גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך משנה הביג דאטה את המחקרים של חברות התרופות

מגמת "מחקרי העולם האמיתי", המבוססים על מידע שנאסף לא במסגרת ניסוי רשמי, צוברת תאוצה ומאפשרת לחברות התרופות, חברות הביטוח ובתי חולים להסיק לא רק על התועלת הרפואית של התרופות, אלא גם על הערך הכלכלי שלהן ● ד"ר סוזן שיף, ראש המרכז למחקרים מהעולם האמיתי בחברת מרק ומי שהוכתרה ב-2016 בתואר "אחת הנשים המשפיעות על עולם התרופות", מספרת על ההתפתחויות בתחום ועל שיתוף הפעולה עם קופת החולים מכבי בביצוע המחקרים

כשד"ר סוזן שיף הצטרפה לחברת מרק ב-2014, תפקידה הוגדר "ראש המרכז למחקרים מהעולם האמיתי". כעבור זמן לא רב, בסוף 2016, זיכה אותה התפקיד בתואר "אחת הנשים המשפיעות על עולם התרופות" מטעם אתר Fierce Pharma . בראיון לאתר, אמרה אז שיף כי זהו התפקיד המשמעותי ביותר בקריירה שלה.

"מחקרי העולם האמיתי" שעליהם אחראית שיף אלה מחקרים שמבוססים על מידע שנאסף לא במסגרת ניסוי רשמי. כמו כן, זה שם מעט "מכובס" למחקרים שבוחנים לא רק אם התרופה יעילה או בטוחה אלא אם יש בה ערך כלכלי.

בחודשים האחרונים הקדישו שתי חברות מחקר מובילות - מקינזי ודלויט - עבודות מחקר מקיפות על התפתחות מחקרי העולם האמיתי בתחום הפארמה. בדוח של מקינזי אף נכתב כי ה- FDA , רשות המזון והתרופות האמריקאית, שלרוב אחראית על הניסויים המבוקרים, הצהירה ש"מידע רפואי מופק היום ממקורות שונים, כולל רשומות רפואיות, אישורי תשלום, חיישני טלפונים סלולריים ותעבורה ברשתות החברתיות. המקורות הללו משלימים את המידע מן הניסוי הקליני, ומאפשרים לנו להכליל אותו למגוון רחב יותר של חולים וסיטואציות טיפוליות".

במה שונים מחקרי העולם האמיתי ממחקרים קליניים קלאסיים? המתודה המדעית קובעת שכדי להוכיח סיבתיות, חייבים לבצע ניסוי מבוקר. המשמעות היא, בין היתר, שעלינו לשלוט במשתנה שאנחנו מציעים כגורם סיבתי לתוצאה כלשהי, כלומר לגבש שתי קבוצות דומות שבאחת מתקיים המשתנה המעניין ובאחרת הוא אינו מתקיים. תהליך גיוס הנבדקים, החלוקה לקבוצות זהות, הבקרה המדויקת על מתן הטיפול ואיסוף הנתונים לכדי מסקנות - כל אלה תהליכים מבוקרים מאוד שהופכים את תנאי הניסוי במעבדה לשונים מאוד מהתנאים הקלאסיים שבהם ניתן טיפול בדרך כלל. הנבדקים מודעים לכך שהם בניסוי, המוטיבציה שלהם לטפל בעצמם גבוהה מאשר ב"עולם האמיתי", הם מקבלים תשובות לכל שאלותיהם וספקותיהם, הם מחויבים לטיפול אחד ואינם מזגזגים בין חלופות.

גם כל המערכת שמסביב למטופל פועלת באופן שונה קצת כשמדובר בניסוי. אין שיקול כלכלי במתן התרופה (כי החברה שעורכת את הניסוי משלמת עליו), לרופאים הרושמים את התרופה בניסוי יש תמריץ לעשות זאת, וכן הלאה. 

הרפואה ביצעה תמיד גם מחקרי עולם אמיתי. רופאים תמיד הציגו תיאורי מקרה של נבדק אחד ועקבו אחרי מגמות בריאות באוכלוסייה הרחבה, אולם הניסוי המבוקר נחשב ההוכחה האולטימטיבית. ואז הגיע הביג דאטה. ככל שהתחום מתפתח, חוקרי העולם האמיתי יכולים לאסוף הרבה יותר מידע, ואז לנטרל או לשלוט בהרבה יותר משתנים. הם יכולים להסיק מסקנות סיבתיות, גם אם הם אינם שולטים באמת בגורם שאת השפעתו הם רוצים לבדוק. "כאשר התחלתי את הקריירה, היה לנו רק מידע ממרשמים", אומרת שיף בשיחה עם "גלובס". "היום יש לנו הצפה של מידע רב מסוגים שונים, וזה נפלא".

היכולת המשופרת הזאת מגיעה במקביל לצורך: הלחץ התקציבי על מערכת הבריאות האמריקאית, שוק הבריאות מספר 1 בעולם, מחייב את המשלמים (חברות הביטוח והמדינה) לבחור מבין התרופות שהראו יעילות בניסויים קליניים מבוקרים את אלה שמביאות את התועלת הרבה ביותר לציבור בשימוש בפועל. חברות התרופות מתחרות זו בזו כדי להוכיח לחברות הביטוח ולממשלות שהן אלה שיביאו את הערך הרב ביותר.

ב-2016 הגיע אחד המבחנים החשובים לקבוצה של שיף. אחת מחברות הביטוח הגדולות בתחום התרופות, Express Scripts , סירבה לשפות עבור מוצר של חברת התרופות לצהבת נגיפית, אף שהראה יעילות, בגלל מחירו הגבוה. שיף וצוותה ערכו כמה מחקרים שהראו כמה כסף ניתן לחסוך באמצעות שימוש בתרופה, ולצד הורדה חדה במחיר המוצר הובילו לשינוי מגמה. בסל התרופות של Express Scripts ל-2019, המוצר הזה לא רק משופה, הוא מקבל מעמד מועדף.

מחקר נוסף שערכה המחלקה בחיסון ל- HPV, וירוס הפפילומה, הראה שהתועלות במוצר במניעת סרטן צוואר הרחם משתלמות למבטחים אפילו בתוך שנה אחת. החיסכון מתבטא בירידה באבחוני המשך לאחר שהתגלו נגעים קדם-סרטניים בצוואר הרחם ובירידה בפרוצדורות להסרת הנגעים הללו.

לפי הדוח של מקינזי, ב-2011 רוב חברות התרופות לא השתמשו במידע מהעולם האמיתי, ואלה שכן השתמשו עשו זאת בעיקר בנושאים שקשורים בשיווק אחרי קבלת אישור: השוואה מול מתחרים, הוכחת היתכנות כלכלית, וידוא בטיחות המוצר לאחר השקתו. ב-2015, לעומת זאת, כבר נעשה שימוש במידע אמיתי כמעט בכל תחום בעולם התרופות: תכנון הניסוי, פילוח קהל היעד, הבנת דפוסי השימוש במוצר, הבנה מעמיקה יותר של מנגנון המוצר, תפירת פתרונות כוללים לצרכן סביב התרופה ועוד.

בדוח של דלויט שכבר בחן את התופעה ב-2017-2018, ציינו 90% מהחברות שהן משתמשות במידע מהעולם האמיתי או בונות יכולות כאלה לאורך כל תהליך הפיתוח והשיווק של המוצרים שלהן, אם כי השימוש העיקרי על פי דוח זה הוא עדיין לשם תמיכה בערך הכלכלי של המוצר.

שיף מסכימה שזו המגמה. "היום המחלקה שלנו נכנסת לפעולה כבר משלב II של הניסוי הקליני בתרופה", היא אומרת. כלומר, כמה שנים טובות לפני שהמוצר מאושר לשיווק, וכאשר הסיכון שלא יאושר גדול יותר מהסיכוי שיאושר. המטרה היא לבדוק את המשתנים הכלכליים והפרקטיים כבר בתוך המחקר הקליני. "בשלב זה אנחנו עורכים מחקרים אפידמיולוגיים כדי להבין את התפתחות המחלה, וכיצד בדיוק מתנהל הטיפול בפועל. אנחנו מסתכלים על התהליך גם מנקודת המבט של הצרכן, ומשתמשים בכלים של ניתוח שפה טבעית כדי להבין טוב יותר את השיחה שנערכה סביב המוצר בין החולה לבין הרופא, כדי לראות אילו שאלות עלו וכיצד נענו". 

55% מהחברות כבר משתמשות בטכנולוגיות "מחקר עולם עמיתי" RWE

 

חברות התרופות מחפשות מקור מידע איכותי

סוגיית מחקרי העולם האמיתי מעוררת דילמה משום שאם החברה לא משיגה את התוצאה שהיא מעוניינת בה, היא אינה חייבת לחשוף את הבדיקה שנערכה, בניגוד לניסוי קליני. שיף מציינת כי מרק החליטה לחשוף תמיד את כל מה שגילתה. "בעינינו כך עושים מדע טוב", אומרת שיף. יש להניח כי החברה למדה בין היתר מפרשת Vioxx , תרופה נוגדת כאב שנטען לגביה שהחברה לא שיתפה את הציבור ואת הרגולטורים בכל המידע הרלוונטי. החברה נתבעה על כך כשהמוצר התגלה כבעל תופעות לוואי חמורות.

כדי להשיג את המידע, מרק יוצרת קשר עם בתי חולים ומבטחי בריאות שמעוניינים להכיר תרופות חדשות מקרוב ולנהל מחקרים בנושאים שמעניינים גם אותם, במימון של חברת התרופות. בית החולים או המבטח מספקים חלק נכבד מהמידע למחקר. אחד הגופים שאיתם משתפת החברה פעולה היא קופת החולים מכבי. "מערכת היחסים עם מכבי כבר נמשכת ארבע שנים. יצאו ממנה כ-20 מאמרים בכל תחום שהוא - רפואת משפחה, מחלות זיהומיות, חיסונים, סוכרת, קרדיו ועוד", אומרת שיף. את השת"פ מטען מכבי מובילה פרופ' ורדה שלו, שעומדת בראש מכון המחקר של מכבי בתחום הביג דאטה.

אחד המחקרים שנערכו במסגרת שיתוף הפעולה הזה בחן את עלויות הטיפול בחולי אי-ספיקת לב, לעומת אדם בריא בגיל דומה. התברר כי אצל חולי אי-ספיקת לב צעירים, עלויות הבריאות גבוהות פי 3.25, בעוד שאצל חולה אי-ספיקת לב מבוגר, התוספת היא רק פי 2. לדברי כותבי המחקר, נתון זה מצביע על הזדמנות מיוחדת לחיסכון בעלויות בחולים צעירים, אם אי-ספיקת הלב שלהם תטופל כהלכה. מסקנה כזו מעלה גם סוגיה אתית: האם ניתן למקד טיפול במגזר מסוים רק כי שם מתאפשר החיסכון הגבוה ביותר בעלויות? מנגד, החיסכון במערכת הבריאות חוזר בדרך כלל לצרכן, כך שהתשובה לשאלה הזאת אינה פשוטה. היא מצביעה על סוג הנתונים שניתן לאסוף היום באמצעות מחקרי העולם האמיתי.

שיתוף הפעולה בין מכבי למרק, שנחתם לראשונה ב-2013, הוארך בשנת 2017 עד 2020 לפחות.

מי הבעלים של המידע ושאלות אתיות אחרות

לשימוש במידע מהעולם האמיתי יש גם מגבלות, מזהיר הדוח של מקינזי. עדיין ברור שניסויים מבוקרים בשליטת החוקר מציגים סיבתיות בצורה הרבה יותר ברורה ואמינה, וגם אם יום אחד המידע מהעולם האמיתי יעלה על המידע מהניסויים מבחינת השימושיות הפרקטית שלו, הרי שעדיין יהיה צריך לשכנע בכך את הרופאים, החולים והמשלמים.

בעיה פרקטית יותר היא איכות ואחידות המידע. לא תמיד מידע מהעולם האמיתי כולל את הנתון שאנחנו שואפים למדוד באופן מדויק, שמאפשר השוואה בין הרשומות השונות. בעיה נוספת, שאיתה התמודדה מרק באמצעות השת"פ עם מכבי, היא היעדר גישה למידע אמיתי איכותי עבור רבות מחברות התרופות. כמו כן, ישנה שאלה משפטית מי הבעלים של המידע הרפואי. עד כה לא קיבלו חולים תגמול ישיר עבור השימוש במידע (האנונימי) שלהם, מלבד אולי שיפור הרפואה העולמית (וגם זה לא חד-משמעי כשמדובר במחקרים כלכליים עבור חברות התרופות). גם המדינה לוטשת עיניים ורואה בעצמה בעלת זכויות על המידע הזה, בעיקר אם הוא ישולב במידע נוסף דרך רשומה רפואית לאומית. ובכל זאת, נדמה שגם החסמים הללו אינם צפויים לעצור את המגמה החדשה-ישנה במחקר. 

עוד כתבות

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

וול סטריט / צילום: Shutterstock

העליות בוול סטריט מתחזקות: גוגל קופצת ביות מ-9%

מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● עליות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד