גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אני אתיופית. זאת עובדה, אבל זה לא מנהל אותי"

אושרת אינגדשט, שחקנית הבימה וכוכבת ילדים בעלייה, לא מחכה להזדמנויות שיפלו עליה מהשמיים, היא מתנפלת עליהן בלהט מידבק ● ואיך זה קשור למקום שממנו באה ● ריאיון

אושרת אינגדשט / צילום:כפיר זיו
אושרת אינגדשט / צילום:כפיר זיו

אישי: 27, בזוגיות, מתגוררת בתל אביב

אקטואלי: שחקנית התיאטרון הלאומי הבימה. משחקת במחזמר החדש "מיקה שלי" מאת גדי ענבר, המשלב את שיריו של יאיר רוזנבלום ובבימויו של משה קפטן

עד שמלאו לאושרת אינגדשט חמש, גרה משפחת אינגדשט בדירה קטנה וצפופה בשכונה מוזנחת באשדוד. אמא שלה, אישה חזקה שהלכה עם תינוקת בת שנתיים על הגב וגררה עוד שני ילדים קטנים בידיה כל הדרך לארץ מסודן, עברה יום אחד בדרך מהעבודה ליד בניינים חדשים בבנייה והחליטה שיהיה להם בית משלהם. כשחזרה הביתה הודיעה לבעלה שהם יוצאים משם לשכונה אחרת. הוא חשב שהשתגעה. איך יקנו בית, כשבקושי הצליחו לשרוד מעבודות כפיים מזדמנות, ניקיון בתים וטיפול בקשישים, אבל היא התעקשה. אתה תחתום על טפסים שאביא לך, ואני אדאג להכול, אמרה לו. היא למדה איך לוקחים משכנתה טובה, השיגה הלוואות ועשתה את זה כנגד כל הסיכויים.

אושרת זוכרת את המעבר לבית החדש, המוקף בירוק, לחדר המרווח, לגן המטופח, ואת העובדה שמשכונה שבה רוב השכנים אתיופים, הם היו למשפחה האתיופית היחידה בסביבה. "משם באה האמונה הפנימית שאפשר", היא אומרת, כשמאחוריה שתי מועמדויות לפרס התיאטרון כשחקנית הבימה ורזומה של כוכבת ילדים אהובה מהסדרה "שכונה".

"כשהייתי ילדה הייתי הרבה יותר נאיבית מהיום מרוב שהיה לי הביטחון הזה", היא אומרת, בוגרת לגילה, ממוקדת מטרה, ושועטת קדימה בלי לעשות חשבון לאף אחד, מתוך תחושה שמגיע לה בדיוק כמו לכל אחד. "בתחילת י"ב העלו בכיתה את 'מקווה' - היו שני תפקידים, שירה הראשי ומיקי המשני. החליטו שאני אגלם את מיקי. לקחתי את המורה לשיחה: אני רוצה להבין למה לא קיבלתי את התפקיד הראשי, זה הצבע? אני לא משחקת מספיק טוב? רציתי ללמוד כדי להשתפר - וקיבלתי את התפקיד שרציתי".

הבנת כבר אז שאסור לחכות שמישהו ישים אליך לב.

"אני משגעת את זוהר יעקובסון, הסוכנת שלי. אני רוצה שהדברים יקרו עכשיו. למה הם לא לוקחים אותי? למה זה לא קורה? תשאלי, גם אם אני לא הטייפ קאסט שהם מחפשים, אני רוצה שיראו אותי באודישן. אני יודעת מה אני יכולה לספק, מה הערך שלי, לא מאמינה בלשבת ולחכות. יש לי חברים שחקנים שמתלוננים, למה לא שולחים אותנו לאודישן. אז כן, לפעמים יוצא שאני קצת קוטרית.

"ככה היה גם עם 'שכונה'. שמעתי שיש אודישן לסדרה, כל החברים שלי הולכים ואני רואה שעוברים כמה שבועות ולא מזמינים אותי. שאלתי כל הזמן אם פתחו קאסט. זוהר התקשרה שוב ושוב וניסתה. התפקיד של לילוש לא היה מיועד לאתיופית. הם רצו בחורה אסרטיבית, דעתנית, הבוגרת של החבר'ה".

תפור עלייך.

"אבל הם לא ידעו את זה עד שלא פגשו אותי. אני כל הזמן שואלת את זוהר אם יש תפקידים שאין להם הגדרה מדויקת של מראה, ממקום של להבין איך משנים את התפיסה שלהם, איך אפשר לשכנע שאני מתאימה".

וכשאומרים לך לא?

"אני לא אשקר, זה לוקח אותי אחורה, ואז אני מסתכלת הרבה יותר רחוק כדי להזכיר לעצמי שזה רק שלב בדרך".

קרה שהרמת ידיים?

"לא. לא הייתי פה אם הייתי מתייאשת. לכולנו יש רגעים של, 'למה אני לא שם'. אני פותחת את הטלוויזיה ורואה תפקיד שאני יודעת שיכולתי לעשות מעולה, ואומרת לעצמי: למה לא קיבלתי את ההזדמנות לנסות? אין לי בעיה לקבל 'לא', ואז לא משנה אם אני רוסיה או בוכרית, אני רוצה לקבל את הבמה כדי לנסות ולקבל את הסירוב. זה מגיע לי".

מגיעה שעתיים לפני

אחרי הופעות מרשימות בשורת הצגות בתיאטרון הלאומי, ביניהן "יחסים מסוכנים", "אבא גוריו", "קוריולנוס", אינגדשט משחקת עכשיו במחזמר "מיקה שלי", המבוסס על שיריו של יאיר רוזנבלום, שכילידת הארץ גדלה עליהם. גדי ענבר כתב ומשה קפטן ביים סיפור שמזכיר את "שיער", תיכוניסטים לפני גיוס, אהבה, מלחמה. את מלחמת וייטנאם מחליפות האופוריה של ששת הימים ותהום יום מלחמת יום כיפור, וההשלכות שלהן על החברה הישראלית והחבורה שסובבת את מיקה.

זה המחזמר הראשון שלה, והזדמנות להביא לידי ביטוי את היכולת שלה לשיר, שלא נופלת מזו של אחיותיה הגדולות, איילה, מרי ומלכה, שמנהלות קריירות מוזיקליות, שגם היא מקווה לפתח כשתדייק את הקול הפנימי שלה. במחזה היא מגלמת את דבי, אחת הדמויות המשניות במחזה, שלא שייכת לגרעין החבורה ונותנת פרספקטיבה עמוקה על מה שמתרחש.

"לא היה אכפת לי אם התפקיד ראשי", היא מנמקת את הקלות היחסית שבה ויתרה על מאבק לקבל תפקיד טוב יותר, "העיקר שאשיר. חמש שנים שאני בתיאטרון ואף פעם לא עמדתי באתגר של מחזמר וזה מפחיד. אני מגיעה שעתיים לפני תחילת ההצגה כדי לעשות פיתוח קול, אני ישנה מוקדם, שומרת על כושר, ואם ההמשך יהיה מוצלח כמו ההתחלה, אז הוא ירוץ תקופה ארוכה".

עשית כבר פסטיגלים, עם חמש הופעות ביום. מה הלחץ?

"בפסטיגל אתה לא שר לייב. כשהופעתי עם הראל סקעת ב'פיטר פן', כשעוד הייתי בשנה שלישית אצל יורם לוינשטיין, הוא גער בי: 'את שרה ממש, אין צורך, את מבזבזת את הקול'. ב'מיקה שלי' אני מובילה את 'ישנן בנות' עם אלמנט מ'סיפור הפרברים' - אז אני צריכה גם לשיר, גם לשחק וגם לרקוד".

וזה במקביל לעוד שתי הצגות שבהן את מופיעה, "הילד חולם" ו-"1984". גם בתוך התיאטרון את מצליחה לדחוף את עצמך קדימה?

"לקחתי חלק בהפקות שאני עומדת מאחוריהן וגאה בהן, אני מרגישה לגמרי בית. וכן, אני שואלת. לפני שנתיים, כשלא הייתה לי הצגה עתידית, התקשרתי למלהקת של התיאטרון ושאלתי מה קורה, יש תכנונים? אתם בונים עליי? אני אוהבת את הבימה, וכשפנו אלי מתיאטראות אחרים, היא אמרה לי: אל תדאגי, אנחנו פה ונדאג לך".

חרדת פרנסה? כמו כולם

מילדות אינגדשט דואגת לעצמה בגלל המצב הלא פשוט בבית. ההורים התחתנו פעמיים ושוב התגרשו. אמא שלה עבדה מסביב לשעון, האב לא היה בתמונה. וכן, מדי פעם היא נתקפת חרדת פרנסה, אבל מתעקשת שזו אותה חרדה כמו שיש לכל הקולגות שלה. "כל שחקן סובל ממנה, ואצלי זה עוד יותר", היא אומרת. "בתיאטרון הכסף לא גדול, וטלוויזיה יוצא לעשות פעם בכמה זמן, אלא אם אתה משחק בסדרה אחרי סדרה. אני פוגשת את זה מול בן הזוג שלי שאוהב לטייל בחו"ל, ואני חייבת להרגיע".

את מתוכננת כלכלית לגמרי.

"מגיל צעיר אני מחזיקה את עצמי לבד, אבל אמא הנהדרת שלי, שרק בגיל 17 הבנתי כמה היא מדהימה, עזרה לי תמיד. אני הכי צעירה ולא רציתי להיות נטל. עד היום היא אומרת לי: בואי, קחי כסף, ואני אומרת שהיא תיקח ממני. יש לי רצון להגשים ולעשות את מה שאני אוהבת, כי יכולתי לעבוד במיליון עבודות יותר מכניסות. לא מזמן אמא ואני פגשנו את המורה שלי ביסודי והוא אמר שהוא גאה בי, הבת שלך הייתה יכולה להיות רופאה, והיו לי דמעות בעיניים שמישהו זיהה אז את הפוטנציאל".

היו דברים שלא יכולת לעשות כמו הילדים האחרים?

"כולם היו הולכים לסרט בקניון ולא תמיד אפשר, כי עדיף לקנות לחם וחלב. דברים קטנים כאלה, אבל בדיעבד זה נתן לי מוסר עבודה גבוה. לקחתי את אחיין שלי לבילוי בחופש והוא קיבל כל מה שביקש ורצה עוד. באיזשהו שלב אמרתי לו: תראה חמוד, זה לא עובד ככה בעולם".

הדור שלך, שלקח חלק במחאה האתיופית, לא סובל את התיוג האוטומטי שלו קודם כול כבן העדה.

"אני אתיופית. זאת עובדה, אבל זה לא מנהל אותי. אני לא מתכחשת למציאות, אבל את הדרך החברה צריכה לעשות. ואני מאמינה בחברה הישראלית, כי או שיהיה פה תהליך של קבלה או שיהיה פה פיצוץ גדול. המחאה האתיופית הייתה בעיני לא מחאה של העדה, אלא מחאה של החברה. בן גוריון אמר שהכוח שלנו כעם הוא לא בכסף אלא באנושיות ובמוסריות שלנו. אני באה מבית דתי, ואחד הערכים הכי עמוקים הוא להיות אדם טוב ולכבד את האחר. אם נעשה את זה נהיה על גג העולם".

עוד כתבות

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר