פיטר ביינרט, פרשן ועיתונאי יהודי-אמריקאי / צילום: איל יצהר
פיטר ביינרט, עיתונאי ומרצה יהודי-אמריקאי, שמתח במאמריו ביקורת על מדיניות ממשלת ישראל כלפי הפלסטינים, נחקר בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שהגיע לישראל כדי לחגוג בר-מצווה לבנו. לאחר החקירה הוא שוחרר בעקבות התערבות של עורכת דין ישראלית. ממשרד ראש הממשלה נמסר כי מדובר ב"טעות".
ביינרט, כותב מאמרי דעה במגזין היהודי "פורוורד" וב"אטלנטיק" ומרצה למדעי המדינה ועיתונות באוניברסיטת העיר ניו-יורק, תיאר הערב (ב') ב"פורוורד" את השתלשלות האירועים בנתב"ג. פקיד ביקורת הגבולות טלפן לממונה עליו לאחר שראה את שמו של ביינרט בדרכון, והורה לו ולמשפחתו להיכנס לחדר צדדי לבדיקה נוספת.
החוקר, "איש בגיל העמידה עם שיער גזוז למשעי", ביקש לדעת מהי סיבת בואו של ביינרט לישראל, ואחר-כך שאל את מי הוא מכיר במדינה. ביינרט הזכיר שמות של שתי משפחות שבניהן למדו עם בנו בבית ספר יהודי בניו-יורק וחזרו לישראל. "הרגשתי שהוא אינו מרוצה מהתשובות".
"ואז החל התשאול הפוליטי", כותב ביינרט. "'האם אתה קשור לארגונים שעלולים להצית אלימות בישראל?'. השבתי בשלילה. 'האם אתה מעורב בארגון כלשהו שמאיים על הדמוקרטיה בישראל?'. שוב השבתי בשלילה והוספתי שאני תומך בארגונים ישראליים שדוגלים במדיניות של אי-אלימות ושמגנים על הדמוקרטיה בישראל".
"החוקר הודיע לי שבביקורי הקודם בישראל השתתפתי בהפגנה", כותב ביינרט. "זה אכן נכון. החוקר שאל אותי היכן נערכה ההפגנה. 'בחברון', השבתי. 'מה הייתה מטרת ההפגנה?', שאל החוקר. השבתי שהפגנו במחאה על כך שלפלסטינים בחברון וברחבי הגדה המערבית אין זכויות אדם בסיסיות (בעבר כתבתי על ההפגנה ההיא).
"החוקר הוסיף ושאל מה הניע אותי להשתתף באותה הפגנה. ציינתי ארגון בשם 'המרכז היהודי לאי-אלימות' (The Center for Jewish Non Violence). החוקר שאל האם הארגון הצית אלימות. השבתי שכפי שעולה משם הארגון, הוא דוגל באי-אלימות. 'שמות עלולים להטעות', השיב החוקר. 'הנה, קוריאה הצפונית מכנה עצמה דמוקרטיה, ולמעשה היא אינה דמוקרטית'. תשובתי הייתה שלדעתי ל'מרכז היהודי לאי-אלימות' ולקוריאה הצפונית יש מעט מאוד מהמשותף".
"אינני זוכר את כל דו-השיח שהתנהל ביננו, אבל שני דברים נחרטו בזיכרון", כותב ביינרט. "האחד - החוקר מעולם לא ציין מה הבסיס החוקי למעצרי. החוק בישראל מתיר לאסור כניסת אנשים אנשים שדוגלים בחרם על ישראל או על ההתנחלויות בגדה המערבית. אני תומך בחרם על ההתנחלויות, אבל החוקר לא הזכיר כלל חרמות.
"והדבר השני שנחרט בזיכרון - החוקר ביקש לדעת, שוב ושוב, שמות של ארגונים בלתי רצויים. אבל האופן שבו הוא הגדיר 'בלתי רצוי' השתנה כל הזמן. בשלב מסוים הוא ביקש לשמוע על קבוצות שמציתות או מטיפות לאלימות. אחר-כך הוא שאל על ארגונים שמאיימים על הדמוקרטיה בישראל, ובהמשך - על ארגונים שמקדמים אנרכיה.
"ואז הוא שאל בפשטות האם אני קשור לארגון כלשהו - או מעורב בפעילות כלשהי - שצריכים להדאיג אותו. צחקתי והשבתי לו שאם הייתי יודע שארגון מסוים היה צריך להדאיג אותו, לא הייתי חבר בארגון הזה. היה ברור שלחוקר לא הייתה שום סיבה עקבית למעצרי. הסטנדרט שלו היה האם אני מתכנן לגרום בעיות - ו'בעיות' הן כל מה שנראה כבעיה לחוקר או לממונים עליו.
"שאלתי אותו מדוע מדינה דמוקרטית צריכה להתנגד להפגנה בדרכי שלום. הוא השיב שלו הוא היה מגיע לארה"ב כדי להפגין נגד כיבוש השטחים האינדיאנים, הממשל האמריקאי היה מחזיר אותו לישראל במטוס הראשון. התחלתי לומר לו שזה לא נכון, ואז נזכרתי שדונלד טראמפ הוא הנשיא. ובאמת, אצל טראמפ אי-אפשר לדעת. חשבתי כמה בקרי גבולות שואבים השראה ותעוזה מנשיא אמריקאי שאינו מאמין בעקרונות ההבעה החופשית ובחוקה האמריקאית שהוא אמור להגן עליה.
"בסוף החקירה נשאלתי האם אני מתכנן להשתתף בהפגנה כלשהי. השבתי בשלילה והוחזרתי לחדר שבו הוחזקו מעוכבים אחרים".
בסופו של דבר שוחרר ביינרט בעקבות התערבות של עורכת הדין הישראלית גבי לסקי.
"מעצרי הוא דוגמה נוספת, לא חשובה במיוחד, לאופן שבו נתניהו שואב תעוזה מטראמפ", כותב ביינרט. "בראש ממשלת ישראל עומד אדם שמכבד לא דמוקרטיה ליברלית ולא את שלטון החוק, אך יודע שבוושינגטון יושב אדם שחושב כמותו. שבוע לפני מעצרי אירע משהו דומה לידידתי ועמיתתי לשעבר, סימון צוקרמן (שאף היא תושאלה בנקודת כניסה לישראל). ויום קודם לכן נתניהו בעצם הסית לאלימות נגד ראש הקרן החדשה לישראל. בחודש שעבר דחפה ממשלת נתניהו בכנסת את חוק הלאום, שפוגע במעמדם החוקי של הערבים ומגביל יכולתם של פעילים למען זכויות האדם לדבר בבתי ספר בישראל".
"ישראל, כמו אמריקה, נעשית מכוערת יותר ויותר", מסיים ביינרט. "ובכל זאת, אינני יכול להעלות על הדעת שלא אבוא לכאן. אוסיף להגיע לישראל עד שיאסרו בפועל על כניסתי. כאשר יצאתי מחדר החקירות, ילדיי חשו לעברי, ואז הבנתי: גם זו חוויה יהודית. משפחתי הגיעה לישראל כדי לחגוג את העתיד היהודי: כניסה לעול מצוות של דור חדש במשפחה. במעצרי, ממשלת ישראל הזכירה לנו שאם אנו רוצים להיות גאים בעתיד הזה, אנו צריכים להיאבק למענו".