רופא / צילום: שאטרסטוק
"הרפואה עזבה את הבניין", אומר ליאור וולף, ראש שירותי הבריאות המקוונת ומנהל האגף הדיגיטלי בקופת חולים כללית, בפרפראזה על הביטוי " Elvis has left the building", שפירושו "אין כבר מה לראות כאן. מה שהתרחש נגמר". בהקשר הרפואי, וולף מתכוון לומר שהרפואה כבר אינה מתרחשת בין קירות בתי החולים והמרפאות בלבד, אלא בכל מקום, וזו מגמה שאי-אפשר לעצור. מטופלים מצפים משירותי הרפואה לפגוש אותם בבית, במשרד או בסלולרי כשהם רצים בפארק.
"שלושת המפגשים האחרונים של הבן שלי עם מערכת הבריאות היו באמצעות רופא אונליין. פעם אחת המטופל היה על נדנדה בגן מאיר, פעם אחרת על שידת החתלה ובפעם השלישית כל ההתקשרות הייתה בוואטסאפ, כי הרופא שלנו נותן למטופלים את המספר שלו. נכון, בשני מפגשים נוספים השנה נאלצנו להגיע למרפאה. פעם אחת היינו צריכים בדיקת דם ופעם שנייה רציתי שבני יעבור בדיקה גופנית מקיפה, אבל בשאר המקרים פיניתי זמן ומקום לאנשים אחרים".
איך מגיבים רופאי הקופה לרעיון שמצפים מהם להיות זמינים בוואטסאפ תמיד?
"מחקרים בתחום מראים שכאשר מאפשרים להגיע אל רופאים ואנשי צוות בשעות לא רגילות ובכל מקום, המטופלים לרוב לא מנצלים זאת אלא מכבדים את הזמן של הרופא. אחת הדרכים להתמודד עם המחסור העצום במטפלים מכל הסוגים היא להשתמש בכוח האדם שקיים בשעות נוספות שנוחות לו. כך המטופל לא צריך להתאים את עצמו לשעות הפתיחה של המרפאה. התקשורת יכולה להיות א-סינכרונית, כלומר הרופא יכול לענות לשאלה לא דחופה כשהוא רואה אותה ולא בהכרח כשהיא נכתבת".
וולף מספר שפעם נשאל על ידי גורם אחר בכללית אם ההוצאה על השירותים המקוונים בקופה מצדיקה את עצמה. "אמרתי לו, מתקיימים היום 60 מיליון מפגשים דיגיטליים בין המטופל לקופה בכל שנה, אז בואו נסגור את האינטרנט ונראה איזה מענה נוכל לתת להם".
השיחה עם וולף התקיימה יום אחד לפני פרישתו המפתיעה של מנכ"ל הכללית נועז בר ניר. שמו עלה לעתים קרובות כמי שתמך בחזון השירותים הדיגיטליים. עם פרישתו, הצהיר בר ניר שהקופה אינה יכולה לתת מענה למבוטחיה בתקציבים הקיימים. הפתרונות הדיגיטליים היו אחת הדרכים שבהן קיוותה הכללית לשפר את היחס בין הוצאה לתוצאה בריאותית. בר ניר כבר לא יוביל את המאמץ הזה, אך הוא השאיר מאחור צוות שאין לו ברירה אחרת.
"תפקיד הרופא כל הזמן משתנה"
אחד השירותים שהכי מרגשים את וולף הוא טייטו קר, חברה ישראלית שפיתחה מכשירים המאפשרים לבצע מרחוק בדיקה ראשונית של רופא משפחה. המערכת של טייטו כוללת מכשיר שאפשר לבצע בעזרתו בדיקת אוזניים, בדיקת גרון והאזנה לחזה, וגם מערכת תוכנה שמנחה את המטופל כיצד בדיוק לכוון את המכשיר כדי לקלוט תמונה נכונה או לשמוע היטב. היכולת הזאת לוודא שהמטופל מתפעל את המכשיר היטב היא שמבדילה היום את טייטו מחברות אחרות שניסו לפתח פתרונות דומים.
לדברי וולף, המטופלים שניסו את המכשיר לפני השקתו דיווחו שהם הרגישו כאילו נבדקו במרפאה. "בהתחלה הרופאים נתנו ציון קצת פחות ממושלם, לא בגלל אי-דיוק בבדיקה אלא כי הרגישו שבבדיקת אוזניים לתינוקות יש אי-נוחות מסוימת. אבל במרפאה אין אי-נוחות בבדיקה כזאת? כשהבאנו את המכשיר כולם היו סקפטיים, והוא בכלל נראה אז מכשיר גדול ומסורבל. בהדרגה המכשיר השתפר והרופאים והמטופלים התחממו ביחס לרעיון".
כיום, לקוחות הכללית יכולים לרכוש את המכשיר בעלות חד-פעמית של 450 שקל, ובקופה מקווים להוזיל אותו בהמשך.
המכשיר של טייטו מצריך פענוח על ידי רופא, והוא בעיקר מנגיש את הרופא למטופל בביתו. "אני לא רוצה שישתמע שאין צורך ברופאים", אומר וולף, "בעתיד הנראה לעין יש לכל רופא תעסוקה ככל שרק ירצה, אבל חלק מהמכשירים הביתיים (כמו אולטרסאונד ביתי להיריון או בדיקת מלנומה דרך הסמארטפון) יכולים לתת אבחון ראשוני, וגם לרופא יהיו עם הזמן מערכות תומכות החלטה ממוחשבות. תפקיד הרופא כל הזמן משתנה".
המחשבון שמנבא את השבץ הבא
מערכות תומכות החלטה לרופאים אינן חלק מהממשק עם המטופל לכאורה, אולם יש בהן רכיב אחד, "מחשבוני ניבוי מחלה", שיכול לתפקד כמערכת תומכת החלטה וגם כאמצעי תקשורת עם החולה. בכללית כבר פותחו מחשבוני ניבוי לשבץ מוחי ולכשל כלייתי. המטופלים עלולים לקבל בקרוב מסר בנוסח "אם תמשיך כך תגיע לדיאליזה תוך חמש שנים" או "אתה בסיכון גבוה לשבץ מוחי בשנתיים הקרובות". הכוונה היא כמובן לעודד את המטופלים לנקוט אמצעים שימנעו מהם את הגורל הזה, ואם לא יצליחו בכך ייתכן שהם יוכלו לפחות להיערך מראש.
"מדובר בניבוי סטטיסטי, ואין כוונה שהמטופל יישב עם סטופר וימתין לשבץ כפי שהוא ממתין לאורח. אנחנו מחתימים את המטופלים על מסמך שלפיו הם מודעים לכך שהם נחשפים למידע ניבויי ושהם מוכנים לראות את התוצאה אף שהאלגוריתם עדיין בפיתוח. אחר כך אומרים להם, 'הסיכון שלך ללקות בשבץ בעשור הקרוב הוא כך וכך. זה גבוה/נמוך לעומת אחרים בגילך'.
"הגרסה הראשונה של המוצר לא הושקה כי היא לא הסבירה דבר למטופלים. שלחנו את הצוותים חזרה לשולחן העיצוב עם אנשי חוויית משתמש ואנליסטים. הם הפכו את הדיווח לאדום-צהוב-ירוק והוסיפו 'מה אתה יכול לעשות בנדון'. עכשיו זה מידע שימושי. בעבר אמרו לי, 'מי ירצה לדעת?', אבל מתברר שאנשים מוכנים אפילו לשלם כדי לדעת. אני לא בטוח שאני הייתי רוצה".
הפרויקט הזה הוא משותף לאגף הרפואה הדיגיטלית ומכון המחקר והחדשנות של הכללית, ונתמך במענק של רשות החדשנות.
הכללית גם החלה לספק שירותים בתחום התפתחות הילד אונליין, בתקווה לפתור לפחות חלק מבעיית התורים, שכבר הגיעה לדוח מבקר המדינה. השירות אונליין מאפשר בדיקת סקר ראשונית ואפילו טיפול ראשון אונליין על ידי גורמים פרה-רפואיים, עוד לפני הבדיקה המקיפה על ידי רופא. "במקרה הזה בחרנו לצאת לדרך עוד לפני שהשירות היה מושלם, והיום ההורים שבעי רצון. 7% מהאבחונים מתייתרים. במקרים אחרים מקדמים אותם בתור כי המקרה דחוף. במקרים נוספים מזהים בדיקות שצריך לעשות לפני התור הרשמי כדי לקדם את התהליך".
איך השירות אונליין מאפשר לכם לקדם את התור?
"ברגע שאני מתנתק מבניינים ושעות קבלה, אני מוצא עוד שעות פנויות, אם בין מטופלים אחרים של קלינאית תקשורת, או אם במחוז גיאוגרפי אחר.היינו מאוד גמישים עם נותן השירות - הם יכולים לעבוד בערב מהבית או מהמרפאה ליד הבית".
"פנינו אל התעשייה"
מבחינת וולף, הדוגמאות הללו נועדו בין היתר להראות כיצד סטארט-אפים יכולים לצמוח יחד עם ארגון כמו הכללית. "כאשר טייטו הגיעו אלינו, הם כבר הציגו לנו מוצר שנבדק בניסויים, אבל עדיין לא היה לו רישוי, ולמעשה לא היה כל כך ברור איזה רישוי מוצר כזה יצטרך. הלכנו איתם לאורך כל הדרך מתוך אמונה בפתרון הזה", הוא אומר. "זו תקופה מאוד מרגשת בתעשייה, של שינויים בקצב מהיר. הפנים שלנו מופנות אל עבר התעשייה. פתחנו את שערינו לרווחה ואנחנו אומרים למפתחי השירותים והמוצרים - בואו אלינו. אנחנו יודעים לפגוש את החברות בכל מסלול שמתאים להם ולנו. המפגש הוא שונה בהתאם לחברה".
וולף מתעניין במיוחד במוצרים הקשורים לדיאלוג של הכללית עם המטופל. מוצרים אחרים, כמו מערכות לניהול בתי חולים או מערכות מעבדה, יופנו לגורמים אחרים בארגון.
"אנחנו יחידה לא תפעולית", הוא מדגיש. "עד לאחרונה הגישה בארגונים כמו שלנו היא שמקימים מיזם ואז אותו גוף שהקים אותו גם מתפעל אותו, אבל לנו חשוב להיות היחידה שעושה חדשנות, ולכן אנחנו מקימים, מעבירים למי שאחראי לתפעול המיזם החדש, ועוברים הלאה.
"זו תקופה מאוד מרגשת כי התעשייה מתפוצצת, 20%-30% מתוכנית העבודה משתנה מרבעון לרבעון. יש אוויר חם ואנשים שממנפים בעיקר את עצמם, אבל בתוך זה יש דברים שקורים שצריך לזהות ולהאמין בהם ולרוץ איתם".
מה הצעד הבא?
"אנחנו מחזיקים הרבה מידע, והיום המידע הזה לא מדבר איתך. המטרה היא להסיט את העומס מהרופאים ושהשיחה תהיה בהדרגה יותר ויותר מתאימה להעדפות שלך. יהיו לנו פרויקטי קואצ'ינג אונליין לשיקום אחרי אירוע או לשינוי הרגלי חיים למניעה.
"אנחנו נראה יותר בדיקות בבית, יותר בדיקות שמבצעים לפני שמגיעים לרופא כדי לחסוך תור אחד שבו רק שולחים לבדיקות בהתאם לתלונותיך. ועכשיו אנחנו בונים אתר חדש, ותפיסת העולם הזאת כבר תבוא לידי ביטוי בו".