גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לא באה עם יוהרה, אני יותר ביקורתית מאשר מישהו שגדל פה"

ד"ר אלס ורבקל, שמונתה לראשת המחלקה לאדריכלות בבצלאל, מסתכלת על המציאות האורבנית בארץ בלי הנחות ● "יש פה נטייה להיות מרוצים מחצי הדרך"

ד"ר אלס ורבקל / איל יצהר
ד"ר אלס ורבקל / איל יצהר

האדריכלית ד"ר אלס ורבקל נבחרה לאחרונה לעמוד בראש המחלקה לאדריכלות באקדמיה לעיצוב ואמנות בצלאל בירושלים. במשרד האדריכלים שלה ושל בן זוגה, האדריכל אלי דרמן, שנפתח רק בשנת 2010 ומתמחה באורבניזם, יש כבר צוות של 12 עובדים, והם בצמיחה. בין היתר הם אחראים לתוכנית המתאר של מרכז לוד, לתוכנית של מנשיה ביפו ועוד.

ורבקל נולדה וגדלה בבלגיה, למדה בניו-יורק וחיה עכשיו ביפו. היא מדברת עברית מצוין, אבל אי-אפשר להתבלבל, היא לא מפה, והיא מסתכלת על המציאות האורבנית הישראלית בעיניים מפוקחות, בלי רחמים. 

נראה שאתם מצליחים מאוד כאדריכלים והפרויקטים שלכם משמעותיים ומרתקים. מה הביא אותך לקחת על עצמך את עול ניהול המחלקה לאדריכלות בבצלאל. זו משימה תובענית.

"אני מאמינה בשיטה שמאמינה שאומרת: 'practice what you teach, and teach what you practice'. אני לא יכולה לדמיין מצב שאני מלמדת בלי לתכנן בעצמי, והפוך. אני מאמינה לפתח רעיונות באקדמיה ולהביא אותם לפרקטיקה. חייבים את החיבור בין שני העולמות.

"אני לא באה עם יוהרה ולא טוענת שאני באה עם איזה שהוא ידע, או הבנה מאירופה או ארה"ב. אבל יש יתרון להסתכל בעין זרה על המקום הזה, בגלל שאני לא נותנת הנחות. אני יותר ביקורתית מאשר מישהו שגדל פה".

את יכולה לתת דוגמה?

"כשהגעתי הנה ראיתי את צינורות הטפטפות שפרושים על האדמה, ולא הבנתי מה זה אומר. לא הייתה שום צמחייה. הסבירו לי שזה נחשב פיתוח נופי. למישהו שגדל פה, מובן שהיה כסף ציבורי שנכנס, שהייתה כוונה טובה. אני לא מקבלת את זה. יש פה נטייה להיות מרוצים מחצי הדרך. לפי הבנתי, צריך להסתכל רק על התוצאה הסופית".

לוד / צילום: גיא נרדי

"לצאת מהתפיסה המקובלת של מתחמים"

מהפרויקטים השונים שעליהם עובדים במשרד דרמן ורבקל אפשר ללמוד עוד משהו על תפיסת עולמה של מי שתעמוד בראש אחד מחמשת בתי הספר לאדריכלות בארץ.

אתר שכונת מנשיה ההיסטורית הוא אחד האזורים היותר אטרקטיביים בתל-אביב, בין רחוב אילת לשכונת נווה צדק, ומרחק נגיעה מטיילת החוף. למרות זאת, במשך שנים רבות הוא נותר בשיממונו ומתפקד כמגרש חניה למתחם התחנה וגן צ'רלס קלור.

כאן התחילה היציאה מן החומות של יפו שהביאה גם להולדתה של אחוזת בית, היא תל-אביב. במלחמת העצמאות השכונה נהרסה בחלקה, מרביתה נותרה נטושה ,ועיריית תל-אביב החלה בהרס הבתים.

משרד דרמן ורבקל קידם בשנים האחרונות תב"ע שמציעה תכנון מחודש לאזור ואמורה להיות מופקדת בקרוב.

ורבקל: "אנחנו הבנו שצריך לצאת מהתפיסה המקובלת של מתחמים. אנחנו יודעים שמתחם התחנה הוא כישלון, והטענה שלנו היא שזה לא בגלל שהתוכנית הכלכלית לא הייתה טובה, אלא בגלל שהתוכנית האורבנית הייתה בעייתית. לשים שם רק פרוגרמה מסחרית, לאפשר כניסה אחת מהחניון, לגדר את המקום, אלה שגיאות".

דרמן ורבקל ביטלו את התוואי המתוכנן של ציר שלבים, שהיה אמור לחצות את המתחם באוטוסטרדה רחבה, וכך אפשרו למעשה יצירת מרחב אחד של שכונה שבה שילוב של מגורים, מלונאות ומסחר. "את השכונה תכננו לפי הגריד (רשת רחובות) של שכונת מנשיה המקורית, זו שנחרבה ב-48. כל הרחובות ניצבים לקו הים. החזרנו את זה".

"הגדרת הקוד הלודאי"

העיר לוד ההיסטורית נהרסה אחרי מלחמת העצמאות, וכיום נותרה בה תערובת מוזרה של שאריות מבנים עתיקים וישנים, מבני שיכונים והרבה שטחי בור. משרד דרמן ורבקל הוא האחראי לתכנון תוכנית המתאר של מרכז לוד, שמהווה מרכיב אוטונומי בתוכנית המתאר הכוללנית (שהופקדה ב-2013, אך הוקפאה. ג.נ): "מ-1948 ועד 2015 לא השתנה הרבה. 83% מהשטח הוא לא מבונה, וחלק גדול ממנו הוא אספלט וחול.

"כיום כל הרחובות באזור הם cul-de-sac, ללא מוצא. סוג של מבוך. הדבר הראשון שעשינו היה להסדיר את הנושא התנועתי. התוכנית שלנו יצרה רשת לרכב והולכי רגל. יצרנו גריד רחובות שניסה להרוס כמה שפחות מבנים קיימים. לקחנו את הגריד של העיר העתיקה, שנהרסה והחזרנו אותה כרשת ירוקה".

למה בעצם? הרי העיר נמחקה.

"העיר העתיקה לא לגמרי נמחקה. יש שרידים שלה, של המבנים, של השבילים, בשטח וגם בזיכרון".

ורבקל מבהירה שמה שעמד בבסיס התכנון שלהם הייתה ההבנה שיש לפתח תחילה את המרחב הציבורי. לפי הבנתם, שדרוג תשתיות הרחובות והשצ"פים יביא להעלאת ערך הקרקע וכך יעודד התחדשות עירונית, ובו-זמנית, יצמצם את כמות המכפילים (כלומר, ככל שערך הקרקע יעלה כך יהיה צריך פחות קומות כדי להרוס ולבנות מחדש, ג.נ).

"מעבר לתשתית התנועתית, בתוכנית הגדרנו את הקוד הלודאי. נקודת המוצא שלנו הייתה שגם אם יש דברים שלא נחשבים חיוביים, אז יש לשמור עליהם. לעבוד יחד איתם וזה הבסיס להתחדשות. היה לנו חשוב שחשוב לשמור את המבנים העות'מניים והמנדטוריים, אבל גם את המגרשים החקלאיים ואת השיכונים".

תל-אביב: "עיר רבת מרכזים"

משרד דרמן ורבקל היה חלק מצוות יועצים גדול שגיבש את החזון האסטרטגי של העיר תל-אביב-יפו. המסמך מתייחס לשנת היעד 2035 ואמור להוות בסיס לעדכון עתידי של תוכנית המתאר, שאושרה לפני כשנתיים.

ורבקל מתגאה בהליך מיפוי המרחב האורבני של העיר, שאותו הובילו: "גילינו המון דברים ששוברים את מה שאנחנו לוקחים כמובן מאליו. מקובל לחשוב (ותוכנית המתאר של תל-אביב, חיזקה תפיסה זו) שכל האיכויות של מרחב עירוני נמצאות במרכז תל-אביב וצפון יפו. אנחנו הבנו שיש בעיר עוד מרקמים שאפשר ללמוד מהם משהו ולשמור על השוני שלהם". ורבקל מונה את שכונת התקווה, אזור קרית המלאכה, ליד דרך קיבוץ גלויות, רמת אביב הירוקה.

"יש הרבה מרקמים שלא במודעות שלנו והסכנה היא שהליך התחדשות העירונית יביא להיעלמותם. או שנשכפל את מה שתמ"א 38 עושה במרכז העיר, או להפך, שניתן לעיר הישראלית הגנרית להיכנס למתחמי פינוי-בינוי. אנחנו מציעים הגדרת אורבניזם שהוא לא חיקוי של לב העיר וזה לא אומר שצריך לשמור על המצב המדורדר של השיכונים".

מה הצעתם?

"החזון שלנו הוא שהעיר צריכה להגיע לעיר רבת-מרכזים, ולא להתבסס רק על מרכז אחד. זה אומר שכל מרכז יקבל את הזהות ואת ההתמחות שלו".

לדוגמה?

"למשל, לקחת את החור השחור של התחנה המרכזית ולראות אותו כפוטנציאל למרכז עיר חדש. שהוא יכניס תעסוקה, אבל לא כמו זו של מע"ר בגין. ויכלול תחבורה אחרת ומגורים ופרוגרמות ציבוריות. זה לא אומר בהכרח למחוק את מה שיש, אלא להוסיף.

"דוגמאות נוספות הן מתחם מכללת תל-אביב-יפו, או קמפוס אוניברסיטת תל-אביב. האחרון הוא קמפוס מגודר, אבל אין שום סיבה לגדר. והוא יכול להצטופף ואפשר להכניס לתוכו גם מגורים ותעסוקה".

לדבריה של ורבקל עיריית תל-אביב-יפו עובדת כבר עכשיו על מסמך מדיניות לעיר רבת-מרכזים.

מיפוי סקרי שטח - עג'מי

עוד כתבות

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות