קרן שתוי - 16-8-18 / צילום: יוני רייף
משפחה 1: ההורים של אמא עלו מאנקרה אחרי קום המדינה עם חמישה ילדים, בהם אמא, והתיישבו בחיפה. השישית נולדה בארץ. סבא עבד בנמל חיפה. סבא וסבתא מהצד השני עלו מטריפולי לטירת הכרמל עם אבא. היה להם קיוסק קטן לכלי כתיבה וממתקים
משפחה 2: אבא יצא לעבוד בגיל 9 כדי לעזור בבית. הוא פתח בית מלאכה לאלומיניום, שייצר תריסים וחלונות בטירת הכרמל. אמא עבדה איתו וכך הם הכירו, התחתנו והולידו שלוש בנות. כשהייתי בת שנתיים הם התגרשו.
ילדות: המצב הכלכלי בבית היה קשה ואמא הצליחה להכניס אותנו לתיכון היוקרתי "ליאו בק" על מלגות. מכרתי גלידות בגיל 15, אחותי ניקתה חדרי מדרגות. אני זוכרת שכשהיינו הולכים לשוק, היינו מבקשות מאמא לקנות תותים והיא הייתה אומרת שתותים זה לעשירים. הקושי ליכד אותנו, שמרנו אחת על השנייה. למדתי שיווק וכלכלה, הייתי פעילה בנוער העובד והלומד ושיחקתי כדורסל בהפועל חיפה עד גיל 15.
אמא: עבדה מבוקר עד לילה בעבודות מזדמנות וכמזכירה בבית חולים פסיכיאטרי כדי לפרנס אותנו, כי עם אבא, שלא עזר הרבה, הקשר היה מאוד רופף. אבל כשהוא חלה, התייצבנו והיינו לידו עד המוות. האם התנצל על ההיעדרות שלו? בדרכו המיוחדת. הייתה תקופה שכעסתי עליו, אבל יש לי אמא מדהימה, שדאגה לנו ודחפה אותנו ובזכותה אני מי שאני.
שחר בלבן: בן זוגי האהוב, המכיל והתומך. פסיכולוג קליני. יש בינינו התאמה מושלמת, אין טיפת תחרות וכל אחד בעולמו. נפגשנו דרך חברים והחיבור בינינו נראה מוזר על פניו, כי אנחנו מאוד שונים. שנה אחרי שהכרנו, כשהייתי בת 31, התחתנו לא ברבנות, אנחנו גרים ברמת גן ומגדלים שתי בנות.
לימודים: אמא התעקשה שנהיה קצינות. אז אחרי שירות כקצינת חי"ר בבית ספר לחי"ר בירוחם, טיילתי עם חברות במזרח בכסף שחסכתי כל התיכון ובקבע, ומיד כשחזרתי למדתי תקשורת וכלכלה באוניברסיטת חיפה. תוך כדי עבדתי בניקיון בתים ואז התחלתי לעבוד בנטוויז'ן.
נטוויז'ן: רציתי להשתלב בחברה שבה אוכל להתקדם, ונטוויז'ן הייתה אז קטנה ומשפחתית. התחלתי כנציגת שירות ב-15 שקלים לשעה ומהר מאוד נכנסתי לכל ואקום שנוצר: ניהלתי את הצוות הראשון שאני הקמתי ומהר מאוד התקדמתי לניהול השירות, אחר כך את המכירות, וכשהייתי בת 30, המנכ"לית רוית בר ניב מינתה אותי לסמנכ"לית המגזר הפרטי
מיזוג: ב-2006, כשהיה המיזוג עם ברק, ילדתי את הגדולה וחזרתי לנהל את המגזר הפרטי. כשנכנסתי להריון עם הקטנה, יולי, חלמתי להישאר שנה עם הבנות בבית, לאפות עוגות ולרוץ בגינה. ילדתי ערב המיזוג עם סלקום
סלקום: התקשרו וביקשו ממני להיות סמנכ"לית מגזר עסקי. בהתחלה נרתעתי. עמי אראל, יו"ר סלקום, שכנע אותי לא לפספס את ההזדמנות וזה היה השינוי הכי טוב בחיים שלי. עד אז הסתמכתי על הכריזמה שלי, ובזכות המנכ"ל ניר שטרן התחלתי להיות שיטתית
הולמס פלייס: אחרי חמש שנים הרגשתי שאני בשלה לנהל חברה ורציתי שלא תהיה בתחום התקשורת. קראתי שריצ'י האנטר קונה את גו אקטיב ופניתי אליו. הוא אמר שיש לו תוכניות אחרות, ואז ערב אחד הוא התקשר וביקש ממני לנסוע לפגישה בלונדון. נכנסתי לתפקיד ישר להנפקה. בעיניי זו הייתה הצלחה גדולה, למרות הביקורת. להנפיק חברת כושר זה לא טריוויאלי. כושר בחוץ הוא התחרות העיקרית שלנו.