שי באב"ד / צילום: תמר מצפי
הר הכסף של הביטוח הפנסיוני בישראל תופח ועולה בקצב מוגבר מאז מתן צו ההרחבה לפנסיית חובה ב-2008. כל שנה נכנסים כ-100 מיליארד שקל נטו לגופים המוסדיים המנהלים את הפנסיות שלנו, וכך זה יימשך גם הלאה ואף יגבר. סך החיסכון הפנסיוני מגיע היום לכ-1.4 טריליון שקל. המשמעות של מספר עצום זה ניתנת להבנה כלשהי, אם נחלק אותו במספר משקי הבית, כ-2.5 מיליון, ונקבל כ-560 אלף שקל בממוצע למשק בית. אם נשווה מספר הזה לסך הכסף המנוהל על ידי הבנקים, כ-1 טריליון שקל, נקבל סכום גדול יותר ב-40%. זאת ועוד, חיסכון הפנסיוני מהווה כ-40% מסך הנכסים הפיננסיים של הציבור (כ-3.3 טריליון שקל).
החיסכון הפנסיוני, ולצדו הביטוחים השונים שאנו קונים, הם המשענת שלנו בעת הזדקקות כלכלית: פרישה מעבודה, מחלה, נכות, מוות של מפרנס, אסון טבע, וכו'. לכן, חברות הביטוח - הגופים המוסדיים הגדולים שמנהלים את הפנסיות שלנו - אחראיות במידה רבה, נוסף למדינה עצמה, לרווחתנו ולבריאותנו לשנים ארוכות.
על רקע זה, קשה להבין מדוע החליט שר האוצר משה כחלון לשמוט מעצמו את האחריות למינוי המפקח החדש על רשות שוק ההון - הרגולטור-המפקח האחראי על הפנסיות ועל הביטוחים. ראשת הרשות הנוכחית, דורית סלינגר, שעושה כותרות בימים אלה, תסיים בקרוב את תפקידה ותחת מינוי מפקח חדש אישית על ידו, החליט כחלון למנות "ועדת איתור", בראשות מנכ"ל משרדו שי באב"ד.
אין זו הפעם הראשונה שכחלון ממנה ועדת איתור למינוי מרכזי, אך המינוי הזה שונה בתכלית. כשעל הפרק עומד טיב ואופי הפיקוח על 1.4 טריליון שקל של כספי ציבור, חייבים לצפות משר "חברתי" שימנה באופן ישיר, ולא באמצעות מתווכים.
נזכרנו בפעם הקודמת שבה כחלון "הסתלק" מאחריות ציבורית-חברתית - הגז. אז לפחות ידענו למה זה קרה: כחלון הסביר שחברותו עם קובי מימון - שנוהג להכחיש את מעורבותו בחברות הקידוחים - מונעת ממנו להתערב בתחום ללא משוא פנים. הפעם נותרנו בערפל באשר למניעי השר שלא להתערב במינוי הרגולטור, שמפקח על אלה שאוצרים את כספנו שנועד ליום סגריר.
יצוין, כי זהות המפקח הבא על שוק ההון תקבע אם תימשך המגמה הצרכנית שהובילה סלינגר באומץ, או שנחזור לימים שבהם הפיקוח היה רך יותר ונעים למפוקחים, על-חשבון הציבור.
בראש ועדת האיתור העמיד כחלון את המנכ"ל באב"ד. לכאורה, צעד ממלכתי שאמור להבטיח מינוי מקצועי ונטול פניות. בפועל, התמונה מורכבת יותר. רשות שוק ההון מצויה בשנים האחרונות תחת אש-צולבת עקב גישתה הפרו-צרכנית. לאחרונה השתלח יו"ר לשכת עורכי-הדין בגסות בסלינגר בכנס לשכת סוכני הביטוח. גם באב"ד היה שותף לא פעם לביקורת על רשות שוק ההון, אמנם בשפה אחרת, ואיתגר את עצמאותה.
כחלון העניק לבאב"ד סמכות נרחבת גם בקשר למינוי חברי הוועדה. באופן מעשי, מנכ"ל האוצר יהיה זה שיקבע מי יהיה המפקח הבא, לחמש השנים הבאות, ובכך ישפיע מהותית על המורשת שהוא וכחלון יותירו אחריהם, כפי שסלינגר היא חלק משמעותי מ"מורשת יאיר לפיד".
בנסיבות אלה, אנו קוראים לבאב"ד - "תהיה כחלון", או לפחות כחלון של פעם. נהג בממלכתיות, התעלה מעל שיקולים שהעכירו את היחסים בינך למפקחת הנוכחית, שכבר אינם רלבנטיים, ושים מול עיניך קודם כל את טובת הציבור. מוטלת עליך, כמנכ"ל משרד האוצר, חובה לדאוג שגם המפקח/ת הבא/ה, יפעל מתוך גישה שמודעת לפערים האדירים בכוח הכלכלי, במידע ובמשאבי הזמן בין חברות הביטוח וגופי הפנסיה רבי-העוצמה לבין המבוטח הפשוט - כל אחד מאיתנו.
■ הכותבים הם יושבי-ראש משותפים של עמותת "צדק פיננסי", המקדמת תחרות והגינות במערכת הפיננסית.