פגיעה בשדרות השבוע / צילום: רויטרס
קיץ בא וקיץ הולך, ישראל וחמאס נמצאות בשגרת ההסלמה-מו״מ-הסדרה שלהן.
מי מתנדב לספור את ימי השקט עד לעפיפון הבא או המצאה אחרת שתגיע, בים באויר ביבשה או בסייבר? טבלאות הייאוש מלאות באיקסים, לתושבי הדרום ועוטף עזה שלא חוו יממה אחת של שקט מזה כארבעה חודשים. אפשר לחוש את הפעם הבאה מעבר לפינה, הרי לעזה לא נמצא, גם לא הפעם, פתרון לטווח הארוך.
את התרחשויות הימים האחרונים, אולי אפילו מאז האביב, ניתן לסכם בכך שנתניהו וליברמן לא קשובים, אפילו לא במעט, לקיצוניים שחברים עמם בממשלה.
אתמול בקבינט הבטחוני מדיני, נכחו השרים אריה דרעי, איילת שקד, משה כחלון, ישראל כץ וגלעד ארדן. נתניהו ליברמן ושאר שריהם - ולא השרים נפתלי בנט ואורי אריאל (האחרון אינו חבר קבינט)- משכו לכיוון ״השמאלני״ גם אם הם מסתירים זאת מפני הציבור.
הקבוצה הזו, בהובלת נתניהו וליברמן, מנהלת מו״מ תחת אש וטרור, נמנעת משימוש בכוח צבאי יתר על המידה ומעדיפה את נתיבי הדיפלומטיה בסיוע מצרים ושליח האו״ם מלדנוב, על פני הפעלת כוח צבאי.
היכן הקולות של בנט, אריאל וסמוטריץ׳? הם נשארים כציוצים-תחת-אש ותו לא. אפס השפעה.
במסגרת מהלך ההסדרה מול החמאס, מהלך שייקח זמן להשלימו באמצעות שיחות עם הצד השני, עוד לא סיכמה ממשלת הימין-ימין של הליכוד-הבית-היהודי-ישראל ביתנו, דבר וחצי דבר על השבויים והנעדרים וגם לא השיגה הצהרה חלוטה ששריפת השדות בעוטף עזה תיפסק. יהיה מו״מ, שיחייב את הזרמת הכסף מן הרשות הפלסטינית לתוך עזה ואחר כך, נראה.
בנט דומם בימים האחרונים. נמצא בחופשה משפחתית ולכן לא הגיע לישיבת הקבינט כדי לתקוף את ההחלטה להפסקת אש. השרה שקד ייצגה את העמדה הזו בקבינט. אך בעבר הוא ידע והצליח למשוך את כל השיח, הדרישות, ההתנהלות לכיוון הימין, גם כאשר עשה זאת כשהוא מחוץ למדינה. ומה העמדה? שאין לאפשר לצד השני ״לנוח״, בשבועות ובחודשים הבאים כדי להתעצם ולאפשר לאיראן לפעפע עוד יותר לתוך עזה ולפעול משם.
את החלל שהותיר בנט, ועם שקד שותקת (אסור לה להדליף מתוך הקבינט) ממלא ח״כ בצלאל סמוטריץ׳ ברשתות החברתיות. ״הפסקת האש היא שגיאה קשה״ הוא כתב הבוקר (יום שישי). ״גם כניסה קרקעית חסרת תוחלת היתה שגיאה קשה. או להיכנס כדי לכבוש ולהישאר (׳מתקנים את טרגדיית אוסלו׳, ׳עזה תחילה׳) או לשטח מהאויר את כל מה שקשור לחמאס ברצועה ולהכניס את אנשיו למחילה ברצועה לחודשים עד שיעלו עובש ויצאו עם ידיים למעלה וגופיה לבנה תלויה על מקל״.
התיאורים של סמוטריץ׳ צבעוניים, שקד הרי יבשושית יותר, אבל זו העמדה הכללית של הציבור הימני-לאומני. סמוטריץ׳ מתריע מפני השמאל שיאפשר ״הקמת מדינה ערבית בארץ ישראל״, אבל מי שממלא ומגשים ומיישם את מה שאנשי הבית היהודי מייחסים בטעות לשמאל, הם דווקא החברים שלו לממשלתו.