פאנלים סולאריים בישראל/ צילום: Shutterstock
האגודה לצדק חלוקתי פנתה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ולמשנה ליועמ"ש ארז קמיניץ, בדרישה לקיים שימוע ציבורי טרם קבלת החלטה על הגדלת שטחי מיזמים סולאריים בקיבוצים ובמושבים, וזאת לאור הדיונים הנערכים בעניין זה במשרד המשפטים עליהם דווח ב"גלובס".
כיום ניתן להקים מיזמים על קרקע חקלאית בשטח 250 דונם, ובתנאים מסוימים של שותפות בין שני יישובים ומשקיע פרטי, ניתן להקים מיזמים על 500 דונם. הלובי החקלאי מבקש להגדיל את שטח הקרקע לטובת מיזמים כאלה, וגורמים שונים מדברים על 800 דונם ואפילו על 1,000 דונם למיזם.
עו"ד רויטל ברילנשטיין, בשם האגודה לצדק חלוקתי, הקשת הדמוקרטית המזרחית, פורום הקרקעות וארגונים נוספים, טוענת כי טרם קבלת החלטה המשנה מדיניות קיימת, יש לנהוג בשקיפות ולערוך שימוע ציבורי.
לדברי האגודה, "משאב הקרקע החקלאית הוא משאב ציבורי יקר ערך, ייחודי ומוגבל, שההסדר עבורו אמור לשקף את האינטרס הציבורי, גם כאשר מדובר על הקצאת קרקע חקלאית למיזמים סולאריים. שכן, בסופו של יום, מתקן סולארי הוא מתקן המניב מזומנים לבעליו".
לטענת הארגונים, החלטה חדשה שמעניקה זכויות בקרקע חקלאית לפרויקטים גדולים של מיזמים סולאריים, משמעותה הטבות בגובה מיליארדי שקלים לקבוצה מצומצמת של יזמים, חלקם חברות ענק זרות, ולקיבוצים ולמושבים, על חשבון הציבור בכללותו.
לדבריהם, החלטה כזו סותרת את קביעת בג"ץ הקרקעות שבו נעשה השימוש הראשון במושג צדק חלוקתי (בג"צ שיח חדש, 244/00), שקבע, שגם הקצאה של 250-350 דונמים למטרות תעסוקה לישובים חקלאיים, הינה בלתי סבירה ועל כן בטלה.
כמו כן טוענים הארגונים כי טרם קבלת החלטה כלשהי בנושא ומתן זכויות סחירות בקרקע חקלאית בהנחה, ולאור העלות הגבוהה והלא ידועה לקופה הציבורית, יש לדרוש תחילה חוות דעת כלכלית האומדת את שווי ההטבה שמוענקת.
עו"ד ברילנשטיין אומרת, כי "פורום הקרקעות מתנגד לכל החלטה המהווה חלוקה בלתי צודקת של משאבי המדינה, ומסירתם "בנזיד עדשים" למספר יזמים וישובים חקלאיים. קרקע למיזמים סולאריים צריכה להיות מוקצית, כמו כל משאב אחר של הציבור, במכרז. כך נעשה במקרים רבים בעבר וכך צריך להיעשות גם בעתיד. המדובר בקרקע של הציבור, שניתנה לישובים החקלאיים לשם עיבוד חקלאי, לא על-מנת שהם יוכלו לסחור בה. לאור האמור נבקש כי יערך שימוע ציבורי טרם מתן החלטה בעניין וכי תוצג חוות דעת כלכלית האומדת את גובה ההטבה המוענקת בהחלטה זו".
"לא לפגוע בצביון החקלאי"
עו"ד עמית יפרח, יו"ר אגף הקרקעות בתנועת המושבים, אומר כי הקמת שדות סולאריים היא חלק ממדיניות שנקבעה על ידי ממשלת ישראל, שהציבה יעד של שימוש באנרגיות ירוקות כחלק מתפיסה ירוקה וסביבתית כלל עולמית שאנו חלק ממנה. לדבריו, מדובר בפרויקט לאומי שבכדי שיתרחש צריכה ההתיישבות בנגב ובגליל, המעבדת את מרביתם המכריע של השטחים הפתוחים, להשתלב ולהירתם לטובת העניין וכך נעשה גם במקרה הזה.
לדברי עו"ד יפרח, "מדיניות תנועת המושבים בכל הקשור לשינוי ייעוד, בין אם זה לתעסוקה החלופית בחלקת המגורים בנחלה ובין אם מדובר בשדה סולארי, היא שהפעילות תהיה מידתית ושאינה פוגעת בצביון החקלאי של היישוב.
חשוב לזכור כי הקצאת הקרקע למטרת הקמת פרויקט במשבצת ישוב חקלאי מותנית בהסדרת גבולות משבצת הקבע של הישוב, תנאי לביצוע השימושים בהתאם להחלטה זו הינו הסדרת השימושים הלא מוסדרים בישוב החקלאי ככול שישנם, או חתימה על מתווה הסדרה לרבות תשלום בגין תקופת העבר והעמדת ערבויות להבטחת ההסדרה, בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל התקפות לעניין זה".
לדברי עו"ד יפרח, "אישור פרויקט בשטח הגדול מ-125 דונם, יותנה בצמצום השטח המוחזק על ידי הישוב כקרקע זמנית או כקרקע עודפת למשבצת בהיקף כפול (2:1) מהשטח המיועד לפרויקט (החל מהדונם הראשון לפרויקט) והישוב לא יהיה זכאי לפיצוי עקב הצמצום.
"לעניין התשלומים, הרי שבהקצאת קרקע בה התעריף לייצור חשמל נקבע בהליך תחרותי שנערך על ידי רשות החשמל, ישולם מחיר אחיד (כ 20,000 שקל לדונם) לקרקע לתקופת הפרויקט. המחיר האחיד ייקבע מראש על ידי הרשות, בתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר, בהתאם לאופן ההקצאה (בפטור ממכרז או במכרז). על תשלומים בהתאם להחלטה זו לא יחולו הנחות אזור, לרבות הנחות המוקנות ליישובי קו עימות ועוטף עזה בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל.
"מתוך מדיניות זו לא ביקשנו באמצעות נציגים להגדיל את השטח שהוקצה (בין 125 ל-250 דונם) על פי החלטות רשות מקרקעי ישראל לטובת היישובים, ואנו רואים בגודל השטח שניתן היום להקצות מתוך המשבצת, שנעה סביב ה-8000 דונם, מידתי ושאינו פוגע בצביון או ביכולת להתפרנס מהחקלאות.
"על כן, כל ניסיון לצייר אותנו כמי שחותרים כל הזמן לצמצום שטחי החקלאות שברשותנו בנגב ובגליל לטובת שימושים אחרים חוטא לאמת ומנסה לייצר תדמית שלילית ולגרום לשיסוי וקרע בין אוכלוסיות בתוך החברה הישראלית".