נתי סיידוף / צילום: אבי שאולי
חברת שיכון ובינוי העמידה לאחרונה את פעילות התשתיות הגדולה שלה באפריקה על המדף, על רקע החקירה המשטרתית המתנהלת נגדה בחשד למתן שוחד לפקידי ממשלה בחלק ממדינות היבשת. עם זאת, בינתיים ממשיכה החברה לפעול באפריקה, והיום (ד') אף דיווחה כי תרחיב פרויקט תשתית קיים שבנתה בניגריה תמורת תשלום נוסף של כ-220 מיליון דולר.
החברה דיווחה כי קיבלה הודעה לפיה החליטה ממשלת ניגריה על הרחבת הכביש המהיר המחבר בין הערים שאגמו ואיבדאן (Shagamu-Ibadan) במדינה. עבודות ההרחבה כוללות סלילת כבישי שירות, הוספת גשרים, תאורה, מדרכות, סלילה ובניית ארבע תחנות כניסה ויציאה לכביש אגרה. משך העבודות הצפוי הוא כ-4 שנים, והתמורה בגין הפרויקט, בהיקף של כ-80 מיליארד ניירה (כ-220 מיליון דולר לפי שער חליפין נוכחי), צפויה להתקבל לאורך תקופת הביצוע.
מניית שיכון ובינוי הגיבה היום להודעה בעלייה של כ-3% בבורסה למחיר המשקף לחברה שווי של 2.9 מיליארד שקל. לאחרונה השלים איש העסקים נתי סיידוף את רכישת מניות השליטה (47.7%) בשיכון ובינוי מידי שרי אריסון, תמורת 1.1 מיליארד שקל במזומן.
לפני 5 שנים זכתה שיכון ובינוי במכרז של ממשלת ניגריה, לסלילה, שיקום והרחבה של הכביש. מדובר היה בחלק מפרויקט רחב יותר של הממשלה, לשיקום, סלילה והרחבה של הכביש המחבר בין לאגוס (העיר הגדולה בניגריה והשנייה בגודלה באפריקה) לבין איבדאן.
העבודות בפרויקט כללו את שיקום הכביש, סלילתו והקמת מערכות ניקוז. וכן את שיפור והתאמת הכביש להיקפי תנועה בכביש דו-מסלולי באורך של כ-84 ק"מ, לרבות טיפול, שיפור ותחזוקה של 14 מחלפים וגשרים קיימים. משך ביצוע הפרויקט הוערך אז בכ-4 שנים, ותמורתו הוערכה בכ-580 מיליון דולר.
פעילות הקבלנות של שיכון ובינוי מתמקדת בניהול וביצוע של מגה-פרויקטים מורכבים. פעילות זו באפריקה מהווה מוקד הכנסות ורווח מרכזי עבור החברה, כאשר בשנת 2017 הניבה הכנסות של 1.1 מיליארד שקל ורווח נקי של 54 מיליון שקל (4.9% מההכנסות).
ניגריה עצמה, המדינה הגדולה באפריקה במונחי תושבים ואחת הכלכלות החזקות ביבשת, מהווה לאורך השנים מדינת פעילות מרכזית של שיכון ובינוי. במחצית השנייה של 2017 האטה שיכון ובינוי את קצב פעילותה בפרויקטים בניגריה עקב האטה בקצב התשלומים הממשלתיים עבורם, שנבעה מעיכוב באישור התקציב ל-2017.
במקביל, הושפעה לרעה הרווחיות של פעילות זו מהאי-יציבות הכלכלית בניגריה ומהפיחות שביצע ב-2016 הבנק המרכזי של המדינה בשער החליפין של הניירה. כך למשל, בגין פרויקטים שביצועם הושלם במהלך 2017, רשמה שיכון ובינוי אשתקד הכנסות מצטברות של 82.7 מיליון שקל והפסד גולמי של 4.7 מיליון שקל.
ברבעון הראשון של 2018 דיווחה שיכון ובינוי על ירידה של 138 מיליון דולר בהכנסות מגזר קבלנות התשתיות בחו"ל (ללא ארה"ב), וזאת בעיקר עקב ירידה של 22 מיליון דולר בהכנסות מהפעילות בניגריה, שנבעה כאמור מהאטה בביצוע עבודות.
נכון לסוף 2017 היו לשיכון ובינוי 12 פרויקטים בביצוע בניגריה ועוד 5 פרויקטים בביצוע בקניה, מתוך 25 פרויקטים באפריקה כולה. היקף ההכנסות הכולל של אותם פרויקטים בניגריה הסתכם ב-7.1 מיליארד שקל, כשמתוכן כבר הכירה שיכון ובינוי עד סוף 2017 בהכנסות של 4 מיליארד שקל. כמו כן, פרויקטים אלה הניבו רווח גולמי מצטבר של 1.1 מיליארד שקל נכון לסוף 2017. עד סיומם של פרויקטים אלה בשנים 2018-2021 צפויה שיכון ובינוי ליהנות מרווח גולמי נוסף של 739 מיליון שקל בגינם.