גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ענקיות ההייטק דורשות סיוע ומזהירות שיעזבו את הארץ

ממסמך שגובש בהשתתפות חברות טכנולוגיה בינלאומיות המחזיקות בפעילות ייצור בישראל, ובהן HP, פיליפס ו-KLA , עולה כי החברות מבקשות להעניק להן מעמד של מפעלים חיוניים בשעת חירום ● החברות מתריעות כי אם לא יינתן להן מבוקשן, ועל רקע אי-היציבות הביטחונית, עלולות הנהלותיהן להעביר מפעלים לחו"ל ● בינתיים מתכוון משרד הכלכלה לסייע להן ב-50 מיליון שקל

מירב קינן/ צילום: איל יצהר
מירב קינן/ צילום: איל יצהר

האם וכיצד המדינה תתמוך בפעילות מפעלי הייטק של חברות בינלאומיות בזמן מלחמה? ל"גלובס" נודע כי לאחרונה פנו החברות, באמצעות התאחדות התעשיינים, לרשויות המדינה בדרישה לקבל הגנה במצבי חירום, כמו מתקפת טילים, פעילות טרור נרחבת או אסון טבע. עוד נודע כי בעקבות הדרישה גובש לאחרונה מתווה בין משרד הכלכלה והתעשייה לבין ההתאחדות בדבר הקמת פרויקט המשכיות עסקית עבור החברות, שבו משתתף גם משרד הביטחון באמצעות רשות החירום הלאומית (רח"ל). בכוונת הממשלה להשקיע בפרויקט זה 50 מיליון שקל על פני חמש שנים. 

רשות החירום הלאומית נועדה לתאם בין גורמי הטיפול השונים בעת מלחמה, אסון טבע, מגפה, או פיגוע טרור רחב היקף. הרשות מתרכזת בשימור פעילויות חיוניות למשק כמו מפעלי מזון, בתי חולים, רשת החשמל ועוד. אלא שתביעתן של החברות הבינלאומיות באה על רקע שונה לגמרי: למנוע מהנהלות החברות להעביר את מרכזי הפיתוח שלהן מישראל למדינות אחרות, מחשש שהם לא יתפקדו בשעת חירום, או להימנע מלכתחילה מהקמה או רכישה של פעילות בישראל.

במסמך פנימי שהגיע ל"גלובס" מבטאות חברות ההייטק חשש מהאפשרות שתפרוץ מלחמה או שתתרחש מתקפת טילים על ישראל, שעלולה להשבית את פעילותן כאן. חשש זה התעורר לאחרונה ביתר שאת, עם התגברות הלחימה בדרום. בין היתר מדובר בחברות כמו אפלייד מטריאלס, פיליפס, HP, סטרטסיס, ספקטרוניקס אמרסון, KLA Tencor ,Avaya ועוד, שהשלוחות הישראליות שלהן ממוקמות בצפון הארץ או בדרומה. אף של"גלובס" נודע כי אינטל לקחו חלק בדיונים סביב היוזמה, באיגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים אומרים כי "חברת אינטל אינה שותפה למסמך שגובש והועבר לרשויות".

"מדינת ישראל חייבת להבין כי ההמשכיות העסקית של החברות הבינלאומיות בישראל היא נכס קריטי ברציפות תפקודה של המדינה ושמירתה על מרקם חיים תקין", נאמר במסמך, שמגדיר מטרה לטווח ארוך: הענקת מעמד של מפעלים חיוניים לחברות ההייטק הזרות, על אף שהן אינן מייצרות מוצרים חיוניים למשק. לדברי החברות יש ביכולתן להעביר את מרכזי הייצור שלהן למדינות אחרות, "לאור אי-הוודאות הקיים כיום בכל הנוגע לנושא החירום הלאומי בישראל".

מתווה אסטרטגי פרטני לכל חברה

מחברי המסמך מבקשים להציג בפני החברות את התרחישים האפשריים שמשרטטת מערכת הביטחון, ובראשם "קונפליקטים צבאיים" כמו מלחמה כוללת או מבצע צבאי מוגבל. לשם כך תידרש "הלבנה של תרחישי הייחוס הלאומיים", כלומר תרגום המידע הביטחוני, המסווג בחלקו, לסדרת פעולות עסקיות ותפעוליות שיאפשרו שימור חלק מתהליך הייצור ומתן השירותים. המסמך מדגיש כי המטרה היא להגדיר "מתווה אסטרטגי פרטני" לכל חברה, שיאפשר לה להיערך לשעת חירום, "וזאת על מנת להוכיח להנהלות הבינלאומיות של אותן החברות כי הנהלת החברה בארץ שולטת במצב ויכולה להבטיח מינימום פגיעה".

את פעילות חברות ההייטק מול משרדי הממשלה מרכז איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים, והיועץ לפרויקט הוא אלון רוזן, לשעבר מנכ"ל המשרד להגנת העורף. מירב קינן, מנכ"לית איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים, אומרת ל"גלובס": "עד היום לחברות ההייטק בישראל לא הייתה תוכנית המשכיות עסקית בזמן חירום, מה שעלול לגרום למצב שבו בזמן מלחמה מרכזי הפיתוח יפסיקו לפעול והתוצאה עלולה להיות הרסנית להמשך קיומן של החברות, לחוסן הכלכלה הישראלית הנשענת על סקטור ההייטק, ולחשש של חברות בינלאומיות מפני כניסה לפעילות ייצור ופיתוח משמעותית בארץ. ההמשכיות העסקית של חברות ההייטק בישראל היא נכס קריטי ברציפות תפקודה של המדינה. אני מודה למשרדי הממשלה שהבינו את המשמעות ונעתרו לנושא".

חשש שהעובדים יגויסו למילואים

תוכנית שעת החירום לתעשיות ההייטק תתבסס על עקרונות תרחיש הייחוס למפעלים חיוניים, שגובש ברשות הלאומית לחירום על בסיס האיומים הפוטנציאלים על מדינת ישראל. התהליך שיתחיל כעת ינוהל על ידי איגוד ההייטק, ובמסגרתו יופנו שאלונים לחברות לבחינת הצרכים שלהם בשעת חירום, ולאחריו יבוצעו תהליכי הגדרה של פתרונות גנריים ובניית תרחישי מלחמה במונחי תקינה, שמוכרים בעולם החברות הבינלאומיות.

לדברי קינן, "פתרונות אלה ישמשו את החברות בארץ מול הנהלות החברות בחו"ל כתרופת הרגעה, על מנת שאלה יבינו את האיום והתרחיש שעלול להתפתח. כל חברה תיקח את זה על מנת למפות את הצרכים והמענה הספציפי שלה". באיגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים חברות מעל 200 חברות ישראליות ובינלאומיות, והוא פועל בעיקר לייצוג התעשייה עתירת הידע מול גופי ממשלה ורגולציה ולקידום ענייני התעשייה. 

יורם קריבין, סמנכ"ל תפעול ב-HP ישראל ואחראי לתוכניות המשכיות עסקית, אומר ל"גלובס" כי לקוחות החברה חוששים שבמצב חירום תיפסק אספקת הדיו הדיגיטלי שמייצרת החברה בישראל: "יש לנו כ-8,000 לקוחות בעולם ואין להם מקור לדיו חילופי שאפשר לקנות, ולכן אם תיפסק האספקה הלקוחות שלנו נופלים והנזק ל-HP עלול להיות אדיר".

לדבריו הנהלת החברה העולמית דורשת דיווחים כל הזמן על המצב בישראל, ובין השאר הורתה על הקמת מפעל גיבוי בסינגפור ועל שמירת מלאים במקומות שונים בעולם. "אם יש מצב שבו הממשלה תעשה צעדים כדי להקל על חברות ענק בינלאומיות, זה יתקבל בברכה ויעזור לקעקע את הרעיונות להוציא את הייצור מישראל".

קריבין מציין כי הבעיה העיקרית שהחברות חוששות ממנה היא פגישה בתשתיות בישראל והגבלת משאבים כמו חשמל או מים. "אם תהיה הקצבה בחשמל, אז אנחנו צריכים שיבטיחו לנו עדיפות בחשמל ובמים, שנוכל להמשיך לייצור. צריך גם לוודא שהנמלים יהיו פתוחים שנוכל לשלח". בעיה שנייה שמעסיקה את החברות היא זמינותם של עובדים חיוניים, שעלולים להיות מגויסים לצה"ל בעת חירום. בחברות ההייטק מעבירים לצה"ל שמות של עובדים מבוגרים יחסית, שאותם הם מבקשים שלא לגייס תחת ההגדרה "עובדים מרותקים למקום עבודתם".

שר הכלכלה אלי כהן מסר בתגובה: "נוכחותן בישראל של חברות בינלאומית הינה בעלת חשיבות אסטרטגית לכלכלה, לתעסוקה ולתדמית ישראל. הבעת האמון של החברות הזרות בישראל מחייבת סיוע שלנו לחברות במתן כלים בהתמודדות בשעת חירום, ונמשיך לסייע בכך".

עוד כתבות

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה - או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לארה"ב, וכיצד תושפע הפעילות בישראל?

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר, מתוכם 100 מיליון דולר יוקצו לשימור יזמים ועובדים ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?