איילת שקד, רובי ריבלין ואסתר חיות היום / צילום: רפי קוץ
טקסי ההשבעה של שופטי העליון החדשים, כמו גם טקסי הפרידה משופטי ביהמ"ש העליון היוצאים לגמלאות, הפכו זה מכבר לבמה המרכזית שבה מתנהלים הדיונים וההתנצחויות סביב המתקפות החוזרות ונשנות על בית המשפט העליון. פעם אחר פעם, מנוצלת הבמה על ידי נשיאי ביהמ"ש העליון על מנת להגן על שופטיהם ועל הערכאה השיפוטית הגבוהה בישראל; ומנגד, גם על ידי שרי המשפטים, שחלקם ביקשו להפחית מכוחו של ביהמ"ש העליון, אשר נתפס על ידם כמי שמאיים לעיתים על השלטון.
טקס ההשבעה של שופט ביהמ"ש העליון החדש, פרופ' אלכס שטיין, שהתקיים הבוקר (ה') לא היה שונה. גם הבוקר פרשו בכירות עולם המשפט - נשיאת ביהמ"ש העליון ושרת המשפטים - את ה"אני מאמין" שלהם בכל הנוגע למעמדו של ביהמ"ש העליון; ואולם, נדמה כי הפערים בין שני המחנות שקיימים לכאורה בזירה הזאת, הצטמצמו והדיבור של כל ראש מחנה הפך למנומס יותר ופחות לוחמני. למעשה, נשיאת ביהמ"ש העליון, השופטת אסתר חיות, ושרת המשפטים איילת שקד אמרו בטקס את אותו הדבר בדיוק: ביהמ"ש העליון היום כולל מגוון דעות וקהלים. ואולם, בעוד נשיאת העליון סבורה, כי כך היה תמיד; שרת המשפטים מייחסת את השינוי לפעילותה בשנים האחרונות בוועדה למינוי שופטים.
"נשמעו קולות אשר ביקשו לתייג את שטיין"
נשיאת העליון, חיות, ניצלה את המעמד הבוקר להבהיר, כי שופטים הם לא דמויות פוליטיות ואין לייחס להם השתייכות למחנה פוליטי כזה או אחר. "טעות לנסות לתייג או לנכס את שופטי ישראל בענייני שפיטה למחנה פוליטי כזה או אחר", אמרה חיות בפתח הנאום שנשאה בטקס השבעתו של שופט בית המשפט העליון החדש, פרופ' שטיין.
הדברים נאמרו על רקע העובדה שהליך מינויו של שטיין, שנחשב למועמד מובהק של שרת המשפטים איילת שקד, לווה באמירות כי הוא יחזק את "מחנה הימין" השמרני בעליון. ואולם שטיין נבחר אחרי שגם שקד וגם חיות הגיעו להסכמה על המינוי. שקד ראתה בשטיין משפטן בעל גישה שמרנית, שלא ייטה בפסקי דינו להתערב בעבודת הכנסת או הממשלה. חיות מצדה התרשמה מהופעתו של שטיין בפני ועדת המשנה, והיא רואה בו משפטן בעל שיעור קומה שראוי לשבת בעליון. על הרקע הזה ציינה חיות בנאומה, כי כאשר פורסמה החלטת הוועדה לבחירת שופטים בישיבתה מאפריל השנה בדבר מינויו של שטיין לבית המשפט העליון "נשמעו קולות אשר ביקשו לתייג אותו ואת דעותיו ואף לנכס אותו למחנה פוליטי כזה או אחר", אך הבהירה, כי מנקודת מבטה אף שופט לא יכול להיות משויך לאף מחנה פוליטי. "שופטי ישראל אמונים על האתוס השיפוטי ומחויבים לו מראשית ימי המדינה. האתוס הזה מעוגן בהוראת סעיף 2 לחוק-יסוד: השפיטה ולפיו 'בענייני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרותו של הדין'. הוראה זו משמיעה לנו את העיקרון החשוב של עצמאות ואי-תלות שיפוטית. הוא המצפן המנווט את דרכה של הרשות השופטת, אשר יש מי שמדמים אותה לספינה, והוא המבטיח כי דבר לא יסיט אותה מנתיבה".
השופטת הוסיפה ואמרה, כי חרף ההתקפות על בית המשפט העליון, השופטים לא יירתעו מלהמשיך לבצע את תפקידם. "מבלי להיכנס לסוגיות אשר תלויות ועומדות בהליכים כאלה ואחרים שהוגשו לאחרונה לבית המשפט העליון, אך על רקע ההתדרדרות הנמשכת של השיח הציבורי והשימוש בטרמינולוגיות מטרידות הלקוחות מתחומים של אסונות טבע ועימותים עוינים, חשוב לומר בקול צלול ורם כי על פי הצהרת האמונים של שופטי ישראל - אותה הצהיר זה עתה השופט שטיין - אנו השופטים מחויבים למלא את תפקידנו ללא מורא וללא משוא פנים. כך אנו עושים וכך נמשיך לעשות".
"הפסיפס האנושי המרכיב את קהילת השופטים"
מאז מונתה לתפקידה, הנהיגה חיות מדיניות מוצהרת של הנגשת ביהמ"ש העליון לציבור ושיפור תדמיתה הציבורית של מערכת בתי-המשפט ומעמדה בעיני הציבור. בין היתר, גייסה לטובת העניין איש יחסי ציבור והיא מנסה זה תקופה להטמיע בתודעה הציבורית את המונח "הפסיפס האנושי" - בכל הקשור למגוון הדעות וסיפורי החיים של השופטים המכהנים בבית המשפט העליון. גם בנאומה היום התייחסה השופטת שוב ל"פסיפס" הזה, אשר לדבריה משקף את החברה הישראלית בכללותה. השופטת הזכירה, כי בטקס שהתקיים לפני מספר ימים בבית המשפט העליון לציון פרישתו של השופט אורי שהם, כבר אמרה, כי "הפסיפס האנושי המרכיב את קהילת השופטים בישראל הוא פסיפס מרהיב המשקף נאמנה את הסיפור הישראלי כולו", וכעת הוסיפה, כי מינויו של פרופסור אלכס שטיין לשופט של בית המשפט העליון תורם תרומה חשובה להמשך הרכבתו של הפסיפס הזה. "כוונתי לכך שלצד כישוריו כמשפטן, הוא נמנה עם אחת העליות היהודיות אשר ללא ספק עיצבו וממשיכות לעצב את פניה של החברה הישראלית וכוונתי לעלייה מברית המועצות לשעבר", ציינה הנשיאה.
שרת המשפטים, איילת שקד, התייחסה אף היא לאותו "פסיפס אנושי" בו מתגאה נשיאת ביהמ"ש העליון, אך נקודות המבט של השתיים מעט שונות, כאמור, כאשר הנשיאה סבורה כי הפסיפס הזה קיים שנים רבות, אך השרה מייחסת את השינוי לשנים האחרונות בלבד. "בית המשפט העליון היום מגוון יותר, משקף יותר ומאוזן יותר מזה שהיה לפני שלוש שנים", אמרה שקד תוך שהיא מתייחסת לעובדה, כי שטיין הוא השופט השישי שמתמנה לעליון במהלך הקדנציה שלה כשרה - נתון המשקף 40% משופטי העליון, שמונו בתקופה זו.
השרה ציינה עוד, כי "אחת התכונות המרכזיות שמייחדות את שטיין היא עצמאותו המחשבתית. הוא אינו פוסע בהכרח בתלם שנחרש לפניו. הוא אינו מקבל דבר כמובן מאליו. כל נושא, גם כזה הזוכה לקונצנזוס, מנותח על ידו ביסודיות על כל היבטיו בטרם תיקבע עמדתו. משגובשה עמדתו מתבססת היא על מגדל הבנוי לתלפיות. אין לי ספק שחשיבתו המקורית תהווה ערך מוסף משמעותי בבית המשפט העליון".
באשר למחלוקת האינסופית האם שופטי העליון צריכים להיות שמרנים יותר בפסיקותיהם, ציינה שקד במסר מרוכך מעט, כי "למסורת ולתקדים שמור בעיניי מקום של כבוד במערכת המשפט. גם אין זה סוד שאני מחזיקה בתפיסת עולם שמרנית. אלא ששמרנות אין משמעה קפיאה על השמרים. לעתים דווקא היא מחייבת בחינה מחודשת של הדרך שצעדנו בה עד היום. לעתים דווקא היא מחייבת הנחת מסילה חדשה".
מוגדר כ"עילוי משפטי"
השיח הכללי על הזירה המשפטית ומעמדו של ביהמ"ש העליון, התנהל על רקע החגיגות והמחמאות שחילקו כל הנואמים הבוקר לשופט החדש -פרופ' אלכס שטיין, אשר הוגדר על ידי כולם כ"עילוי משפטי".
שטיין, שנולד בברית-המועצות, עלה לארץ עם משפחתו ב-1973. כשסיים את לימודיו בבית הספר לאו באק בחיפה, התגייס לצבא ובין היתר שירת בפרקליטות הצבאית, והיה קצין משפטים בממשל הצבאי בעזה. את לימודי המשפטים סיים בהצטיינות באוניברסיטה העברית בירושלים ובהמשך התמחה אצל השופט מנחם אלון ז"ל בעליון, ובמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה.
אחרי ההתמחות נסע שטיין לאנגליה ללימודי דוקטורט, שבעקבותיהם קיבל כמה הצעות עבודה, לרבות הצעה להצטרף לאוניברסיטת אוקספורד, אך הוא החליט לחזור לארץ וללמד באוניברסיטה העברית בירושלים, בה אף כיהן כסגן הדיקאן. ב-2004 עבר שטיין להתגורר בארה"ב, שם לימד במשך שנים ארוכות. את מועמדותו לשפיטה בביהמ"ש העליון הציג כשהוא עדיין בארה"ב, אף לאחרונה הוא שב עם משפחתו לישראל - ומהיום יכהן כשופט של בית המשפט העליון.