גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

Root, עבור: האם כדאי לפרוץ לעצמכם את הטלפון?

עד לפני שנים ספורות, פריצת טלפוני אנדרואיד הייתה שיטה פופולרית לשפר את ביצועיהם ● אלא שככל שהסמארטפונים הלכו והשתכללו, הצרכנים הפסיקו לעשות זאת ● באילו מצבים עדיין כדאי לשקול Root? מדריך

פריצת טלפון עם אנדרואיד / צילום: flickr, Danny Choo - cc by sa 2.0
פריצת טלפון עם אנדרואיד / צילום: flickr, Danny Choo - cc by sa 2.0

זמן קצר לאחר שנכנסו לחיינו הסמארטפונים, הגיח לעולם המושג Root: כלומר, "לפרוץ" את הטלפון על מנת לקבל הרשאות מתקדמות (בדומה להרשאות אדמיניסטרטור במחשב האישי לעומת הרשאות משתמש רגיל). בזמנו ביצוע rooting למכשירים היה מתבקש: ספקיות הסלולר מכרו טלפונים שהותקנו עליהם מראש אפליקציות מציקות משלהן, ואלו תפסו מקום יקר מפז על כרטיס הזיכרון; ה-ROM ומערכת ההפעלה לא היו תמיד העדכניים ביותר; הטלפונים היו אטיים ולא מיצו את כל יכולות המעבד שלהם.

על אף שאנדרואיד, מערכת ההפעלה הסלולרית מבית גוגל, תמיד נחשבה ככזו שניתנת להתאמה אישית, הרי שפריצת הטלפון אפשרה להפוך את ההתאמה האישית לחסרת גבולות באמת. היא אפשרה להגיע לקובצי הליבה של הטלפון - לכל תיקייה, לכל רכיב ולכל הגדרה, גם כאלו שגוגל לא חשבה שיש צורך לשנותם כמו מעבד, הגדרות גרפיקה, או מערכת הפעלה. או בקיצור, rooting לטלפון אפשר לנצל את מלוא הפוטנציאל שלו. מדובר ב"פריצה" במירכאות, משום שבניגוד לאייפון ולמערכת ההפעלה iOS, שמראש נבנו כך שיריצו רק תוכנות שאושרו בחתימה מוצפנת (תהליך הפריצה שלהם מכונה Jailbreak והוא מסובך הרבה יותר), באנדרואיד ה"פריצה" היא פשוט קבלת הרשאה גבוהה וגישת כתיבה לכל קבצי המערכת באופן שמאפשר לשנות אותם. 

בכל מקרה, השנים חלפו והטלפונים השתכללו: הבטרייה מחזיקה זמן רב יותר גם בלי שיהיה צריך לעשות שמיניות באוויר, מערכת ההפעלה מעוצבת באופן נוח יותר, אפליקציות רצות באופן חלק יותר ובאופן כללי טלפונים לא דורשים אתחול פעם ביום או יומיים כמו פעם. אפליקציות שתופסות נפח מיותר עדיין יש - בעיקר אפליקציות של יצרניות הטלפון; וכדי לשנות את העיצוב, את הממשק או את השימושיות מספיק להוריד אפליקציית Launcher. אז אם הכל כל כך טוב, האם יש צורך בכלל לעשות Root לטלפון? האם נותרו בתהליך איזשהם יתרונות? ריכזנו עבורכם את היתרונות והחסרונות של התהליך, כמו גם המלצה סופית. המדריך מתייחס למכשירי אנדרואיד. 

5 סיבות לעשות Root

1. לבחור את ה-ROM
ROM, זיכרון לקריאה בלבד, הוא זה שעליו מותקנים רכיבי חומרה כמו גם מערכת ההפעלה. פריצת הטלפון מאפשרת לצרוב ROM חדש ובכך להחליף את מערכת ההפעלה של הטלפון באחת עדכנית יותר או במערכת הפעלה שונה לגמרי. אם קניתם טלפון דרך ספקית הסלולר שלכם, לעשות rooting ישחרר אתכם מהצורך לחכות שהיא תשחרר טלאי אבטחה או תשחרר גרסה עדכנית יותר של מערכת ההפעלה; אם קניתם את הטלפון ישירות בחנות ואינכם אוהבים את המראה של אנדרואיד או את הפונקציות שלה - החליפו את הזיכרון לקריאה בלבד של הטלפון באחד אחר, לדוגמה ROM ששם דגש מיוחד על נושאי פרטיות וכולל בקרי שליטה, שיאפשרו לכם להגביל את האופן שבו אפליקציות חיצוניות משתמשות במידע שלכם.

דוגמאות ל-ROM אלטרנטיביים פופולריים: Lineage OS, Paranoid Android ו-MIUI

2. להסיר אפליקציות שהותקנו מראש עם הטלפון
אם רכשתם טלפון מספקית סלולרית, ודאי קיבלתם אותו כשמותקנות עליו שלל אפליקציות פנימיות שלה, הפניה לערוצי ספורט, תרבות וכו' שנועדו לקדם תוכן של הספקית. אבל בעצם, לא צריך להרחיק עד לספקית הסלולרית, מספיק להביט ביצרניות עצמן: הטלפון מגיע כשמותקנות עליו תוכנת דואר גנרית, יומן, חנות אפליקציות, דפדפן של היצרנית ועוד, ולעתים אפליקציות חיצוניות כמו פייסבוק, מתוך הנחה שנזדקק להן. אפשר לעצור את פעולת האפליקציות הללו, אך לא להסירן לגמרי. אלא שגם אם הן אינן פועלות, הן תופסות נפח זיכרון. כיוון ש-rooting מאפשר גישה לכל תיקיה ותיקיה ולכל הגדרה, הוא נותן לנו גם את האפשרות להסיר את האפליקציות הלא רצויות הללו.

3. להשמיש מחדש אפשרויות שספקית הטלפון חסמה
ישנן ספקיות סלולריות שחוסמות פיצ'רים בטלפון. בארה"ב, לדוגמה, לא נדיר שספקיות יחסמו את האפשרות לעשות tethering - כלומר, היכולת להפוך את הטלפון למודם סלולרי או הוטספוט, שדרכו ניתן לגלוש באינטרנט במחשב האישי ובטאבלט. האם ניכנע לחוסר רצונן להתמודד עם נפח צריכת הנתונים שלנו? לא ולא! כאשר יענונו כן נרבה וכן נפרוץ את הטלפון.

4. להתקין אפליקציות שאינן מתאימות לטלפון
אם אתם מעוניינים להתקין על הטלפון אפליקציה שגוגל פליי, או חנות אפליקציות אחרת, סימנה שאינה מתאימה להגדרות המכשיר וכי לא ניתן להתקינה עליו, זה לא הסוף. Rooting יפתח את הטלפון לכל אפליקציה ולכל דורש, גם אם מדובר באפליקציה שדורשת מסך מגע ולכם יש טלפון חוגה. האם זה טוב למכשיר והאם חכם לעשות זאת? כלל לא בטוח. אבל אפשר.

5. לשנמך את מהירות המעבד
כן, מה ששמעתם. אנחנו כל כך רגילים לרצות לעשות overclocking - לגרום למעבד או לרכיבים אחרים לעבוד מהר יותר ולסחוט אותם עד תום, שלפעמים אנחנו שוכחים שקיימת האפשרות ההפוכה: לעשות underclocking. זה הופך רלוונטי כשהבטרייה לא מחזיקה מעמד כפי שהיינו רוצים וכשאיננו משתמשים בטלפון באופן שידרוש ממנו את כל העוצמה שיש לו להציע. במקרה כזה, המעבד צורך יותר כוח מיחשוב ממה שנדרש לו, ו-underclocking "מרגיע" אותו קצת, חוסך משאבים ומשפר את חיי הבטרייה לאורך זמן.

5 סיבות לא לעשות Root

1. פיצ'רים חשובים כמו מצלמה ועדכונים יפסיקו לעבוד

מערכת ההפעלה אינה הדבר המשוכלל ביותר בטלפונים של ימינו, אלא דווקא המצלמה. מצלמות נעשות מורכבות יותר ויותר עם כל טלפון חדש שיוצא וכל גרסה: הן כוללות עדשה כפולה, אפקטי HDR, וידאו ב-4K ועוד. כל אחד מהפיצ'רים האלה זקוק לכלים מיוחדים שקשה מאוד להטמיע במערכת הפעלה מותאמת אישית ואין אפליקציה חיצונית שתוכל להחליף אותם ולהוות להם אלטרנטיבה. כל פריצה של הטלפון והתקנה של ROM אחר עשויה לפגוע בהגדרות המצלמה ולשנמך אותה משמעותית. ולא מדובר רק במצלמה: בחירה ב-ROM הלא נכון עשויה לגרום לאיבוד פיצ'רים חשובים אחרים שפותחו על ידי יצרנית הטלפון או על ידי גוגל עצמה, כמו טעינה מהירה, הסייענית של גוגל או תמיכה בשירות Android Pay.

בנוסף, החל מאנדרואיד אוראו, כל יצרניות הטלפון מחויבות להטמיע רכיב שמאפשר הפצה קלה, זריזה ונוחה של עדכונים למערכת ההפעלה לכלל הטלפונים. אלא שאפשרות זו, שמייתרת את הצורך ביתרון העיקרי של root (עדכונים תכופים), זמינה רק לגרסאות גנריות רשמיות של אנדרואיד.

2. הטלפון שלכם לא יהיה תחת אחריות
אם קניתם טלפון חדש שעדיין נמצא תחת אחריות, לעשות rooting היא הפרה של תנאי השימוש בו כפי שהוגדרו על ידי יצרנית הטלפון (כמו לתקן בעצמכם מנוע של פרארי חדשה). מבחינה משפטית, הדבר פוטר את היצרנית מלתקן אותו ללא תשלום, או להחליף לו רכיבים - גם אם מדובר ברכיבים שה-rooting לא נגע אליהם ישירות כמו מסך, לחצנים וכו'.

3. אפליקציות מסוימות יהיו חסומות בפניכם
ישנן מספר אפליקציות ומשחקים שמפתחיהן לא מאפשרים להתקין אותן על טלפון שאינו מריץ את הגדרות היצרן המקוריות. קרי: טלפון שהרשאותיו שונו והגדרות שונות בליבתו נערכו מחדש. לרוב הסיבה לכך היא ענייני ניהול זכויות יוצרים (DRM). מרגע שהאפליקציה מזהה שנעשתה גישה "לא חוקית" לליבת הטלפון, היא מפסיקה לעבוד. דוגמה למשחק כזה: Pokemon Go, וגם כמה ממשחקי סופר מריו.

4. הטלפון יהיה חשוף לבעיות אבטחה
פריצת ה-ROM של הטלפון חושפת אותו לבעיות אבטחה שונות, כמו גניבת מידע, וירוסים וחדירה של גורמים עוינים שיוכלו להשתלט על הטלפון שלכם בקלות רבה יותר מאשר אילולא היה פרוץ. כדאי לסייג נקודה זו: יש כיום אפליקציות אבטחה מיוחדות המיועדות לטלפונים שעברו root, הן "קוברות" את עצמן עמוק בתוככי מערכת ההפעלה וה-ROM ומקשות לפגוע בטלפון.

5. הטלפון עלול להיפגע באופן בלתי הפיך
אם התהליך מבוצע באופן שאינו נכון הטלפון שלכם עשוי לגמור את הסוס. פגיעה בחומרה כמוה כגזר דין מוות למכשיר: הוא לא יפעל ואי אפשר יהיה לתקן אותו. אלו לא סתם אזהרות ונפנופי ידיים זועמים באוויר: ככל שהטלפונים מתקדמים, כך הם מעוצבים ומתוכננים באופן שיהיה קשה יותר לפרוץ אותם, והתהליך נעשה פחות ופחות אינטואיטיבי לצרכן הממוצע.

מסקנות

לרוב אין סיבה. פריצת טלפונים הייתה פרקטיקה מקובלת בעבר, והועילה במידה מסוימת לסמארטפון, אך כיום ברוב המקרים הטרחה רבה מן התועלת. הגם שישנם מספר יתרונות בעלי משקל, הרי שהם מתגמדים ובטלים בחשיבותם מול החיסרון הגדול ביותר: אובדן היכולות המשוכללות של המצלמה.

עם זאת, Rooting היא פרקטיקה מומלצת במקרה אחד: אם יש לכם טלפון מיושן שאתם אוהבים ורוצים להמשיך להשתמש בו, או אם קניתם טלפון בתקציב נמוך מאוד. במקרה של טלפונים כאלה, שאינם טלפוני דגל ולכן נזנחו על ידי היצרניות ואינם מקבלים עדכונים למערכת ההפעלה כלל, rooting הוא הפתרון המומלץ. הוא מאפשר לעדכן את מערכת ההפעלה של הטלפון באופן שוטף, להוריד טלאי אבטחה ובאופן כללי להאריך את חיי הטלפון.

חשוב מאוד לומר: אם בכל זאת בחרתם לעשות root לטלפון, ודאו שאתם מגבים את כל המידע בו באופן יסודי: לא רק את רשימת האפליקציות המותקנות בו, אלא גיבוי כל ההגדרות הבסיסיות ביותר וגיבוי של המידע של הטלפון כולו. יש אפליקציות שעושות את זה, וכך תוכלו לוודא שלא הסרתם בטעות רכיב או הגדרה שחיוניים להפעלת הטלפון.

אם החלטתם לנסות, קיראו מידע הנוגע למכשיר הטלפון שלכם, חיקרו ובידקו. בעבר rooting היה פשוט יותר ואותו תהליך התאים כמעט לכל הטלפונים. כיום, ריבוי המכשירים והיצרניות הוביל לכך שיש תהליך root נפרד לכל יצרנית ולפעמים לכל מכשיר. חפשו ברשת את מה שיהיה רלוונטי עבורכם.

עוד כתבות

"טיהור אתני בדלת האחורית": מי עוצר את הארגון שמפנה עזתים מהרצועה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הכוח הבינלאומי של טראמפ מתקשה למצוא מדינות שיסכימו לקחת חלק בשיקום עזה, רומניה תשלם 400 מיליון דולר לאלביט עבור "מל"טים שיזהו תנועות של הרוסים סמוך לגבולה", וזה הארגון המסתורי שמסייע לעזתים לברוח דרך ישראל ● כותרות העיתונים בעולם

עופר ינאי / צילום: ליאב פישל

עופר ינאי לאחר ביצור השליטה בנופר: "לוקח צעד אחורה בהפועל ת"א"

בעל השליטה ומנכ"ל חברת האנרגיה הסולארית נופר השלים מהלך להגדלת החזקותיו באמצעות לאומי פרטנרס: "עסקה שמפגישה אותי עם נזילות" ● ינאי, שגם מחזיק בהפועל ת"א בכדורסל, מציין כעת כי ייקח צעד אחורה בניהול הקבוצה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מניות הבנייה והבנקים קפצו

מדד ת"א 35 עלה בכ-1% ● מדדי הבנייה והבנקים התקדמו בכ-1.5% ● טבע חצתה במהלך יום המסחר שווי שוק של 100 מיליארד שקל ● וול סטריט מסכמת שבוע חיובי של עליות, והציפיות להורדת ריבית בדצמבר הולכות וגוברות ● וגם: ההחלטה שתקבע אם יתרחש ראלי של סוף־שנה בשווקים שמעבר לים

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

הטעות הגדולה ביותר שישראלים עושים בפנסיה – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בכל שנה 120 אלף ישראלים עושים את הטעות הזאת בפנסיה שלהם ● בוול סטריט מאמינים כי "ימי 'שבע המופלאות' הם בעיקר מאחורינו" ● מנהל ההשקעות שמסמן את ההזדמנות הבאה ● וגם: פחות מחודש מאז שהושק בקול תרועה, המדד הביטחוני של ת"א לא מצליח להתרומם

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

טורקיה למדה את השיטה האיראנית ולקחה אותה צעד אחד קדימה

כל המערך הפיננסי הטורקי - בין אם מדובר בבנקים, בבורסה באיסטנבול או במשרדי הממשלה - עומד למען חמאס פתוח לרווחה ● עם זאת, ארגון הטרור הוא רק "כלי" אחד מתוך רבים שמפעילה טורקיה במסגרת שאיפתה להחזיר "עטרה ליושנה" ולהפוך לאימפריה ● ובטווח הארוך, נשיא טורקיה רוצה שישראל תחדל מלהתקיים. פשוטו כמשמעו

אסף אלמגור, מנכ''ל בזן / צילום: שגיא מורן

מנכ"ל בזן עוזב את תפקידו לאחר שלוש שנים

מנכ"ל קבוצת בזן, אסף אלמגור, הודיע לדירקטוריון הקבוצה על רצונו לפרוש מניהול הקבוצה לאחר שלוש שנים בתפקיד ● החברה פועלת למינוי מנכ"ל חדש ותעדכן עם השלמתו

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: הדס פרוש

נתניהו לא הגיש בקשת חנינה אלא כתב "אני מאשים"

המסמך שהגיש רה"מ לנשיא המדינה לא כולל הודאה באשמה ומבהיר כי לא יפרוש ● היועמ"שית צפויה להתנגד, אבל הנשיא הרצוג עשוי לתמוך – ובאקלים הנוכחי המהלך עשוי אף לקבל את ברכת בג"ץ ● התנהלות שופטי נתניהו מבהירה כי גם זיכוי על הפרק

מימין: אורי וטרמן, רם גב, יפית גריאני / צילום: טלי בוגדנובסקי, יונתן בלום, כדיה לוי, צילום מסך

מינוי מנכ"ל כאל בישורת האחרונה: אלה שלושת המועמדים המובילים

זהות מנכ"ל כאל החדש תוכרע בימים הקרובים בצל עסקת המכירה שדיסקונט מוביל, אשר עדיין ממתינה לאישורים רגולוטריים חשובים ● מי שייבחר יידרש להציג ביצועים בתקופת אי־ודאות שתקבע את שווי חברת האשראי לבעלים החדשים ● הבכירים בעלי הסיכויים הגבוהים ביותר: יפית גריאני, שפרשה לאחרונה מישראכרט; אורי וטרמן, מנכ"ל שופרסל לשעבר; ורם גב מבנק הפועלים

החיסכון של סלקום מעמלות המדיה נחשף: 10 מיליון שקל בשנה

מדיניות עבודת השיווק והפרסום החדשה של סלקום מצביעה על צוותים עצמאיים שילוו את מותגי קבוצת התקשורת ● בכך, למעשה, סלקום מוציאה מהמשוואה את עמלות המדיה המקובלות בענף הפרסום, במה שיחסוך לחברה כ-10 מיליון שקל בשנה

רחוב בתל אביב. ''כל בעל מקצוע חושב על החלק שלו, יועץ אשפה רוצה מקום למשאיות'' / צילום: Shutterstock

למה נעים יותר ללכת בשינקין מאשר בשכונת המשתלה

מחקר חדש של המתכנן העירוני טל אלסטר חושף שורה ארוכה של חסמים מערכתיים, רגולטוריים ותרבותיים שמונעים תכנון עירוני אמיתי בישראל - ומציע מתודולוגיה לתיקון המצב, מהשלטון המרכזי ועד העיריות

מטוס איירבוס A380 / צילום: Shutterstock, G Tipene

לקראת עיכובים משמעותיים בטיסות: תקלת הענק במטוסים הפעילים בעולם

יצרנית מטוסי איירבוס הודיעה כי אלפי מטוסים מדגם A320 נדרשים לעדכון תוכנה מיידי, בעקבות תקלה טכנית שעלולה לפגוע בתפקוד בקרת הטיסה ● עדכון התוכנה אמור לקחת כשעתיים לכל מטוס שנדרש לכך, ובחברות התעופה מתכוננים לעיכובים משמעותיים בימים הקרובים

הביטוי שדיסני מחקה מהדוחות מעיד על מנגנון פיננסי שקרס

בשקט בשקט דיסני כרעה תחת הנטל והסירה מדוחותיה הכספיים את המושגים ששלטו בהוליווד בשנים האחרונות: הכלה, גיוון ושיתופיות ● מחשש לתביעות וסערות פוליטיות בתאגיד נמנעים משפת הייצוג, וחוזרים לניטרליות שתורמת לניהול סיכונים

בודקים את המיתוס. האם קור הוא גורם ישיר למחלות / צילום: ציור: מיקל אנקר

בניגוד למה שחושבים על החורף, הקשר בין קור למחלות הוא עקיף בלבד

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: החורף מתקרב ובקרוב כולנו נשלוף את הטישו, אך הקשר בין השניים שונה ממה שחושבים

מטוס ישראייר / צילום: מוני שפיר

ישראייר רשמה שיא במספר המטוסים שהפעילה ברבעון; הרווח הנקי זינק ב-75%

הכנסות ישראייר ברבעון השלישי זינקו ב-55% והסתכמו ב-258 מיליון דולר ● מניית החברה נסחרת בעלייה של 1.3% בבורסה, אך מתחילת השנה עדיין ירדה בכ-4% ● שווי השוק המגולם לחברה עומד על 488 מיליון שקל

אבי לוי, יו''ר להב אל.אר / צילום: יח''צ

כשהוא קנה את השליטה בחברת ההחזקות, היא הייתה שווה בקושי 100 מיליון שקל. היום היא שווה מיליארדים

כשהוא שולט בחברת הנדל"ן והקמעונאות להב אל.אר, הנסחרת בשווי של כ־2 מיליארד שקל, אבי לוי מביט אחורה ללא זעם על הפרידה מענקית הקניונים מליסרון שניהל: "אני אוהב את ליאורה עופר כמו אחות" ● הוא מספר על תוכניות ההתרחבות עם דלק ישראל ועל הניסיון שלא צלח להשתלטות על שופרסל, ומחמיא לאחים אמיר: "אני מוריד את הכובע בפניהם, לא חושב שהיינו מסוגלים לעשות יותר מזה"

מלמעלה: קוואי לנארד, באלמר וסנברג. הכוכב, הבעלים והספונסר בעסקה / צילום: AP - David Zalubowski, Eric Thayer

העסקה שמסבכת את מנכ"ל מיקרוסופט האגדי בחקירה מתוקשרת של ה-NBA

הבנק שהקים היזם ג'ו סנברג משך משקיעים נוצצים, בהם רוברט דאוני ג'וניור, ליאונרדו דיקפריו ומנכ"ל מיקרוסופט לשעבר ובעלי הלוס אנג'לס קליפרס סטיב באלמר ● אלא שאז נקלע לקשיים, רקם תרמית של מאות מיליוני דולרים וגם הודה בה ● עסקה תמוהה שחתם עליה דווקא בשיא הפרשה מסבכת את באלמר בחקירה מתוקשרת של ה–NBA

תחנת הכוח אשכול באשדוד / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

לפני 5 שנים היא הייתה חברה קיבוצית קטנה. היום קוראים לה בשוק "חברת חשמל 2"

יצרנית החשמל משק אנרגיה, שנמצאת בבעלות 280 קיבוצים, החלה את דרכה הציבורית בתור חברה קטנה ומדשדשת, שלפי גורמים "התקשתה לעשות עסקים אפילו עם התנועה הקיבוצית" ● אבל אחרי שינוי דרמטי באסטרטגיה ושורת עסקאות ענק עמוסות סיכון, היא זינקה לשווי של מעל 4.5 מיליארד שקל, כשהמניה קפצה רק בשנה האחרונה ב־200% ● מהעסקה השנויה במחלוקת עם ג'ורג' חורש ועד לדומיננטיות הגוברת בשוק החשמל

הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם ד''ר אודי לוי / צילום: פרטי

איש המוסד לשעבר שמסביר: "השקל מימן את 7 באוקטובר. עשרות מיליונים ממשיכים לזרום"

שיחה עם ד"ר אודי לוי, חוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ולשעבר ראש יחידת צלצל ללוחמה בטרור כלכלי של המוסד ● על המסלול של הכסף לחמאס בקריפטו, כיצד חיזבאללה משתמש בזהב שלו כדי להתעצם ומה ישראל עושה כדי לסגור את החמצן לארגוני הטרור ● היום שאחרי במזרח התיכון, כתבה ראשונה בסדרה

העיתונאית הסורית שמלמדת על ישראל: "לחיזבאללה הייתה הילה סביבו, כמו בועה שישראל פוצצה עם חיסול נסראללה"

אשת התקשורת הייבי בוזו, שפועלת לקידום דו־קיום והשמעת קולות ליברליים בעולם הערבי, מתארת שינוי איטי אך חסר תקדים בתודעה האזורית: "אנשים כבר מבינים את האמת על חמאס" ● היא מאמינה שהנרטיב הקיצוני של אל־ג'זירה מאבד אחיזה, בעוד רבים במזרח התיכון מביעים לראשונה רצון אמיתי לשלום ויציבות

עו''ד שגית אפיק, היועצת המשפטית לכנסת / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

היועצת המשפטית לכנסת מתנגדת להקמת ועדה מיוחדת לחוק השידורים

לעמדתה של עו"ד שגית אפיק, ועדת הכלכלה היא הוועדה המוסמכת והמתאימה לדון בהצעת חוק השידורים של השר שלמה קרעי, והעברת החוק לוועדה מיוחדת - שנועדה לעקוף את יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן - תהווה פגם מהותי בהליך החקיקה