ידידיה יערי, יו"ר אירונאוטיקס / צילום: איל יצהר
כשנה לאחר הנפקתה של יצרנית המל"טים אירונאוטיקס בבורסה בת"א, תקופה בה ספגו המשקיעים בהנפקה צניחה כואבת של כ-60% בשווי השקעתם, יש מי שמנסה לנצל את הסיטואציה: חברה משותפת של רפאל מערכות לחימה הממשלתית (רפאל) והפיננסייר אביחי סטולרו, הגישה הצעת רכישה בשווי של 430 מיליון שקל - גבוה בכ-10% משווי השוק של אירונאוטיקס. בתגובה זינקו היום מניות אירונאוטיקס בבורסה בשיעור של עד 14%.
על פי הדיווח של אירונאוטיקס לבורסה, חברה משותפת של רפאל וסטולרו (בחלקים שווים) הגישה לה הצעת רכישה בדרך של מיזוג משולש הופכי, כך שעם השלמת המיזוג ימחקו מניותיה של אירונאוטיקס מהמסחר בבורסה, והחברה תהפוך מציבורית לפרטית. ההצעה, שתפקע בתוך 18 ימים בלבד, כפופה למספר תנאים, ובהם ביצוע בדיקת נאותות קצרה וכן העדר שינוי מהותי לרעה במצבה של אירונאוטיקס ממועד פרסום הדוחות הכספיים שפרסמה לרבעון הראשון ועד מועד השלמת המיזוג. בכוונת אירונאוטיקס לדון בהצעה באמצעות האורגנים המוסמכים שלה.
אירונאוטיקס מיבנה עוסק במתן פתרונות מודיעיניים על בסיס מערכות בלתי מאוישות, עם מגוון של מטוסים ללא טייס (מל"טים) בתצורות ויכולות מגוונות, מערכות אלקטרואופטיות וכן מערכות חישה ותקשורת, בלוני תצפית ורחפנים. מוצרי הקבוצה פעילים כיום בעשרות רבות של מדינות אצל לקוחות מגופים ממשלתיים, זרועות בטחון והגנה ותעשיות ביטחוניות.
החברה נשלטת כיום בידי קרנות ההשקעה KCPS, ויולה ובראשית. מנכ"ל החברה הוא עמוס מתן, והיו"ר שלה הוא האלוף (במיל') ידידיה יערי, שלעבר מנכ"ל רפאל, שהחליף לאחרונה בתפקיד את מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף (במיל') איתן בן אליהו. כיום מוחזקות כ-42% ממניות אירונאוטיקס בידי בעלי עניין (KCPS, ויולה, בראשית, וכן בנק לאומי), 21% בידי גופים מוסדיים (בעיקר מנורה וכן מגדל והפניקס) ו-37% בידי הציבור.
הסיבות לקריסת המניה
אירונאוטיקס הפכה לציבורית בקיץ 2017 לאחר שקרנות ההשקעה השולטות בה ביצעו הצעת מכר ענקית בהיקף של יותר מ-400 מיליון שקל. בד בבד עם הצעת המכר, הנפיקה אירונאוטיקס מניות חדשות, בהיקף של 53 מיליון שקל, לגוף שהוביל את ההנפקה - לאומי פרטנרס. החברה החלה להיסחר בבורסה לפי שווי של כ-1 מיליארד שקל אך מאז התכווץ כאמור שוויה בבורסה בכ-60% והבוקר היא נסחרה בשווי של פחות מ-400 מיליון שקל.
אירונאוטיקס הפכה להנפקה הגרועה של השנתיים האחרונות בשל שני גורמים עיקריים: תוצאות חלשות שהציגה המייד לאחר הנפקתה ובהמשך, באוגוסט אשתקד, התפוצצות פרשה שבה הייתה מעורבת, ושבעקבותיה התלה משרד הביטחון את רישיון השיווק והיצוא של מל"ט החברה מסוג אורביטר K1 ללקוח מהותי במדינה זרה (פרשה שעדיין מוטל עליה צו איסור פרסום, לאחר שבחודש נובמבר אשתקד נפתחה חקירה פלילית של המשטרה בנושא).
המנהלים לא נפגעו
בשנת 2017 רשמה אירונאוטיקס רווח נקי שנתי של 5.7 מיליון דולר, צניחה של 68% לעומת הרווח ב-2016. בניכוי הוצאות חד פעמיות המיוחסות להנפקה שביצעה החברה באמצע השנה, בהיקף כ-8 מיליון דולר, נרשמה ירידה של 22% ברווח הנקי לרמה של כ-14 מיליון דולר. כל זה לא הפריע לחברה לתגמל את מנהליה בסכומי עתק: מנכ"ל עמוס מתן מניות זכה אשתקד לשכר בעלות של כ-11 מיליון שקל, בעוד שהיו"ר בן אליהו קיבל כ-5 מיליון שקל.
ברבעון הראשון של 2018 נמשכה החולשה בתוצאות אירונאוטיקס כשהציגה ירידה של 5% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל אשתקד, לרמה של כ-31 מיליון דולר. בגזרה התפעולית נרשם הפסד של כ-1.2 מיליון דולר לעומת רווח תפעולי של 858 אלף דולר ברבעון המקביל, בין השאר על רקע עלייה בהוצאות מחקר ופיתוח. בשורה התחתונה, דיווחה אירונאוטיקס על הפסד נקי של כ-1.8 מיליון דולר לעומת רווח של 180 אלף דולר ברבעון המקביל. צבר ההזמנות של החברה עמד על כ-158 מיליון דולר בסוף הרבעון הראשון, שיפור של כ-9% לעומת הצבר בסוף הרבעון הראשון אשתקד, אולם ירידה של כ-6% לעומת סוף 2017.