גניבת סודות מסחריים / צילום: Shutterstock
שני אירועים של גניבת סודות מסחריים הגיעו לכותרות בתקופה האחרונה. האחד פורסם בתחילת יולי ונגע לעובד חברת הסייבר הישראלית NSO שהואשם בגניבת מידע רגיש ובניסיון למכור אותו לגורם זר. פרשה אחרת נוגעת למהנדס בחברת אפל שהשתתף בפרויקט המכונית האוטונומית שלה וגנב לכאורה סודות מסחריים עבור חברה סינית המפתחת מכוניות חשמליות, ואחד הבעלים שלה הוא חברת עליבאבא - סיפור שדווח לראשונה על-ידי The Mercury News. לפי הפרסומים, שיאולנג ז'נג, שעבד באפל מדצמבר 2015 עד מאי 2018, הואשם בבית משפט פדרלי בגניבת סודות מסחריים, והוא עלול להישלח לעשר שנות מאסר ולשלם קנס של 250,000 דולר. ז'נג נעצר כשניסה לעזוב את המדינה בסוף השבוע שעבר.
שתי הפרשות האלה מפנות זרקור לאחד האתגרים הגדולים שחברות טכנולוגיה וחברות בכלל מתמודדות איתם - פיתוח ושמירה על הסודות המסחריים שלהן. כאשר סוד מסחרי של חברה דולף לחברה מתחרה, הדבר עלול להביא לפגיעה קשה, וכך גם כאשר עובדים עוזבים ולוקחים עמם סודות מסחריים שנחשפו אליהם בתקופת עבודתם. מה נחשב גזל סוד מסחרי ובמה מסתכן עובד שגונב סודות כאלה ממעסיקו? עו"ד קליה קליין, שותפה ומנהלת קבוצת דיני העבודה במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, מנסה לעשות קצת סדר.
ראשית, מה ניתן להגדיר "סוד מסחרי". לדברי קליין, "סוד מסחרי הוא מידע סודי, שבעליו שמר עליו בסודיות. אם המעסיק פרסם ברבים את המידע או שמדובר במידע שהוא נחלת הרבים ופורסם במאמרים מקצועיים, המידע לא נחשב סוד. בנוסף, על המידע להעניק יתרון עסקי על פני המתחרים בשוק". הדוגמה שאולי היא המוכרת ביותר בעולם לסוד מסחרי היא נוסחת מרכיבי המשקה של קוקה-קולה. הטעם המיוחד שלו מקנה יתרון לחברה על פני מתחריה, והנוסחה נשמרת בסודיות זה יותר ממאה שנים.
מהו גזל סוד מסחרי?
"החוק קובע שגזל סוד מסחרי הוא כל מקרה שבו אדם לוקח או משתמש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו החוקיים. לדוגמה, כאשר נמסר לעובד סוד מסחרי לצורכי ביצוע עבודתו והוא מנסה לעשות בו שימוש לצרכים פרטיים, ובמקרים קיצוניים יותר, כאשר עובד מצלם או מעתיק סוד שכלל לא נמסר לו ומנסה לעשות בו שימוש לצרכיו. הניסיון של עובד לשעבר בחברת NSO למכור יכולות תוכנה ומידע של מעבידו ברשת הדארקנט תמורת 50 מיליון דולר הוא דוגמה בולטת לגזל סוד מסחרי".
האם מאגר מידע כמו רשימות ספקים ומפיצים נחשב סוד מסחרי?
"כאשר המידע, הדאטה, הוא סודי וייחודי, ניתן לתבוע את מי שגנב אותו. אם המידע אינו ייחודי, אלא מידע גלוי שניתן להשיג למשל בגוגל, או שהמתחרה הגיע למידע באמצעים כשרים אחרים, לא ניתן לתבוע".
מה הן חובות העובד כלפי המעסיק שלו?
"בין עובד למעסיקו קיימות חובות אמון וחובות תום לב, הצומחות ממהות יחסי העבודה בין השניים. המעסיק מפקיד בידי העובד את סודותיו הכמוסים, והעובד מפקיד בידי מעבידו את פרנסתו ואת ביטחונו הכלכלי. כאשר עובד נחשף לסודותיה המסחריים של החברה, הנחת היסוד היא שהעובד ישתמש בסודות המסחריים לצורך ביצוע עבודתו באותה חברה, ולפיכך, ככל שעובד ישתמש בסוד המסחרי בניגוד לאמון שניתן בו, הדבר ייחשב גזל סוד מסחרי וזאת על אף שהסוד המסחרי נמסר לו בהסכמת המעסיק".
מה דינו של עובד שגנב סוד ממעסיקו?
"הסמכות האזרחית לדון בגזל סוד מסחרי על-ידי עובד נתונה לבית הדין לעבודה. אם נקבע שהעובד אכן גזל סוד מסחרי, החוק מאפשר לבית הדין להטיל על העובד כמה סנקציות: הטלת פיצוי ללא הוכחת נזק של עד 100 אלף שקל, הוצאת צווי מניעה לצורך מניעת הפרת החוק (למשל, מניעה מעובד לעבוד במקום מתחרה) והטלת חובת מתן חשבונות במקרה שהאדם הרוויח רווח כספי מהשימוש בסוד המסחרי. החוק גם מאפשר הטלת כונס נכסים לתפיסת נכסים אשר הופקו תוך ביצוע הפרת החוק או לתפיסת ראיות להפרת החוק. בתנאים מסוימים, החוק מאפשר סעדים זמניים במעמד צד אחד. לעתים, כמו במקרה שעלה לכותרות בעניין גניבת התוכנה מחברת NSO, ניתן להגיש תלונה למשטרה ולפתוח בהליכים פליליים. אם יש ראיות לגניבה, העובד שגנב יועמד לדין פלילי בגין גניבה ממעסיק (לפי סעיף 391 לחוק העונשין) והוא צפוי לעונש של עד שבע שנות מאסר. ההליך הפלילי יכול להיות במקביל להליך האזרחי שבו נתבע הפיצוי מהעובד".
כיצד מעסיקים יכולים למנוע גזל סוד מסחרי?
"זה ממש לא פשוט. בשונה מגניבה רגילה ממעסיק, בדרך כלל אין מדובר בגניבה שניתן לאתר פיזית. לדוגמה, עובד שראה נוסחה חשובה של מרכיבי מוצר החברה זוכר אותה בראשו, ואחר כך עושה בה שימוש במקום אחר - קשה מאוד לאתר גניבה כזאת ולהוכיח אותה. עם זאת, ההתגוננות הטובה ביותר היא נקיטת אמצעי זהירות שונים - לדוגמה, ניתן להגביל את החשיפה לסודות המסחריים לגורמים מעטים ככל האפשר. גם כשנדרשת חשיפה לסוד מסחרי מומלץ לבחון אם האדם שבפניו חושפים את הסוד באמת זקוק לחשיפה מלאה שלו. ייתכן שלצורך תפקידו די בחשיפה חלקית".
ניתן גם לנקוט אמצעים טכנולוגיים שיקשו על ביצוע הגזל. "למשל, באמצעות חסימת האפשרות לחבר התקן אחסון נייד למחשבי החברה, מניעת 'גישה מרחוק' למחשבי החברה וכו'. בנוסף ניתן לנקוט באמצעי ניטור טכנולוגיים המגלים פעילות חריגה".
מהו הפיצוי שמעסיקים יכולים לקבל על גזל סוד מסחרי?
"זה תלוי במקרה. בתי הדין לעבודה הכירו בזכותם של המעסיקים לקבל פיצוי בגין גזילת הסוד המסחרי אך הסכומים שנפסקו ללא הוכחת נזק שונים ונקבעו בהתאם לחומרת המקרה. למשל, בית הדין פסק פיצוי של 75 אלף שקל למעסיק שעובד שלו נתפס מצלם מרשמים שלו, אף שלא הוכח שעשה בהם שימוש כלשהו. לגבי שימוש ברשימות ספקים ולקוחות, יש פסיקה נרחבת שבדרך כלל מתלווה לתביעות לצווים למניעת תחרות".
מה מעסיק צריך לעשות כשהוא חושד בעובד שגנב מידע רגיש ומנסה להקים עסק מתחרה?
"ראשית, לא די בחשד, יש למצוא ראיות לכך שאכן נגנב מידע רגיש. ניתן למצוא לעתים ראיות למעשים כאלה במחשב שבו השתמש העובד. העתקת חומרים משאירה עקבות. במקרים אחרים, מצלמות אבטחה מגלות גניבה כזו ובמקרים אחרים התרברבות של העובד בפני לקוחות פוטנציאלים ועוד. אם התגלו ראיות כאלה ניתן לנקוט כמה הליכים משפטיים: לפנות בבקשה לצו מניעה בבית הדין לעבודה שיאסור שימוש במידע שנגנב, ולהגיש תלונה במשטרה על גניבה".
אם נחזור לדוגמה הקלאסית של קוקה-קולה, לדברי קליין, כאשר עובד בחברת מזון גונב מתכונים מדובר בגזל סוד מסחרי אסור. "אם העובד או חברה כלשהי הפיקו רווח מגניבת המתכון, ניתן להגיש נגדם תביעת פיצוי".