון שנתניהו לא הפסיק להתלבט אם לתמוך בו, בנימוק שהוא זקוק לאלקין לצידו בכנסת. מה, אם כן, השתנה עכשיו ולמה זה לקח כל-כך הרבה זמן?
ברקת, שמריץ את אלקין לתפקיד זה תקופה ארוכה, משיב: "צריך לשאול את ראש הממשלה מה השתנה. כל הכבוד שנקט עמדה. הייתה עליו מערכת לחצים מצד ליברמן, דרעי (השניים תומכים במשה ליאון לראשות העיר) ואחרים. אני חושב שהוא גם רצה לראות איך יסתדרו הדברים מול סניף הליכוד, שגם הוא לא תמך באלקין".
ועכשיו הסניף תומך? ומה זה בכלל משנה? מעמדו של נתניהו מאוד חזק היום, קשה להאמין שהוא חושש מפעילי הסניף הירושלמי.
"לא יודע לגבי תמיכת הסניף. גם בי הם לא תמכו, על אף שהייתי מזוהה עם הליכוד בבחירות הקודמות לעירייה. גם ראש הממשלה לא תמך בי רשמית, אבל כולם ידעו שהוא בעדי. היחסים בינינו טובים מאוד. אני מאוד מעריך את נתניהו וזה הדדי. יש לנו היסטוריה של עשר שנים מאוד טובות - שלו כראש הממשלה ושלי כראש עיר, עברנו המון מבחנים ביחד ואני יודע שירושלים חשובה לו. הוא כנראה הבין שאלקין הוא המועמד הכי טוב עבורה, מה גם שהוא שייך לתנועה שלנו".
במקרה הוא גם נוח לך אישית, אתם עושים כאן הצרחה. הוא מפנה לך מקום ברשימה הארצית ומפרגן לך את מחנה המתפקדים שלו, ואתה מריץ אותו כיורש.
"אני תומך בו בלי קשר לכלום, כי אני חושב שיש לו יכולת להתמודד עם מערכות מורכבות. הוא היה יו"ר קואליציה מוצלח וידע להביא משאבים לעיר כשר לענייני ירושלים. עבורו כשר בכיר בממשלה זו הקרבה ולקיחת סיכון לבוא לעיר, ואני מאוד מעריך את זה".
הוא השר להגנת הסביבה, לירושלים ומורשת. זה לא נחשב לוויתור על תיק בכיר.
"הוא שר בקבינט, ואני יודע שהוא פועל מאהבת ירושלים".
אתה בכלל התנגדת למינוי שלו כשר לענייני ירושלים, רצית שלא תהיה משרה כזו ותמשיך להתנהל ישירות מול משרד ראש הממשלה.
"ביקשתי מראש הממשלה לייתר את המשרד - כמו שאין צורך בשר לענייני תל אביב, אין צורך בשר לירושלים. זה לא קרה, החלטתי לשתף פעולה ועשינו עבודה יפה ביחד. אני למדתי בחיים, אם יש דילמה בין מה שטוב בשבילי למה שטוב לירושלים, תעשה מה שטוב לירושלים והכול יסתדר. אלקין הוא המועמד הטוב ביותר לירושלים. הכי מתאים להמשיך את הקו שאותו התחלתי".
בהנחה שלא יהיה סיבוב שני, מתי אתה עוזב את לשכת ראש העיר?
"תוך חודש. את החפיפה עם אלקין כבר התחלתי", הוא מחייך. השניים פתחו את הקמפיין של אלקין עם סרטון הומוריסטי שצולם בחומוסיית פינתי, מוסד ירושלמי מוכר, שבסופו מבקש אלקין מברקת טיפ. אף אחד מהם לא יצא שם שחקן גדול, אבל הרעיון נחמד. הגה אותו אבי לרנר, יועצו של ברקת בחמש השנים האחרונות, "ובלי ועם קשר", כמו שאומר ברקת, משמש גם כיועצו של אלקין בבחירות המקומיות. לרנר יושב לצידנו גם במהלך הראיון.
"אני עושה עכשיו הרבה שיתופי פעולה", מסביר ברקת, "עם שרים, חברי כנסת, תורמים. כל הזמן אני מחפש איך לעשות מאחד ועוד אחד שלוש. אני מסתובב עכשיו הרבה בארץ ומייצר המון מתפקדים חדשים ואני מאוד מרוצה".
למה אתה מסתובב בארץ כשאתה עדיין ראש העיר? לו אני תושבת ירושלים, הייתי מצפה שתתמקד בענייני העיר ולא בפריימריז עתידיים.
"החלטתי שאני עובר לרמה הלאומית. רוב זמני אני עדיין מנהל את העיר ירושלים, וכמו כל איש ציבור, בוודאי לגיטימי שאעשה עוד דברים. זה בסדר גמור בעיניי".
אתה פוקד גם חרדים? ההערכות הן ששיתוף הפעולה הפורה שלך עם החרדים בירושלים יסייע לך בפריימריז אם אותם חרדים יתפקדו לליכוד שמתהדר בחטיבה חרדית.
"החרדים בירושלים הם ליטאים של יהדות התורה, מה להם ולליכוד? אני מאמין בלפקוד ליכודניקים אמיתיים, לא כאלה שמתפקדים רק לצורכי הפריימריז. לאורך הזמן זו הגישה הכי משתלמת. ובכל מקרה, לא פקדתי חרדים לליכוד".
ומה עם הניסיונות של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן לסגור את מקומות הבילוי בשוק מחנה יהודה בשעות הערב? בעתיד אתם יכולים לשבת באותה ממשלה. אתה מסתכן בקלקול היחסים.
"אנשי מחנה יהודה פועלים לפי החוק, יש להם זכויות, הן יישמרו, וליצמן לא יכול להתעמר בהם. אנחנו נאפשר את הפעילות בערבים, במסגרת המידתיות. יש גם אנשים שגרים שם ולכן נתייחס לכל דבר באופן ענייני. אם מישהו מגזים לפי חוק הרעש, נחזיר אותו לתלם. סך הכול מחנה יהודה הוא מקום ראוי וטוב, שצמח בתקופתי בצורה יוצאת דופן, ואנחנו מעוניינים שימשיך לפעול ולהתפתח".
מה שמותר לימין - ולשמאל?
לשוק מחנה יהודה תפקיד חשוב בבחירות המוניציפליות והמועמדים חורשים אותו היטב, בתקווה לגייס דמויות מפתח בקרב הסוחרים. לא מן הנמנע שהתגייסותו של ברקת לטובת השוק נובעת מרצון לעזור לאלקין בגזרה הזו. בסוגיות אחרות, ודאי בקדנציה הנוכחית, היה קשה לפספס כיצד הצעדים שברקת נוקט נועדו לשאת חן בעיני הקהל הימני. כך, למשל, דרש לאחרונה ברקת לבטל ערב פתוח שארגנו תנועת לוחמים לשלום ופורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני בגלריית ברבור לקראת יום הזיכרון, במטרה להסביר למה אפשר לקיים טקס משותף ישראלי-פלסטיני. בית המשפט דחה את עתירתו וקבע כי כל עוד לא מדובר באירועים מפלגתיים, על העירייה לפתוח את מבני הציבור לשיח ציבורי - ואף חייב את העירייה בהוצאות המשפט. ברקת מצדו, עדיין לא אמר את המילה האחרונה, והוא פועל לסגור את המקום, שאירח לפני שנה גם הרצאה של "שוברים שתיקה".
מה כל-כך נורא שערב של הורים שכולים יהודים ופלסטינים יתקיים במבנה עירוני? אתה עצמך מדבר על דיאלוג עם ערביי מזרח העיר.
"במבנים של עיריית ירושלים, העירייה מובילה תכנים. אתה רוצה לנהוג אחרת? בבקשה, תשכור לך אולם פרטי, ואז אני לא אתערב. אתה לא יכול לקיים אירוע כזה בנכס עירוני, כי זה מייצר מצג שווא, כאילו העירייה מממנת את הפעילות הזו".
ואתה עד כדי כך חושש לצאת שמאלני?
"אני שייך למחנה הלאומי. אני ליכודניק ואני ראש עיר. יש לי תפיסות עולם מאוד קלאסיות של הליכוד ואני מבטא אותן וגאה בזה. מדובר היה באירוע לעומתי שנוהל על-ידי מפלגות שמאל שקוראות תיגר פוליטי, והשימוש שלהם במבנה עירוני הוא בלתי מתקבל על הדעת".
במה מפגש הורים קורא תיגר? זה מזכיר את נתניהו שכל ביקורת עליו הופך ל"ניסיון הפיכה".
"זו לא הנקודה בכלל, מבחינתנו הם מחזיקים בנכס שלא כדין ועל זה הלכנו עכשיו לבית המשפט שצריך להחליט בקרוב אם גלריית ברבור יכולה בכלל להישאר שם. כל עוד הם שם, שינהגו כמנהג המקום. העירייה בעד תפיסה ממלכתית ככל שניתן, אנחנו מתנגדים לכל דבר שהוא שנוי במחלוקת, גם מצד עמותות ימין".
אז בוא נדבר על הימין. ההתנחלות של עטרת כהנים בבית יהונתן בתוך שכונת סילוואן הייתה לא סתם שנויה במחלוקת. מדובר בבניין בן שבע קומות שנבנה ללא היתר, ובכל זאת תמכת בו. גם כאשר היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה הורו לך לפנות אותו והוציאו צווי איטום למקום, סירבת לקיים אותם.
"קודם כול, זה לא מבנה עירוני, אלא בית שהיהודים רכשו כדין מהערבים. גרו בו בעבר יהודים שנעלמו במאורעות תרפ"ט, אז בוודאי שזכותם לגור שם. שנית, בסילוואן רק ל-3% מהבניינים היה היתר".
כי העירייה לא אישרה אף הרחבת בנייה, למרות צפיפות האוכלוסין.
"והנה, אני פתרתי את זה. בית יהונתן היה אחד מ-22 מבנים בעלי יותר מארבע קומות, כשבאזור היה מותר רק שתיים. אבל היועץ המשפטי של העירייה דאז החליט ללכת דווקא על הראש שלו ושל עוד שלושה. אז עצרתי את כל צווי האיטום וההריסה והובלתי תב"ע חדשה, כך שיהיה מותר לבנות עד ארבע קומות, ומי שמעל ארבע - או שנגלח את כולם באותה צורה או שנגיע עם כולם להסדר מיוחד. העברתי את זה בוועדה לתכנון ובנייה המקומית ללא מתנגדים. לא מרצ ולא האיחוד הלאומי התנגדו לזה.
"עכשיו, במקום ש-97% מהתושבים ייחשבו לעבריינים, ייצרתי מבנים כדין לכולם. זכותו של כל יהודי, נוצרי או מוסלמי לגור איפה שהוא רוצה בעולם, אם הוא רכש את המבנה כדין. אבל היועץ המשפטי רצה קודם את בית יהונתן, לא נשמע לך חשוד קצת?".
הוא כנראה הבין שהחיכוך שם בעייתי, עטרת כהנים בלב סילוואן זה להכניס אצבע בעין.
"זה תפקיד של יועץ משפטי?".
זה תפקיד של ראש עיר, רק שאתה עצמת עיניים או לא רצית להבין את עוצמת הנפיצות.
"סליחה, אבל אני נהגתי לפי חוש צדק מאוד מפותח. לא הפליתי יהודים או ערבים. הדת של מי שגר במקום לא רלוונטית לשום דבר. זכותם של יהודים לגור איפה שהם רוצים בעולם. ברבת עמון, בירושלים, ביהודה ושומרון ובניו יורק, איפה שהם רוצים. בוודאי ובוודאי ששם. זכויות היהודים לא נופלות מזכויות הערבים, ולהיפך".
בשם שוויון הזכויות הזה, בוודאי התנגדת לסעיף בחוק הלאום, שתמך בהקמת יישובים קהילתיים ליהודים בלבד. מהנוסח הסופי זה הושמט, אבל בליכוד נלחמו עליו עד לרגע האחרון.
"בירושלים אנשים אוהבים לגור בקהילות ויש גם חריגים וזה בסדר. אני בעד לדון בכל מקרה לגופו, ושבית המשפט יכריע".
הליכוד לא הסתפק בבית המשפט, הוא רצה לעגן יישובים מבוססי לאום בחקיקה.
"אני בעד לשלב בין מדינה שהיא הבית של הלאום היהודי לבין מדינה דמוקרטית. כשחשוב מאוד להדגיש גם את החלק הראשון. עד היום, הדמוקרטי גבר על הלאום בפסיקות של בתי המשפט. עכשיו זה מתחיל להשתוות ואני רואה בזה ברכה".
"שאיפות זה בסדר"
ברקת מסרב לדבר על סיכוייו להתברג בצמרת הליכוד. "אני לא עוסק בזה כעת", הוא משיב. את המורשת שהוא מותיר אחריו בעיר הוא מעדיף לסכם כ"יצירת תקווה ואמונה בכך שירושלים עוד יכולה לפרוח ולהשתדרג, תוך כדי חיים משותפים יחד. קשה לי לבחור פרויקט מסוים, אבל אני אוהב את מה שעשינו בתחום הסטארט-אפים. מ-200 סטארט-אפים לפני חמש שנים, יש כיום למעלה מ-600. ירושלים נחשבת על-ידי המגזין טיים כאחת מחמשת הערים הצומחות ביותר בעולם בתחום ההייטק, בזכות התמריצים שיצרנו. וזה מקרין על צעירים ואנשי הייטק שבוחרים להישאר פה".
בחזרה לעתיד. אתה לא חושש מרשימות חיסול? אתה אדם עשיר, שיכול להשקיע הרבה כסף בפריימריז. יהיו מתמודדים שרצים עשרים שנה לחתונות וירגישו שאתה עוקף אותם בסיבוב.
"השטח דווקא מאוד מרוצה לראות אדם בכיר ציבורית, תודה לאל עם לא מעט הצלחה, מצטרף לליכוד. אני שחקן צוות, אני בא מתחום ההייטק והמפתח בהייטק הוא שיתופי פעולה. רשימות חיסול זה לעסקנים. הליכודניקים לא אוהבים אותן. בסוף הרשימות האלה מתגלות, ומי שמחרים קולגה - מצבו יותר גרוע".
בליכוד גם לא אוהבים את הרעיון של הדחת מנהיג מכהן, אבל אחרי נתניהו השמיים הם הגבול. לא יהיה לך קל.
"כמה שיותר, יותר טוב. לבריאות. אני מאמין בלייצר להקת זאבים. את יודעת שזאב בודד טורף טרף קטן, ולהקת זאבים יכולה על כל טרף לקחת ביסים יותר גדולים. אני חושב שלליכוד מגיע יותר ויותר אנשים איכותיים שיצטרפו לרשימה וידעו לפרגן ולסייע אחד לשני. ככל שיש יותר אנשים רציניים שיודעים לשאת אלונקה, ככה נגיע רחוק יותר וטוב יותר. אני מברך על כל מי שמצטרף לליכוד וגם אם יש לו שאיפות זה בסדר".
ומה אשתך תגיד אם תחליפו את הווילה היפה שלכם בבית הכרם, בבית המט לנפול בבלפור?
ברקת צוחק. "זה לא על סדר היום כרגע. אשתי אמנית, שמתכוננת עכשיו לתערוכה ברומא. אני עוזר לה בעולם שלה והיא עוזרת לי. אני רוצה לשרת לטווח ארוך בכיף ובסבבה, ואשתי מרשה לי".
וגם אז זה יהיה בשקל בשנה?
"בעזרת השם".