גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

נורה אדומה: מיליארדי שקלים ל"אגד" בהעברה תקציבית חטופה

בשבוע שעבר, באמצע פגרת הקיץ, אישרה ועדת הכספים של הכנסת העברה תקציבית מזורזת למשרד התחבורה בהיקף של יותר מ-20 מיליארד שקל, רובן בהרשאה להתחייב ● למי היה דחוף לאשר סכום כזה מחוץ למסגרת התקציב, מה ניתן ללמוד מכך על "שטיח הזהב" שפורשת הממשלה למשקיע האסטרטגי ב"אגד" ומה קורה לתקציב המתוכנן של "הקו האדום"?

ההליך הקרוי "העברות תקציביות" החל את דרכו בתור כלי טכני שבו משתמש האוצר, באישור ועדת הכספים, כדי להעביר תקציבים ממשרד למשרד ומהרזרבות הכלליות במטרה לענות על צרכים תקציביים דחופים, שלא היה ידועים בעת הצגת חוק התקציב הרשמי.

כמו כל דבר שקשור ל(הרבה) כסף, עם השנים הפך גם ההליך הזה מ"פלסטר" לחבישה זמנית לצינור ענק להזרמה של כספי מדינה, שפועל במקביל לחוק התקציב הרשמי. השקיפות הציבורית היא לא הצד החזק של צינור ההעברות ואת זה, אגב, לא אנחנו אמרנו אלא מבקר המדינה.

בדוח המבקר שפורסם השנה לאחר שבוצע הליך ביקורת ממושך על "התקצוב, הניצול והשקיפות של תקציב הרזרבות השונות בתקציב המדינה", נכתב כך: "היקף ההעברות בשל תקצוב חסר מתמשך ושיעורן מתקציב המדינה, מצביעים על תכנון לקוי ולא יעיל של הכנת התקציב. תכנון כזה מציג לממשלה, לכנסת ולכלל הציבור תמונה שגויה וחסרה של המקורות הכספיים במשרדי הממשלה ואף של יעדיהם האמיתיים". בקיצור, מסך עשן אפקטיבי.

תקציב משרד התחבורה.

העברה תקציבית חריגה למשרד עתיר תקציבים

מעקב אחרי עשרות ומאות ההעברות התקציביות שמתבצעות במשך כל השנה עשוי להיות עיסוק מעניין וחינוכי. אולם כאשר העברות כאלה מתרחשוות בשיא פגרת הקיץ, שבה חלק גדול מהציבור והמחוקקים אינו נוכח במדינה או אינו מגלה עניין בנעשה במסדרונות השלטון, העניין גדול שבעתיים. לפיכך, כאשר ועדת הכספים אישרה בשבוע שעבר העברה תקציבית בהיקף 20.35 מיליארד שקלים למשרד התחבורה, שהוא אחד המשרדים המתוקצבים ביותר בממשלה גם במסגרת חוק התקציב הרשמי, נדלקו אצלנו נורות אדומות. יצאנו לגלות על מה ולמה נזעקה הכנסת באמצע הפגרה כדי לעקוף את חוק התקציב בהיקף ענק. חזרנו בעיקר עם הרבה שאלות.

הסעיף המרכזי בסכום המרשים הוא העברה של 16 מיליארד שקלים ב"הרשאה להתחייב", ועוד 500 מיליון שקלים בהוצאה, עבור הסכם ההפעלה החדש בין המדינה לאגד. המינוח "הרשאה להתחייב" מתייחס לסכום המירבי שהממשלה, או המשרד הרלוונטי, רשאים להתחייב עליו במהלך השנים הבאות לצורך ביצוע סעיף מסוים.

אמנם אין חובה לנצל את כל היקף ההרשאה, אבל במקרה של משרד התחבורה ההיסטוריה התקציבית מראה ניצולת מלאה של כל שקל מהמילארדים הרבים שהממשלה מאשרת למשרד מדי שנה. מדובר למעשה בצ'ק חתום על ידי האוצר, שמשרד התחבורה צריך רק למלא בו את שם המוטב/ים. במקרה שלנו מדובר בצ'ק ל-14 שנים. כדאי לדעת שאין שום מניעה לבקש עוד כסף במהלך התקופה.

כך מנמק אגף התקציבים את הסכום הזה בפנייתו לוועדת הכלכלה: "הסכם ההפעלה בין המדינה לאגד הסתיים בסוף שנת 2015. לאחר משא ומתן שנערך במשך כשנתיים וחצי הושגה הסכמה בין נציגי הממשלה ונציגי אגד על הסכם הפעלה חדש עד לשנת 2029. בין סעיפי ההסכם הפיכת אגד מקואופרטיב לחברה, הכנסת משקיע אסטרטגי לאגד בהיקף של 50%, שמירת תנאי חברי אגד והעלאת שכר הנהגים, הוצאה של 30% מקווי אגד לתחרות במהלך ההסכם והסכמת אגד להוציא את יתרת הקווים לתחרות מיד עם תום ההסכם. לאור התארכות המשא ומתן נדרשת כעת הרשאה להתחייב שלא תוכננה בעת בניית התקציב".

באותה הזדמנות מצרף אגף התקציבים בקשה להעברה של עוד כ-200 מיליון שקל עבור הגדלת השכר של כלל נהגי האוטובוסים, בהתאם להסכם שהושג במהלך השנה, ועוד 250 מיליון שקל כפיצוי על העלייה המשמעותית במחירי הסולר.

ביצת זהב אטרקטיבית עבור משקיעים אסטרטגיים

לא זה המקום לפרט את הרומן הארוך והמפותל של המדינה עם "אגד", אחד הגופים הכלכליים העשירים והמקושרים ביותר פוליטית במדינה. את המתעניינים בפרטים נפנה לדוח מבקר המדינה מאוקטובר 2013, שבו חשף המבקר הזרמת כספים מיותרת, כביכול, של מאות מיליוני שקלים בשנה לאגד מקופת המדינה, לצד שורת הטבות כספיות שהעניקו האוצר והתחבורה לאגד במהלך העשורים האחרונים ללא בדיקת כדאיות כלכלית.

אבל בקשה לסכום חוץ-תקציבי כה נאה, 16 מיליארד, גרמה אפילו לשועל ותיק ומנוסה בהעברות כמו יו"ר הוועדה גפני לתהות על היקפו לא פעם ולא פעמיים (כך על פי פרוטוקול הישיבה). סכום כזה מעלה שאלות, שלא נשאלו, כמו איך בדיוק נקבעה המסגרת הכספית? במדינות מתוקנות, מקובל שבפרויקט הפרטה כה מורכב ויקר מעורבות ועדות ציבוריות, או לכל הפחות גופי ייעוץ - בדרך כלל בין לאומיים - שההמלצות שלהם גלויות לעיון הציבור ולהערותיו. לא ראינו דוחות כאלה וגם לא את פרטי ההסכם המלא בין המדינה לאגד ולכן אפשר רק לתהות מה משקלו של החלק הקרוי "שמירת תנאי חברי אגד" בתקציב, במיוחד לאור הכוונה להפוך את השוק לתחרותי.

אבל השאלה הציבורית הגדולה, שבאמת צריכה להישאל היא למה - ולמי - אצה הדרך לאשר סעיף תקציבי כה כבד דווקא באמצע הפגרה מחוץ למסגרת חוק התקציב. אם הדיונים נמשכו שנתיים וחצי, וההרשאה היא ל-14 שנה, אז מה החיפזון?

את התשובה אפשר למצוא אולי בכוונה להכניס, בהקדם, "משקיע אסטרטגי" בהיקף של 50% לאגד. אנחנו לא יודעים מי יהיה אותו משקיע ואיך הוא ייבחר, אבל אין ספק שזו עשויה להיות אחת העסקאות האטרקטיביות שהופיעו במשק בשנים האחרונות: חברה תחבורה ציבורית "מופרטת", שהממשלה פורשת בפניה ובפני בעליה שטיח-זהב של 16 מיליארד שקלים, לפחות, למשך 14 שנה, לפחות, כולל תנאים נדיבים לעובדים לטובת שקט תעשייתי (ופוליטי), סבסוד עלויות כרטיסים, הגנה מפני עליית מחירי הדלק ועוד.

הוסיפו לכך צי של כמעט 3,000 אוטובוסים, שהוא מכרה זהב של מיליארדים ברכש ותחזוקה עבור יבואני אוטובוסים, וקיבלתם הפרטה, שעתידה למשוך לא רק גורמים מקומיים אלא גם גורמים בין לאומיים עם כיסים עמוקים. מכיוון שכ-60% משוק האוטובוסים בישראל נשלט כיום על ידי משקיעים סיניים, לא נופתע אם גם משם יגיעו כמה מתעניינים.

הרכבת הקלה: כלפי חוץ משדרים שהכל כרגיל

מלבד סכומי העתק של ההסכם עם אגד, ועדת הכספים התבקשה לאשר - ואישרה - תקצוב של שלושה מיליארד שקל בהרשאה להתחייב ו-850 מיליון שקל בהוצאה עבור "פיתוח מערכות הסעת המונים בגוש דן ובירושלים, פיתוח רשת מסילות רכבת כבד ורכש ציוד נייד (קרונות)".

הסעיף המעניין ביותר כאן הוא זה שבו נדרשת תוספת סך של 550 מיליון שקל בהוצאה וכן סך של שלושה מיליארד שקל בהרשאה להתחייב עבור פיתוח מערך הרכבות הקלות בגוש דן הכולל את הקו האדום, הירוק והסגול. כך כותב אגף התקציבים בבקשה: "מרבית מכרזי הקו האדום - קרונות, מערכות חפירת המנהרות והתחנות - פורסמו, ותוספת התקציב נדרשת בהתאם לקצב התקדמות הפרויקט בפועל ושינויים בשיטות הביצוע במהלך הפרויקט, אשר לא היו ידועים בעת בניית התקציב".

זו האינדיקציה הרשמית הראשונה, או בעצם חצי רשמית, לזה שתקציב "הקו האדום" עלול לחרוג - ולא במעט - מהמתוכנן. לא האוצר ולא משרד התחבורה טורחים לפרט לציבור מה הם אותם "שינויים שלא היו ידועים בשיטות הביצוע במהלך הפרויקט", שמחייבים הזרמת כספים כה דחופה.

האם קורה משהו מתחת לפני הקרקע שהציבור צריך לדעת עליו? השמועות מדברות על מפלס גבוה באופן חריג של מי תהום שלא צפו אותו מראש בחלק מהתחנות. או שמא מדובר בהמוני עכברושים? הגרסה הממשלתית הרשמית ממשיכה להיות "הכל כרגיל" אבל דרישה בהולה להעברה תקציבית של 3.55 מיליארד שקל, מחוץ לחוק התקציב, מלמדת אחרת.

ישיבת ועדת הכספים, שאישרה את ההעברה התקציבית הענקית בשבוע שעבר, ארכה כשעה. זה אומר קצב מרשים מאד של כ-330 מיליון שקל מהקופה הציבורית בכל דקה. לא בדקנו, אבל נראה שמדובר בשיא חדש.

אפשר להבין מדוע הוועדה מיהרה: כשעה לאחר הדיון בהעברה למשרד התחבורה התנהל בוועדה דיון על בקשות דחופות של בתי חולים לתוספת תקציב של כמה מאות מיליוני שקלים, שנועדה לכסות גרעונות דחופים, לקצר תורים ולשפר את השירות. מתברר שאת הכסף החסר למטרה זו, האוצר בינתיים לא מוצא. אז אפשר להירגע: הקופה הציבורית נמצאת בידיים בטוחות.

ממשרד האוצר נמסר: "על מנת שהמדינה תוכל לחתום על ההסכם עם אגד, נדרשת הרשאה תקציבית - התחייבות ארוכת טווח של המדינה. מאחר שההסכם בין אגד למדינה הינו לתקופה של השנים 2016-2030, נדרשת הרשאה תקציבית לכל תקופת ההסכם בהיקף של כ-16 מיליארד ש"ח. הסכום מבוסס על סכומי הסובסידיה אותם תעביר המדינה לאגד בתקופת ההסכם ובהתאם למפורט בו. בשלב זה ההסכם אינו פתוח לעיון הציבור שכן הוא טרם אושר סופית בממשלה וטרם נחתם. עם זאת, תכנית התחרות לתחבורה ציבורית באוטובוסים עד לשנת 2030, המתבססת על העקרונות שגובשו בהסכם אגד, פורסמה להערות הציבור לפני כחודש וחצי וזמינה לעיון באתר משרד התחבורה".

ממשרד התחבורה לא נמסרה תגובה לפניית "גלובס".

עוד כתבות

אלון פלודה, מנכ''ל ומייסד Corma / צילום: אבישג שאר יישוב

יוניקורן חדש: החברה שמפתחת מודל שפה לסייבר הגנתי בסבב גיוס ענק

חברת הסייבר הישראלית קורמה, שהוקמה ע"י אלון פלודה ויוצאי 8200 וחברות AI מובילות, גייסה 125 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר והפכה לחד-קרן ● החברה מפתחת מודלי שפה וסוכני AI ייעודיים להגנה מפני מתקפות סייבר, במטרה להתגבר על מגבלות המודלים הכלליים

מחירי הדירות בירידה / צילום: shutterstock עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מחירי הדירות יורדים בכל הארץ חוץ מבחיפה. זו הסיבה

מי שיושבים על הגדר וממתינים לירידת מחירי הדירות מקבלים בינתיים חיזוק: המחירים ירדו בכ־2% בתשעת החודשים האחרונים והעסקאות בשפל, כך לפי נתוני הלמ"ס ● הדירות החדשות מובילות את הירידות, למרות מבצעי המימון של הקבלנים, וגם המחיר הממוצע של דירה ירד • בשוק השכירות, לעומת זאת, שוכרים חדשים משלמים 5.5% יותר מקודמיהם

כולן סיימו באדום, מור ואינפיניטי בלמו את הירידות

איך הצליח מור לקפוץ לצמרת התשואות

בחודש של תשואות מאכזבות בגמל ובפנסיה: בלטו בצמרת המסלול הכללי בקרנות ההשתלמות בתי השקעות, כשחברות הביטוח התמקמו בתחתית, לצד אלטשולר שחם ● מור הוביל בשני המסלולים ● וגם: היום הבודד שפתח פער בטבלת התשואות

אבי נקש, לשעבר נציג הבעלים בדירקטוריון ארקיע ועוז ברלוביץ', מנכ''ל ארקיע / צילום:  ארקיע, איל יצהר, שי יחזקאל

"הטעות הקטלנית" שעלתה 107 מיליון דולר, והקרבות בצמרת: מסלול ההתרסקות של ארקיע

גלובס חושף את שרשרת האירועים שהובילה את משפחת נקש לוותר על השליטה בארקיע אחרי 20 שנה ● ההחלטה לא לגדר את מחירי הדלק שהכניסה את החברה לסחרור וקירבה אותה לחדלות פירעון ● חילופי המהלומות בין הבעלים להנהלה ● והלחץ מצד היורשים למכור את ההחזקה שלא הצליחה להניב דיבידנדים מעולם

מטה אנבידיה ביוקנעם / צילום: Shutterstock

עד 15 מיליארד שקל: אומדן חדש מגלה כמה אנבידיה קריטית להכנסות ממסים

כלכלנים מעריכים שגביית המסים מפעילות אנבידיה בישראל השנה תהיה גדולה פי שלושה בהשוואה לאשתקד ● הסכום, שעולה על התחזיות, עשוי לממן את תוספות הביטחון

לירן אבישר בן חורין / צילום: רפי קוץ

230 דיונים יקשו על אבישר בן חורין לנהל את ועדת הכספים

לירן אבישר בן חורין היא המועמדת לכהן באופן זמני כיו"ר הוועדה, ובעלה הוא הבעלים של משרד יחסי הציבור בן חורין אלכסנדרוביץ ● למשרד עשרות לקוחות שחולשים על התחומים המרכזיים במשק ● ספרנו כמה דיונים עסקו בתחומים האלה בכנסת האחרונה ● המשרוקית של גלובס

דבאח קיטשן / צילום: באדיבות סאלח דבאח ובניו

בהשקעה של יותר מ-5 מיליון שקל: רשת סאלח דבאח ובניו נכנסת לתחום המזון המהיר

רשת המסעדות החדשה, "דבאח קיטשן", תפעל בצמוד לסניפי הסופרמרקטים של הקבוצה ותתבסס על חומרי הגלם שלה מעולם הבשר ● שני הסניפים הראשונים כבר נפתחו בעין המפרץ ובנצרת, ובהמשך מתוכנן סניף נוסף בבאר שבע ● המהלך נועד למנף את תנועת הלקוחות בסניפים ולפנות גם למטיילים ולעוברים בדרכים

מטוסים חונים בשערי נמל תעופה ביוסטון, טקסס / צילום: ap, Ashley Landis

5 שעות של השבתה, נזק של מיליונים: מחיר תקלת התעופה החריגה בארה"ב

יותר מ-16 אלף טיסות בוטלו בארה"ב בעקבות כשל במערכת התקשורת של רשות התעופה הפדרלית ● בזמן שהממשל האמריקאי בודק את מקור התקלה וחברות התעופה סופגות הפסדים, רוב הנוסעים עלולים לגלות שהחוק האמריקאי מעניק להם הגנה מוגבלת בלבד

מפכ''ל המשטרה, רב-ניצב דני לוי / צילום: דוברות המשטרה

לאור הפרסומים: המשטרה תבדוק את התנהלותה ביום הבחירות

סמפכ"ל המשטרה הונחה לבדוק את התנהלות המשטרה בבחירות ● הבדיקה מתבצעת בעקבות מעורבות לשכת רה"מ בפתיחת החקירה שהובילה למעצר פעילי רע"ם זמן קצר לפני פתיחת הקלפיות ● אמש פורסם ב"עובדה" כי המידע שהעביר ראש הסגל בלשכת נתניהו שימש עילה לפשיטה ללא צו על בתי פעילי רע"ם

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

עלבד מציגה תזרים חזק ומחלקת דיבידנד; הכנסות פז קפצו בכ-40%

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● עלבד הציגה תזרים חזק של 48.5 מיליון שקל מפעילות שוטפת. בעלת השליטה, מושב משואות יצחק, צפויה לקבל כ-12 מיליון שקל מהדיבידנד ● חזרת הטיסות הקפיצה את ההכנסות של פז שחיפו על חולשה בפעילות הקמעונאות

הדמיית חוות השרתים המתוכננת של אנלייט ושמן נדל''ן במפרץ חיפה / הדמיה: סטודיו פיק שליט

אנלייט ושמן נדל"ן יקימו חוות שרתים במאות מיליונים במפרץ חיפה

אנלייט אנרגיה ושמן נדל"ן יקימו חוות שרתים במפרץ חיפה בעלות פיתוח של כ־100 מיליון שקל ● הפרויקט יתבסס על תשתית החשמל הקיימת ויתחרה על מכסת החיבורים המוגבלת שקבעה רשות החשמל

ועדת הכספים, היום / צילום:  נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

למרות החשש לניגודי עניינים: אושר מינוי ח"כ לירן אבישר בן-חורין ליו"ר ועדת הכספים

ח"כ לירן אבישר בן-חורין נבחרה ליו"ר ועדת הכספים הזמנית, חרף חששות לניגוד עניינים בשל עיסוקו של בן זוגה ● היועצת המשפטית הבהירה כי עליה להימנע מעיסוק בנושאים שבהם עלול להתעורר ניגוד עניינים או מראית עין לכך ● המינוי עורר התנגדות מצד חברי כנסת מהקואליציה ומהסיעות החרדיות

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

ההכנסות ירדו והרווח נשחק, אבל בנק הפועלים מחלק דיבידנד של מעל מיליארד שקל

לפי בנק הפועלים, הירידה נובעת בעיקר מהכנסה חד-פעמית של כ-380 מיליון שקל נטו מהחזר ביטוח, שנרשמה ברבעון המקביל ● הדירקטוריון החליט לחלק 50% מרווחי הרבעון, כ-1.2 מיליארד שקל

עוזי לוי מנכ''ל קבוצת מבנה / צילום: איל תגר

פרויקט הדגל של מבנה בת"א לא מצליח למכור דירות, וחמישית מהמשרדים שלה ריקים

מבנה נדל"ן סיימה את הרבעון השלישי עם מלאי של יותר ממאה דירות לא מכורות בפרויקט הסוללים בתל אביב ● הרווח הנקי לבעלי המניות ירד ב-60% בעיקר בעקבות הפסד חשבונאי מסיום הפעילות בקנדה, אך ההכנסות והרווח הגולמי עלו ● התפוסה במשרדים בבעלותה של מבנה עומד על 81.2% בלבד

רונן אלעד / צילום: יח''צ

יוצא השייטת ומשקיע סדרתי: המועמד של ועד עובדי ארקיע לרכישת החברה

ועד העובדים של ארקיע הודיע על תמיכתו ברכישת החברה בידי רונן אלעד, לאחר שבועות של מאבק סביב העסקה ולקראת הכרעה בזהות בעל הבית הבא של חברת התעופה

שיבן רמג'י, המנכ''ל החדש של סלברייט / צילום: סלברייט

חברת המודיעין הדיגיטלי סלברייט מפטרת עשרות עובדים

חברת סלברייט מתכננת לפטר כמה עשרות עובדים בישראל ובעולם, בסבב שני בתוך פחות משנה, למרות שיפור בתוצאותיה הכספיות ● ברבעון השלישי החברה רשמה צמיחה של 18.2% בהכנסות והעלתה את התחזית השנתית ● המהלך מתרחש במקביל לארגון מחדש ולהעברת מקום ההתאגדות של החברה מישראל לארה"ב

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצהר, AP ,Sutterstock

ישראל נכנסה לראשונה ל־25 הכלכלות הגדולות בעולם. אבל יש כוכבית

לפי תחזית קרן המטבע הבינלאומית (IMF), ישראל תעקוף את שבדיה ואירלנד הודות לעדכון כלפי מעלה של תחזית הצמיחה ל-4.5% ולהתחזקות השקל ● עם זאת, במדד שוויון כוח הקנייה המביא בחשבון את רמות המחירים, ישראל מדורגת במקום ה-50 בלבד

ניתוח חברה | נובה / עיבוד: אתר החברה, איור: גיל ג'יבלי

ממעבדה קטנה ברחובות להכנסות של מיליארד דולר בשנה: המהפך של נובה

מעבדת המדידה הפכה, עם המעבר לשבבי AI מורכבים, לתחנה קריטית עבור יצרניות המעבדים הגדולות בעולם ● הכניסה המואצת לתחומי הזיכרונות והמארזים המתקדמים, אפשרה לנובה לעקוף בשנה שלמה את יעד המכירות השאפתני ● האם התמחור הנוח משקף את הפוטנציאל? ● ניתוח חברה

נקודת התורפה של מניות הערך / צילום: ap, Eduardo Munoz Alvarez

פינת המציאות של שוק המניות מלאה בסתר במניות בינה מלאכותית

קרנות השקעה במניות ערך לא תמיד מעניקות למשקיעים את החשיפה שהם מצפים לה למניות זולות ומשעממות

ועדת הכספים, היום / צילום:  נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

האוצר חושף: בור של 31 מיליארד דולר בהתחייבויות רכש ביטחוני מול ארה"ב

נציגי אגף התקציבים הודו בוועדת הכספים כי החלטת טראמפ על הפסקת הסיוע תפסה אותם בהפתעה גמורה ● כעת הם מזהירים: ביטול הסיוע שקול להעלאת מע"מ ב-1.5%