מועדון הנוסע המתמיד של אל-על משנה את תנאי הצבירה והמימוש של הנקודות הנצברות לחברי המועדון ולמחזיקי כרטיס האשראי פליי קארד. השינוי ייכנס לתוקף באפריל 2019.
מועדון הנוסע המתמיד כולל 2 מיליון חברים, 60% מתוכן תושבי הארץ והשאר תושבי חוץ. בתצורתו שלא במסגרת כרטיס האשראי כולל המועדון 5 מעמדות: מתמיד, כסף, זהב, פלטינה וטופ פלטינה - כאשר המעמד נקבע לפי תדירות הנסיעות, המרחק והמחלקה בה טסים. כרטיס האשראי פליי קארד (בשיתוף עם דיינרס) הושק ב-2014 וכולל שני סוגי כרטיסים: פליי קארד ופליי קארד פרימיום.
היקף המועדון עומד על 280 אלף כרטיסים לכ-250 אלף לקוחות. היקף העסקאות מוערך ב-21 מיליארד שקל עסקאות בשנה (9,500 הוצאה חודשית ממוצעת בחודש: 4,500 שקל בפליי קארד המהווים כ-75% מכרטיסי המועדון, והוצאה ממוצעת של 23,000 שקל לכרטיס הפרימיום). 10% ממחזור הסליקה מומר לנקודות אל-על.
ומה עושים עם הנקודות? מרבית החברים ממשים אותם בטיסות בונוס, חלק אחר רוכש עם הנקודות בדיוטי פרי במטוסי אל-על או מממש את הנקודות עבור לינה בבתי מלון (אגב, חברי המועדון מממשים את הנקודות בעיקר על מלונות באילת), ואחרים מוכרים את הנקודות הלאה באתרים ייעודיים.
כעת אל-על מיישרת קו עם המועדונים המתחרים שלהם יש יתרון מובנה: בריתות המאגדות מספר חברות תעופה יחד (דוגמת סטאר אליאנס או וון וורלד). לעומת זאת, אל-על מחזיקה את המועדון שלה לבד, והתחרות הופכת לעמוקה יותר.
ראשית, עם השינוי מפשטת אל-על את שיטת הצבירה שהייתה מורכבת למדי עד כה. הצבירה החדשה מבוססת מחיר, כלומר מי שמוציא יותר כסף צובר יותר נקודות, כשלקוחות במעמד גבוה יותר צוברים יותר. לפי השיטה החדשה, לקוחות היוקרה יקבלו 25% יותר - על כל 8 דולר שהם שילמו ממחיר הכרטיס הם צוברים נקודה, לעומת צבירה של נקודה על כל הוצאה של 10 דולר לנוסע המתמיד במעמד הבסיס. השינוי הזה יתגמל בטיסות יקרות יותר, ובטיסות מוזלות החברים יצברו דווקא פחות לעומת שיטת הצבירה הנהוגה כיום: למשל בטיסה לוורשה שמחירה 302 דולר, בצבירה הישנה חברים צברו 50-58 נקודות, וכעת הצבירה תרד ל-42-49 נקודות. בטיסה ללונדון במחיר של 458 דולר המצב שונה: הצבירה הישנה, שהייתה 50-58 נקודות, תשתנה לטווח של 63-74 נקודות.
בהיבט סגמנטים (מקטעי טיסה), למשל חברים במעמד זהב שלא מחזיקים בכרטיס אשראי זקוקים ל-24 סגמנטים כדי לצבור זכאות לכרטיס טיסה לניו-יורק במחלקת תיירים, ומעמד זהב שמחזיק בכרטיס אשראי צריך לצבור 17 סגמנטים.
בהיבט של מחזור עסקות, מחזיק בכרטיס האשראי פליי קארד של אל-על נדרש למחזור עסקאות של 538 אלף שקל כדי לצבור כרטיס בונוס לניו-יורק במחלקת תיירים ומחזור של 1.1 מיליון שקל עסקאות כדי לממש כרטיס בונוס במחלקת עסקים לניו-יורק. במילים אחרות, כדי לצבור כרטיס בונוס לניו-יורק, כמות קטעי הטיסה בקו ירדה לעומת המצב כיום לחברי מועדון ולמחזיקי פליי קארד, בשעה שכמות קטעי הטיסה בקו לונדון עלתה בכדי להגיע לקטע בונוס לעומת המצב כיום.
"שיפרנו את תנאינו אל מול המתחרים. מחזיקי פליי קארד בקו לניו-יורק נדרשים כיום לכמות הנמוכה של קטעי טיסה למול המתחרה המוביל" אומר ליאור טנר, מנכ"ל מועדון הנוסע המתמיד של אל-על, שמסביר כי החברה יוצאת עם השינוי במטרה "ליישר קו עם טרנדים שקיימים בתעשייה, בדגש על החברות האמריקאיות או מועדוני החברות של אייר פראנס KLM ולופטהנזה. אנחנו הופכים את התכנית לפשוטה ושקופה מבחינת היכולת להבין ביחס לטבלאות שמהן חברי המועדון נדרשים להבין כיום".
טנר מסביר כי אופציות המימוש מתרחבות, אולם מכסת כרטיסי הבונוס, שהיא מוגבלת בכמותה, לא משתנה. עוד אומר טנר כי שיעורי המימוש גדלו ב-50% מאז השקת כרטיס האשראי.
יחד עם כניסת השינוי לתוקף, באפריל 2019 יעלה אתר שבאמצעותו יוכלו החברים לעקוב אחר הצבירה שלהם ולממש את הנקודות שתוקפן נשאר למשך 3 שנים. ומה באשר למימוש?
ראשית מציעה אל-על הנחה של 20% למחזיקי פליי קארד ממחירי מימוש במחלקת תיירים והנחה של 15% במחלקות היוקרה. עוד יוצעו כרטיסי בונוס במחיר מופחת של 25% (בדומה למוצר ה-SUPER SAVER בחברות האמריקאיות). בעולמות המימוש יש 5 קבוצות מחיר, כשבכל טיסה, כולל בתמחור הרגיל, יש 26 מחלקות מחיר שמוכרות בסימוני האותיות באנגלית - לכל מחלקה יש הקצאה של מושבים שמשתנה לפי פרמטרים שונים כמו ביקוש ומועד הטיסה. כרטיסי הבונוס הם אלה של המחלקה הזולה ביותר (E קלאס), וכשהם אוזלים, עוברים למחלקה הבאה שהמימוש שלה יקר יותר בדומה למחיר הכרטיס. באשר למסלול קאש אנד פוינטס (כלומר תשלום על חלק מכרטיסי הבונוס בכסף ומימוש חלקי בנקודות), תתאפשר גמישות גם בטיסות קונקשן ובטיסות עם חברות שלאל-על יש עמן קוד שייר. שינוי אחר הוא קיצור הדרך למעמדות היוקרה.
בעולם התחרותי שבו מתנהלות חברות התעופה, מועדון הנוסע המתמיד הוא שיקול שהנוסע בהחלט לוקח בחשבון בעת חברת תעופה, ובעיקר הנוסעים העסקיים. בזירה הזו אל-על ניצבת מול תחרות קשה של מועדון גדולים הכוללים כמה חברות תעופה יחד, כמו יונייטד ולופטהנזה בסטאר אליאנס, בריטיש וקתאי פסיפיק בוון וורלד או דלתא ואייר פראנס בסקיי טים. כדי לצבור נקודות, הנוסעים מעדיפים לשמור אמונים למועדון מסוים, ומכאן חובת המועדונים להעמיק את השירותים ואת איכות המוצר שלהם אל מול הנוסעים. במועדונים הגדולים בעולם המגמה כיום היא לחדד את שיתוף-הפעולה הרוחבי בין החברות הנמנות בבריתות, למשל דרך הקמת אתרים שדרכם אפשר לבצע פעולות (למשל צ'ק-אין או הושבה) בכל החברות שבברית.