גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האינטרנט זוכר את כל מה שכתבנו, והייטרים ישתמשו בזה נגדנו

רובנו לא מקדישים מחשבה לפוסטים שכתבנו לאורך השנים בפייסבוק ובטוויטר ● אלא שהאינטרנט הוא התיק האישי שמעולם לא היה לנו בבית הספר, ובעת הצורך המידע יישלף נגדנו - כפי שלמדו שורה של עיתונאים ויוצרים בחודשים האחרונים ● האם זו אחריות הגולשים למחוק את העבר שלהם ברשת, והאם זה בכלל אפשרי?

וואטסאפ / צילום: shutterstock
וואטסאפ / צילום: shutterstock

השעון של שרה ג'יאונג מתקתק. בתחילת החודש הודיע ה"ניו יורק טיימס" כי בספטמבר תתחיל ג'יאונג, עיתונאית טכנולוגיה בולטת, לכתוב למדור בעיתון בנושא זה. ביום ההכרזה וביעילות ששמורה רק לטרולים, הוצף העיתון בדרישה לפטרה, תוך הצגת ציוצי עבר של ג'יאונג שבהם היא משווה בין אנשים לבנים לבין כלבים וגובלינים. ה"טיימס", לפחות כרגע, לא נבהל, והסביר בתגובה כי הציוצים נועדו לחקות את ההטרדות שספגה ג'יאונג עצמה כאישה אסיאתית צעירה. "היא מבינה כיום כי גישתה רק החמירה את המצב", ציינו עם זאת ב"טיימס". 

השאלה היא אם עד למועד כניסתה לתפקיד, הלחץ על העיתון הוותיק יוביל אותו לשנות עמדה ולוותר על העסקת ג'יאונג בגלל עברה בטוויטר. זה לא יהיה תקדים מבחינתו: בפברואר הוא פיטר את קווין נורטון, כתבת טכנולוגיה ותיקה בעלת נטייה לאנרכיזם, שבע שעות אחרי שהודיע על העסקתה. זאת בעקבות מחאת קוראים שהציפו סדרת ציוצים שכתבה נורטון ב-2013, שבהם נמצאו ביטויים גזעניים והבעת סימפטיה להאקר פעיל אלט-רייט.

קווין ד. וויליאמסון שימש כותב טור במגזין המוערך "האטלנטיק" למשך פחות מחודש. הוא פוטר באפריל אחרי שקוראים זועמים הזכירו למגזין ציוץ שוויליאמסון, שמרן ידוע, העלה ב-2014' ובו הציע שנשים שמבצעות הפלה ייתלו בכיכר העיר. גם וויליאמסון, כמו ג'יאונג מהעבר השני של המתרס, טען שהוא ניסה להמחיש את ה"רטוריקה הרופפת של הדיון סביב הפלות".

רגע, זה לא נגמר כאן. כבר חודשיים שלמים שג'וי רייד, פרשנית ליברלית בכירה ב-MSNBC, מתנצלת בכל כלי התקשורת על תיאוריות קונספירציה בנושא פיגועי התאומים שהפיצה בבלוג שלה לפני כעשור. ולא מדובר רק בעיתונאים:  ג'יימס גאן, תסריטאי ובמאי סרטי "שומרי הגלקסיה", לא יחזור לביים את המשך סדרת הסרטים, אחרי ששורת בדיחות שחורות שכתב בטוויטר בנושאי פדופיליה, איידס ואונס ב-2013 שבה לרדוף אותו. 

המגמה הזאת, של חיטוט בעברם המקוון של גולשים בפרופיל גבוה ושימוש בו כדי לפגוע בפרנסתם, נראית כאחת הבולטות ברשת בתקופה האחרונה. במאמר בכתב העת השמרני The Daily Caller כינה אותה צ'רלס גלאסאר, פרופסור לאתיקה בתקשורת מ-NYU, "סינדרום הציוצים הישנים". זו גרסה חדשה, מעודכנת ומותאמת לעידן הצפת המידע, של הטקטיקה המכונה Opposition Research: חיפוש ארכיוני שנועד להכפיש את שמם של יריבים פוליטיים ולחסל חשבונות. בשנות ה-90 כינה זאת שופט בית המשפט העליון מעורר המחלוקת קלרנס תומס הייטק לינץ': להרוס אותך באמצעים מתוחכמים. הוא טען שזו דרך לצנזר את האמת שהקורבן מבקש לחשוף, דרך פגיעה בו - אולי משום שבאותה תקופה הוא עצמו הדף טענות על הטרדה מינית.

"מי ששולט בעבר, שולט בעתיד. מי ששולט בהווה, שולט בעבר", כתב ג'ורג' אורוול ב-"1984" כבר לפני 40 שנה. את גרסתו הדיגיטלית של השיעור הזה אנחנו לומדים עכשיו, כשהעבר האינטרנטי חוזר לנשוך את כולנו. לא רק השעון של ג'יאונג מתקתק: האינטרנט זוכר את כולנו. בכל יום בדיחה מטופשת שכתבנו בהקשר מסוים, או אמירה קיצונית שהאמנו בה כשהיינו צעירים, יכולים לחזור ולרדוף אותנו.

i

התפר שבין חופש הביטוי לאחריות אישית

במאי האחרון, רגע אחרי שנכנסו לתוקף תקנות ה-GDPR באירופה וכמה רגעים אחרי שקראתי על עוד תקלת פרטיות מביכה של פייסבוק, החלטתי לעשות סדר במידע האישי שלי. כמו רבים אחרים, טרחתי סוף סוף להוריד את ארכיון הפייסבוק המלא שלי.

בחרדה פתחתי את קובץ ה-Zip וראיתי את ערמות המידע המטופש שייצרתי. Poke לראש הממשלה נתניהו; תהייה ממה מורכב סלט אוליביה; לייק לעמוד שמציג תמונה של טרקטור בטבע (מה?); תקופה ששיניתי את שמי ל-Bananen König (מה???); מחיקה ממש מופרעת של חברים לאורך השנים, ופעם אחת אפילו הקלקה על מודעה. התנהגויות שמתאימות רק למי שמבלה באינטרנט בנוחות וללא חרדה, ושמוסר לפייסבוק מידע רב על העדפות ומחשבות חסרות חשיבות כביכול, כאילו היה מדובר בסתם אתר ולא בקונגלומרט שתפקידו ללמוד עלינו הכל.

ככה זה היה לפני חמש, 10 ו-20 שנה, כשהאינטרנט רק התחיל לתפוס צורה ואנחנו לקחנו אותו כמובן מאליו. התנהגנו כמו תינוקות, גלשנו בסרבול תמים, שמרנו הכל עם סיסמאות בנאליות וזהות, לא נזהרנו בדברים שכתבנו או העלינו, ולא הקדשנו מחשבה להחלטה היכן לשתף. לא ידענו שהאינטרנט היה מיומו הראשון התיק האישי שלנו. כשהיינו ילדים סיפרו לנו כיצד התיק האישי של בית הספר נודד אחרינו ביעילות מופתית מהיסודי, לחטיבה, לתיכון ואפילו לצבא, איך אין כזה דבר להתחיל דף חלק. אז אלה היו שטויות, אבל האינטרנט מממש את האיום הזה. המקום שבו הכול מתועד, מעשים טובים כרעים.

האינטרנט שמר על חשבון המייספייס שלא טרחתי למחוק, זכר מילה במילה ציטוט מטופש שאמרתי לחבר כשהתראיינתי לאיזו כתבה, ושמר התכתבויות מתפוז ומ-MSN. הוא יצר פרופיל של עצמי, גדוש במילים אמיתיות וחסרות אחריות. הוא שמר 124 דפים גדושי פוסטים שפרסמתי בפייסבוק, כמו את כל 103 אלף הציוצים של ג'יאונג, 87 אלף הציוצים של נורטון, ו-20 אלף הציוצים של גאן.

שורת מעשי התגמול, מימין והשמאל הפוליטיים בארצות הברית, פתחה דיון ער על גבולות המעקב והצנזורה: על האחריות שיש להטיל על הפלטפורמות להגן על המידע וטווח הזמן שבו ראוי שישמרו אותו. על מה בכלל מעידה ההיסטוריה המקוונת שלנו - האם אנחנו צריכים לבטא בה אחריות אזרחית, או פשוט את האופי האישי שלנו? כמה מהאחריות היא אישית, ועד כמה הרגולטור צריך להבטיח את קיומו של מרחב מוגן, אם בכלל?

הדיון הקולני ביותר, באופן טבעי, מתרכז סביב העיתונאים והיוצרים שאיבדו בחודשים האחרונים את משרותיהם. שמרנים הגנו על וויליאמסון ודמוקרטים על רייד, גאן וג'יאונג (נורטון האנרכיסטית ננטשה לגמרי). הטענה הבסיסית שהדהדה הייתה כי אלו טרולים מימין ומשמאל שמנסים לחסל קריירות מכובדות. הם אלה שמוציאים לחלוטין ציוצים מהקשר, חונקים דיונים, ומשכיחים שעיתונאים ביקורתיים משגשגים בדיוק בגלל היכולת שלהם להביע דעות מתריסות אך מנומקות. ההחלטה להשאיר את ג'יאונג ולפטר אחרים מותקפת כצביעות. מצד שני, זו גם הביקורת שסופגת עצם ההשוואה בין התבטאויות אלימות של גבר לגבי זכותן של נשים לבחור אם להפיל, לבין אלו של בת מיעוט שמוציאה את תסכולה על הגזענות שהיא חווה.

העיסוק ב"סינדרום הציוצים הישנים" הוא חלק מוויכוח רחב עוד יותר. האם פייסבוק צריכה להסיר פוסטים גזעניים? איך היא צריכה להתייחס למכחישי שואה? האם אמזון צריכה להסיר מוצרים שעליהם עיטורים נאצים? האם יוטיוב צריכה למחוק סרטוני תדמית של קבוצות איסלם קיצוניות? האם באמת חברות הטכנולוגיה צריכות לקבוע ולהחליט, או שאולי זהו תפקיד הרגולטורים למסד, לווסת, להגן ולמשטר את הפלטפורמות? שאלות חשובות, ללא ספק, שבינתיים מותירות מיליארדי גולשים פגיעים ומספר גדל והולך של משתמשי טוויטר מפוטרים (להוציא כמובן את נשיא ארה"ב).

במקום לנטוש, למחוק את העבר המקוון

טעויות ומעידות עבר לא חייבות להרוס חיים ולשלוח כתבים לגלות עיתונאית, או יוצרים לכתוב למגירה. אבל בעולם שבו מידע הוא מטבע החליפין החדש, נראה כאילו הסינדרום הזה רק חיכה להתרחש. כי היום מידע, ויותר מכך, מידע פרטי, הוא נכס כלכלי בטוח. בשונה ממטבעות, שטרות או תרנגולות, הוא קל להעברה, יכול לחצות גבולות ומדינות בהרף עין ובלי למשוך תשומת לב. ולא פחות חשוב: הוא חוקי, אפשר לצבור אותו וגם להמיר אותו לכל מטבע אפשרי. פי אלף יותר ביטקוין.

נדרשו לכך לא מעט שנים, אך בסופו של דבר ההבנה והאפשרויות שטמונות במידע הזה חלחלו גם לגולשים. החרוצים והיעילים שבהם אוספים היום כל פירור: שומרים צילומי מסך, מורידים תמונות, מדביקים שרשורים ארוכים לקבצים בודדים ומתעדים כל מה שהם מצליחים לשים עליו את היד. חברים, מעסיקים פוטנציאלים, יריבים ואפילו מושאי אהבה, מחזיקים אצלם בכונן הקשיח תדמית וירטואלית, מביכה ונפיצה של אחרים.

את גל המוּדעוּת האחרון לכך התחילה פייסבוק בעצמה, שלא בטובתה. החל מחודש מרץ הרשת החברתית הגדולה בעולם מודיעה מדי חודש על כשלי פרטיות קשים לעיכול. הראשון והמפורסם מכולם היה של קיימברידג' אנליטיקה, שחשף פרטים אישיים של עשרות מיליוני גולשים. אחר כך פייסבוק התנצלה על כך שלמשך שבועיים היא הפכה פוסטים פרטיים של מיליוני גולשים לפומביים. עוד זה מדבר וזה בא, ופייסבוק מבקשת סליחה על כך שבמשך שבועיים אחרים, היא בטעות ביטלה חסימת משתמשים. במילים אחרות: אפשרה לאנשים, שסימנתם במפורש שאתם לא רוצים שיקראו עליכם שום דבר, לעשות בדיוק את זה.

נטישת מוחלטת של הרשתות החברתיות נראית היום כמעשה כפירה, אז התשובה המיידית לבעיה הבוערת הסתכמה במילה הפשוטה: למחוק. למחוק את כל הציוצים הישנים והפוסטים המביכים, לסגור חשבונות ולאבטח סיסמאות באימות דו-שלבי. כל עיתון הפיץ את הבשורה עם מדריך משלו: איך להוריד ארכיון, למחוק היסטוריה ולהגן על הפרטיות בשלל רשתות.

כשמייסד ווטסאפ יאן קום הודיע לפני שלושה חודשים שהוא עוזב את החברה, כשברקע הסכסוך בינו לבין פייסבוק על עתידה, פתחתי את האפליקציה. כמו נמלה חרוצה מחקתי עשרות שיחות ישנות, פרשתי מקבוצות והסרתי תמונות. ניסיתי להדביק את חברי בזעזוע, במרץ ובפעילות הקדחתנית. ויותר מכל, פתחתי בקמפיין להעביר את כל ההתכתבויות לסיגנל המתחרה, שמבטיחה פרטיות אמיתית. חשבתי לעצמי, איזו מן כתבת אני אם לא אנטוש את ווטסאפ בעקבות התנהלות פייסבוק, ואקח איתי את כל חבריי? אך למרות ההפצרות, לא הצלחתי לשכנע. היו כאלו שבאמת לא אכפת להם שניתן לקרוא, לשמור ולמכור את כל מה שהם כותבים. רבים אחרים הודו בפני שהם כבר היו שם, ניסו להשתלט על בן דמותם האינטרנטי ללא הצלחה.

חברות הטכנולוגיה יצרו מארג של קשרים, חשבונות ועננים, קשורים באופן כזה שקשה מאוד להסיר את כולם. המטרה בזמנו היתה טובה - להקל עלינו לנהל את המידע ולשמור אותו, להפוך אותו לנגיש ככל הניתן ולמנוע את מחיקתו בטעות. אלא שבפועל אנחנו מוצפים בתיקיות דרופבוקס משותפות שאנחנו לא זוכרים שפתחנו, מחזיקים אלבום תמונות בגוגל שאנחנו לא זוכרים ששיתפנו, התחברנו לספוטיפיי עם פייסבוק, לאינסטגרם עם ג'ימייל, ואת חשבון הווינדוס פתחנו עם סיסמת אינטרנט זהב. מזל שזכרנו למחוק את החשבון שלנו בבמה חדשה.

אז חוץ מהמאמץ הסיזיפי למחוק את העבר המקוון, ועד שהרגולטורים כבר יתעוררו, יש דבר אחד עיקרי שנותר לנו לעשות. גם את זה אורוול ידע עוד במאה שעברה: אם אתה רוצה לשמור על סוד, "עדיף שתשמור אותו גם מעצמך". כבר אי אפשר להיאחז בתירוצים, בבורות של מתחילים. הגיע הזמן שהאצבעות המקלידות יתחילו להיזהר במה שהן כותבות. 

עוד כתבות

אמיר ירון/ צילום: איל יצהר

מדיניות הריבית ממשיכה לתדלק את השווקים

המשקיעים בארץ מצפים כי בנק ישראל יילך בעקבות הפד ויוריד את הריבית, ובהתאם נרשמות עליות נאות באפיק האג"ח ובמדדי המניות בישראל

כידן דהרי וירון אדיב  / צילום: איל יצהר, גלובס

"הקונץ זה לקנות אדמה בזול": היזמים שמפסיקים לפזול הצידה

מאז רכשו את תנופורט לפני שנתיים וחצי, הבעלים החדשים ירון אדיב וכידן דהרי עסוקים בהשבחת נכסי החברה ● הם שקלו לרכוש את השליטה בבזק כי "הייתה הזדמנות עסקית", אך החליטו להישאר עם מה שהם יודעים לעשות – נדל"ן בארץ, בלי פזילות החוצה, לא לקנאביס ואפילו לא לנדל"ן בחו"ל

הבורסה לני"ע בת"א. / צילום: תמר מצפי

עליות בבורסה: ת"א 35 קופץ ב-1%, אנרג'יאן מזנקת

המדדים המובילים עולים בדומה לסנטימנט מעבר לים, ת"א 90 עולה ב-0.8%, מדד הבנקים מטפס ב-0.6% ● תמר פטרוליום דיווחה על חלוקת דיבידנד של 10 מיליון דולר ● בשל חול המועד שלב הנעילה בבורסה יחל ב-14:44

ניצול מרבי של חומרי גלם / צילום: סן פלגרינו - יח"צ חו"ל

עד הפירור האחרון: קולניריה ירוקה שבה אוכלים הכל, כולל הכל

אחד הביטויים הקולינריים של המגמה הסביבתית "אפס פסולת" הוא "אפס פחת", שימוש בכל החלקים של חומר הגלם, שלרוב היו נזרקים מיד לאשפה ● כך מוצאים חלקים לא פוטוגניים כמו אשכי עגל, עיני דגים או קליפות וגבעולים את דרכם אל הצלחות במיטב מסעדות תבל

השחקנית ג'יין פונדה / צילום: רויטרס

השחקנית והאקטיביסטית ג'יין פונדה נעצרה בוושינגטון בעקבות הפגנות משבר האקלים

השחקנית נעצרה יחד 15 אקטיביסטים נוספים, כך דווח ממשטרת גבעת הקפיטול בוושינגטון ● לעצורים צפוי עונש של עד 90 יום בכלא

טראמפ מחמם את שוק הנדל"ן בגרינלנד / צילומים: רויטרס, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

טראמפ מחמם את שוק הנדל"ן בגרינלנד (והוא עדיין יותר זול מאשר בתל אביב)

התושבים בגרינלנד לא שמחו לשמוע שנשיא ארצות הברית מעוניין לקנות את האי שלהם ● אבל, המתווכים מספרים שתשומת הלב שהופנתה לעיר מזניקה עוד יותר את המחירים הגבוהים מלכתחילה

דרור פויר / צילום: יונתן בלום

למה יושבים בסוכה, והקשר בין נייר העיתון לעיתונות חזקה

אנחנו יושבים בסוכה לא כדי להיזכר כמה כיף היה להיות במדבר, אלא כמה גרוע זה היה ● לא כדי להעלות על נס את הארעי והטבעי, אלא לחגוג את הבטון והמזגן

מדוזה אורליה במפרץ אילת/ צילום:  גולן רידר רשות הטבע והגנים

מזל דגים: מה הקשר בין לוקוס לסביבה ומה נסראללה עושה פה?

אי ירוק בים - זה נשמע פסטורלי, אבל כשצוללים במים העמוקים רואים שזה לא תמיד ככה ● ביקור בשמורה הימית החדשה באכזיב-ראש הנקרה

גלנורקי קמפ בניו זילנד / צילום: שאטרסטוק

תיירות ומשבר האקלים: ניו זילנד מדגימה איך הקפדה על תקן סביבתי מחמיר לא חייב לבוא על חשבון נוחות ופינוק

קמפ גלנורקי: הקמפגראונד האקולוגי הראשון בניו זילנד ● אפס בזבוז אנרגיה, מינימום התפשרות על נוחות ומקסימום מותרות ופינוק

חדווה בר / צילום: יונתן בלום, גלובס

בלי ארנק, בלי כרטיסי אשראי: האם מתקרב היום שבו נצא מהבית "רק עם הסמארטפון"

כסף מזומן? "יהיה הרבה פחות, רוב התשלומים יעברו דרך המובייל" ● תשלומי חשבונות? "לישראל ייכנסו גורמים זרים, וביניהם אפל וגוגל. אפליקציות התשלומים ישנו את חיינו" ● והבנקים? "בעוד שנה יתחיל לפעול בישראל בנק דיגיטלי" ● המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, בראיון ל"ליידי גלובס"

סוחרים בוול סטריט / צילום: רויטרס

נעילה שלילית בארה"ב; טראמפ הקפיץ את המכס על יבוא פלדה מטורקיה

הנפט נופל מעל ל-2% ● המסחר באירופה ננעל בירידות ● מזכיר האוצר האמריקאי סטיבן מנוצ'ין ציין כי הייתה התקדמות משמעותית במשא ומתן בשבוע האחרון, אך סין מקררת מעט את האופטימיות ● בורסת יפן בחופש

סוחרים בבורסת ניו יורק/ צילום: רויטרס, Brendan McDermid

עליות באירופה: הליש"ט מזנקת; האינפלציה בסין בשיא של 6 שנים

זינוק מחיר בשר חזיר הקפיץ את האינפלציה בסין לשיא של 6 שנים ● מדד המחירים לצרכן בסין עלה ב-3% בספטמבר ● פולקסוואגן מעכבת בניית מפעל בטורקיה בצל תקיפת הכורדים ● טראמפ הטיל מכס בגובה 50% על הפלדה מטורקיה בצל תקיפת הכורדים

הזוכים בפרס נובל לכלכלה 2019: אסתר דופלו, אבהיג'יט באנרג'י ומייקל קרמר  / צילום:  Karin Wesslen/TT News Agency/via REUTERS

הזוכים בפרס נובל לכלכלה: שלושה חוקרים בתחום העוני העולמי

החוקרים אסתר דופלו, אבהיג'יט באנרג'י ומייקל קרמר הם שלושת הזוכים בפרס ● דופלו היא האישה השנייה שזכתה בתולדות הפרס, והיא נשואה לזוכה שלצידה, באנרג'י ● הפרס הנחשק בתחום הכלכלה חגג יובל השנה, אחרי שב-1969 הוא הוענק לראשונה

פורטנייט/צילום: REUTERSMike Blake

מתיחה של מאסק ושחקנים בוכים: מה קרה כשפורטנייט הוחשך?

"אסטרואיד" פגע אתמול בערב במשחק הווירטואלי של פורטנייט והותיר מיליוני צופים מול חור שחור, ושחקנים עם סימני שאלה רבים לגבי עתידו של המשחק, והאם הגיע לסופו ● היזם אלון מאסק צייץ מחדש ציוץ ישן ותרם לספקולציות

פרויקט רקנאטי בתל אביב / צילום: יח"צ

לוח הכפל הקשה של היזמים בתחום ההתחדשות העירונית

כמה דירות חדשות הגיוני לבנות בפרויקט של פינוי-בינוי? ● איפה זה כלכלי ואיפה לא? ● בדיקה שערך השמאי ליאור יוסף בדש חושפת מסקנות לא מעודדות

יעקב ליצמן / צילום: כדיה לוי

משרד הבריאות בסיבוב פרסה: האם ביטול ההפרטה יציל את המכונים להתפתחות הילד

הורים שלא מצליחים להשיג תור לילדיהם במכון ציבורי להתפתחות הילד, יכלו בעשור האחרון לפנות למטפל פרטי ולקבל החזר התוצאה: מטפלים רבים עברו לעבוד בפרטי, והתורים הציבוריים התארכו ● ל"גלובס" נודע כי משרד הבריאות מתכוון לבטל את ההפרטה ולהפסיק את שיטת ההחזרים

נאום מלכת בריטניה אליזבת השנייה בפרלמנט / צילום: REUTERS/Toby Melville

"להבטיח את היציאה מהאיחוד האירופי ב-31 באוקטובר": שבוע ה"ברקזיט" המכריע של ג'ונסון נפתח בנאום המלכה בפרלמנט

מלכת בריטניה אליזבת השנייה הציגה היום את עיקרי המדיניות של הממשלה הבריטית ● "העדיפות העליונה של ממשלתי הייתה תמיד להבטיח את היציאה מהאיחוד האירופי ב-31 באוקטובר"

אדם נוימן, מייסד ומנכ"ל WeWork ומסיושי סאן, מייסד ומנכ"ל סופטבנק / צילומים: Noam Galai, flicker, shutterstock

דיווח: סופטבנק מכינה חבילת מימון להשתלטות על WeWork

על פי דיווחים, הענקית היפנית הכינה חבילת מימון במטרה להשתלט על החברה להשכרת חללים משותפים ● בתחילת החודש ביטלה החברה את ההנפקה הצפויה

הרברט דיס, מנכ"ל פולקסווגן / צילום: REUTERS/Axel Schmidt

פולקסווגן מעכבת החלטה לבניית מפעל רכבים חדש בטורקיה בעלות של 1.4 מיליארד דולר

על רקע התקיפה הצבאית של טורקיה את כוחות הכורדים בגבול סוריה הצפוני, יצרנית הרכבים הגדולה בעולם נוקטת עמדה ● בהמשך להטלת מכסים ע"י טראמפ על פלדה מיובאת מטורקיה, הלירה הטורקית מתאוששת לאחר שבשוק ציפו למכה נוקשה יותר

הפגנה נגד הפשיעה והאלימות בחברה הערבית /צילום : רויטרס

ההשקעה בחברה הערבית תניב תשואה לכל המשק

תוכנית 922 שהקצתה 15 מיליארד שקל לשיפור מצבה של האוכלוסייה הערבית בישראל עומדת לפוג ב-2020 • לאור ההצלחה נדרשת כעת תוכנית המשך • השקעה גדולה במגזר הערבי תניב תשואה לכלל המשק - רק צריך לגלות מנהיגות • "גלובס" מנתח את דרישות המגזר הערבי