לאחר שנים של עבודה ללא נוהל מפורט וסדור בנושא אמות-מידה להבחנה בין העמדה של שוטרים לדין פלילי לבין העמדתם לדין משמעתי (או לפחות לא אחד מעודכן), הודיעה השבוע המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ כי הסדרת ההנחיות בנושא מצויה בעבודת מטה ובשלבים מתקדמים.
הודעת מח"ש ניתנה במסגרת מענה לעתירה שהגישה עמותת "הצלחה" - התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת. הסעד שהתבקש במסגרת העתירה הוא שמח"ש "תפעל לגיבוש ופרסום הנחיות מינהליות מפורטות וסדורות בנושא אמות-המידה לברירה בין ניתוב עניינם של שוטרים שנחקרו על-ידי המשיבה כחשודים בביצוע עבירות פליליות, להליך משמעתי - לבין ניתובם של אלה להליך פלילי".
במסגרת תגובתה לעתירה הודיעה מח"ש, באמצעות עו"ד יונתן ברמן, כי לאחרונה הועברה ללשכת המשנה לפרקליט המדינה (פלילי), עו"ד שלמה למברגר, טיוטת נוהל שצפוי להסדיר את מדיניות מח"ש בנוגע לשימוש בכוח על-ידי שוטרים, לרבות התוויית קוויים מנחים להבחנה בין העמדה לדין פלילי לבין העמדה לדין משמעתי.
עוד הודיעה מח"ש לבג"ץ כי בחודש הקרוב נקבעה ישיבה לדיון בטיוטה, במסגרתה צפוי לעלות לדיון בנוסף טיוטת נוהל נוספת, שעניינה "מדיניות המשיבה בהעמדה לדין (פלילי ומשמעתי) בעבירות של דיווחי כזב של שוטרים".
בנוסף ציין עו"ד ברמן כי פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, מגבש בימים אלה ממש הנחיות להבחנה בין העמדה לדין פלילי לבין העמדה לדין משמעתי בעבירות הטרדה מינית על-ידי עובד. לטענת מח"ש, מדובר בהנחיות הרלוונטיות לפעילותה בכל הקשור לייחוס עבירות מסוג זה לשוטרים.
עמותת הצלחה - באמצעות עו"ד אלעד מן ועו"ד דב גלעד כהן ממשרד ברטל כהן עורכי דין - טענה במענה לתגובת מח"ש כי זו מחזקת את הנטען על-ידה בעתירה, "כי יש מקום להסדיר את הסוגיה", וכי יש מקום לסעד שנתבקש בה. משכך, ביקשה העותרת כי בית המשפט העליון "ימשיך לפקוח את עינו במסגרת הליך זה, באשר להשלמת ההסדרה ולוח הזמנים הנוגע לכך". זאת, תוך שנטען מטעם העמותה כי מח"ש לא פירטה סדר זמנים צפוי להשלמת ההנחיות, וכי בכל מקרה, אותן הנחיות עליהן עומלת הפרקליטות מתייחסות רק לעבירות מסוימות (שימוש בכוח, דיווחי כזב והטרדה מינית).
שופטת בית המשפט העליון ענת ברון (בהסכמת יתר חבריה להרכב השופטים, מני מזוז ודפנה ברק-ארז) קבעה כי יש להורות על מחיקת העתירה. לפי שופטי בג"ץ, גיבוש הנחיות בנוגע להעמדת שוטרים לדין פלילי, קרי הסעד שהתבקש על-ידי העותרת, "מצוי בשלב מתקדם". בנסיבות אלה קבעה השופטת כי העתירה במתכונת הנוכחית מיצתה עצמה, ואף עמותת "הצלחה" אינה חולקת על כך.
בנוסף קבעו שופטי בג"ץ כי הם אינם סבורים כי יש מקום לפקח על תהליך גיבוש ההנחיות על-ידי מח"ש. לדעת שופטי בג"ץ, ככל שמח"ש לא תעמוד בגיבוש ההנחיות, "הרי ששמורה לעותרת הזכות לשוב ולפנות לבית משפט זה".
השופטת ברון ציינה כי אמנם "אין חולק בדבר החשיבות הציבורית הגלומה בהסדרת כללים להפעלת סמכותה של המשיבה להעמיד שוטרים לדין פלילי ומשמעתי", אולם הוסיפה כי משהודיעה מח"ש כי עבודת המטה לגיבוש ההנחיות מצויה בשלב מתקדם, "מן הראוי לאפשר להשלים את תהליך העבודה שבו החלה".
ממח"ש נמסר כי "מח"ש היא יחידה בפרקליטות המדינה המורכבת מיחידת חקירות, מודיעין ופרקליטות ומשכך פועלת בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, הנחיות פרקליט המדינה וכן נהלי משטרה, כפי שרלוונטיים לעבודתה. נהלי העבודה במסגרתם פועלת מח״ש תכליתם בין היתר להכווין את שיקול הדעת בסוגיות שונות . בנוסף, בימים אלה, נערך תיקוף של נהלים ייחודיים למח״ש, כפי שגם נמסר במענה לעתירה".
