גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"חוק הנגישות נכנס לתוקף וכבר מוגשות תביעות בגינו"

תקנות נגישות אתרי אינטרנט עסקיים בישראל נכנסו לתוקף ואי-ציות להם עלול לגרור סנקציה פלילית וקנס כספי. למרות זאת, ישנם אתרים שאינם מיישמים אותן ● "בעלי עסקים אומרים לעצמם: 'רק אם מישהו יפנה אליי, אתחיל להנגיש את האתר'. זו מחשבה מוטעית. אותו בעל עסק חשוף לתביעות, וחשוב מכול, הוא לא מאפשר לאנשים עם מוגבלויות לגלוש באתר"

נגישות באינטרנט/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
נגישות באינטרנט/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף נגיש בקליק

באוקטובר 2017 נכנסו לתוקפן באופן רשמי תקנות נגישות אתרי האינטרנט בישראל, המחייבות כל עסק בעל מחזור של יותר מ-300 אלף שקל להנגיש את אתר האינטרנט שלו לאנשים עם מוגבלויות. למועד זה קדמו שלוש שנים של "התאקלמות", תקופה שבה יכלו בעלי האתרים להנגיש את האתר שלהם בהדרגה ובזמן המתאים להם, מבלי להסתכן בסנקציות או בעונשים. כמו כן, נדחה המועד שבו נכנסו התקנות לתוקף (מאוקטובר 2016).

למרות זאת, אתרים רבים בישראל, קטנים כגדולים, עדיין לא מונגשים או שאינם עומדים בתקן העולמי, WCAG 2.1 (web content accesability guideline), במלואו. "רוב האתרים בישראל עדיין לא נגישים, ואפשר לראות כי מאז שהחוק בנושא נכנס לתוקף כבר מוגשות תביעות בגינו כנגד בעלי עסקים", מספר אדם איכר, מנכ"ל חברת "נגיש בקליק", המתמחה בהנגשת אתרי אינטרנט. "הוגשו תביעות פרטניות רבות, ומתחילת שנת 2018 כבר ישנן שמונה תביעות ייצוגיות בנושא, על סך של כ-50 מיליון שקל כל אחת. בעלי אתרים רבים מדווחים כי הוגשו כנגדם תביעות שעילתן היא חוסר נגישות האתרים שלהם".

הדין מגדיר סנקציות מנהליות, אזרחיות ואף פליליות על הפרה של הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ובכלל זאת החובה לבצע התאמות נגישות באתרי אינטרנט. מבחינה מנהלית ופלילית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מוסמכת להוציא לעסק 'צו נגישות', שבו מפורטות ההתאמות שהוא נדרש לבצע ולוח הזמנים לביצוען. מדובר בצו מנהלי, שהפרתו עשויה להביא להגשת כתב אישום פלילי וכן קנס פלילי (בסך 75,300 שקל וקנס נוסף, בשיעור של 5% מהקנס האמור לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בצו הנגישות). כמו כן, במקרה כזה ניתן להגיש כתב אישום נגד נושאי משרה בכירים בעסק. מבחינה אזרחית, אדם עם מוגבלות רשאי לתבוע את החייב בנגישות על הפרה של חובת הנגישות. "בתביעה בנושא נגישות, ובין היתר נגישות של אתרי האינטרנט, בית המשפט רשאי לפסוק לאדם עם מוגבלות פיצוי בסך שלא יעלה על 50 אלף שקל, ללא צורך להוכיח את הנזק שנגרם לו", מציין איכר, "כלומר, החשיפה הכספית בגין הפרה של חובת הנגישות של אתרי האינטרנט היא ממשית, שכן התובע אינו צריך להוכיח את מידת או שיעור הנזק שנגרם לו".

תקנות מעודכנות - שאינן פוטרות את בעל האתר מאחריות

כאמור, נושא הנגשת אתרי האינטרנט נמצא גם על סדר היום הציבורי, ברמת מודעות כזו או אחרת, כבר כמה שנים. עם הזמן התעדכנו התקנות, חודדו ושונו, שכן חשוב לזכור שעולם האינטרנט הוא דינמי. אחד העדכונים החשובים ביותר הוא מתן ארְכָּה בת 60 יום לבעל העסק לתקן את הליקויים ולהציג אתר מונגש על פי הקריטריונים שנקבעו בחוק.

אדם איכר, מנכ"ל נגיש בקליק/צילום: נגיש בקליק

"בא המחוקק ואמר: אתרים הם דינמיים מטבעם ויכולים להשתנות ולהתעדכן, וכך גם התקנות בנושא הנגישות", מסביר איכר על הרציונל שעומד מאחורי התוספת לחוק. "אתר מונגש הוא לא כמו מדרגה מונגשת, שאם נבנתה היום היא תשאר אותה מדרגה גם עוד 20 שנה. באתרי אינטרנט חלים שינויים רבים - עדכון תכנים, הוספת דפים, שינוי רכיבים ותבניות, הוספת תמונות ועוד. יכול להיות גם עדכון חיצוני שלא קשור לאתר עצמו, אלא לדפדפן שבו משתמש הגולש או לתוכנת קורא המסך המיועדת לעיוורים. על כן, מאוד הגיוני וריאלי שיהיו ליקויים, לכן המחוקק מעניק 60 יום לתיקון בעיות נגישות, ורק לאחר תקופה זו אפשר להגיש תביעה - אם הליקויים לא תוקנו, למרות הפנייה אל בעל האתר".

בעל עסק, אל תחכה לתביעה, הנגש את האתר שלך כבר עכשיו>>>

הכול טוב ויפה, ואפילו הגיוני, אך מעצם העדכון הזה נוצרת בעיה חדשה: בעלי אתרים רבים מנצלים את אותה ארכה בת 60 יום, ולמעשה לא עושים דבר לפני שמוגשת נגדם תביעה. במילים אחרות, הם נמנעים מלהשקיע מיוזמתם בהנגשת האתר במלואו. הגישה הזו פסולה מסיבות רבות, וגם אינה יעילה כלל, כפי שמייד תבינו.

"בעלי עסקים כאלו אומרים לעצמם: 'אוקיי, אם יש לי 60 ימים להנגיש את האתר, אז לא אשקיע כסף ומשאבים בכך. רק אם מישהו יפנה אליי, אתחיל להנגיש את האתר'", מסביר איכר. "זו מחשבה מוטעית. ראשית, אותו בעל עסק חשוף לתביעות במצב כזה, מאחר והגנת 60 הימים אינה רלוונטית למקום בו לא בוצעו התאמות כלשהן. זאת מכיוון שמדובר בזמן מועט מדי לשם כך. שנית, וחשוב מכול, הוא לא מאפשר לאנשים עם מוגבלויות לגלוש באתר - והרי זו המטרה העיקרית של התקנות הללו. יש אוכלוסייה גדולה של אנשים עם מוגבלויות - עיוורים, אנשים עם בעיות מוטוריות, בני הגיל השלישי, ואפילו עיוורי צבעים, שמתקשים בגלישה. בעלי האתרים צריכים להציע להם נגישות מלאה, על מנת לסייע להם ולאפשר להם לגלוש באתר אינטרנט בצורה יעילה ונוחה".

אם כל זה לא ישכנע את בעל האתר, העובדה שנציג כעת בוודאי תעשה זאת: "בארץ ובעולם מדובר על יותר מ־15 אחוז מהאוכלוסייה המוגדרים כאנשים עם מוגבלות כזו או אחרת", מציין איכר, "ואלו לקוחות פוטנציאליים, כמו כל גולש אחר. לדוגמה, אדם עם מוגבלות שרוצה לעשות קניות באינטרנטוייתקל באתר שלא נגיש עבורו, פשוט יעבור לאתר אחר. על פי נתונים שנאספו לאחרונה, 71% מהגולשים עם מוגבלויות נוטשים את האתר אם הוא לא נגיש.

ישנה תופעה נוספת שחשוב להזכיר כאן: בעלי אתרים רבים שמעוניינים להנגיש את האתר שלהם במינימום השקעה, מורידים מהרשת רכיב חינמי כלשהו המיועד להנגשתו כביכול, או כזה שעולה כמה מאות שקלים לכל היותר. הרכיבים הללו לרוב לא עומדים בתקן ה-WCAG 2.1, כלומר גם במצב כזה הם יהיו חשופים לתביעות. "חשוב להבין, הנגשת אתר גדול ומורכב יכולה להימשך כמה חודשים", אומר איכר, "רכיב פשוט לא יכול לתת מענה כולל לעניין - וגם 60 הימים שמעניק המחוקק לטובת תיקון התקלות, עשויים שלא להספיק, אם האתר אינו מונגש כלל ברגע שבו נעשתה הפנייה מצד הגולש".

רוצה לעמוד בתקנות הנגישות? זה נוגע לכל התוכן הדיגיטלי שלך

עניין חשוב נוסף, שרבים מבעלי האתרים לא מודעים לו, הוא ההתייחסות המקיפה של תקנות הנגישות, הנוגעות למעשה לכל תוכן דיגיטלי באשר הוא. כלומר אדם אשר מנגיש את האתר שלו, אך לא את הטפסים שנמצאים בו או את דפי הנחיתה שהעלה לרשת, עושה רק 'חצי עבודה'. "עולם הנגישות בדיגיטל מכיל המון אלמנטים והכול צריך להיות נגיש מאותו תאריך שבו נכנסו התקנות לתוקף - כלומר החל מאוקטובר 2017", מציין איכר. "כוונת המחוקק הייתה שכל תוכן דיגיטלי צריך להיות מונגש, כולל מסמכים, דפים, טפסים ועוד - בין אם זהו אתר ישן ובין אם זהו אתר חדש.

לדבריו, "העולם של אנשים עם מוגבלויות היה קיים מאז ומתמיד. זה לא דבר זר והסטטיסטיקות נותרו אותן סטטיסטיקות במשך שנים. לצערי, זה לא גרם לבעלי עסקים להנגיש את התוכן הדיגיטלי שלהם, עד שנחקק החוק שגרם לכולם להתעורר. אין ספק שמדובר במהלך שכופה על בעלי העסקים צעד מסוים, ויש כאלו שלא מרוצים, בעיקר בשל ההוצאה הכספית הכרוכה בעניין. צריך לזכור שהמטרה היא, בסופו של דבר, להקל על אנשים עם מוגבלויות שרוצים לגלוש באתרי אינטרנט כאחד האדם".

כעת, אחרי שהשתכנעתם בחשיבות העניין, נסכם ונאמר: כי גם את ספק הנגישות שלכם צריך לדעת לבחור. "חשוב שהספק יהיה מקצועי, אמין, עם תיק לקוחות גדול, שאושר בעבר על ידי מורשי נגישות, שמעודכן כל העת בתקנות החדשות ביותר ושמתחייב בחוזה העבודה להנגשה על פי 'תקן 5568 רמה AA'", מציין איכר. "כמו כן, יש לבדוק שהוא יכול לתת מענה ושירות לאורך זמן ובאופן שוטף, שכן כפי שכבר אמרנו - תמיד ישנם שינויים ועדכונים".

השורה התחתונה ברורה כעת: אם תקפידו על בחירת ספק הנגישות המתאים, ותימנעו מהמתנה 'עד לדקה ה־90', תרוויחו, ואף תגלו שהתהליך כולו פשוט וקל משחשבתם, ללא סיבוכים מיותרים וללא חשיפה לתביעות.

בעל עסק, אל תעבור על החוק, הנגש את האתר שלך כבר עכשיו>>>

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בת"א; אקרו קופצת, מניות האנרגיה מאבדות גובה

מדדי ת"א 90 יורד בכ-0.6%, ת"א 35 מאבד מערכו כ-0.2% ● אקרו מזנקת ביותר ב-8% לאחר העסקה עם ישראל קנדה ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.12 שקלים ● השוק הקוריאני חזר בסערה לאחר חופשת חג ● עדכונים שוטפים

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"שבועיים" גורליים: האם טראמפ ישתמש באותו טריק פעמיים?

ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ ● הפלסטינים מדווחים על ירי טנקים ממזרח למחנה אל-בוריג' שבמרכז רצועת עזה ● צה"ל תוקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון ● על רקע איומי המלחמה: טראמפ כינס דיון עם יועציו בנושא איראן ● עדכונים שוטפים

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?