גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבעיה שמונעת מהמדינה לגבות יותר מס מחבילות מחו"ל

ל"גלובס" נודע כי מתוך מסים של כ-100 מיליון שקל ב-2017 על חבילות מחו"ל שעברו בדואר, בפועל נגבו 40 מיליון שקל בלבד • רשות המסים: "מערכות הדואר אינן מאפשרות העברת מסר לרשויות המכס לצורך אכיפה"

דואר ישראל / צילום: רויטרס
דואר ישראל / צילום: רויטרס

"מערכות הדואר אינן ממוחשבות ואינן מאפשרות העברת מסר ממוחשב לרשויות המכס לצורך אכיפה". מאחורי התגובה המדהימה הזו של רשות המסים מסתתר סיפור על פרצה משמעותית שמאפשרת למרבית הקניות שנעשות על-ידי ישראלים בחו"ל לחמוק מתחת לידיהן של רשויות המס. 

בדיקה שערך "גלובס" מגלה כי המסים שמגיעים לקופת המדינה בגין רכישות בחו"ל קטנים משמעותית מהסכומים שמגיעים לה בפועל, כתוצאה מהעובדה שמערכות המחשוב של הדואר ורשות המסים פשוט לא מדברות ביניהן. כעת, בעקבות פניית "גלובס" מבטיחים ברשות המסים כי הם פועלים לפתרון הבעיה, וכי הפתרון יוטמע בחודשים הקרובים. 

הפרצה הזו מדהימה בעיקר לאור העובדה שבחודשים האחרונים מתנהל שיח ער בישראל ביחס לתקרת המס בקניות בחו"ל העומדת היום על 75 דולר. קמעונאים רבים טוענים כי תקרת המס מהווה אפליה שפוגעת בייצור ישראלי מחד, צרכנים רבים מנסים לעקוף בדרכים שונות את תקרת המס מאידך, כאשר בפועל מתברר כי מרבית החבילות המגיעות לישראל ועוברות דרך הדואר (למעלה מ-95% מהחבילות שמגיעות לישראל) כלל לא ממוסות ולא נבדקות באופן שיטתי אלא באופן רנדומלי בלבד. 

משיחות עם גורמים בענף השילוח מצטיירת תמונה של אוזלת-יד. הגורמים מתארים מצב שבו חבילות שמגיעות דרך הדואר חולפות תחת כוח-אדם מצומצם של רשויות המס מבלי שתוכנן או ערכן מדווח - וזאת בשונה מדיווח פרטני על כל חבילה שבו מחויבות חברות השילוח הפרטיות - אלא שהן אמונות על כ-5%-6% בלבד מהחבילות שמגיעות לארץ. התוצאה: מאסה גדולה של חבילות המחויבות במס - לא משולמות. הצרכנים לכאורה מרווחים מכך שהם לא משלמים מס - אבל המפסידה הגדולה היא המדינה. 

ואיך זה קורה? ברשויות המס מסבירים ל"גלובס" כי מדובר בכשל טכנולוגי בעיקרו. "פעילות חברות הדואר בעולם, בכללן דואר ישראל, שונה במהותה מפעילות חברות הבלדרות ושאר גורמי הסחר. השוני, בין השאר, נובע מהאפשרות של חברות הבלדרות לקבל מסר ממוחשב מהחברות היצואניות בחו"ל, ומהעובדה שמערכות הדואר בעולם אינן ממוחשבות ואינן מאפשרות העברת מסר ממוחשב לרשויות המכס לצורך אכיפה". 

עוד מציינים ברשויות המס כי "מנהל המכס ורשות הדואר מפתחים מערכת ייחודית (שתעלה לאוויר בחודשים הקרובים) שתספק מידע שיתורגם למעין הצהרת יבוא, ובכך יצומצמו משמעותית פערי האכיפה הקיימים, ובהכרח יצומצמו הטענות בדבר אפליה מול גורמי הסחר השונים. לכשתופעל המערכת, המכס הישראלי יהיה פורץ דרך ביחס למדינות העולם בכל הקשור".

החברות הפרטיות טוענות להפליה

הדואר כאמור אמון על כ-95% מהחבילות המגיעות ארצה. מדובר בשירות הנפוץ ביותר של שילוח חבילות, כלומר שלא באמצעות שליח או בשירות לוקרים אלא בשירות משלוחים "רגיל" שבו מרבית הגולשים בוחרים לאור העלויות הנמוכות (והחינמיות במרבית המקרים). את הנתח של ה-5% הנותרים חולקות חברות הבלדרות דוגמת UPS, DHL, GCX ופדקס. האתרים המשלחים הם שכורתים הסכמים עם חברות השילוח, כשבחלק מהמקרים יש לצרכן את האפשרות לבחור בין חברות השילוח - והמחיר בהתאם. 

מבחינת חברות הבלדרות, ההקפדה שנדרשת מהן לאור חובת הדיווח לכל חבילה מייצרת אפליה. בספטמבר 2017 אף פנה ארגון התאגידים של סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים לשר התקשורת ולראש מנהל המכס בדרישה להסיר את האפליה הפסולה ו"הבלתי חוקית", לטענת הארגון, "המתקיימת בין חברת הדואר לבין סוכני המכס בשחרור טובין המיובאים במסגרת הסחר המקוון. במכתב ששוגר בשעתו טען הארגון בין היתר להפסד ממשי של מסי יבוא לצד פגיעה ביכולת של סוכני המכס להתחרות בדואר. בארגון מסרו כי בתשובה לפנייתם נאמר שהנושא עדיין בטיפול.

גם רשות ההגבלים העסקיים, שבימים אלה צפויה לפרסם את הדוח הסופי ומסקנותיה בנושא היבוא האישי, פרסמה בשלהי 2017 מסקנות שהועברו להערות הציבור, בהן נטען, בין היתר, כי "קיים קושי אינהרנטי בפיקוח על הטובין המיובאים באמצעות דואר ישראל על-ידי מנהל המכס והמאסדרים השונים. מנגד, מתבצעת אכיפה מלאה והדוקה כלפי חברות הבלדרות, אשר חלקן בפעילות היבוא האישי כמעט זניח". 

כך המדינה לא גובה מס

"כמו בימי המנדט הבריטי"

"הדואר לא אשם, זו המדינה שעוצמת עיניים", אומר ל"גלובס" גורם בענף השילוח. "המדינה לא מדביקה את הקצב של הגידול הדרמטי בהיקף הקניות המקוונות. דרך הפעולה של אנשי רשות המס ושל הדואר הוא מיושן, ונוצר מצב שלדואר - ערוץ העברת החבילות המרכזי של המדינה - יש חוקים משלו, או למעשה אין חוקים. אנחנו בתור חברת שילוח מחויבים לדווח על כל חבילה ולשלם עליה מס בהתאם לחוק, בשעה שבדואר חבילות נבדקות מדגמית, ובמספרים זה אחוז שולי שבשוליים".

"איך אפשר לפתח תחרות במצב שבו המדינה כופה על מי שעומד בתקנות להיות אנוס?", אומר גורם אחר. "נקודת הפתיחה היא שאין לנו יכולת להתחרות בדואר, ולנו כחברת שילוח זה ברור. אני לא יכול להציע את התעריפים שהדואר מציע. פתיחת השוק לתחרות היא רטוריקה ריקה. אני יכול גם להגיד שהגופים שאמונים על האכיפה במכס, כולל גובה המכס בנתב"ג, מאוד לא אוהבים את הפרימה שיש בנוגע לחבילות שמגיעות בדואר, אבל הידיים שלהם כבולות. כוח-האדם ביחס לכמות החבילות הוא לא מידתי, וברור גם להם שמתחת לאף חומקות חבילות שמחויבות במס. יושב בנתב"ג פקיד מכס עם חותמת גומי כמו בימי המנדט - ומתחתיו עוברות חבילות שאין לו מושג מה יש בתוכן, ובעיקר אין לו את הכלים לטפל בזה. המדינה מפסידה מיליוני שקלים, ואת איש זה לא מעניין".

אותו גורם מוסיף כי "גם אני כשאני מזמין חבילה מאתר בחו"ל, אבחר באופציית השילוח דרך הדואר ולא דרך חברת שילוח, גם לא זו שאני עובד בה. המדינה קבעה תקרה של 75 דולר למס, אך בפועל אין פיקוח, ואין תקרה".

גורמים נוספים בענף השילוח והבלדרות עמם שוחחנו מציגים תמונה דומה. האינטרס שלהם לא נסתר מן העין, ועדיין התמונה שהמוצגת היא שצריכה לעורר דאגה. "לא יכול להיות ש-100% מהחבילות שלנו עוברות מכס, ובדואר זה לא קורה. חברות השילוח לא אהובות על-ידי הצרכן, כי הוא יודע שדרכנו הוא יחויב בכל תשלום מס. בעקיפין אני מגן על הצרכן, כי אני מיישם את החוק, אבל בתכל'ס את מי זה מעניין? גם הצרכנים יעדיפו לקבל חבילה בדואר. מי שעובר פה על החוק זו המדינה בעצמה, שעוצמת עיניים. יש פה כשל שוק מאוד רחב ואובדן הכנסות של מיליוני שקלים למדינה בחסות עצמה".

חלק מאתרי השילוח, בהם אמזון, גובים מראש את המס הנדרש, בהתאם לחוקי המדינה, עוד בשלב הקנייה. הקונים באמזון בקמפיין האחרון, שכלל שילוח חינם בקנייה מעל 75 דולר, כלומר מעבר לתקרת הפטור, נתקלו בתוספת הזו בשלב התשלום על הקנייה באתר אמזון. 

כשמזמינים ביותר

ביטוח מפני ביקורת מס

בשנתיים האחרונות נחשפו הקונים הישראלים לשירות המכונה "מגן מכס", המציע לקונים אונליין לבטח את קנייתם מפני תשלום המס הנדרש לפי חוק. השירות כולל תשלום פרמיה על הקנייה, ואם החבילה נופלת במדגם של בודקי המכס, החברה תשלם אותו עבור הקונים. "נקודת המוצא של אותם מגני מכס מחזקת את הטענה שהחבילות פה פשוט לא עוברות בקרה, והסיכוי הגדול הוא שחבילה שמחויבת בתשלום מס תחמוק מהרדאר בקלות".

בחודש מארס האחרון שיגר איגוד לשכות המסחר למנהל המכס דרישה לפתוח בבדיקה וחקירה בגין מגני המכס. במכתב כותב עו"ד שלומי לויה, היועץ המשפטי של האיגוד, כך: "החברות שמציעות את שירות מגן המס 'מרוויחות', שכן על-פי שיקולי תוחלת הן הגיעו למסקנה שתת האכיפה הקיימת בתחום תעשיר את קופתן כך שירוויחו בבגין מכירת מגן מס גם לאחר שישלמו את המסים באותם מקרים שייבדקו, ויש רק מפסידה אחת גדולה - קופת אוצר המדינה".

עוד מזכיר לויה במכתב כי חובת הדיווח על תשלום במס חלה על היבואן, קרי הצרכן, וכי מכירת מגן המס היא בבחינת "תמרוץ פסול להתחמקות מדיווח ותשלום מס כחוק". באיגוד לשכות המסחר מבהירים כי "עד כה לא התקבל ה מענה או התייחסות אל המכתב האמור".

אחד האתרים שמציעים מגן מכס הוא אתר Zipy, המציע הזמנת מוצרים מאתרים בינלאומיים. "אנחנו לא מתערבים בתהליך המשלוח, אנחנו לא מחזיקים מוצרים, ולכן נושא המכס לא באחריותנו", אומר עומרי מעברי, ממייסדי האתר. "אני לא מונע הכנסות מהמכס, ומבחינתי מגן המכס הוא שירות שאני מעניק ללקוחות שלנו, כמו שחברות שמוכרות מכוניות מעניקות ביטוח מתנה לקונים".

עצם ההגנה שאתה נותן מגלמת סיכון שאתה לוקח, וממנו עולה תחשיב שכנראה על רוב החבילות לא משלמים.

"אני מציע את השירות הזה כי אני יכול. כי יש לי אפיקי הכנסה אחרים שמאפשרים לי להרוויח. מלכתחילה כמות ההזמנות אצלנו שמחויבות במכס היא לא כמות גדולה, והקונים היום מודעים יותר למדרגות המס ומתאימים את הקנייה".

עבור שירות של מגן מכס zipy גובה 15% מהקנייה. "מבחינתי שכל מה שחייב במכס שיפול במכס. אני לא אחראי על זה, ואני לא מתערב בעבודת המכס. ברגע שהשירות לא יהיה רווחי עבורנו, נפסיק אותו", אומר מעברי.

מדואר ישראל נמסר בתגובה: "חברת דואר ישראל פועלת על-פי חוק ובהתאם להנחיות המכס". 

מומחה מס: הפסד ודאי של כ-104 מיליון שקל

מאז כניסתו לתפקיד של מנהל רשות המסים החדש, הכריז ערן יעקב בחגיגיות מעל כל במה על המהפך הטכנולוגי שהוא עתיד להכניס אל מסדרונותיה המיושנים-טכנולוגית של רשות המסים. "צריך לרתום אלינו את הטכנולוגיה בצורה חכמה, לשחרר את אלה שמשלמים מס ולמצוא את אלה שלא משלמים", אמר באחד הנאומים האחרונים שלו.

גם קודמו בתפקיד, משה אשר, התהדר במהפכה הטכנולוגית שעוברת רשות המסים, והצהיר כי הטכנולוגיה היא בנפשה של רשות המסים, והרשות משקיעה "המון כסף, ידע ומשאבים" כדי לכרות את המידע הרלוונטי שנמצא אצלה, להצליב אותו ולאמת אותו באמצעות הטכנולוגיה - והכול לטובת גביית מס אמת ותפיסת העלמות מס.

אבל מילים לחוד ומעשים - כך נראה לחוד. בעוד הרשות נלחמת ונאבקת לגבות עוד ועוד מס ממעלימים בזירות השונות - נדל"ן, חשבונות בחו"ל, מטבעות וירטואליים - מסתבר כי כסף החייב במס, ויושב לה ממש מתחת לאף זוכה להתעלמות - הכסף הגדול שיכול היה להיכנס לקופת המדינה ממיסוי קניות אונליין. למה? רק בגלל שאין לדואר את הטכנולוגיה הנדרשת לצורך דיווח על החבילות המגיעות לכאן? זה נשמע למישהו הגיוני?

עו"ד טוביה יגר, לשעבר חוקר מחלקת חקירות מכס ומע"מ ברשות המסים וכיום מנהל מחלקת מכס ומע"מ במשרד ברכה ושות', מבהיר כי מדובר בכשל חמור של רשות המסים, ולא ניתן לתרץ אותו באמירות כמו "כך זה עובד ברשויות הדואר בכל העולם". "בשל כשל מהותי שקיים ברשות הדואר והיעדר טכנולוגיה בסיסית מתאימה, המדינה מפסידה עשרות אם לא מאות מיליוני שקלים בשנה, והסכום הזה רק עתיד לגדול כל שנה, בהתאם לצמיחה ביבוא מוצרים מחו"ל. זה חד-משמעית ויתור על גביית מס בהיקף עשרות ואולי אף מאות מיליוני שקלים", הוא אומר.

לדבריו, "לפי הנתונים, בשנת 2017 כ-617 מיליון שקל חמקו מידי רשויות המס מבלי שיוטל על סכום זה מיסוי כדין. חשוב להבין שההפסד המינימלי של המדינה הוא 17% לכל הפחות, ובהתאם לערך הסחורה בסך 617 מיליון שקל, מדובר על הפסד ודאי של כ-104 מיליון שקל שנגרם למדינה ולא יוחזר ולא ניתן לגבייה בדיעבד לאחר שהסחורה שוחררה מהמכס, למרבה הצער של רשות המסים".

ובואו נאמר את הדברים כהווייתם: לא מדובר בפירצה המאפשרת העלמות מס, כי אם בשער גדול שהמדינה פתחה בעצמה ואף הזמינה את הציבור להיכנס בו, מבלי לשלם את המס הנדרש. לצרכן אין כאן טיפת אחריות להעלמת המס שביצע. המדינה היא המעלימה. ולא רק זה, היא עושה זאת תוך שהיא מפלה בין תושביה.

לדברי עו"ד יגר, "קיימת פה בעיה חמורה של אפליית צרכנים. מדובר באפליה חד-משמעית בין חברות שילוח ומסחר, אותם גורמים מייבאים ש'לא איתרע מזלם' ושילמו את המס, כי הם בעלי הטכנולוגיה הרלוונטית לדיווח על הרכישות שביצעו צרכנים, לעומת רוב בלתי מבוטל של צרכנים אחרים ש'זכו' שמשלוח סחורתם יתבצע באמצעות הדואר".

בנסיבות, אומר יגר, "אין ספק שמדובר באוזלת-יד משוועת של רשויות המכס, שמחד משקיעות מיליוני שקלים במשאבי כוח-אדם באיתור עברייני מס ודרכים לגביית המס מהם - בעוד שמתחת לפנס ישנם עשרות מיליוני שקלים לפחות, שבלחיצת כפתור, באמצעים טכניים פשוטים ביותר, יכולים להיגבות מהציבור הרחב. כיום מודה רשות המסים במחדל מתמשך מזה זמן רב, וציבור היבואנים יודע ממנו וממשיך לחגוג, שכן מדיניות אי-האכיפה באמצעות רשות הדואר קיימת מזה זמן רב, כפי שחושף 'גלובס' היום". 

עוד כתבות

אמבולנס של מגן דוד אדום / צילום: תמר מצפי

חשד לחיסול באור יהודה: גבר בן 37 נהרג מפיצוץ רכב

התקרית אירעה סמוך לכניסה לעיר בכביש 412 ● צוותי מד"א שהגיעו למקום נאלצו לקבוע את מותו של נהג הרכב, תושב העיר המוכר למשטרה וככל הנראה השתייך לארגון הפשיעה של מיכאל מור

רהט / צילום: גיא נרדי

נסיון לרצח מהנדס העיר רהט על רקע נדל"ני

העיריה הציעה שינוי יעוד שטח מריבה ממגורים לציבורי, וכפי הניראה, זו הסיבה לירי

 

 

פרופגנדה אפקטיבית /צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חפשו את הנבל, את הדפוס ואת הפרופגנדה: הכירו את החוקרת שמלמדת לצרוך תקשורת באופן ביקורתי

פרופ' רנה הובס, שעוסקת בחינוך לצריכת מדיה באופן ביקורתי, חושבת שפרופגנדה היא לא בהכרח דבר רע והיא חלק בלתי נפרד מהדמוקרטיה, לא רק ממשטרים אפלים ● הבעיה מתחילה בחוסר הבנה של תפקיד הרגש בגיבוש האידיאולוגיה ובחוסר מודעות להטיות של הסיפור

עמוס לוזון / צילום: איל יצהר

תביעות ענק ומוניטין בצניחה: דורי בנייה הרימה ידיים. כך זה נראה מאחורי הקלעים

הליך משפטי של חברת אינסטלציה לגביית חוב הוביל את החברה להגשת בקשה להקפאת הליכים ● בדיקת "גלובס" מגלה שהחברה איננה מעורבת בשום פרויקט נדל"ני, וכי לקריסתה "אחראים" פרויקטים שבנתה בעבר ושבגינם היא נתבעת על ליקויים רבים

שיחת עבודה בין הרמטכ"ל יצחק רבין (משמאל) לשמעון פרס / צילום: לע"מ

האם השמאל הציוני הגיע לסוף דרכו? ואיך ניתן לשקם אותו?

כיצד הגיע מחנה השמאל לעבר פי סכנת הכחדה מוחלטת בשתי מערכות הבחירות האחרונות? ● שמונה דמויות מפתח בשמאל הפוליטי מנסות להבין לאן ממשיכים מכאן ● פרויקט מיוחד

ברט טיילור / צילום: סיילספורס

האיש שהמציא את הלייק ועזב את שתי חברות האינטרנט הגדולות בעולם מסמן את הדבר הבא

אחרי שני אקזיטים והמצאות ששינו את ענקיות הטכנולוגיה, ברט טיילור הוא כיום אחד האנשים הבכירים בסיילספורס, ויש מי שמסמנים אותו כמנכ"ל הבא ● בראיון ל"גלובס" הוא מתאר את הסיפורים מאחורי הפיתוחים של הלייק ו-Google Maps, ומדבר על השפעות המהפכה התעשייתית הרביעית על ארגונים

מתקן הפקת נפט/  צילום: רויטרס, Axel Schmidt

הפנטגון: ארה"ב תשלח כוחות צבא בהיקף נרחב לסעודיה

משרד ההגנה האמריקני הודיע כי וושינגטון תשלח את הכוחות, שיכללו בין היתר טייסות קרב וסוללות הגנה אוויריות. גורמים אמרו לרויטרס כי המהלך מגיע בתגובה לתקיפת מתקני הנפט בחודש שעבר. "שר ההגנה הודיע לבן סלמן על עיבוי הכוחות, כדי להעצים את ההגנה על סעודיה"

צב ים עם קשית תקועה בפיו/ צילום:  Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

הגיליון הירוק: פרויקט מיוחד על משבר האקלים

הגיע הזמן להודות בכך: למשבר האקלים יש השלכות כלכליות מובהקות והאחריות מוטלת על כולנו ● למה לא באמת מדובר בסוגייה פוליטית, מה ההשלכות של עוד כמה מעלות ואיך עסקים בעולם כבר נערכים עם פתרונות ● מגזין G של "גלובס" הוקדש השבוע כולו לסיקור משבר האקלים. קבלו הצצה

אביב כוכבי צילום: ארז חרודי – עושים צילום

בצל ההסלמה הביטחונית, הקבינט אישר לאחרונה תוספת לביטחון שהיקפה עשוי להגיע לכ-320 מיליון שקל

ל"גלובס" נודע כי התוספת תובא בקרוב לאישור הוועדה המשותפת לוועדת הכספים וועדת חוץ וביטחון והיא מיועדת למימון פרויקט בטחוני רגיש הקשור לבטחון השוטף ● הרמטכ"ל אביב כוכבי ושר האוצר משה כחלון נפגשו אתמול

הנערים /צילום: רן מנדלסון

היעד המרכזי של שר התקשורת הבא: להתאים את הרגולציה לעולם המדיה המשתנה

המדיה הישראלית מורכבת משרשרת של תעשיות הקשורות זו בזו, וחלקן מתמודדות עם סכנה קיומית ● ולא, הפלטפורמות הבינ"ל הן לא הגורם היחיד לתחלואים ● טעויות בניהול, קריאה לא נכונה של המפה או קרבות אגו אשמים לא פחות ● "גלובס" איתר את כשלי השוק בתחום המדיה - ומציע פתרונות ● חלק שני בפרויקט

אפס פסולת / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

הרשת שעוברת לקשיות מנייר וחנות למילוי כדי חלב: כך נאבקות רשתות בעולם בהתחממות הגלובלית

רשתות גדולות וגם עסקים פרטיים בישראל עדיין לא משקיעים בתחום הקיימות ● עד שזה יקרה, הנה כמה פתרונות מעוררי השראה מהעולם

נתניהו ומנדלבליט/  צילום: אלכס קולומויסקי / ידיעות אחרונות

היועמ"ש נגד "התערבות נתניהו במדיניות האכיפה ביו"ש": "צבר מקרים חמורים, פגיעה בשלטון החוק"

עו"ד ארז קמיניץ במכתב חריף: ראש הממשלה ושר הביטחון נתניהו פועל למנוע פינוי התיישבות לא חוקית ביהודה ושומרון ● בפגישה שנערכה מנדלבליט דרש מנתניהו כי יבהיר כי אסור למשרדו להתערב בהליכי האכיפה והפיקוח בהתנחלויות

מנכ"ל סופטבנק, מסיושי סאן/ צילום: רויטרס Yoshio Tsunoda

מנכ"ל סופטבנק: בעקבות לקחי WeWork אסטרטגיית ההשקעות תשתנה

אחרי ביטול ההנפקה של WeWork בנאסד"ק שהביא להדחת המנכ"ל, אדם נוימן, לצד ביצועים חלשים של מניית אובר, מנכ"ל התאגיד היפני סופטבנק ינתב את השקעות הקרן שהקים לטובת חברות המציגות שורת רווח בפרק זמן קצר בהרבה מהחברות בהן השקיע עד כה

מדוזה אורליה במפרץ אילת/ צילום:  גולן רידר רשות הטבע והגנים

מזל דגים: מה הקשר בין לוקוס לסביבה ומה נסראללה עושה פה?

אי ירוק בים - זה נשמע פסטורלי, אבל כשצוללים במים העמוקים רואים שזה לא תמיד ככה ● ביקור בשמורה הימית החדשה באכזיב-ראש הנקרה

זה בידיים שלנו / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

עשה זאת בעצמך: עד שהממסד יתעורר, יותר ויותר אזרחים מתגייסים להציל את כדור הארץ

יכולנו להביא תסריטי אימה של אסונות אקלים, אבל בחרנו להציג את הפתרונות ● כך אפשר לעצור את ההתחממות הגלובלית - אבל חייבים לפעול עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי

אי הפלסטיק/ צילום:  Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

כתם מוסרי: אי הפלסטיק באוקיינוס השקט זורע הרס וגדל לממדים בלתי נתפסים

הוא זכה לכינוי אי הפלסטיק, אבל למעשה מדובר בכתם עצום בגודלו – משהו בין מדינת טקסס לרוסיה כולה - שהולך ומתפשט באוקיינוס השקט, זורע הרס, ובעיקר לא הולך להיעלם לשום מקום ● האשמים: כולנו

חולות סמר בערבה./ צילום: Ariel Immerman - מתוך ויקיפדיה

עשה זאת בעצמך: האנשים שהחליטו לשמור על הסביבה במקום הממסד האדיש

במקום לחכות שגופי המדינה שאמונים על כך יתחילו לטפל בענייני הסביבה, יותר ויותר אזרחים מהשורה מתארגנים בעצמם כדי לשמור על קרקעות, לנטוע עצים ולהגן על הטבע ● רן סנדרס, איש הייטק מכוכב יאיר: "זה מכאיב שהרשויות בישראל לא דואגות לכך בעצמן. אנחנו עושים בחינם מה שהיה עולה למועצה עשרות אלפי שקלים"

סינגפור מראה כללי/צילום:shutterstock אס איי פי קריאייטיב

תיירות ומשבר האקלים: סינגפור מדגימה איך אפשר להפוך לימון סביבתי ללימונדה תיירותית

סינגפור היא אחת המדינות המוטרדות מאוד כבר עכשיו מנזקי האקלים, בעיקר מעליית פני הים ● את הדאגה המוצדקת ניתבה לשורה של פרויקטים סביבתיים, שהפכו גם לאתרי פנאי ולאטרקציות תיירותיות

יהודה המכבי 14, אשדוד / צילום: יח"צ

תמ"א 38 באשדוד: תוספת של 26 דירות ל-32 קיימות

המבנה יחוזק מפני רעידת אדמה ויתווספו לו 2.5 קומות

יאיר דוכין, ויצמן נגר, אביחי שניר ואפרת טולקובסקי / צילום: שלומי יוסף

"אנחנו לקראת הסופה התחבורתית המושלמת בגוש דן. פקק של יממה"

המחירים בשמים? המשקיעים אשמים במשבר הדיור? הממשלה מגזימה בהתערבות בשוק? חסרות דירות? ● בפאנל "גלובס" כינסנו הפעם 4 חוקרים: ד"ר אפרת טולקובסקי, ד"ר ויצמן נגר, ד"ר יאיר דוכין וד"ר אביחי שניר, שמסכימים כי הדרך לפתור את משבר הדיור חייבת לעבור דרך תשתיות התחבורה