גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נורה אדומה: מיליארדי שקלים ל"אגד" בהעברה תקציבית חטופה

בשבוע שעבר, באמצע פגרת הקיץ, אישרה ועדת הכספים של הכנסת העברה תקציבית מזורזת למשרד התחבורה בהיקף של יותר מ-20 מיליארד שקל, רובן בהרשאה להתחייב ● למי היה דחוף לאשר סכום כזה מחוץ למסגרת התקציב, מה ניתן ללמוד מכך על "שטיח הזהב" שפורשת הממשלה למשקיע האסטרטגי ב"אגד" ומה קורה לתקציב המתוכנן של "הקו האדום"?

ההליך הקרוי "העברות תקציביות" החל את דרכו בתור כלי טכני שבו משתמש האוצר, באישור ועדת הכספים, כדי להעביר תקציבים ממשרד למשרד ומהרזרבות הכלליות במטרה לענות על צרכים תקציביים דחופים, שלא היה ידועים בעת הצגת חוק התקציב הרשמי.

כמו כל דבר שקשור ל(הרבה) כסף, עם השנים הפך גם ההליך הזה מ"פלסטר" לחבישה זמנית לצינור ענק להזרמה של כספי מדינה, שפועל במקביל לחוק התקציב הרשמי. השקיפות הציבורית היא לא הצד החזק של צינור ההעברות ואת זה, אגב, לא אנחנו אמרנו אלא מבקר המדינה.

בדוח המבקר שפורסם השנה לאחר שבוצע הליך ביקורת ממושך על "התקצוב, הניצול והשקיפות של תקציב הרזרבות השונות בתקציב המדינה", נכתב כך: "היקף ההעברות בשל תקצוב חסר מתמשך ושיעורן מתקציב המדינה, מצביעים על תכנון לקוי ולא יעיל של הכנת התקציב. תכנון כזה מציג לממשלה, לכנסת ולכלל הציבור תמונה שגויה וחסרה של המקורות הכספיים במשרדי הממשלה ואף של יעדיהם האמיתיים". בקיצור, מסך עשן אפקטיבי.

תקציב משרד התחבורה.

העברה תקציבית חריגה למשרד עתיר תקציבים

מעקב אחרי עשרות ומאות ההעברות התקציביות שמתבצעות במשך כל השנה עשוי להיות עיסוק מעניין וחינוכי. אולם כאשר העברות כאלה מתרחשוות בשיא פגרת הקיץ, שבה חלק גדול מהציבור והמחוקקים אינו נוכח במדינה או אינו מגלה עניין בנעשה במסדרונות השלטון, העניין גדול שבעתיים. לפיכך, כאשר ועדת הכספים אישרה בשבוע שעבר העברה תקציבית בהיקף 20.35 מיליארד שקלים למשרד התחבורה, שהוא אחד המשרדים המתוקצבים ביותר בממשלה גם במסגרת חוק התקציב הרשמי, נדלקו אצלנו נורות אדומות. יצאנו לגלות על מה ולמה נזעקה הכנסת באמצע הפגרה כדי לעקוף את חוק התקציב בהיקף ענק. חזרנו בעיקר עם הרבה שאלות.

הסעיף המרכזי בסכום המרשים הוא העברה של 16 מיליארד שקלים ב"הרשאה להתחייב", ועוד 500 מיליון שקלים בהוצאה, עבור הסכם ההפעלה החדש בין המדינה לאגד. המינוח "הרשאה להתחייב" מתייחס לסכום המירבי שהממשלה, או המשרד הרלוונטי, רשאים להתחייב עליו במהלך השנים הבאות לצורך ביצוע סעיף מסוים.

אמנם אין חובה לנצל את כל היקף ההרשאה, אבל במקרה של משרד התחבורה ההיסטוריה התקציבית מראה ניצולת מלאה של כל שקל מהמילארדים הרבים שהממשלה מאשרת למשרד מדי שנה. מדובר למעשה בצ'ק חתום על ידי האוצר, שמשרד התחבורה צריך רק למלא בו את שם המוטב/ים. במקרה שלנו מדובר בצ'ק ל-14 שנים. כדאי לדעת שאין שום מניעה לבקש עוד כסף במהלך התקופה.

כך מנמק אגף התקציבים את הסכום הזה בפנייתו לוועדת הכלכלה: "הסכם ההפעלה בין המדינה לאגד הסתיים בסוף שנת 2015. לאחר משא ומתן שנערך במשך כשנתיים וחצי הושגה הסכמה בין נציגי הממשלה ונציגי אגד על הסכם הפעלה חדש עד לשנת 2029. בין סעיפי ההסכם הפיכת אגד מקואופרטיב לחברה, הכנסת משקיע אסטרטגי לאגד בהיקף של 50%, שמירת תנאי חברי אגד והעלאת שכר הנהגים, הוצאה של 30% מקווי אגד לתחרות במהלך ההסכם והסכמת אגד להוציא את יתרת הקווים לתחרות מיד עם תום ההסכם. לאור התארכות המשא ומתן נדרשת כעת הרשאה להתחייב שלא תוכננה בעת בניית התקציב".

באותה הזדמנות מצרף אגף התקציבים בקשה להעברה של עוד כ-200 מיליון שקל עבור הגדלת השכר של כלל נהגי האוטובוסים, בהתאם להסכם שהושג במהלך השנה, ועוד 250 מיליון שקל כפיצוי על העלייה המשמעותית במחירי הסולר.

ביצת זהב אטרקטיבית עבור משקיעים אסטרטגיים

לא זה המקום לפרט את הרומן הארוך והמפותל של המדינה עם "אגד", אחד הגופים הכלכליים העשירים והמקושרים ביותר פוליטית במדינה. את המתעניינים בפרטים נפנה לדוח מבקר המדינה מאוקטובר 2013, שבו חשף המבקר הזרמת כספים מיותרת, כביכול, של מאות מיליוני שקלים בשנה לאגד מקופת המדינה, לצד שורת הטבות כספיות שהעניקו האוצר והתחבורה לאגד במהלך העשורים האחרונים ללא בדיקת כדאיות כלכלית.

אבל בקשה לסכום חוץ-תקציבי כה נאה, 16 מיליארד, גרמה אפילו לשועל ותיק ומנוסה בהעברות כמו יו"ר הוועדה גפני לתהות על היקפו לא פעם ולא פעמיים (כך על פי פרוטוקול הישיבה). סכום כזה מעלה שאלות, שלא נשאלו, כמו איך בדיוק נקבעה המסגרת הכספית? במדינות מתוקנות, מקובל שבפרויקט הפרטה כה מורכב ויקר מעורבות ועדות ציבוריות, או לכל הפחות גופי ייעוץ - בדרך כלל בין לאומיים - שההמלצות שלהם גלויות לעיון הציבור ולהערותיו. לא ראינו דוחות כאלה וגם לא את פרטי ההסכם המלא בין המדינה לאגד ולכן אפשר רק לתהות מה משקלו של החלק הקרוי "שמירת תנאי חברי אגד" בתקציב, במיוחד לאור הכוונה להפוך את השוק לתחרותי.

אבל השאלה הציבורית הגדולה, שבאמת צריכה להישאל היא למה - ולמי - אצה הדרך לאשר סעיף תקציבי כה כבד דווקא באמצע הפגרה מחוץ למסגרת חוק התקציב. אם הדיונים נמשכו שנתיים וחצי, וההרשאה היא ל-14 שנה, אז מה החיפזון?

את התשובה אפשר למצוא אולי בכוונה להכניס, בהקדם, "משקיע אסטרטגי" בהיקף של 50% לאגד. אנחנו לא יודעים מי יהיה אותו משקיע ואיך הוא ייבחר, אבל אין ספק שזו עשויה להיות אחת העסקאות האטרקטיביות שהופיעו במשק בשנים האחרונות: חברה תחבורה ציבורית "מופרטת", שהממשלה פורשת בפניה ובפני בעליה שטיח-זהב של 16 מיליארד שקלים, לפחות, למשך 14 שנה, לפחות, כולל תנאים נדיבים לעובדים לטובת שקט תעשייתי (ופוליטי), סבסוד עלויות כרטיסים, הגנה מפני עליית מחירי הדלק ועוד.

הוסיפו לכך צי של כמעט 3,000 אוטובוסים, שהוא מכרה זהב של מיליארדים ברכש ותחזוקה עבור יבואני אוטובוסים, וקיבלתם הפרטה, שעתידה למשוך לא רק גורמים מקומיים אלא גם גורמים בין לאומיים עם כיסים עמוקים. מכיוון שכ-60% משוק האוטובוסים בישראל נשלט כיום על ידי משקיעים סיניים, לא נופתע אם גם משם יגיעו כמה מתעניינים.

הרכבת הקלה: כלפי חוץ משדרים שהכל כרגיל

מלבד סכומי העתק של ההסכם עם אגד, ועדת הכספים התבקשה לאשר - ואישרה - תקצוב של שלושה מיליארד שקל בהרשאה להתחייב ו-850 מיליון שקל בהוצאה עבור "פיתוח מערכות הסעת המונים בגוש דן ובירושלים, פיתוח רשת מסילות רכבת כבד ורכש ציוד נייד (קרונות)".

הסעיף המעניין ביותר כאן הוא זה שבו נדרשת תוספת סך של 550 מיליון שקל בהוצאה וכן סך של שלושה מיליארד שקל בהרשאה להתחייב עבור פיתוח מערך הרכבות הקלות בגוש דן הכולל את הקו האדום, הירוק והסגול. כך כותב אגף התקציבים בבקשה: "מרבית מכרזי הקו האדום - קרונות, מערכות חפירת המנהרות והתחנות - פורסמו, ותוספת התקציב נדרשת בהתאם לקצב התקדמות הפרויקט בפועל ושינויים בשיטות הביצוע במהלך הפרויקט, אשר לא היו ידועים בעת בניית התקציב".

זו האינדיקציה הרשמית הראשונה, או בעצם חצי רשמית, לזה שתקציב "הקו האדום" עלול לחרוג - ולא במעט - מהמתוכנן. לא האוצר ולא משרד התחבורה טורחים לפרט לציבור מה הם אותם "שינויים שלא היו ידועים בשיטות הביצוע במהלך הפרויקט", שמחייבים הזרמת כספים כה דחופה.

האם קורה משהו מתחת לפני הקרקע שהציבור צריך לדעת עליו? השמועות מדברות על מפלס גבוה באופן חריג של מי תהום שלא צפו אותו מראש בחלק מהתחנות. או שמא מדובר בהמוני עכברושים? הגרסה הממשלתית הרשמית ממשיכה להיות "הכל כרגיל" אבל דרישה בהולה להעברה תקציבית של 3.55 מיליארד שקל, מחוץ לחוק התקציב, מלמדת אחרת.

ישיבת ועדת הכספים, שאישרה את ההעברה התקציבית הענקית בשבוע שעבר, ארכה כשעה. זה אומר קצב מרשים מאד של כ-330 מיליון שקל מהקופה הציבורית בכל דקה. לא בדקנו, אבל נראה שמדובר בשיא חדש.

אפשר להבין מדוע הוועדה מיהרה: כשעה לאחר הדיון בהעברה למשרד התחבורה התנהל בוועדה דיון על בקשות דחופות של בתי חולים לתוספת תקציב של כמה מאות מיליוני שקלים, שנועדה לכסות גרעונות דחופים, לקצר תורים ולשפר את השירות. מתברר שאת הכסף החסר למטרה זו, האוצר בינתיים לא מוצא. אז אפשר להירגע: הקופה הציבורית נמצאת בידיים בטוחות.

ממשרד האוצר נמסר: "על מנת שהמדינה תוכל לחתום על ההסכם עם אגד, נדרשת הרשאה תקציבית - התחייבות ארוכת טווח של המדינה. מאחר שההסכם בין אגד למדינה הינו לתקופה של השנים 2016-2030, נדרשת הרשאה תקציבית לכל תקופת ההסכם בהיקף של כ-16 מיליארד ש"ח. הסכום מבוסס על סכומי הסובסידיה אותם תעביר המדינה לאגד בתקופת ההסכם ובהתאם למפורט בו. בשלב זה ההסכם אינו פתוח לעיון הציבור שכן הוא טרם אושר סופית בממשלה וטרם נחתם. עם זאת, תכנית התחרות לתחבורה ציבורית באוטובוסים עד לשנת 2030, המתבססת על העקרונות שגובשו בהסכם אגד, פורסמה להערות הציבור לפני כחודש וחצי וזמינה לעיון באתר משרד התחבורה".

ממשרד התחבורה לא נמסרה תגובה לפניית "גלובס".

עוד כתבות

נתב''ג. הישראלים חזרו להזמין חופשות / צילום: ap, Matias Delacroix

רוב החברות הזרות לא יחזרו לנתב"ג בקיץ. לאן בכל זאת תמצאו טיסה בפחות מ-200 דולר

על אף המספר המצומצם של חברות התעופה שפועלות כיום מנתב"ג, עדיין ניתן למצוא כרטיסי טיסה ברגע האחרון במחירים יחסית זולים, בעיקר ליעדים קרובים כמו קפריסין ויוון ● ייתכן שפתיחתו מחדש של טרמינל 1 באוגוסט יזרז את חזרתן של חברות הלואו קוסט, מה שיגדיל את היצע הטיסות

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שתעלה ביום ראשון לוועדת השרים לחקיקה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד

התחדשות עירונית בת''א. התחום תופס יותר משליש מהתחלות הבנייה / צילום: דיויד לוין

אופטימיות על סטרואידים: 13 חברות נדל"ן חדשות הגיעו לבורסה מאז ינואר

13 חברות נדל"ן הצטרפו לבורסת תל אביב במחצית הראשונה של השנה, חלקן אפילו לא מסרו פרויקט עדיין ● במקום שהריבית הגבוהה תנקה את השוק, רק צצים עוד ועוד יזמים - וההוצאות שלהם דווקא גדלות

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו / צילום: ap, Eric Risberg

הבניין בסן פרנסיסקו התנדנד ועבר שיפוץ. מה קרה למחירים?

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו עבר שיפוץ יסודי בשווי 100 מיליון דולר, לאחר שהחל לשקוע זמן קצר לאחר שהושק • אלא שלמרות הצלחת השיפוץ, מחיר הדירות בו ירדו ביותר מ־20%

לידיעת המתווכים / איור: Shutterstock

לידיעת המתווכים: חובת הדיווח החדשה שבדרך

הצעת חוק חדשה שהפיץ משרד המשפטים תחייב מתווכי מקרקעין לזהות את הלקוחות, לדווח ולנהל רישומים בכל העברת כספים ● לחוק יהיו כמה השלכות משמעותיות, בהן הפחתת היכולת לבצע עסקאות פיקטיביות או להסוות את זהות הנהנים האמיתיים בעסקאות נדל"ן

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

קובי זריהן בשיחה עם עו''ד רונית סיטון זלקינד / צילום: שיר הלוי

הממונה על הגנת הצרכן: "יש לי רק 8 מפקחים על 650 אלף עסקים"

קובי זריהן הסביר באירוע של משרד עוה"ד פירון מדוע הרשות לא פרסמה הקלות לקמעונאיות המזון במהלך המערכה נגד איראן ● יאיר אבידן, המפקח על הבנקים לשעבר, וד"ר שלומית וגמן-רטנר, ראש רשות איסור הלבנת הון ומימון טרור לשעבר, מצטרפים למרכז הפינטק הישראלי ● אירועים ומינויים

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

קרן פימי ממשיכה למכור מניות בטחוניות: הציפה רווחים של כ-2 מיליארד שקל מתחילת השנה

הקרן, שמוביל ישי דוידי, מכרה אמש מניות עשות אשקלון ברבע מיליארד שקל - בהמשך למימושים בפי.סי.בי, אורביט ותאת

פופקורן. ליאור פרנקל בשיחה עם אור רז / צילום: לירון ויסמן

רוצים לקדם את האינטרסים שלכם במקום העבודה? הטיפ שאסור לכם לדלג עליו

הפודקאסט הפופולרי פופקורן מגיע לגלובס במדור חדש על עולם העבודה • "אתם לא מבינים כמה בכירים עובדים בפוליטיקה ארגונית", אומר אור רז, מנכ"ל ובעלים של קבוצת לדעת, מלווה ומפתח מנהלים בחברות הייטק ופיננסים • בשיחה עם ליאור פרנקל הוא מסביר איך תצליחו להעביר את הקולגות שלכם צד בשולחן הדיונים ● פופקורן

השבוע בעולם / צילום: רויטרס - PA Images

האם ארה"ב נוטשת את אוקראינה והאם חייזרים מתקרבים על גבו של אסטרואיד

אוקראינה חוששת שהפעם ארה"ב מתכוונת ברצינות לנטוש אותה ● פצצת המכסים מתקתקת - וטראמפ עושה עסקים עם קומוניסטים מכובדים מאוד ● שרת האוצר הבריטית מוחה דמעות ● ביבשת אמריקה הבוחרים מחפשים שמאל קיצוני ● עצם בין כוכבי סר לביקור ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

חזית המדע. מיפוי האקספוזום / צילום: Shutterstock

400 חוקרים השיקו את אחד הפרויקטים השאפתניים של המדע: מיפוי האקספוזום

הפרויקט, שהוכרז במאי השנה באירוע גדול של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נועד למפות את כל הגורמים שאנחנו נחשפים אליהם לאורך החיים ומשפיעים על הבריאות שלנו - מחיבוק ועד חומרי הדברה ● האם טכנולוגיות חדשות יאפשרו להשלים את המשימה? שלוש חוקרות של התחום מסבירות למה הפרויקט מלהיב כל כך ומספרות על ההישגים שכבר הגענו אליהם

ליז טראס מתפטרת מראשות ממשלת בריטניה / צילום: Associated Press, Alberto Pezzali

ראש ממשלת בריטניה לשעבר: "הניסוי של עצמאות הבנקים המרכזיים נכשל"

45 יום בלבד כיהנה ליז טראס כראש ממשלת בריטניה, אך היא מתעקשת שלא מדובר בכישלון ● בראיון מיוחד לגלובס היא מתארת כיצד התנגדות הממסד הכלכלי ותגובת השווקים לתקציב שהובילה הביאו להדחתה ● היא תוקפת את הבנק המרכזי, מתייצבת מאחורי ישראל והמבצע באיראן, ויש לה גם אזהרה: "אם לא נשמור על ערכי המערב, נגיע לנקודת אל־חזור"

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

חדשות ההייטק / צילום: ap, Michael Perez

החברה הישראלית שתספק נחילי רחפנים חמושים לארה"ב

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק • והפעם: Base44 של היזם מאור שלמה נמכרה לוויקס ב-80 מיליון דולר בעסקה יוצאת דופן, ענקית המחשוב שמאמינה בחברת הקוונטום הישראלית, חברת הרחפנים הישראלית, אקסטנד, זכתה במכרז לאספקת נחילי רחפנים חמושים משוטטים שפרסם משרד ההגנה האמריקאי בהיקף של 10 מיליון דולר, וגם סערה סביב מתכנת הודי שמואשם בהונאה סדרתית ● חדשות ההייטק

הריסות ברצועת עזה, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

דיווח סעודי: "חמאס החל ליידע גורמים שבכוונתו להשיב הלילה באופן חיובי לעסקה"

מחצית מהחטופים, ב-5 פעימות: זו העסקה שנרקמת ● ארה"ב במגעים לחידוש המו"מ עם איראן - כבר בשבוע הבא ● כתב אישום הוגש נגד שני חשודים נוספים בריגול למען איראן ● מקורות מקורבים לחמאס: ארגון הטרור ימסור את תשובתו למתווכות לפני יום שישי ● הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● 50 חטופים - 636 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

נתב''ג / צילום: Shutterstock

חברות הלואו קוסט יחזרו? טרמינל 1 ייפתח באוגוסט

טרמינל 1 צפוי להיפתח מחדש בתחילת החודש הבא - מה שמעלה את הסיכוי שחברות הלואו קוסט יקדימו את חזרתן לארץ ● חזרתן של החברות עשויה לתרום משמעותית להגדלת היצע המושבים ולהורדת מחירי הטיסות, שהתייקרו מאוד מאז תחילת המלחמה

יונדאי טוסון הייבריד 4X4 / צילום: יח''צ

מלחמת הסחר שולחת אלינו רכב חדש מאמריקה. האם הוא גם משתלם?

הגרסה האמריקאית של הטוסון, שהגיעה לישראל באדיבות מכסי טראמפ, מציעה תוספת מקום ומערכת הנעה היברידית חסכונית ● המחיר מציב לה אתגר שיווקי ● מבחן דרכים

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

שמואל דונרשטיין / צילום: אייל טואג

אחרי תשע שנים, פועלים אקוויטי נפרד מהחזקותיו ברב בריח: מיהם המוסדיים שרכשו?

בית ההשקעות מור ולצידו סדרה של קרנות גידור רכשו מניות רב בריח בסכום של 55 מיליון שקלים ● המכירה התבצעה בדיסקאונט של כ-10% ממחיר השוק, אך עדיין גבוה ב-57% ביחס לשער מניית רב בריח מלפני כשנה