גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

נורה אדומה: מיליארדי שקלים ל"אגד" בהעברה תקציבית חטופה

בשבוע שעבר, באמצע פגרת הקיץ, אישרה ועדת הכספים של הכנסת העברה תקציבית מזורזת למשרד התחבורה בהיקף של יותר מ-20 מיליארד שקל, רובן בהרשאה להתחייב ● למי היה דחוף לאשר סכום כזה מחוץ למסגרת התקציב, מה ניתן ללמוד מכך על "שטיח הזהב" שפורשת הממשלה למשקיע האסטרטגי ב"אגד" ומה קורה לתקציב המתוכנן של "הקו האדום"?

ההליך הקרוי "העברות תקציביות" החל את דרכו בתור כלי טכני שבו משתמש האוצר, באישור ועדת הכספים, כדי להעביר תקציבים ממשרד למשרד ומהרזרבות הכלליות במטרה לענות על צרכים תקציביים דחופים, שלא היה ידועים בעת הצגת חוק התקציב הרשמי.

כמו כל דבר שקשור ל(הרבה) כסף, עם השנים הפך גם ההליך הזה מ"פלסטר" לחבישה זמנית לצינור ענק להזרמה של כספי מדינה, שפועל במקביל לחוק התקציב הרשמי. השקיפות הציבורית היא לא הצד החזק של צינור ההעברות ואת זה, אגב, לא אנחנו אמרנו אלא מבקר המדינה.

בדוח המבקר שפורסם השנה לאחר שבוצע הליך ביקורת ממושך על "התקצוב, הניצול והשקיפות של תקציב הרזרבות השונות בתקציב המדינה", נכתב כך: "היקף ההעברות בשל תקצוב חסר מתמשך ושיעורן מתקציב המדינה, מצביעים על תכנון לקוי ולא יעיל של הכנת התקציב. תכנון כזה מציג לממשלה, לכנסת ולכלל הציבור תמונה שגויה וחסרה של המקורות הכספיים במשרדי הממשלה ואף של יעדיהם האמיתיים". בקיצור, מסך עשן אפקטיבי.

תקציב משרד התחבורה.

העברה תקציבית חריגה למשרד עתיר תקציבים

מעקב אחרי עשרות ומאות ההעברות התקציביות שמתבצעות במשך כל השנה עשוי להיות עיסוק מעניין וחינוכי. אולם כאשר העברות כאלה מתרחשוות בשיא פגרת הקיץ, שבה חלק גדול מהציבור והמחוקקים אינו נוכח במדינה או אינו מגלה עניין בנעשה במסדרונות השלטון, העניין גדול שבעתיים. לפיכך, כאשר ועדת הכספים אישרה בשבוע שעבר העברה תקציבית בהיקף 20.35 מיליארד שקלים למשרד התחבורה, שהוא אחד המשרדים המתוקצבים ביותר בממשלה גם במסגרת חוק התקציב הרשמי, נדלקו אצלנו נורות אדומות. יצאנו לגלות על מה ולמה נזעקה הכנסת באמצע הפגרה כדי לעקוף את חוק התקציב בהיקף ענק. חזרנו בעיקר עם הרבה שאלות.

הסעיף המרכזי בסכום המרשים הוא העברה של 16 מיליארד שקלים ב"הרשאה להתחייב", ועוד 500 מיליון שקלים בהוצאה, עבור הסכם ההפעלה החדש בין המדינה לאגד. המינוח "הרשאה להתחייב" מתייחס לסכום המירבי שהממשלה, או המשרד הרלוונטי, רשאים להתחייב עליו במהלך השנים הבאות לצורך ביצוע סעיף מסוים.

אמנם אין חובה לנצל את כל היקף ההרשאה, אבל במקרה של משרד התחבורה ההיסטוריה התקציבית מראה ניצולת מלאה של כל שקל מהמילארדים הרבים שהממשלה מאשרת למשרד מדי שנה. מדובר למעשה בצ'ק חתום על ידי האוצר, שמשרד התחבורה צריך רק למלא בו את שם המוטב/ים. במקרה שלנו מדובר בצ'ק ל-14 שנים. כדאי לדעת שאין שום מניעה לבקש עוד כסף במהלך התקופה.

כך מנמק אגף התקציבים את הסכום הזה בפנייתו לוועדת הכלכלה: "הסכם ההפעלה בין המדינה לאגד הסתיים בסוף שנת 2015. לאחר משא ומתן שנערך במשך כשנתיים וחצי הושגה הסכמה בין נציגי הממשלה ונציגי אגד על הסכם הפעלה חדש עד לשנת 2029. בין סעיפי ההסכם הפיכת אגד מקואופרטיב לחברה, הכנסת משקיע אסטרטגי לאגד בהיקף של 50%, שמירת תנאי חברי אגד והעלאת שכר הנהגים, הוצאה של 30% מקווי אגד לתחרות במהלך ההסכם והסכמת אגד להוציא את יתרת הקווים לתחרות מיד עם תום ההסכם. לאור התארכות המשא ומתן נדרשת כעת הרשאה להתחייב שלא תוכננה בעת בניית התקציב".

באותה הזדמנות מצרף אגף התקציבים בקשה להעברה של עוד כ-200 מיליון שקל עבור הגדלת השכר של כלל נהגי האוטובוסים, בהתאם להסכם שהושג במהלך השנה, ועוד 250 מיליון שקל כפיצוי על העלייה המשמעותית במחירי הסולר.

ביצת זהב אטרקטיבית עבור משקיעים אסטרטגיים

לא זה המקום לפרט את הרומן הארוך והמפותל של המדינה עם "אגד", אחד הגופים הכלכליים העשירים והמקושרים ביותר פוליטית במדינה. את המתעניינים בפרטים נפנה לדוח מבקר המדינה מאוקטובר 2013, שבו חשף המבקר הזרמת כספים מיותרת, כביכול, של מאות מיליוני שקלים בשנה לאגד מקופת המדינה, לצד שורת הטבות כספיות שהעניקו האוצר והתחבורה לאגד במהלך העשורים האחרונים ללא בדיקת כדאיות כלכלית.

אבל בקשה לסכום חוץ-תקציבי כה נאה, 16 מיליארד, גרמה אפילו לשועל ותיק ומנוסה בהעברות כמו יו"ר הוועדה גפני לתהות על היקפו לא פעם ולא פעמיים (כך על פי פרוטוקול הישיבה). סכום כזה מעלה שאלות, שלא נשאלו, כמו איך בדיוק נקבעה המסגרת הכספית? במדינות מתוקנות, מקובל שבפרויקט הפרטה כה מורכב ויקר מעורבות ועדות ציבוריות, או לכל הפחות גופי ייעוץ - בדרך כלל בין לאומיים - שההמלצות שלהם גלויות לעיון הציבור ולהערותיו. לא ראינו דוחות כאלה וגם לא את פרטי ההסכם המלא בין המדינה לאגד ולכן אפשר רק לתהות מה משקלו של החלק הקרוי "שמירת תנאי חברי אגד" בתקציב, במיוחד לאור הכוונה להפוך את השוק לתחרותי.

אבל השאלה הציבורית הגדולה, שבאמת צריכה להישאל היא למה - ולמי - אצה הדרך לאשר סעיף תקציבי כה כבד דווקא באמצע הפגרה מחוץ למסגרת חוק התקציב. אם הדיונים נמשכו שנתיים וחצי, וההרשאה היא ל-14 שנה, אז מה החיפזון?

את התשובה אפשר למצוא אולי בכוונה להכניס, בהקדם, "משקיע אסטרטגי" בהיקף של 50% לאגד. אנחנו לא יודעים מי יהיה אותו משקיע ואיך הוא ייבחר, אבל אין ספק שזו עשויה להיות אחת העסקאות האטרקטיביות שהופיעו במשק בשנים האחרונות: חברה תחבורה ציבורית "מופרטת", שהממשלה פורשת בפניה ובפני בעליה שטיח-זהב של 16 מיליארד שקלים, לפחות, למשך 14 שנה, לפחות, כולל תנאים נדיבים לעובדים לטובת שקט תעשייתי (ופוליטי), סבסוד עלויות כרטיסים, הגנה מפני עליית מחירי הדלק ועוד.

הוסיפו לכך צי של כמעט 3,000 אוטובוסים, שהוא מכרה זהב של מיליארדים ברכש ותחזוקה עבור יבואני אוטובוסים, וקיבלתם הפרטה, שעתידה למשוך לא רק גורמים מקומיים אלא גם גורמים בין לאומיים עם כיסים עמוקים. מכיוון שכ-60% משוק האוטובוסים בישראל נשלט כיום על ידי משקיעים סיניים, לא נופתע אם גם משם יגיעו כמה מתעניינים.

הרכבת הקלה: כלפי חוץ משדרים שהכל כרגיל

מלבד סכומי העתק של ההסכם עם אגד, ועדת הכספים התבקשה לאשר - ואישרה - תקצוב של שלושה מיליארד שקל בהרשאה להתחייב ו-850 מיליון שקל בהוצאה עבור "פיתוח מערכות הסעת המונים בגוש דן ובירושלים, פיתוח רשת מסילות רכבת כבד ורכש ציוד נייד (קרונות)".

הסעיף המעניין ביותר כאן הוא זה שבו נדרשת תוספת סך של 550 מיליון שקל בהוצאה וכן סך של שלושה מיליארד שקל בהרשאה להתחייב עבור פיתוח מערך הרכבות הקלות בגוש דן הכולל את הקו האדום, הירוק והסגול. כך כותב אגף התקציבים בבקשה: "מרבית מכרזי הקו האדום - קרונות, מערכות חפירת המנהרות והתחנות - פורסמו, ותוספת התקציב נדרשת בהתאם לקצב התקדמות הפרויקט בפועל ושינויים בשיטות הביצוע במהלך הפרויקט, אשר לא היו ידועים בעת בניית התקציב".

זו האינדיקציה הרשמית הראשונה, או בעצם חצי רשמית, לזה שתקציב "הקו האדום" עלול לחרוג - ולא במעט - מהמתוכנן. לא האוצר ולא משרד התחבורה טורחים לפרט לציבור מה הם אותם "שינויים שלא היו ידועים בשיטות הביצוע במהלך הפרויקט", שמחייבים הזרמת כספים כה דחופה.

האם קורה משהו מתחת לפני הקרקע שהציבור צריך לדעת עליו? השמועות מדברות על מפלס גבוה באופן חריג של מי תהום שלא צפו אותו מראש בחלק מהתחנות. או שמא מדובר בהמוני עכברושים? הגרסה הממשלתית הרשמית ממשיכה להיות "הכל כרגיל" אבל דרישה בהולה להעברה תקציבית של 3.55 מיליארד שקל, מחוץ לחוק התקציב, מלמדת אחרת.

ישיבת ועדת הכספים, שאישרה את ההעברה התקציבית הענקית בשבוע שעבר, ארכה כשעה. זה אומר קצב מרשים מאד של כ-330 מיליון שקל מהקופה הציבורית בכל דקה. לא בדקנו, אבל נראה שמדובר בשיא חדש.

אפשר להבין מדוע הוועדה מיהרה: כשעה לאחר הדיון בהעברה למשרד התחבורה התנהל בוועדה דיון על בקשות דחופות של בתי חולים לתוספת תקציב של כמה מאות מיליוני שקלים, שנועדה לכסות גרעונות דחופים, לקצר תורים ולשפר את השירות. מתברר שאת הכסף החסר למטרה זו, האוצר בינתיים לא מוצא. אז אפשר להירגע: הקופה הציבורית נמצאת בידיים בטוחות.

ממשרד האוצר נמסר: "על מנת שהמדינה תוכל לחתום על ההסכם עם אגד, נדרשת הרשאה תקציבית - התחייבות ארוכת טווח של המדינה. מאחר שההסכם בין אגד למדינה הינו לתקופה של השנים 2016-2030, נדרשת הרשאה תקציבית לכל תקופת ההסכם בהיקף של כ-16 מיליארד ש"ח. הסכום מבוסס על סכומי הסובסידיה אותם תעביר המדינה לאגד בתקופת ההסכם ובהתאם למפורט בו. בשלב זה ההסכם אינו פתוח לעיון הציבור שכן הוא טרם אושר סופית בממשלה וטרם נחתם. עם זאת, תכנית התחרות לתחבורה ציבורית באוטובוסים עד לשנת 2030, המתבססת על העקרונות שגובשו בהסכם אגד, פורסמה להערות הציבור לפני כחודש וחצי וזמינה לעיון באתר משרד התחבורה".

ממשרד התחבורה לא נמסרה תגובה לפניית "גלובס".

עוד כתבות

פרויקט פינוי־בינוי. תוצאת המס תלויה בסוג המיזם / צילום: שרון ענבי

ירשתם דירה בפרויקט התחדשות עירונית? לא בטוח שירשתם גם את הטבות המס

רשות המסים פרסמה שתי עמדות שמבהירות מתי יורשים נכנסים לנעלי המוריש וזוכים לפטורים ממס שבח, ומתי הם עלולים לאבד הטבות שהיו מגיעות לו כקשיש ● ההבדל עשוי להגיע למאות אלפי שקלים ● גלובס עושה סדר

ליאורה עופר, יו''ר ובעלת השליטה במליסרון / צילום: ענבל מרמרי

מליסרון מודה בדוחות: מוכרת דירות בעיקר במבצעים כדי לא להוריד מחירים

חברת הנדל"ן המניב של ליאורה עופר רשמה עלייה של 3% בהכנסות התפעוליות נטו (NOI) לסכום של 421 מיליון שקל ● הרווח הנקי צלל ב-20% עקב פחות שיערוכים חיוביים ● בגזרת הדירות: מליסרון מסבירה כי "מרבית ההתקשרויות התבצעה במתכונת של מבצעי מכירה 20:80 או 85:15"

שרידי בתים בכפר עזה / צילום: Shutterstock

בג"ץ דן בעתירת משפחות להותרת שכונת "דור צעיר" בכפר עזה כאתר הנצחה

בג"ץ דן בעתירת משפחות נרצחי כפר עזה למנוע את הריסת שכונת "דור צעיר" ● העותרים מבקשים להותיר את זירת הטבח על כנה ולהכיר בה כאתר מורשת והנצחה לאומי לדורות הבאים

סלון הבית / צילום:  עמית גירון

נמכר הבית היקר ביותר בחיפה - 19 מיליון שקל

איש עסקים בכיר מתחום הקמעונאות רכש וילה במרכז הכרמל תמורת כ־19 מיליון שקל, בעסקה שהפכה ליקרה ביותר שנרשמה אי פעם בחיפה ● וגם: מיזם טכנולוגי חדש יגיע לילדי העוטף, מילקי וביסקוטי משיקות קולקציית סופגניות לחנוכה ותחרות האפי מציינת 25 שנה ● אירועים ומינויים 

קמפיין מזרחי טפחות

מימון לחוגים, כרטיסי טיסה חינם ונוסטלגיה: אלה הפרסומות שכיכבו השבוע

הפרסומת הזכורה ביותר שייכת גם השבוע לבנק מזרחי טפחות, והאהובה ביותר שייכת זה השבוע השלישי לביטוח 9 - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגבוהה ביותר שייכת לפליי קארד, וגם ממתקי עלית מככבים

נמל תעופה בן גוריון / צילום: פולי טובמן

פוטנציאל ל-180 מיליון שקל: החברה שתפעיל את החניונים בנתב"ג

מרחבים טל זכתה במכרז ותפעיל כ-20 אלף מקומות חניה ב-27 חניונים בנתב"ג, בחיפה, ברמון ובמסוף בגין ● הפדיון מהחניה הגיע לכ-180 מיליון שקל ב-2023 ולכ-147 מיליון שקל ב-2025 ● רשות שדות התעופה דרשה מהמתמודדות להציג מחזור הכנסות שנתי של 50 מיליון שקל לפחות במשך ארבע שנים

תחנת הרכבת יצחק נבון, ירושלים / צילום: ארן הרשלג

לראשונה מאז 2018: יותר רכבות בקו המהיר מירושלים למרכז

רכבת ישראל תעלה את תדירות הרכבות בין ירושלים למרכז הארץ בשעת השיא משתי רכבות לשלוש, החל מ-29 בנובמבר • במקביל, תוגבר התדירות גם בקווים למודיעין, לנתניה ולחדרה • המהלך מתאפשר בין היתר בזכות מערכת איתות חדשה, שתאפשר להגדיל את תדירות הרכבות גם בציר האיילון

נבות בר, מנכ''ל ומייסד קרן קיסטון / צילום: דודי מוסקוביץ'

מנכ"ל קיסטון: "90% מבקשות החיבור לחשמל של הדאטה סנטרים לא יתממשו"

אחרי סגירה פיננסית בסך 5.6 מיליארד שקל להקמת תחנת כוח שורק, נבות בר מסביר מה מחפשת ענקית התשתיות בעולם הקבלנות ● הוא מזהיר מהתנגדויות שיעכבו את גל התחנות החדשות, ומפרט מה צריך להנחות את הרגולטור במתן היתרים: "צריך לגבש קבוצות בעלות הרכב החזקות אחיד יותר. אנו פועלים בכיוון הזה"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

בזכות המותגים העצמאיים: הרווח הנקי של טרמינל X זינק; אנרג'יאן ישראל ברבעון שיא

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● מאריכה את ההסכם עם פוקס ונפרדת מאתר פוט לוקר: כך זינק הרווח של טרמינל X ב-41% ● מצטרפת לשיא של תמר ולוויתן: רווחי אנרג'יאן ישראל קפצו ל-161 מיליון דולר - והפנים ליצוא למצרים

אבי לוי, מנכ''ל דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

בנק אוף אמריקה מזהה הזדמנות במניית דיסקונט

בנק אוף אמריקה מותיר המלצת "קנייה" לדיסקונט אחרי ירידה של 8% במניה, ומציב מחיר יעד של 41.2 שקל - אפסייד של 37% (ויותר מ-40% כולל דיבידנדים) ● למרות הצפי לרבעון רביעי חלש, האנליסטים בונים על מהלכי ההתייעלות והמיזוג עם מרכנתיל שיחסכו מאות מיליוני שקלים החל מ-2027: "סיפור של ביצוע"

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי־העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפאבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

בכירי אנתרופיק בטקס פתיחת המסחר בוול סטריט ביום הראשון במניה / צילום: ap, Seth Wenig

לפני הנפקת אנתרופיק וול סטריט מחקה את העליות; AMD נופלת ב-10%

נאסד"ק עבר לירידה קלה ● AMD נופלת בכ-10% בעקבות תחקיר חריף נגד החברה ● וולמארט עקפה במעט את תחזיות הרבעון השלישי אך סיפקה תחזית זהירה לעונת החגים ● מניות הסייבר מזנקות בהובלת פאלו אלטו ● סוכנות האנרגיה הבינלאומית: הסרת החסמים במצר הורמוז תוביל לשוק של קונים בנפט

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

3.3 שקלים לדולר: השער ממשיך לעלות ואלה הסיבות

התחזקות הדולר בעולם והטלטלות האחרונות בוול סטריט הביאו את המטבע האמריקאי לשיא של יותר משנה מול השקל, כאשר בחודשיים וחצי האחרונים הוא קפץ במעל 9% ● יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות: "הירידה של ה-S&P 500 יכולה להסביר כ-2.5% מהיחלשות השקל" ● ואיך משפיעה תקופת הבחירות?

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בתל אביב; פאלו אלטו זינקה, מניות הביטוח והבנייה נפלו

מדד ת"א 35 נפל בכ-1.2% ● פאלו אלטו המריאה בעקבות הדוחות ● מניית החברה הביטחונית אר. פי. אופטיקל זינקה בחדות לאחר שדיווחה כי אלביט תשקיע בחברה־הבת שלה עד 80 מיליון שקל ● מדד הבנייה נפל על רקע התוצאות הכספיות של אפריקה מגורים, שדיווחה על צניחה חדה ברווח הנקי ● מיטב ואנרג'יאן הציגו תוצאות שיא ● קרן ג'נריישן ושפיר הנדסה דיווחו על עליות חדות ברווחים ● הדולר התחזק מול השקל

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

אחרי רווחי השיא, מנכ"ל לאומי פרידמן מימש אופציות ב-5.5 מיליון שקל

מנכ"ל בנק לאומי חנן פרידמן מימש אתמול 73 אלף כתבי אופציות למניות בנק, בשער של 75 שקל למניה ובסכום של 5.5 מיליון שקל ● גם עומר זיו, המשנה למנכ"ל וראש חטיבת שוקי הון, מימש 70 אלף כתבי אופציות למניות ● המהלך מגיע לאחר שלאומי דיווח על רווח נקי של 3 מיליארד שקל ברבעון השלישי, היחיד מבין חמשת הבנקים הגדולים במשק שעלה בשנה החולפת

עומרי כספי / צילום:  Ilya Melnikov

פאלו אלטו מסדרת לעומרי כספי אקזיט מהיר

ענקית הסייבר שהקים ניר צוק רוכשת את סטארט-אפ הבינה המלאכותית Applied Compute תמורת 4.5 מיליארד דולר ● כספי, שנכנס להשקעה כבר בשלבים המוקדמים, עשוי ליהנות מתשואה משמעותית ● החברה הוקמה רק בשנה שעברה בידי יוצאי OpenAI, ורק לפני שבועות ספורים גייסה הון לפי שווי של 3.25 מיליארד דולר

איור: Shutterstock

בני הזוג רצו למנוע מלחמת ירושה, אך ביהמ"ש סירב לאשר את ההסכם

תביעות בין ידועים בציבור על זכויות ברכוש עלולות להימשך שנים, ולעתים הן מוגשות גם ע"י היורשים ● כדי למנוע סכסוך עתידי כזה, זוג בגיל השלישי ביקש לעגן בהסכם כי יחסיהם לא יקנו להם מעמד של ידועים בציבור או זכויות ברכוש ● אלא שבית המשפט סירב לאשר את ההסכם – אלא אם השניים ינהלו קודם הליך להכרה בהם כידועים בציבור

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איזה בנק דיווח על הרווח הרבעוני הגדול ביותר מעולם?

מליסרון הגישה עתירה נגד עיריית פתח תקווה. מה היא דורשת? ● הכלכלה הישראלית צפויה לרשום הישג משמעותי בסוף השנה. מהו? ● וגם: מה הסיבה שעומדת מאחורי גל הפיטורים במשק? ● בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

מל''ט של חברת ת'אנדר טייגר / צילום: ap, Chiang Ying-ying

המדינה שמתחמשת לקראת מלחמה. עם נשק ישראלי

לגלובס נודע כי חברת ת'אנדר טייגר הטייוואנית חשפה לאחרונה חימושים משוטטים מתוצרתה בשילוב טכנולוגיות ישראליות ● בכיר טייוואני לגלובס: "נשמח להעמקת השת"פ"

אילן רביב, מנכ''ל מיטב. ''כוח אדם מעולה בכל הדרגים'' / צילום: רועי מזרחי

מיטב: פעילות הגמל והפנסיה וקרנות הנאמנות חיפו על החולשה בפעילות הטרייד

בית ההשקעות הגדול בישראל נהנה מהמשך צמיחה בהכנסות וברווחים, בצל הקפיצה המתמשכת בהיקף הנכסים המנוהלים תחתיו ● מנגד, פעילות הטרייד של מיטב, שצמחה בשנים האחרונות, הציגה ירידה של 8% בהכנסות, בעיקר של עיתוי החגים