דניאל חורי / צילום: מדלן חורי
איפה אני תופסת אותך?
"אני עובד הלילה על פרויקט קוד פתוח אישי שלי, והחתול שלי מיטמיט מנסה להיכנס לחדר. זה לא קשור לעבודה שלי ב- Pepper".
מה אתה עושה בעבודה?
"אני עובד בפפר כשנתיים. בהתחלה עבדתי על אפליקציית התשלומים, ולקחתי חלק בהקמה עוד לפני שהיינו בחנויות - פיתחתי אותה משלב האפיון. את תחום ה-iOS התחלתי לנהל לפני חצי שנה".
איך הגעת לפפר ובכלל לעולם הפינטק?
"יש לי תואר בהנדסת מחשבים מבר-אילן, ובסוף הלימודים עשיתי פרויקט גמר בהדרכת מנטור מגוגל. רציתי לפתח משהו בעל השפעה על משתמשים ותחום המובייל קרץ לי. החלטתי לפתח אפליקציה לאנדרואיד, מה שבסופו של דבר היה קרש הקפיצה לעבודה הראשונה בחברת הפרויקטים פוקדוט".
מה היה הרעיון ומה עלה בגורלו?
"זה היה שעון מעורר חכם שאת אומרת לו איפה את צריכה להיות והוא אומר לך מתי את צריכה לקום. זה היה חדשני מאוד לפני שש שנים, לפני שהיו אפליקציות כמו מובאיט והיה רק אתר לזמני אוטובוסים. אבל זה עצר שם. כשהגעתי לפוקדוט לקחתי חלק בפיתוח אפליקציות במגוון תחומים עבור לקוחות גדולים - אפליקציות שהגיעו למיליוני אנשים בעולם. לאחר שלוש שנים הרגשתי שאני רוצה לקחת חלק בפיתוח של משהו שארגיש חלק ממנו, שהוא שלי. חבר שלי מפוקדוט עבר בדיוק לפפר והמליץ להם עלי".
תמיד היית חובב מחשבים?
"העולם הזה היה קרוב אלי מגיל צעיר, אבל לא עסקתי בו: באתי מרקע דתי לאומי. אבא שלי חרדי, ואילו אני בחרתי בחינוך תורני ממלכתי-דתי. למדתי ביולוגיה בישיבה תיכונית בנוסף ללימודי גמרא ותנ"ך".
אתה עדיין דתי?
"לא. חזרתי בשאלה, תהליך שהחל לקראת סיום הישיבה. החלטתי להתגייס ולא להמשיך לישיבת הסדר".
איך השינוי התקבל בבית?
"את השירות בצבא העברתי כחייל בודד. הייתי בקשר עם המשפחה אבל לא עם אבא שלי. הורדתי את הכיפה והתגייסתי למשטרה צבאית: הייתי מדריך כלואים, ובהמשך ראש לשכת מפקד הכלא".
כלומר לא עברת ב-8200.
"ממש לא. אבל כבר לפני סוף השירות ידעתי שאני רוצה ללמוד מחשבים וניגשתי לפסיכומטרי. התחלתי ללמוד באוניברסיטה חודשיים אחרי השחרור".
ומה עם הרוח היזמית? יש לך חלום להקים משהו?
"בוודאי. זה עדיין חלום להקים משהו משלי בשתי הידיים, ואני מאמין שאגיע לשם בעוד מספר שנים, אחרי שאתמקצע. בינתיים הרעיונות רצים לי בראש. ההשפעה שלי על אנשים אחרים היא הדבר שהכי חשוב לי".