"דירוג אשראי מהווה כלי הערכה חשוב ומשמעותי לשוק ההון, ומשום כך מן הראוי לנקוט משנה זהירות מפני 'צינון יתר' של העוסקים בדירוג - והדברים מקבלים משנה תוקף שעה שעסקינן בהליך ייצוגי, שכידוע נתון לו כוח הרתעתי רב-עוצמה" - כך קובע בית המשפט העליון במסגרת פסק דין הדוחה את הערעור שהגישו מחזיקי אג"ח פטרוכימיים על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות תביעה ייצוגית שהגישו נגד חברת דירוג האשראי מידרוג.
במסגרת פסק הדין מחזק בית המשפט העליון את ההגנה שניתנת לחברות דירוג האשראי בעת הפעלת שיקול-הדעת שלהן, והמתודולוגיה שלהן בדירוג חברות בשוק ההון, וקובע כי אין לייחס להן אחריות לכשלים בדוחות, אלא במקרה של חוסר תום-לב או רשלנות חמורה.
מידרוג היא חברה לדירוג אשראי, הפועלת בישראל משנת 2003 מכוח רישיון שניתן לה מאת הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר. דירוג אשראי משמעו הערכה צופה פני עתיד בנוגע למידת סיכון האשראי היחסי של מנפיק (בהשוואה למנפיקים אחרים), וזאת על יסוד ניתוח חוסנו הכלכלי והערכת הסיכון לכך שהמנפיק לא יעמוד בהתחייבויותיו. בין היתר הוציאה מידרוג דוחות דירוג ביחס לאגרות חוב של חברת ההחזקות מפעלים פטרוכימיים לישראל, בתקופה בה עיקר נכסיה היו החזקות במניות חברת בתי זיקוק לנפט בע"מ (בז"ן).
בנובמבר 2014 הגישה עו"ד נעמי לביא, שהייתה בעלת אג"ח של פטרוכימיים, בקשה לאישור תביעה ייצוגית בהיקף של 39 מיליון שקל נגד חברת מידרוג, בטענה כי החברה גרמה נזק למשקיעים בה בכך שדירגה דירוג שגוי ואחיד את סדרות האג"ח שהונפקו על-ידי חברת הפטרוכימיים.
בבקשה נטען כי חברת הדירוג התרשלה כלפי ציבור המשקיעים במפ"ב בדוח שפרסמה בחודש אוקטובר 2012, ובו נקבעה למפ"ב רמת דירוג של השקעה ספקולטיבית, תוך התעלמות מהפערים שבין הסדרות בכל הנוגע לבטוחות שהועמדו לפירעונן. ההטעיה נמשכה, על-פי בקשת האישור, עד לחודש יוני 2013 (כ-8 חודשים) - אז פרסמה מידרוג דוח נוסף, ובו הורידה את הדירוג הכולל של סדרות אגרות החוב באופן משמעותי ונתנה ביטוי לתוחלת הסיכון הצפויה בכל אחת מסדרות אגרות החוב בנפרד ובהתאם לשווי הבטוחות שניתנו לכל סדרה.
בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לאשר ניהולה של תביעה ייצוגית נגד מידרוג. בית המשפט ציין בפסק דינו כי לא נטען בבקשת האישור לפגם במתודולוגית דירוג האשראי שהייתה נהוגה במידרוג בעת הרלוונטית, ועמד על כך שעו"ד לביא טוענת לפגם ביישום המתודולוגיה בדוח אוקטובר 2012; טענתה זו נדחתה, ונקבע כי לא הוכח כי בנסיבות המקרה סטתה המשיבה מן המתודולוגיה המוצהרת על-ידה ומזו שהיא נקטה באופן עקבי גם ביחס לחברות אחרות. נקבע כי בעת עריכת דוח אוקטובר 2012 הגיעה מידרוג לכלל מסקנה כי עד לשנת 2014 עתידה מפ"ב לפרוע את כל חובותיה, ועל כן אינה צפויה להגיע למצב לכשל פירעון - ובנסיבות אלה לא נפל פגם ביישום המתודולוגיה.
בנוסף, בית המשפט עמד על כך שקיימים שיקולים כבדי-משקל להגבלת היקף האחריות על חברות דירוג האשראי - ובין היתר חשש מפני הרתעת יתר של הגורמים המחווים דעה בתחום זה, והעובדה שהנזק שבו עסקינן הוא נזק כלכלי טהור.
על החלטה זו ערערה לביא לבית המשפט העליון, אך ערעורה נדחה השבוע.
שופטי העליון, נעם סולברג, ענת ברון ודוד מינץ, ציינו בפסק הדין כי פסק הדין המחוזי בהיר ומנומק, וניתן בו מענה לכל טענותיה של עו"ד לביא, ובאופן מפורט. בתוך כך הבהירו שופטי העליון כי הגישה של בית המשפט המחוזי כי יש להגביל את אחריות חברות הדירוג - היא גישה נכונה.
בפסק הדין של העליון צוין כי "נקודת המוצא שממנה יצא בית המשפט המחוזי בפסק דינו היא שדוח דירוג אשראי מהווה חוות-דעת מקצועית, להבדיל מהמלצה להשקעה באגרת חוב כזו או אחרת - ובפרספקטיבה זו ראוי אמנם להשקיף על סוגיית היקף האחריות שיש לייחס לחברת דירוג בנוגע לכשלים שנפלו בדוחותיה"; ונקבע כי בעניין זה הצדק הוא עם בית המשפט, כי דווקא משום שדירוג אשראי מהווה כלי הערכה חשוב ומשמעותי לשוק ההון, מן הראוי לנקוט משנה זהירות מפני "צינון יתר" של העוסקים בדירוג.
השופטים הוסיפו כי נכון עשה בית המשפט המחוזי כשנדרש בהקשר זה לסטנדרט האחריות שנקבע בחוק חברות הדירוג, הגם שכאמור חוק זה לא חל במישרין בענייננו, ושלפיו אין לייחס לחברת דירוג אחריות לכשלים בדוחותיה אלא במקרה של פעולה בחוסר תום-לב או רשלנות חמורה.
"התמונה המצטיירת מבקשת האישור והתגובות לה היא שגם אם נפלה טעות בשיקול-הדעת של המשיבה בשאלה אם נדרש היה להפעיל במסגרת דוח אוקטובר 2012 את מתודולוגית כשל פירעון, אם לאו - ואיננו קובעים כך - בכל מקרה לא מדובר ברשלנות מצידה, לא כל שכן חמורה או כזו המצדיקה ניהול הליך ייצוגי נגדה", נקבע.
את מידרוג ייצגו עו"ד דרור סוברנסקי, עו"ד צבי אגמון, עו"ד יורם סמואל ועו"ד ליאור הינקוס.