גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך פספסתי את ההשקעה במניה של קבוצת הכדורגל יובנטוס

השמועות על המעבר של רונאלדו לאיטליה בחודש שעבר הראו שוב שמועדון כדורגל צריך ידיעה אחת טובה של עיתונאי ולא דוחות כספיים מבריקים כדי להקפיץ את מחיר המניה ● לאורך השנים מועדונים גילו שדווקא עדיף להימחק מהמסחר, בעיקר כי הכדורגל צריך עמימות כדי לפעול

אוהדי יובנטוס מחזיקים בחולצת הנבחרת עם שמו של רונאלדו / צילום: רויטרס
אוהדי יובנטוס מחזיקים בחולצת הנבחרת עם שמו של רונאלדו / צילום: רויטרס

אנחנו מתייחסים לשמועות על מעברים אפשריים של כדורגלנים בשוויון נפש. רוב המעברים הרי ממילא לא מתרחשים בסופו של דבר, ומשרתים בעיקר את עיתונות הספורט שנהנית מהיכולת לייצר כותרות ולמלא עמודים בעונת המלפפונים. ב-BBC ניתחו את מדור "השמועות" (Gossip) שלהם - שנשען על שמועות שמתפרסמות בכלל התקשורת הבריטית - וגילו שב-15 השנים האחרונות רק שליש מהשמועות שנכתבו לגבי מעבר שחקן כזה או אחר אכן התרחשו בפועל.

אבל לחלק מהידיעות הללו יש משמעות כלכלית עצומה. השמועות הראשוניות על המעבר האפשרי של כריסטיאנו רונאלדו ליובנטוס הפכו את מניית יובנטוס לסחורה החמה ביותר בבורסה באיטליה באותם ימים של תחילת חודש יולי. הרבה אנשים הצליחו לרכוב על הגל ורכשו את המניה (JUVE.MI). והם בעיקר הצליחו להראות עד כמה קשה להבין את הרציונל מאחורי כניסה של קבוצות כדורגל לבורסה - ראשית עבור המשקיעים, האם שווה להחזיק מניית כדורגל ועל מה באמת מסתמך שוק המניות הזה - על ניצחונות? זכייה בתארים? שמועות? או פרסום דוחות כספיים של קבוצות, כמו שפועלת כל חברה אמתית?

ושנית עבור ההתנהלות של המועדון - שוק העברות פועל פעמים רבות על בסיס של עמימות, וקבוצות לא מעוניינות שסוכנים וקבוצות מתחרות יידע על מהלכים שהן מתכננות לרכישת שחקנים מחשש שאלו "ייחטפו" מהן או ייגררו העלאת מחיר. במקרה של רונאלדו נדרשה יובנטוס על ידי הרגולטור בבורסה של מילאנו, בה נסחרת הקבוצה, להעמיד הבהרה פומבית לסדרת השמועות מאחר ורכישת שחקן כרונאלדו מוגדרת כ"אירוע מהותי". המועדון אכן פעל ועשה את המינימום הנדרש עם הודעה כללית שאמרה: "בתגובה לבקשה של ועדת הפיקוח על הבורסה, ובהתאם לפרסומים השונים בתקשורת, מועדון הכדורגל יובנטוס מציין כי במסגרת חלון ההעברות המועדון בוחן אפשרויות שונות בשוק, ויעדכן כפי שנדרש על פי החוק בזמן ובהתאם לסגירה של אותן עסקאות".

הבורסה במילאנו הגיבה באותם ימים בטירוף. הפעילות במניית יובנטוס שעומדת בימים רגילים על בין 1-1.5 מיליון מניות ביום אחד של מסחר - הגיעה לשיא ב-6 ביולי 2018 עם מסחר של 60.2 מיליון מניות. המניה זינקה ב-40%, לפני שירדה בחזרה. כל זה קרה למרות שהעסקה הייתה רחוקה עדיין ארבעה ימים מסיכום רשמי ולמרות ששום תחזית כלכלית בדבר ההשפעה האפשרית על המועדון לא פורסמה.

מחפשים היגיון?

למה הטירוף? מומחים ואנליסטים טוענים כי הרבה אוהדים רוצים לספר שיש להם מניית כדורגל של המועדון שלהם, מאשר רואים בזה מכשיר לעשות כסף.

הפעילות המנייתית של מועדוני כדורגל שונה לגמרי מחברות "רגילות" שנסחרות. לא תמיד אירוע כלכלי משמעותי - נאמר חתימת חסות גבוהה או פרסום דוחות חיוביים או שליליים - משפיעים על המניה כמו שאפשר לצפות מחברה רגילה שנסחרת. הפעם האחרונה שבה המניה של יובנטוס זינקה בשיעור חד הייתה במהלך אפריל 2017 כשהקבוצה רשמה חודש חלומי בדרך להופעה בגמר ליגת האלופות. במהלך חודש ימים זינקה המניה ב-100%, כאשר בשבוע שבו השלימה את הניצחון (אולי הגדול ביותר של יובנטוס בשנים האחרונות) על ברצלונה ברבע גמר ליגת האלופות, כולל 3-0 בבית במשחק בטורינו, היא זינקה ב-51%. וכך, עם היכולת על הדשא, זה גם הסתיים כמה ימים אחר כך: ביום המסחר הראשון שאחרי התבוסה שספגה בגמר ליגת האלופות מריאל מדריד של רונאלדו, 1-4 בקרדיף, המניה של יובנטוס צנחה ב-22%.

ואם תרצו: רונאלדו עשה ביולי 2018 את התיקון למניית יובנטוס, שהוא עצמו ריסק במדי ריאל שנה לפני כן.

עם השנים - מועדונים בורחים מהבורסה

23 מועדוני כדורגל נכון להיום נסחרים בבורסות השונות בעולם. המספר הולך ומצטמק: ב-2003 נסחרו בבורסות השונות בעולם 37 קבוצות כדורגל, כשאת המגמה של הנפקות הובילו קבוצות הכדורגל באנגליה כאשר מחירי זכויות השידור הרקיעו שחקים עם הקמת הפרמיירליג. הקבוצות באנגליה היו משוכנעות שהן עומדות להפוך לחברות רווחיות מאוד וניסו לגייס מזומנים גם מהציבור. זה לא עבד. עם הזמן קבוצות החלו למחוק עצמן מהמסחר. רובן לא היו רווחיות והדוחות היו גרועים. הדרישה לדיווח ושקיפות הקשתה על פעילות בשוק ההעברות, והחשיפה של הסכמים מסחריים התבררה כחיסרון, ובאופן כללי התברר שבענף כמו כדורגל עדיף לפעמים לפעול במחשכים מאשר להיות חשוף לכל.

אלו שכן נשארו בבורסה הפכו לחור שחור עבור המשקיעים. הרבה מחקרים נעשו לאורך השנים וניסו לבחון את גורמי ההשפעה המרכזיים על המניות. פה ושם נמצא קשר בין ההצלחה במגרש לבין התשואה עבור המשקיעים. מחקרים מצאו שהתוצאות אחרי משחק בליגה בסוף שבוע שווה "משהו" למניה, ואפילו מצאו כי לתוצאה של משחק במפעל אירופי (ליגת אלופות) יש השפעה גדולה יותר, לטוב ולרע, מאשר משחק ליגה רגיל. אבל גם כאן קיימת בעייתיות שמצננת את הפעילות - המשחקים של הקבוצות באירופה מתקיימים כשהבורסה סגורה, ועם פתיחת המסחר המשקיעים כבר "רגועים" יותר ופחות רואים היגיון בהשקעה אמוציונלית של אחרי ניצחון.

מועדוני כדורגל בבורסה

אז למה בכל זאת מנפיקים?

עבור הבעלים הנפקה היא כמובן הזדמנות לרווח מיידי: משפחת גלייזר הנפיקה 10% ממניות מנצ'סטר יונייטד בוול סטריט וקיבלה תמורתם 233 מיליון דולר, כדי להקל על החוב שגררו מאז רכישת המועדון; ביובנטוס ההנפקה בבורסה של מילאנו (32% מהמועדון) אמורה הייתה לסייע לבניית אצטדיון חדש.

עבור האוהדים הנפקה היא לא בהכרח דבר טוב. חלק גדול מהאוהדים לא רואים עין בעין את הכניסה של קבוצה לבורסה, ולא תמיד קיימת הסכמה ברורה האם האופי התחרותי של קבוצת כדורגל מתאים למסחר בבורסה. בורוסיה דוטמונד הגרמנית החלה להיסחר בבורסה של פרנקפורט באוקטובר 2000. בשונה מקבוצות אחרות שמונפקות באחוזים יחסית נמוכים, דורטמונד הפכה לקבוצה ציבורית לכל דבר עם 60.25% מהמועדון שנסחר. לאורך השנים, עם ההתנהלות הכלכלית המפוקחת והזהירה לעתים יותר מדי, כשהקבוצה הציגה רווחים לא רעים - העלו האוהדים את התהייה האם הקבוצה מתנהלת כמו קבוצה עסקית שמשרתת את המשקיעים ואת רצונם להרוויח, על חשבון התחרותיות שלה על המגרש.

"אוהדים רוצים הצלחות. אוהדים רוצים שההנהלה תרכוש את השחקנים הטובים ביותר. המשקיעים מצדם, גם רוצים שהמועדון שבו הם השקיעו יצליח, כי הצלחה גוררת עלייה בהכנסות. אבל הם מעדיפים לא לרכוש את השחקנים היקרים כי אלו גוררים עלייה בהוצאות . הם רוצים חברה רווחית עם פעילות חיובית במניה", מסביר האנליסט הפיננסי פריידר בארטון, בראיון לאתר "Bundesliga Fanatic".

במקרה של דורטמונד המשקיעים באמת נהנים, כנראה יותר מהאוהדים. דורטמונד נמנית על חלק מצומצם מאוד של מועדונים שאף משלמים דיבידנד למשקיעים - כסף שלמעשה היה יכול להיות מושקע במקומות אחרים, כמו רכש או שכר שחקנים. ב-2017 החזירה דורטמונד 5.52 מיליון אירו כדיבידנד למשקיעים מתוך כרווח כולל של 28.2 מיליון אירו.

גם מנצ'סטר יונייטד, שנסחרת בוול סטריט החל מאוגוסט 2012, רחוקה מלספק את האוהדים בשנים האחרונות מבחינה תחרותית (אליפות אחרונה לפני חמש עונות), אבל בכל הקשור למשקיעים היא יופי של מועדון - היא מחלקת דיבידנד (9 סנט למניה) וסידרה עבורם עוד שנה מפנקת עם תשואה של 20%. 

עוד כתבות

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?