לשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב / צילום: איל יצהר
"מאות אלפי חייבים קשי-יום מהשכבות המוחלשות ביותר בחברה הישראלית הוטעו ומוטעים עד לרגע זה על-ידי הגוף הציבורי האחראי על ביצוע החוק, תוך ניצול פערי כוחות אדירים ואמצעי לחץ בדמות הליכי גבייה במשך עשרות שנים, אשר גרם לאותם חייבים לשלם תשלומי יתר המוערכים במאות מיליארדי שקלים. זאת, בניגוד לדין תוך הסתמכות על הרשות כי פועלת היא על-פי דין" - זו, בתמצית הטענה המרכזית העומדת מאחורי תביעה, ובקשה לאישורה (ניהולה) כייצוגית בהיקף של כ-35 מיליארד שקל, שהוגשה נגד רשות האכיפה והגבייה (ההוצאה לפועל).
התביעה מעלה תמונת מצב שאם תתברר כנכונה היא מקוממת ביותר, מאחר שהיא נוגעת לשכבות החלשות ביותר באוכלוסייה, אלה שנקלעים למבוך המסובך של הליכי ההוצאה לפועל בישראל; אותם "חייבים" שאינם מסוגלים להחזיר את חובותיהם, ומנגד בעלי החוב שנדרשים להליכים ממושכים על-מנת לגבות חובות המגיעים להם בדין.
בלב התביעה - שהוגשה באמצעות עורכי הדין יניב הרינג וסמואל דכואר - עומדת הטענה, כי הרשות לאכיפה ולגבייה משיתה הוצאות, קנסות, ריביות ושכר-טרחת עורכי דין על חייבים שכלל לא היו מודעים שנפתח נגדם תיק. כיצד זה קורה? לפי הטענה, בתיקים בהם יש ריבוי חייבים, מספיק שאחד מהם מקבל את הודעת פתיחת התיק בהוצאה לפועל, והתיק מתחיל לצבור ריביות והוצאות, גם אם יתר החייבים כלל לא מודעים לכך שנפתח נגדם תיק.
לטענת התובע הייצוגי, גיא הרינג, זה בדיוק מה שקרה לו. תיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו תפח ותפח, צבר עשרות שקלים ריבית ואלפי שקלים שכר-טרחה - וכל זאת כשהוא אינו מודע כלל לקיומו, מאחר שהאזהרה שנשלחה אליו חזרה לרשות האכיפה והגבייה.
חמור מכך, נטען בתביעה, הרשות לגבייה ואכיפה "הסתירה" את העובדה שהתיק צבר הוצאות ושכר-טרחה בזמן שהחייב לא ידע עליו. כמו-כן לדבריו, הוציאה לו הרשות הודעת חוב חדשה שבה נכללו הסכומים, אך תחת מסווה כאילו היה מדובר בחוב המקורי ללא תוספות מיוחדות.
ללא אזהרה ועם ריבית פיגורים
מהעובדות המתוארות בתביעה עולה כי נגד הרינג נפתח תיק הוצאה לפועל כחייב, יחד עם חברה שניתן נגדה פסק דין לתשלום חוב, אך היא לא שילמה. ב-23 בדצמבר 2015 נמסרה הודעה על פתיחת התיק לחברה החייבת, ונעשה ניסיון למסור גם להרינג את ההודעה על פתיחת התיק, אך אזהרה זו לא נמסרה, מאחר שהרינג לא גר עוד באותה כתובת (סיבת "עזב"). רק בדצמבר 2016, לאחר קבלה ועדכון הכתובת של הרינג שנמסרה מחברת החשמל, נמסרה סוף סוף להרינג כחייב, אזהרה על פתיחת התיק נגדו. סכום החוב המעודכן באזהרה עמד על סך של כ-16,900 שקל.
בינואר 2017 פנה הרינג ללשכת ההוצאה לפועל וקיבל את כל מסמכי התיק. בין היתר, הוא קיבל לידיו תדפיס קרנות חוב בתיק, אך לא הצליח להבין ממנו לפי איזו ריבית חויב התיק. משכך הוא פנה לאחיו, עו"ד יניב הרינג, וביקש ממנו לפנות אל גזברות רשות האכיפה והגבייה על-מנת לקבל את הנתונים.
המענה שקיבלו האחים הרינג היה כי התיק נשא 1% ריבית שנתית בשיעור 1%, צמוד ליוקר המחייה עד ינואר 2016, אז עודכן החישוב לריבית שנתית בשיעור 7.5%. כלומר: החל מינואר 2016 ואילך ועד סגירת התיק הריבית המעודכנת בתיק היא ריבית הפיגורים.
ביוני אשתקד עלה הטיפול בתיק מדרגה וננקטו הליכי ביצוע רבים נגד החברה החייבת, בעלות של 63 שקל, שהתווספו לחוב בתיק והחלו לשאת ריבית פיגורים.
לאחר נקיטת הליכי הביצוע נגד החברה החייבת התווסף לחוב שכר-טרחה שני של עורך דין בסך של כ-1,700 שקל, זאת בנוסף לשכר-הטרחה הראשוני שמתווסף לכל תיק עם פתיחתו בסך 2,060 שקל. גם הוא נשא ריבית פיגורים שנתית.
על-פי התביעה, באזהרה ששוגרה להרינג על-ידי רשות האכיפה והגבייה הטעתה הרשות את הרינג והציגה בפניו מצג שווא לפיו החוב ביום פתיחת התיק הוא כ-16,900 שקל, למרות שהחוב בעת פתיחת התיק עמד על כ-16,700 שקל.
עוד לפי הטענה, רשות האכיפה והגבייה הציגה מצג שווא, שלפיו שכר-הטרחה של עורך הדין וההוצאות עמדו על 2,060 שקל בלבד בעת מסירת האזהרה, למרות שלפי פירוט החוב, החוב בסך 16,900 שקל שנדרש לשלם כלל הן שכר-טרחה ראשון בסך 2,060 שקל והן שכר-טרחה שני בסך 1,688 שקל, שהתווסף לאחר שבוצעו פעולות גבייה בתיק, וכשהרינג כלל לא יודע שקיים תיק נגדו.
באזהרה שנשלחה להרינג צוין - כבכל אזהרה ראשונה שמקבל חייב - כי "כתוצאה מפתיחת תיק ההוצאה לפועל עלול החוב לעלות בסכום ניכר. תשלום מיידי של החוב יקטין את התשלומים הנוספים שאתה עלול לשאת בהם כגון: שכר-טרחת עורך דין (שני), הפרשי הצמדה וריבית והוצאות עיקולים. עליך לשלם את מלוא החוב הפסוק כאמור באזהרה זו".
"עוולה ציבורית חסרת תקדים"
לטענת התובע הייצוגי, מאחר שהתיק צבר הוצאות לפני שהאזהרה הוצאה לו, ומאחר שהוצג לו מצג שהחוב הנקוב באזהרה אינו כולל שכר-טרחה שני, אינו כולל הפרשי הצמדה וריבית ואינו כולל הוצאות עיקולים - הרי שמדובר במצג שווא.
לטענת הרינג, בשלב הראשון הוא מיהר ללשכת ההוצאה לפועל ושילם את יתרת החוב באמצעות כרטיס אשראי, על-מנת לאפס את החוב בתיק לשם סגירתו; אולם בהמשך פנה אל הרשות לאכיפה ולגבייה - באמצעות עו"ד יניב הרינג - בהתראה טרם הגשת תביעה ייצוגית ובדרישה כי תתקן את ההפרות ותשיב לו את הכספים ששילם ביתר ושלא כדין. לטענתו, פנייתו נפלה על אוזניים ערלות ולא ניתנה לה תשובה כלל.
על הרקע הזה, הגיש הרינג השבוע את בקשתו לניהול התביעה הייצוגית, שבמסגרתה נטען כי "מדובר בעוולה ציבורית בסדר גודל חסר תקדים בהיקפה מאז חקיקתו של חוק ההוצאה לפועל ועד היום, שנפגעיה הם האוכלוסיות החלשות ביותר בחברה הישראלית".
לטענתו, בכל תיק בו יש יותר מחייב אחד, מתחיל מרוץ הריביות וההוצאות מרגש שאחד החייבים מעודכן על פתיחת התיק, ללא קשר או בדיקת השאלה אם כלל החייבים יודעים שנפתח תיק נגדם - וכך תופח חובם של החייבים שאינם יודעים שנפתח נגדם תיק בהוצאה לפועל, ללא עוול בכפם, ולא ניתנת להם ההזדמנות לסגור את התיק לפני שהוא תופח עוד ועוד, במאות ולעתים אלפי שקלים.
מרשות האכיפה והגבייה נמסר בתגובה: "הרשות טרם קיבלה את הבקשה המדוברת. לכשתתקבל הבקשה, הרשות תגיש את תגובתה לבית המשפט. עם זאת, מבדיקה ראשונית של הנושא נראה כי לא נפל פגם בהתנהלות הרשות".
המעבר מתיק נייר לתיק אלקטרוני גרם לגביית סכומים ביתר מחייבים
בתביעה ובבקשה לנהלה כייצוגית מתוארים השתלשלות האירועים והחוקים שהובילו לטענת התובע לעוולה החמורה כלפי החייבים בהוצאה לפועל, שמחויבים ביתר. עוולה זו, נטען, מקורה בטעות משפטית חמורה שנעשתה על-ידי משרד המשפטים, באמצעות הנהלת בתי המשפט, והחל מינואר 2009 באמצעות רשות האכיפה והגבייה (הוצאה לפועל). לפי הנטען, מקור הטעות הוא ביישום הדין, וזו "הובילה לניהול יתרות חוב בהוצאה לפועל באופן בלתי חוקי, שערורייתי ובקנה מידה חסר תקדים".
במה דברים אמורים? חוק ההוצאה לפועל חייב את הנהלת בתי המשפט, ולימים את רשות האכיפה והגבייה, לנהל "תיק אלקטרוני" שממנו יהיה ניתן ללמוד על יתרת החוב העדכנית של כל חייב, לרבות הוצאות הגבייה שננקטו נגדו ומרכיבי החוב הנוספים שבהם הוא נושא ושאותם הוא נדרש לשלם.
החל מ-1996, כאשר עברה מערכת ההוצאה לפועל להתנהל מתיקי נייר למערכת ממוחשבת, בכל התיקים שהתנהלו ומתנהלים עד היום, נוהל ומתנהל דף חשבון משותף אחד ויחיד, וזאת גם אם תיק ההוצאה לפועל התנהל נגד שני חייבים ויותר. בפועל, כאשר מתנהל דף חשבון משותף אחד בתיק שבו קיימים שני חייבים ויותר, קרן החוב בתיק מתחילה לשאת בריבית פיגורים החל מתום המועד הקבוע בחוק ממסירת האזהרה לחייב שקיבל אותה ראשון. מאותו מועד מעודכן בתיק כלל החישוב, לרבות ריבית הפיגורים. זאת, אף אם שאר החייבים כלל לא קיבלו אזהרה וכלל אינם מודעים לקיומו של התיק, ועל כן גם לא אמורים לשאת בריבית זו על-פי חוק.
עוד נטען בתביעה כי מאחר שאחד החייבים בתיק קיבל אזהרה, באפשרות הזוכה (מי שהחוב כלפיו) להתחיל ולנקוט בהליכי ביצוע באמצעות ההוצאה לפועל נגד אותו חייב, בחלוף המועד הקבוע בדין. זאת, כאשר שאר החייבים כלל אינם מודעים לקיומו של התיק ואין אפשרות לפעול נגדם עד אשר לא תומצא להם אזהרה כדין. מאחר שבתיק מתנהל דף חשבון אחד, כל הוצאות ההליכים, שננקטים נגד אותו חייב ראשון, מעודכנים על-ידי מערכת ההוצאה לפועל בדף החשבון המשותף היחידי בתיק, ואף מתחילים לשאת בריבית פיגורים. זאת, לפי כלל החישוב שעודכן בתיק מיום חלוף המועד הקבוע באזהרה שאותה קיבל ראשון אחד החייבים בתיק.
וכך, כפועל יוצא מנקיטת הליכי ביצוע נגד החייב הראשון, ועל-פי חוק, בתיקים בהם הזוכה מיוצג על-ידי עורך דין, מתווסף לחוב נגד אותו חייב מרכיב חוב נוסף - שכר-טרחתו של עורך דין "שני" - שמעודכן גם הוא באותו דף חשבון משותף יחידי ומושת על שאר החייבים עוד בטרם קיבלו אזהרה. זאת, למרות שלפי חוק, אין הם אמורים לשאת במרכיב חוב זה.
חיובים ביתר
בחלוף הזמן, החייבים הנוספים בתיק נדרשים לשלם, לפי דרישת ההוצאה לפועל, את החוב המעודכן בתיק על כל רכיביו, שכלל לא משקף את סכום החוב האמיתי שאותו הם חייבים, אלא הוא נושא גם חיובים ביתר, ובהם: ההפרש בין ריבית הפיגורים לריבית המשפטית על קרן החוב; ההפרש בין ריבית הפיגורים לריבית המשפטית על סכום אגרת פתיחת התיק; ההפרש בין ריבית הפיגורים לריבית המשפטית על שכר-טרחת עורך דין ראשון בפתיחת התיק; סכום הליכי הביצוע שננקטו נגד חייב אחר בצירוף ריבית פיגורים; ושכר-טרחת עורך דין שני בצירוף ריבית פיגורים.
לטענת התובע, "על אף שבמהלך השנים התחלפו עשרות מנהלים, יועצים משפטיים והוקמה רשות ספציפית בעלת כוח רב ותקציבי עתק, עוולה זו הוסיפה להתקיים ולגבות ביתר סכומי עתק שלא כדין מהאוכלוסיות החלשות ביותר בחברה הישראלית. כתוצאה מכך, נשאו במהלך השנים ונושאים עד לרגע זה, מאות אלפי חייבים בחיובים שלא כדין שערכם מוערך במאות מיליארדי שקלים".
התביעה הובאה לידיעת ח"כ נורית קורן, יו"ר השדולה להליכי גבייה הוגנים בהוצאה לפועל, וזו הודיעה כבר כי בכוונתה להרים את הכפפה ולבחון את הטענות. "אם אכן יתברר כי יש פה כשל, צריך להחזיר כסף לחייבים רטרואקטיבי. כמו-כן, אפעל באופן מיידי לתיקון העוולה ולתיקון החוק, על-מנת שכל חייב ישלם את חובו המתוקן", מסרה ח"כ קורן ל"גלובס".