ניבתנים / צילום: .Shutterstock ס.א.פ קרייטיב
מה קרה לקהילה התוססת שהקימו מתנחלים סקנדינבים בגרינלנד במאה העשירית וכמעט ונעלמה עד המאה ה-16? בשיאה חיו בה אלפי תושבים והיו בה מאות חוות וכנסייה מרכזית. מה גרם להם לנטוש את ביתם ולהשאיר את האי הקר ללא קשר רציף עם אירופה? הסוגיה הזאת נחשבת תעלומה במחקר, וכעת אחד ההסברים מקבל תמיכה חדשה ממחקר משותף לאוניברסיטאות אוסלו וקיימברידג'.
בשנת 980 יצא "אריק האדום", חוקר ארצות נורבגי-איסלנדי (ואולי גם רוצח לשעבר), לחפש את גרינלנד בעקבות שמועה על יבשה שנצפתה ממערב לסקנדינביה, כאשר ספינה סטתה בטעות במסלולה. הוא גילה אי ענק וקפוא וקרא לו גרינלנד כאקט שיווקי. בספרות העתיקה נאמר במפורש כי "הוא קרא לאי גרינלנד כי חשב שאנשים ירצו לבוא לשם אם יהיה לה שם יפה".
אריק האדום חזר לאיסלנד כדי לגייס שותפים להקמת התנחלות חדשה באי. על פי הסאגה האיסלנדית, 25 ספינות יצאו לדרך, אך רק 14 הגיעו בשלום. בשנת 1000 הם החלו להקים שם את ביתם. על פי ההערכות, בשיא היו שם 2000-10000 איש. הם ייבאו לאי כבשים, וכלכלתם התבססה על חוות, קצת ציד של איילי צפון ואריות ים, קצת דייג. בקיץ הם יצאו מעט צפונה יותר וצדו דובי קוטב, לווייתנים וניבתנים (Walrus, המכונה גם סוס ים).
זה אכן הסיפור שמגלה מחקר חדש. הגרינדלנדים הפכו למונופול אירופי בתחום השנהב מחטי ניבתנים. מתברר שזו הייתה סחורה פופולרית באירופה אז. היבשת נהנתה מפריחה כלכלית יחסית והתקדמות בגילוי עולם, שהובילו לרצון לצרוך מוצרים יותר ויותר אקזוטיים.
החוקרים הצליחו להבדיל גנטית בין שנהב מניבתנים מערביים (מאזור גרינלנד) לבין שנהב מנבתנים מזרחיים (סקנדינביה ורוסיה) וגילו שכמעט כל השנהב שנמצא באירופה ומיוחס לתקופה זו, מקורו מהמערב. הגרינלנדים השיגו מונופול על הסחורה הנחשקת וייתכן שמשום כך כלכלתם שגשגה.
החוקרים שהובילו את המחקר הם ד"ר סאן בוסנקול מאוניברסיטת אוסלו בנורבגיה וג'יימס בארט מאוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה. לפי הערכתם, השנהב הפך את הקולוניה הזאת לאטרקטיבית, אולם בשלב כלשהו המסחר פסק, מכמה סיבות. שינוי טעמים הוביל את האירופאים להעדיף קישוטים מסוג אחר, ומי שעדיין רצה שנהב יכול היה להשיגו בקלות רבה יותר מניבתנים רוסים או מפילים אפריקאיים. התפשטות "המגיפה השחורה" באירופה במאות ה-14 וה-15, שקטלה עשרות מיליוני בני אדם, הובילה לפגיעה כלכלית ולצלילה בצריכת המותרות מכל הסוגים. כמו כן, באותה תקופה התרחש "עידן קרח קטן" ושינויי הטמפרטורה הובילו לכך שהציד בצפון איסלנד הפך קשה מהרגיל. כאשר לגרינלנדים היה פחות מה להציע למדינות יבשת אירופה, היה להם קשה יותר להשיג עצים לבניית ספינות וברזל לכלי העבודה בחקלאות ולכלי ציד.
החידוש במחקר הוא ההסבר שהוא נותן לעוצמה של הקהילה הגרינלנדית בתקופה הזאת. עד כה לא היה ידוע ששיעור גבוה כל כך מהשנהב האירופי של התקופה הגיע דווקא מניבתנים וספציפית מניבתנים גרינלנדיים. היה ידוע שהגרינלנדים התבססו על סחר בשנהב, אך לא היה ידוע עד כמה.
עם זאת, עדיין לא ברור אם הידלדלות היקף הסחר בשנהב היא שהובילה לקריסת הקולוניות האירופיות בגרינלנד. ייתכן ששינויי מזג האוויר ופרקטיקות חקלאיות בעייתיות שהרסו את האדמה בקרבת היישובים יצרו קשיים נוספים. ישנו אף ויכוח בשאלה אם הגרינלנדים הסקנדינבים מתו ברעב או נטשו באופן מסודר.
לאורך כל התקופה הזאת חיו בגרינלנד שבטים אינואיטים שככל הנראה היו עוינים לפולשים מסקנדינביה וגם לא עשו להם חיים קלים. ישנה עדות לסחר כלשהו בין הצדדים, אך יש עדויות גם להתקפות של האינואיטים על האירופאים שהסתיימו בהרג ובלקיחת נערים בשבי. כמו כן, נמצאו יותר חפצים אירופיים באתרי הארכיאולוגיה של האינואיטים מאשר להיפך - עדות אפשרית לכך שנוסף על סחר הייתה גם ביזה.
לאחר תקופה של שגשוג, גרינלנד הייתה אבודה מבחינת האירופאים, למעט משלחות חקר ספורדיות שהגיעו לשם עד המאה ה-19. אז החל גל התיישבות חדש.