חילופי מפכלים במשרד רהמ בנימין נתניהו, השר גלעד ארדן, בנצי סאו , רוני אלשיך / צילום : חיים צח לע"מ
המדינה תפתח במשא-ומתן רשמי עם נציגי השוטרים והסוהרים על תוספות שכר במליארדים - כך מסתמן בדיונים שהתנהלו בשבוע שעבר בין משרד האוצר למשרד המשפטים. ל"גלובס" נודע כי במסגרת הדיונים הבהירו נציגי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כי אין מנוס מפתיחה במו"מ על תוספות השכר אולם באוצר עדיין מתנגדים לאפשרות זו. בכירים באוצר אמרו הערב (ג') ל"גלובס" כי בפני הממשלה עומדות שתי אפשרויות, להחליט על תשלום תוספות השכר ולפתוח במו"מ או להחליט על אי-תשלום התוספות ולעתור לבג"ץ נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה המכירה בזכותם של השוטרים והסוהרים לתוספות השכר.
בעקבות הדיונים שלח מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, מכתב בהול למ"מ מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יואב הורביץ, והתריע כי תקציב 2018 ו-2019 צפוי להיפתח אם הממשלה לא תכונס לקבל החלטה שתאפשר ליועץ המשפטי לממשלה לעתור לבג"ץ בניסיון למנוע את התוספות.
עד כה נכשל האוצר בניסיונותיו לכנס את הממשלה על רקע מסע לחצים שמפעילים גמלאים ובני זוג של אנשים המשרתים במשטרה, בשירות בתי הסוהר ובזרועות הביטחון האחרות, על ראש הממשלה, השרים, חברי כנסת ואישים מרכזיים במפלגות. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון לא מרבים להתבטא בנושא, בעוד שהשר לביטחון הפנים גלעד ארדן כבר הכריז על תמיכתו בתביעות השוטרים ובמתן התוספת העומדת בממוצע על 7% מהשכר.
באב"ד פנה להורביץ לאחר שבשיחות שהתנהלו בשבוע שעבר דחה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי, את בקשת האוצר לעתור מיידית לבג"ץ בניסיון לעצור פסק דין, שמחייב את המדינה לשלם תוספת שכר לאנשי הקבע גם לגמלאי השב"כ והמוסד. ההערכה במדינה היא, שאם בג"ץ לא יתערב - ישמש פסק הדין תקדים עבור עשרות אלפי עובדים וגמלאים, ששכרם צמוד לשכר אנשי הקבע ובכלל זה שוטרים, סוהרים ואנשי זרועות ביטחון אחרות -שיקבלו את תוספת השכר גם מכאן ולהבא וגם רטרואקטיבית משנת 2006.
האוצר מעריך כי התשלום הרטרואקטיבי יעמוד על סכום של 7 מיליארד שקל והתשלום מכאן ולהבא יעמוד על סכום של 620 מיליון שקל לשנה. מעבר לכך, מדובר בהוצאה שצפויה לגרום לאוצר לחרוג ממסגרות התקציב - מגבלת ההוצאה ויעד הגירעון - ולסכן בכך את דירוג האשראי של ישראל, שהועלה רק לאחרונה על ידי סוכנות הדירוג S&P ונמצא בבחינה לקראת העלאה בסוכנות הדירוג מודי'ס.
"ברצוננו להבהיר שביצוע פסק הדין כאמור יוביל למעשה לפתיחה של תקציב המדינה לשנים 2018 ו-2019", כותב באב"ד להורביץ במכתב שהעתקו נשלח גם לראש הממשלה, "ומשמעותו הפחתה משמעותית בתקציבים המיועדים לרווחה, חינוך בריאות וביטחון. בנוסף לביצוע פסק הדין כאמור השלכה משמעותית על המגבלות הפיסקאליות של התוכנית התלת-שנתית לשנים 2020-2022".
ל"גלובס" נודע כי עמדת היועץ המשפטי לממשלה, שהוצגה על-ידי המשנה עו"ד נזרי, היא כי אין היתכנות משפטית לעתירה לבג"ץ כעת וכי היועץ המשפטי לממשלה יהיה מוכן לשקול מחדש את עמדתו רק אם הממשלה תקבל החלטה, שמשמעותה שתוספת השכר איננה חלק מהשכר של אנשי הקבע.
באוצר הודו כי נכשלו כל הניסיונות שנעשו עד כה לכנס את הממשלה לקבל את ההחלטה - על-רקע מסע הלחצים שמופעל על ראש הממשלה והשרים. לאור המצב, סוכם בישיבה כי במקביל לערוץ המשפטי תפעל המדינה בערוץ של ניהול סיכונים כלומר תפתח במשא-ומתן עם נציגי העותרים.
גמלאי השב"כ והמוסד עתרו לפני מספר שנים לבית הדין לעבודה בדרישה לקבל תוספת שכר המשולמת מאז 2006 לחיילי צה"ל בגין היעדר ביטחון תעסוקתי. התוספת בגובה 7.3% מהשכר הובטחה בזמנו על-ידי האוצר במסגרת הסכם, שבו הסכים הצבא לפיטורי אלפי אנשי קבע - מאחר שבצה"ל אין למשרתי הקבע אפשרות להתאגד. ואולם, בעת מתן התוספת לא נקבע כי מדובר בתוספת ייחודית לחיילי צה"ל ומשום כך דרשו לקבל אותה גם משרתים אחרים בזרועות הביטחון, ששכרם צמוד לשכר אנשי הקבע.
באוצר טענו כי המשרתים במשטרה, בבשירות בתי הסוהר ובגופי ביטחון אחרים נהנים בפועל מביטחון תעסוקתי מלא, אך למרות זאת ב-25 ביוני דחה בית הדין הארצי לעבודה ערעור שהגישה המדינה נגד פסק הדין וקיבל את עתירת הגמלאים. במקביל צריכה המדינה להודיע לבית הדין הארצי עד ל-6 בספטמבר מה עמדתה בנוגע לעתירה המקבילה שהגישו שוטרים וסוהרים.
כאמור, לדעת היועץ המשפטי לממשלה הדרך היחידה לנסות ולעצור את התשלום היא באמצעות קבלת החלטת ממשלה שתכיר בתוספת היעדר ביטחון תעסוקתי כתוספת קבועה לפי חוק שירות הקבע (גמלאות). ואולם כל ניסיונות האוצר להביא את הממשלה לקבל החלטה בנושא נדחו.
פרשנות: נתניהו נכנע לעוד תוספת שכר שקרית / סטלה קורין-ליבר
משביתה לשביתה, מפרשה כלכלית אחת לשנייה, מבחירות לבחירות ומכניעה לכניעה, הולך ומתברר שראש הממשלה בנימין נתניהו הופך לקומוניסט האחרון שנותר ראש ממשלה בעולם המערבי. אין לו כוח ללחצים. אין לו כוח או הערכה למשה "הנדיב הידוע" כחלון, אין לו טיפת סבלנות לחברתיות המתיפייפת של אבי "חובב השביתות" ניסנקורן וועדי המונופולים שלו.
אז הוא מוותר. נכנע.
לנתניהו נגמר הרצון להילחם על תיקון כלכלת ישראל. איבד את הלהט ליישם את האג'נדה התחרותית שדגל בה. הותש משרי האוצר שלו. נוח לו, פוליטית ומדינית, לחגוג סימנים חיצוניים, כמו אבטלה נמוכה ודירוג אשראי גבוה. הוא מתעלם משלל הבעיות המבניות והנזקים ארוכי הטווח והמעמיקים שהקדנציה הנוכחית שלו גורמת למשק. שר האוצר נתניהו, 28.2.2003 - 7.8.2005 היה נלחם בראש ממשלה אם היה מחליט את ההחלטות שהוא עצמו עושה היום, אילו היה פותח במשא-ומתן כל-כך מיותר, לא צודק, לא ראוי. משא-ומתן פוליטי בריח בחירות.
החלטה מוזרה מתפתחת בפרשה המאוד-שקרית של השוטרים, שב"ס, מוסד, שב"כ ושירות בתי הסוהר. שאחריהם ירוצו לוחמי האש, אחר-כך עובדי מד"א ועוד ועוד ועוד... זאת החלטה הרבה יותר עקרונית מכל החלטה כלכלית שהתקבלה בשנים האחרונות. כל-כך עקרונית ומכרעת שהיא גם עלולה לפגוע ביהלום שבכתר של ראש הממשלה ושר האוצר: דירוג האשראי של ישראל.
אגב, עלות ההחלטה היא עשרות מיליארדי שקל, שיצטרפו בגאון ל-180 מיליארד שקל עלות שנתית של "השירות הציבורי", כ-700 אלף אישה ואיש, לא כולל כמה מאות אלפי פנסיונרים. וזאת מאחר שכללי ההצמדה בשכר בשירות הציבורי נשארו סובייטים מימי מסך הברזל: שכרו של זה צמוד לשכרו של ההוא שצמוד לזה, שצמוד להוא... בדיוק כמו קוביות דומינו שמתמוטטות אחת אחר השנייה.
מדובר בהחלטה לא צודקת וגם שקרית. וזאת מפני ששמשקרים כל האנשים והאיגודים של העובדים והגמלאים, שדורשים-לוחצים עכשיו לממש לטובתם את עיקרון ההצמדה ולתת גם להם (כמו שניתן לאנשי הקבע בצה"ל) את תוספת "היעדר ביטחון תעסוקתי" שתוסיף להם 7.3% לחודש בשכר ובגימלה, הנוכחית והעתידית. זהו שקר מאחר שיש להם - בהחלט יש להם - ביטחון תעסוקתי.
הגימלאים נהנים ממילא מהזרמה חודשית קבועה. העובדים הפעילים יודעים היטב שבשירות המדינה, בממשלה ובשירות הציבורי, לא מפטרים עובדים (אפילו לא את אלה שמזמן הפסיקו לעבוד). לכן לא מגיעה להם שום תוספת כספית על משהו שלא קיים - מיליארדים שיבואו הישר משכרם של עובדים, ממי שנדרש לכספי רווחה, בריאות, בתי ספר.
ברור שהדג מסריח מהראש. אבל סביר להניח שגם נתניהו לא באמת ידע מה קורה שם. גם לא שר האוצר ופקידיו. אפשר שאפילו שר הביטחון דאז לא ידע - אבל היה אמור, כמו הרמטכ"ל, לדעת על הזרמת הכסף השקרית והמופקרת בצבא - שזעזעה את שורת הדומינו הזו.
מי שכן ידע היטב ואף יזם את השקר, הם אנשי הכספים בצה"ל מאז 2006. באותה שנה, לאחר שהתגבשו תוכניות לצמצום מספר משרתי הקבע ומימוש האפשרות לפטר אותם במהלך החוזה התלת-שנתי או מייד אחריו, הוסכם לתת לאנשי הקבע תוספת של 7.3%. תוספת שכונתה "תוספת בגין היעדר ביטחון תעסוקתי". אבל איכשהו הצבא החליט להעניק את התוספת הזו גם לגימלאים שלו. למה? כי בצבא יש הרבה כסף ואפשר לחלק אותו בלי שאף אחד ידע על כך.
אין דרך לומר שהגמלאים סובלים מהיעדר ביטחון תעסוקתי מבלי לשקר. גם אין דרך בעולם לומר שגימלאי השוטרים, אלא ששובתים ומתעלפים מול הבית של כחלון או נתניהו, סובלים מהיעדר ביטחון תעסוקתי - גם זה שקר וכזב. גם את גימלאי השב"כ, מוסד, שב"ס ומשמר הכנסת אי-אפשר לפטר והם לא יהיו מובטלים - כי שכרם-גימלתם זורמת.
עכשיו נתקדם מגמלאים לעובדים פעילים. האם אפשר לפטר שוטרים פעילים? האם מערכת ההגנה של הוועדים מאפשרת להזיז מתפקידו סוהר בשירות בתי הסוהר?
אפילו כשברור שהם לא עובדים - אי-אפשר להזיז אותם. הם יסיימו את תפקידם בדיוק בשנת הגימלה הקבועה בחוק. יקבלו פנסיה, שתכלול גם תוספות מיוחדות שסודרו להם לקראת שנת הפרישה, וגם למשל תוספת ביגוד, למרות שהם לא זקוקים לביגוד שרד מיוחד בשנות הפנסיה. בכל מקרה: מהיעדר ביטחון תעסוקתי הם בטוח לא סובלים.
אז למה לתת להם? רק כי ראש הממשלה ושריו מתכוננים לבחירות? כי ראש הממשלה שכח את עקרונות הכלכלה שלו. כי השרים חיכו שהיועץ המשפטי לממשלה יחלץ אותם משפטית - והוא לא עושה את זה.
ההחלטה כולה של נתניהו. רק הוא. גם הוא יודע שהדרישות שקריות. האם הוא מסוגל להחליט שהמשא-ומתן מיותר?