רקפת רוסק עמינח ודוד ברודט / צילום: תמר מצפי
התהליך המורכב והביורוקרטי של אישור מועמדים לדירקטוריון בבנק ללא גרעין שליטה הביא לכך שבנק ישראל נאלץ לאחרונה באופן חריג לאשר המשך כהונה של דירקטור בבנק לאומי - אף שמועד כהונתו הסתיים.
באחרונה הודיע לאומי כי המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר החליטה להאריך את כהונתו של ד"ר שמואל בן צבי כדח"צ למשך שישה חודשים, למרות שכהונתו הייתה להסתיים בסוף יולי האחרון. בן צבי מיועד לכהונה נוספת כדירקטור בבנק, אולם בלאומי טרם פרסמו זימון לאסיפת בעלי המניות של הבנק שאמורה לבחור בדירקטורים החדשים.
אם בן צבי היה עוזב, היה יורד מספר הדירקטורים החיצוניים בדירקטוריון הבנק. ולכן, בעקבות פניית לאומי בנושא אל בנק ישראל, הוחלט באופן חריג לאפשר לבן צבי להמשיך ולכהן בתפקיד למשך חצי שנה נוספת או עד אשר ייערכו הבחירות (הציפייה כמובן שהבחירות יהיו תוך זמן קצר יחסית). אם בן צבי ייבחר בבחירות הקרובות, כהונתו החדשה (3 שנים) תיספר החל ממועד ההארכה הנוכחי.
איך נוצר עיוות כזה, שבו מסתיימת כהונת דירקטור לפני שנערכה אסיפת בעלי מניות הבוחרת דירקטורים חדשים? הסיבה לכך היא שהליך בחירת הדירקטורים בבנק ללא גרעין שליטה כמו לאומי נחשבת לביורוקרטית ומורכבת.
לפי התהליך, ראשית בוחרת הוועדה למינוי דירקטורים של בנק ישראל את המועמדים לדירקטוריון, ואז מעביר אותם אל הבנק. הבנק צריך לוודא כי למועמדים אין כל זיקה לבנק, שעלולה להוות ניגוד עניינים.
הגדרות הזיקה מאוד נוקשות: כל קשר עסקי עם הבנק, וכל חשבון בנק שמנוהלים בו מעל 5 מיליון שקל, ושקשור לדירקטור. הזיקה אינה מסתכמת רק במועמד עצמו, אלא גם בקרובי משפחתו (הורה, צאצא, אח וגיס) ובזיקה שלהם לאותו הבנק, מה שהופך את הבדיקה למורכבת עוד יותר.
זאת ועוד, אסור שתהיה זיקה לדירקטור עם אחד מבעלי המניות המהותיים (מעל 2.5%). למשל, אם בן של מועמד מסוים עובד בגוף מוסדי, הרי שהמועמד פסול.
הבנקים משקיעים אנרגיות רבות לבדיקת זיקה, כולל קרובי המשפחה, ויותר מפעם אחת ראינו שזה נגמר בפסילת מועמד אחרי שכבר קיבל הודעה מהועדה למינוי דירקטורים כי הוא מועמד. כך למשל, בסבב הבחירות הנוכחי של לאומי הוחלט לפסול את מועמדתו של יאיר קפלן לדירקטוריון בנק לאומי בשל זיקה שהתגלתה לו עם הבנק. במקומו החליטה הוועדה למינוי דירקטורים לבחור ברפי דניאלי כמועמד, מה שהצריך מלאומי לבצע בדיקה נוספת של זיקות, הפעם של המועמד החדש.