גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בית החולים הדסה כבר לא חולה

הדסה של היום לא דומה לבית החולים שקרס, אבל הסביבה הרגולטורית המעוותת לא השתנתה

בי"ח הדסה עין כרם / צילום: איל יצהר
בי"ח הדסה עין כרם / צילום: איל יצהר

אהבתי את הכותרת שנתן פרשן "גלובס" אלי ציפורי למאמרו - "הדסה כמשל לעיוותים של מערכת הבריאות" ("גלובס", 24.7.18). אכן, בית החולים הדסה הוא המשל והנמשל של העיוותים של מערכת הבריאות הציבורית. והדסה אינו לבד, הוא בחברה טובה של בתי החולים האחרים ושל קופות החולים בישראל, שנמצאים כולם במערכת בריאות ציבורית שנמצאת בתת-תקצוב חמור.

קובעי מדיניות בישראל דאגו בשנים האחרונות לייבש את מערכת הבריאות כך שהגירעונות הם נחלת הכלל. יותר מכך, מצד אחד נמצא הרגולטור "המייבש", שמונע תקציבים וקובע כללים אבסורדיים, ומנגד נמצא אותו רגולטור עצמו, שהוא גם זה שמסבסד באופן נפרד ונקודתי חלקים מהמערכת, כל אימת שהגירעון חוצה קווים אדומים.

ציפורי מתעלם במאמרו מכך שהדסה הוא חלק מהמערכת הציבורית. בית החולים מחויב, למשל, לתת הנחות סטטוטוריות במסגרת חוק ה-CAP בשיעור של 65 אג' לכל חיוב שקל שולי. וכך פועל האבסורד: הרגולטור החליט לפתוח 2 מכוני קרינה ציבוריים, באסותא אשדוד ובשערי צדק. כתוצאה מכך מתבצע חישוב הנחות החובה של בתי החולים, מה שיפגע בהדסה בכ-60 מיליון שקל, מבלי שכל המהלך הזה קשור בכלל להדסה.

היעלה על הדעת שגוף כלכלי כלשהו ישרוד מול שיטה ושיעור הנחות כאלו?

אז איך בכל אופן מתקיימת מערכת הבריאות הציבורית, שבה כל המרכיבים הפנימיים הם "גלדיאטורים" שנלחמים אחד בשני תחת עינו של הרגולטור? התשובה: "טלאים", בליל של מיני תמיכות, סבסוד, מענקי איזון, מבחני תמיכה נקודתיים ועוד, שהמכנה המשותף הינו הזרמת כספים נקודתיים על מנת למנוע התפרקות מוחלטת של חלקי המערכת. השאלה היא לא מי עוד יגיע לחדלות פירעון, אלא מתי?

הדסה עבר את נקודת המשבר ב-2014. לא שהכול היה בו מושלם, אבל אסור לרגולטור לשכוח את חלקו באירוע הדסה, כמו גם את אחריותו לקריסתם בעבר, בהווה ובעתיד של בתי חולים ציבוריים אחרים. הדסה החדש היום, הוא הדסה שונה.

כשהגעתי לתפקיד בפברואר 2016, נדהמתי לגלות שהסכם ההבראה כלל אינו מוביל את הדסה להבראה ולעצמאות כלכלית. די אם נציץ במתווה הכלכלי שהיה בהסכם כדי לגלות שבשנת 2020 הדסה היה אמור להגיע לגירעון שוטף של יותר מ-200 מיליון שקל.

כעת, ב-2018, תחת חשכ"ל חדש באוצר, מלווה באנשי צוות מקצועיים, אחראיים, ותחת חשב מלווה חדש, מתבצע הלכה למעשה תהליך של השיקום הכלכלי של הדסה.

לא בכדי, השתמש ציפורי בנתוני 2014-2016 של הדסה כדי להעביר ביקורת שגויה על המוסד, כאשר בכל כתבתו עוברת הביקורת שלו על שר"פ הדסה כחוט השני.

כדאי להבהיר - מפברואר 2016 כל פעילות הדסה בשעות העבודה היא ציבורית ב-100% בלי כל תשלום מהציבור. כל הפעילות הפרטית של כל רופאי הדסה מתבצעת לאחר שעות העבודה. רופאי השר"פ עברו קיצוץ בהכנסותיהם שיכול להגיע ל-50%.

ולנקודה הערכית שהיא הכי חשובה. תמיד תמכתי בשר"פ מבוקר במערכת הציבורית, כתחליף לעבודה הפרטית בבתי החולים הפרטיים ההולכת ומתעצמת בשנים האחרונות. אין לחסום דרכו של חולה לרופא בו יש לו אמון  ובחירת הרופא לא צריכה להיות על חשבון חולה ציבורי. מודל השר"פ של הדסה היום, בניגוד למקומות אחרים, מיישם באופן מלא תפישה זאת. מודל השר"פ של הדסה חיוני לבית החולים. זאת תוספת פעילות לאחר שעות העבודה, שבצידה הכנסות נוספות למרכז הרפואי וניצול יותר יעיל של מתקניה.

הנה כמה נתונים מהדוחות הכספיים העדכניים של הדסה שלא הובאו במאמר: גידול של 11% בהכנסות מפעילות רפואית בשנתיים האחרונות; ירידה של 10% במצבת כוח האדם של בית החולים ותזרים מזומנים חיובי וטוב יותר מיעד הסכם ההבראה. בנוסף, תחזית התפתחות ה-EBIDTA של בית החולים, כפי שהוגשה לאחרונה ע"י הצוות האסטרטגי של חברת דלויט לאוצר, חוזה שיפור הדרגתי ומהפך מגירעון לרווח בשנים הקרובות.

צודק ציפורי כי "רוטשטיין צריך להוכיח שהוא מסוגל להוציא את העגלה הזאת מן הבוץ", אבל כדי להצליח בכך חשובים לא פחות ממנו מי שעומדים בראש מערכת הבריאות והאוצר, אשר קובעים את כללי המערכת, חשובים מנהלי קופות החולים, חשובים הרופאים והצוות של הדסה וחשוב ציבור המטופלים, שימשיך לתת בהדסה את אותו אמון בלתי מסויג שאנחנו מקבלים היום.

הכותב הוא מנכ"ל בית החולים הדסה

עוד כתבות

מערכת הלייזר ''מגן אור'' שתיקרא מעתה ''אור איתן'', על שמו של סרן איתן אוסטר ז''ל שנפל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

כל יירוט יעלה דולרים בודדים: הושלמו הניסויים בקרן הלייזר

המערכת השלימה את סדרת הניסויים בטרם העברת המערכת לצה"ל, ונמסר כי היא הוכיחה את יעילותה מול טילים, רקטות ופגזי מרגמה ● המערכת תיקרא "אור איתן", על שמו של סרן איתן אוסטר ז"ל שנפל בלבנון

פצצת MPR - 500 חודרת קירות בטון של אלביט / צילום: אלביט מערכות

"היינו צריכים מניות בשווי מיליארד שקל": למה הבורסה חיכתה שנתיים להשקת מדד ביטחוני?

מדד חדש שיושק בנובמבר יכלול כמה מהכוכבות הגדולות של הסקטור הביטחוני בבורסה בת"א - אלביט, נקסט ויז'ן וארית, שהניבו תשואה של מאות אחוזים ● בבורסה טוענים כי לא איחרו את הרכבת: "זה לא מדד ליום או יומיים. התפקיד שלו הוא לייצר מכשיר פיננסי בר־מעקב"

רמי שבירו ואשתו רונית / צילום: אביב חופי

ב-30 מיליון שקל: הבית החדש של רונית ורמי שבירו

בני הזוג שבירו רכשו וילה חדשה בהרצליה פיתוח ב-30 מיליון שקל ● וגם: טופ גאם פתחה מפעל חדש בשדרות בהשקעה של 60 מיליון דולר – המפעל התעשייתי הראשון בעוטף מאז המתקפה ● אירועים ומינויים

החיסכון שלנו עבר לידיים של המוסדיים בעקבות רפורמת בכר / איור: Shutterstock

ממיליארד ל-100 מיליארד שקל: 20 השנים שבנו את השליטים החדשים של שוק ההון

לא סתם צבי סטפק ממיטב מכנה את רפורמת בכר "המפץ הגדול של שוק ההון". היא הפכה את חברות הביטוח ואת בתי ההשקעות למנהלים של טריליוני שקלים של הציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות ● הללו הפכו לקבוצה עם כוח עצום, ויש הטוענים שאף ריכוזית לא פחות מהבנקים ● אבל בשוק מסבירים: התחרות ללא ספק מגיעה גם לשם ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

אחרי ספרד, גם יוון מאיימת לבטל עסקת נשק עם ישראל

טורקיה מתקדמת עם פיתוח מטוס הדור החמישי קאאן וצפויה להטיס אב־טיפוס ב־2026 ● הקרבות בעזה מאיימים על עסקה ביטחונית של מאות מיליונים עם יוון ● לוקהיד מרטין ו־BAE מפתחות מל"טים אוטונומיים שילוו מטוסי קרב ● וארה"ב חושפת פצצות ימיות חדשות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מדד חדש למיתוג מעסיק / צילום: פלייטיקה

שבע תובנות על תפקיד מיתוג המעסיק ועל מה שהוא דורש

מה צריך כדי להיכנס לתפקיד מיתוג מעסיק? ● עיון ב-15 מודעות למשרות מסוג זה העלה תובנות על משמעות התפקיד, מקומו בארגון ולאן התחום מתקדם ● טור אורח

המשרוקית. על הפייקים סביב הירי בצ'ארלי קירק / צילום: ap, Alex Brandon

הלקח החשוב מהפייקים סביב הירי בצ'ארלי קירק - שהגיעו גם לארץ

דקות אחרי הירי ביוטה, היו כבר מי ש"ידעו" מי הרוצח ומה המניעים שלו ● עד כה תיאוריות שונות הופרכו שוב ושוב, אבל זה לא מפריע להן להמשיך ללוות אותנו ● הפרשה מלמדת אותנו שיעור קריטי בצריכת מידע בסביבה טכנולוגית

בחזית המדע. מלחמה או שלום? / צילום: Shutterstock

מלחמה או שלום? חוקר המוח שמנסה להיכנס לראש של מנהיגים ומייעץ לממשלות

ד"ר ניקולס רייט, חוקר מוח שמייעץ לפנטגון ולממשלת בריטניה בסוגיות ביטחון, משתמש בידע שנצבר על המוח האנושי כדי לפתח אסטרטגיות לדיפלומטיה ולמלחמה ● בראיון לגלובס, הוא אומר שאנחנו מחווטים לקונפליקטים, אבל אופטימי לגבי האפשרות לסיים אותם, או לפחות לשפר עמדות

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

בית הדין הרבני באמירה תקדימית: ניתן לחייב בעל במזונות אישה גם לאחר הגירושים

באמירה יוצאת דופן, בית הדין הרבני ציין כי במקרה בו יוגש הליך גירושים חדש המבוסס על עילה, קיימת אסמכתא הלכתית להמשך חיוב הבעל במזונות אישה גם לאחר הגירושים, עד לקבלת חלקה ברכוש 

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דוח פעילות קופות החולים: שלוש קופות הגיעו לאיזון תקציבי, ואחת לא

ממשרד הבריאות נמסר כי הגירעון של שירותי בריאות כללית בשנת 2024 הוא משמעותי ומחייב מתן מענה לטווח ארוך באופן שלא יפגע באיכות ובזמינות השירות למבוטחים ● ובכמה גדל סל הבריאות לפי הדוח?

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

איך חברה שגייסה פחות מ־5 מיליון דולר נמכרה ביותר ממיליארד דולר?

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק ● והפעם: אובר משקיעה מיליונים בחברת רחפנים ישראלית ● פריצת ענק בסיילספורס מאיימת על פאלו אלטו ● וגם: סקר חדש מגלה כמה האמריקאים מפחדים מבינה מלאכותית • חדשות ההייטק

השבוע בעולם / צילום: Anthony Behar - רויטרס

טראמפ מבקר, סטארמר צונח, 3,500 ק"ג קוקאין מוברחים בצוללת לספרד

הבריטים מתכוננים לכרות עוד ראש ממשלה ● טראמפ הורג עוד מבריחי סמים ● 3,500 ק"ג קוקאין בחופי ספרד ● סינים נתבעים לשלם 80 מיליארד דולר על הרעלת מקורות מים בזמביה ● מודל חדש של AI יחזה 1,231 מחלות ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

קרוקטים ב''מלגו ומלבר'' / צילום: זהר פלגי

13 שנה אחרי שפתחה דלתות, "מלגו ומלבר" מדויקת מתמיד

השף מוטי טיטמן החליט בשנה האחרונה להנגיש את המסעדה שלו, כך שתהלום את המצב הרגשי והכלכלי במדינה. זה רק מחמיא לה

אילוסטרציה: Shutterstock

עלייה בהשמנה, בשימוש בתרופות נוגדות דיכאון וברעב אצל ילדים: דוח מדדי האיכות ברפואת קהילה

דוח מדדי האיכות ברפואת קהילה ל-2024: המצב הסוציו-אקונומי והשיוך המגזרי ממשיכים ליצור פערים גבוהים בבריאות הציבור ● הפערים מתבטאים בין היתר ברזון של הילדים בשכבות החלשות ובפערים באיזון הסוכרת ● הציבור נראה חרד יותר ומדוכא יותר

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

המניה שמשקיע העל הימר עליה: 3 הזדמנויות ליום שאחרי הריבית

הורדת ריבית נחשבת לבשורה טובה לשווקים, אבל יש מי שירוויחו במיוחד ● ניר אורגד מבנק לאומי מסמן מניות עם פוטנציאל גדול לעליות אחרי השינוי המוניטרי בארה"ב. אחת מהן נהנתה רק לאחרונה מהשקעת ענק מביל אקמן ● נתון בשבוע

אמיר ירון וג'רום פאוול / צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ישראל בדרך לפער ריביות היסטורי מול ארה"ב: כך זה ישפיע על המשק

בצל חוסר הוודאות הביטחונית ורמת האינפלציה, ישראל מתקשה להצטרף למגמה הגלובלית של הורדות הריבית - ועפ"י ההערכות, לאחר הורדת ריבית הפד אתמול, הפער ביחס לארה"ב צפוי להתרחב אף יותר בהמשך השנה ● ההשלכות עשויות להיות דרמטיות: מהשקל ועד לאג"ח ונוטלי המשכנתאות

גיא ברנשטיין, מנכ''ל פורמולה / צילום: יח''צ

נמוך מהציפיות: פורמולה חתכה את מחיר מניית מיכפל בהנפקה כדי לעמוד ביעד הגיוס

אחרי סדרת אקזיטים מרשימים, חברת התוכנה פורמולה בניהולו של גיא ברנשטיין נאלצה לדלל את עצמה כדי לעמוד בגודל הגיוס בהנפקת מיכפל שהושלמה הלילה ● מיכפל גייסה 300 מיליון שקל, בדיוק כפי שתכננה לגייס, אך שווייה ירד ל-770 מיליון שקל (לפני הכסף), חלף תכנון מקורי לשווי של 900 מיליון שקל

אימי עירון ויעל גל / איור: גיל ג'יבלי

"לשים את העובד במרכז": מיתוג מעסיק הוא לא קוסמטיקה אלא כלי קריטי

גלובס ופלייטיקה משיקים את מדד מיתוג המעסיק 2025 ● שתיים מבין חברות הוועדה המייעצת, אימי עירון ויעל גל, שוחחו עם גלובס על המשמעות של מיתוג מעסיק לחברה, ואיך התחום צמח ב־13 השנים האחרונות

שי פולונסקי (מימין) ומיקי זיסמן / צילום: יח''צ

יזמי הנדל"ן שיש להם מלאי של 3 מיליארד שקל בת"א

ברקע המציאות המורכבת של ענף הנדל"ן, שני המייסדים של חברת ההתחדשות העירונית בולווארד־ג'נסיס, מיקי זיסמן ושי פולונסקי, ממשיכים להאמין בתל אביב ● לאחרונה חתמו על הסכם עם חברת העיר הלבנה, נהנים לבנות ברובעים 3 ו־4 ולא חוששים משדה דב בתור תחרות

פרויקט &EAST של רבוע כחול נדל''ן / צילום: רבוע כחול נדלן

כפי שנחשף בגלובס: Jfrog תשכור משרדים בעסקה של כ־650 מיליון שקל

עפ"י ההסכם עם רבוע כחול נדל"ן, חברת התוכנה תתפוס שטח של 15 אלף מ"ר בפרויקט, ותוכל להתרחב עד ל־20 אלף מ"ר • ההכנסות המוערכות לרבוע כחול נדל"ן בגין כל תקופת השכירות, כולל תקופות האופציה, הן כ־500 מיליון שקל