חילוקי דעות בין משרד הבריאות לתעשייני המזון בדרך לרפורמת הסימון האדום על מוצרים ● הפערים העיקריים: קצב ההתקדמות באישור מענקים למפעלים קטנים ובינוניים והגדרות התקינה של מכון התקנים שסותרות את התקנות החדשות של הסימון ● הרפורמה צפויה להיכנס לתוקף בשנת 2019
למעלה מחצי שנה מאז שרפורמת המזון המזיק של משרד הבריאות אושרה, ועדיין קיימות מחלוקות מול תעשייני המזון שמאיימות לפגוע בכניסתה לתוקף בצורה חלקה. ל"גלובס" נודע כי בימים האחרונים נפגשו בכירי תעשיית המזון עם בכירים במשרד הבריאות על-מנת לאמוד את הערכות התעשייה לרפורמה שצפויה להיכנס לתוקף בשנת 2019. עיקר הדיון עסק בשני פערים עיקריים: קצב ההתקדמות באישור מענקים למפעלים קטנים ובינוניים, והגדרות תקינה למזון שסותרות את התקנות החדשות של הסימון.
בפגישה נכחו מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב; נציגי איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים - יו"ר האיגוד, שלום זיידלר; ומנהלת האיגוד, עו"ד גליה שגיא; ונציגי התעשייה.
מתקשות להתמודד עם הדרישה
רפורמת "המדבקות האדומות" של משרד הבריאות, שהייתה אמורה להיכנס לתוקף באופן הדרגתי החל מינואר 2018, עוררה סערה בתעשיית המזון בשנה האחרונה. לבסוף היא אושרה בוועדת הבריאות חרף התנגדויות קשות, אך עם דחייה משמעותית לינואר 2020.
ואולם כעת, לדברי יו"ר איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים, שלום זיידלר, מתברר כי יש שורה של מקרים שבהם נוצר "מלכוד 22" בין התקן שקיים היום במכון התקנים לבין התקנות החדשות של רפורמת סימון המזון. כך למשל, "התקנה של הרפורמה שמבקשת להפחית מלח מגבינה מלוחה למעשה סותרת את התקנות של מכון התקנים להגדרה מה היא למעשה גבינה מלוחה", אומר זיידלר, ומוסיף כי כך "נוצר מצב לפיו אם יפחיתו מהגבינה המלוחה את המלח לפי התקנות החדשות, היא כבר לא תוגדר כגבינה מלוחה, ויהיה אסור לכתוב עליה גבינה מלוחה אלא אם ישנו את התקן".
מבדיקת "גלובס" עולה כי התקן שמגדיר גבינה מלוחה הוא "גבינה שתכולת המלח בה היא 2% לפחות מאחוז המשקל". בפועל, התקנות של הרפורמה החדשה דורשות להפחית את המלח בגבינה המלוחה מ-500 מ"ג נתרן ל-100 מ"ג, ונראה כי המחלבות מתקשות להתמודד עם הדרישה.
דוגמה נוספת רלוונטית ליצרניות החומוס והסלטים, כאשר השחקניות הבולטות בקטגוריה הן שטראוס עם מוצרי אחלה, אסם עם מוצרי צבר, ואחריהן חברות קטנות יותר כמו סלטי מיקי וסלטי שמיר. לדברי זיידלר, להתאחדות התעשיינים הגיעו טענות על כך שהתקן שקיים היום במכון התקנים לפיו חומוס דורש שימוש באחוז מסוים של טחינה, בעוד שהרפורמה החדשה דורשת סימון אדום על כל המוצרים עם כמות מסוימת של שומן רווי שבהכרח קיימת בטחינה הזו.
כיפופי ידיים בין משרד הבריאות לתעשיינים
נראה כי מדובר בכיפופי ידיים אחרונים בין משרד הבריאות לבין התעשיינים, שמבקשים עדיין "להציל" מסימון אדום כמה שיותר מוצרים שהצרכן הישראלי מתייחס אליהם כבריאים, או שמהווים לפחות חלק מהתזונה היומיומית שלו.
"הרפורמה מחייבת השקעות כספיות משמעותיות, ועל כן הכרחי לסייע כלכלית ליצרני המזון הקטנים והבינוניים להתאים את עצמם אליה", אמר היום (ג') זיידלר בשיחה עם "גלובס". "זאת, על-מנת שנוכל כולנו ליהנות ממזון איכותי ומשוק תחרותי שיש בו מקום גם ליצרנים גדולים וגם ליצרנים קטנים יותר, שאין להם מחלקות פיתוח ואת האמצעים שקיימים היום אצל היצרניות הגדולות. מדובר בסכום של כ-350 מיליון שקל. בשלב זה התקיימה פגישה אחת ופגישה נוספת בוטלה, ואם זה לא יתקדם בדחיפות, השחקנים הקטנים יותר יהיו בבעיה".
על אף הפערים, זיידלר מוסיף כי "באמצעות שיתוף-פעולה והידברות ניתן יהיה ליישם את הרפורמה באופן הטוב ביותר. במהלך השנתיים החולפות בוצעו אלפי תהליכי רה-פורמולציה במסגרתם שונה הרכב המוצרים באופן שמפחית סוכר ונתרן"; ואומר כי התעשייה ממשיכה במהלכים הללו.
ואילו מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הדגיש מצידו כי "לקראת תחילת הרפורמה אנחנו שומרים על קשר עם התעשייה במטרה לאמוד את היישום של סימון המזון", תוך שהוא מציין כי המשרד ממשיך "לפקח ולראות שהתהליך ממשיך באופן סדור על-פי לוחות הזמנים שנקבעו ועל-פי המתווה".