אמנון נויבך, יו"ר הבורסה. הוא לא ידע / צילום: איל יצהר
17,638,763,277,054 שקל, שווי מדינת ישראל. כך הכריזה הבורסה בשבוע שעבר. בדיחה או חידה?
מלחמת עיזים. אלדד קובלנץ וגיל עומר מהתאגיד מול בנימין נתניהו ומשה כחלון מהממשלה עלו השבוע לזירה הגדולה והתגוששו על ערבות של 50 מיליון שקל לאירוויזיון. אחרי סיבוב עלוב, על רקע גיחוך ציבורי רם - זה הסתדר. כסף ציבורי הוא הרי אף פעם לא באמת בעיה. הוא תמיד נוזל.
מחירי דירות. עולים? יורדים? מישהו יודע מה האמת?
משפחת בורוביץ. ביום שלישי שעבר פרסמה אל-על את תמונת הפרזנטורית שרה נתניהו, רעייתו של, במדי רטרו של דיילת, ברקע מטוס אחד מהחבילה הגדולה של מטוסי דרימליינר שנרכשו. עברה יממה ואל על פרסמה את דוח הרבעון השני: ההפסדים מזנקים, המניה צונחת, 70% בשנה. נכון שהנפט התייקר, אבל גם לניהול המתיש ולכוח האדם היהיר שבעלי החברה כל-כך מפחדים ממנו מאז רכשו את החברה ב-2005 - יש ועוד יהיה הרבה מה לומר.
רגש הנחיתות המקומי של איילת שקד. בתחילת שבוע שעבר החלה כהונתו של פרופ' אלכס שטיין, אמריקאי מאז 2004, בבית המשפט העליון של ישראל. לא משנה מי המליץ, מי מינה ומי ייבא, לא חשוב שמרני או מתערב, ואין טיפת ספק שיכולותיו מוכחות וגבוהות - רק שאלה לשרת המשפטים: אין כזה כאן בינינו? אחד ש"אכל" את הטוב והרע כמו כולנו? שמחפש את "החדשות" בכל חצי שעה כדי לדעת מה קרה עכשיו ורק כדי להירגע לעוד כמה דקות? אחד שהביורוקרטיה הישראלית כתשה, שהממסד דיכא, שהפקיד זרק מפה לשם, אחד שילדו הרך והמטופח בן ה-18 עלה על האוטובוס בבקו"ם, ועיניו דמעו מאחורי משקפי השמש?
מה אמנון נויבך לא ידע קודם. בתחילת שבוע שעבר בישרה צור שמיר על דח"צ חדש ורב כבוד: יו"ר הבורסה אמנון נויבך. במילים אחרות, יושב ראש הבורסה לניירות ערך היחידה בישראל יישב, ידון, יצביע, יכריע, יאכל בורקס או ינגוס פירות טרופיים חתוכים כתף אל כתף עם בעלי העניין ששולטים בחברות ציבוריות שנסחרות באותה בורסה. אחרי כמה יממות קלט (אולי הסבירו לו?) את גודל הבדיחה, אז הוא פרסם הודעה: "לאור תפקידה המרכזי של הבורסה בשוק ההון, ולאור החשיבות הרבה שאני רואה הן בממשל התאגידי בבורסה והן בתפקיד יו"ר הבורסה, החלטתי כי לא אכהן כדירקטור בחברות ציבוריות במקביל לכהונתי כיו"ר דירקטוריון הבורסה". שאלה: מה נויבך לא ידע כששמח להיות דירקטור ונודע לו רק אחר-כך? שלבורסה יש תפקיד מרכזי? שיש חשיבות לממשל תאגידי? שהוא היו"ר? שיש דבר כזה שקוראים לו ניגוד עניינים מובנה? שעוד כסף זה לא הכול בחיים?
עוד בג"ץ ביטוח לפינאלה. עולם הביטוח נפרד מדורית סלינגר בעוד עתירה לבג"ץ, 17 ימים לפני שהיא מסיימת קדנציה. האם הביטוח מאותת (שמא מאיים?) לשר האוצר משה כחלון ועל חברי ועדת האיתור בראשות שי באב"ד לקראת קביעת הממונה הבא/ה? לומר: או שתמנה אחד שמבין אותנו, את הרגלינו, את צרכינו ואת נוחותנו ותשיב לנו את שלוותנו כפי שהייתה עד למינויה של סלינגר, בספטמבר 2013, או שנמשיך לעשות בעיות.
ביום ג', איגוד חברות הביטוח בראשו גיא רוטקופף (קודם מנכ"ל משרד המשפטים ויו"ר מועצת רואי החשבון) עתר לבג"ץ נגד סלינגר מנהלת רשות שוק ההון. הפעם נגד מכרז ברירת המחדל. סלינגר מסיימת קדנציה מפוארת שבה מלחמתה לטובת האינטרסים של ציבור המבוטחים זכתה להערכה רבה אבל דיכאה את עולם הביטוח. היא הראתה שאפשר גם אחרת. אפשר להיות ממונה יעיל, שמגובה על ידי שר אוצר - שלא משתחווה בפני חבורת הסקטור. אחת התוצאות היא שלל עתירות נגדה. מרגע כניסתה עד יוני 2016 הגיש הענף 15-19 עתירות נגדה. פעם באמצעות התאחדות החברות, פעם לשכת סוכני הביטוח, לפעמים באמצעי (השגור) של עתירה אישית, סוכן ביטוח זה, מנהל חברה אחר. נגד רפורמת ברירת מחדל, נגד רפורמה בעמלות סוכן, רפורמת ביטוחי בריאות, ביטוח נסיעות, ביטוח חובה לרכב, אג"ח מיועדות, שימוש במסלקה ועוד ועוד (דוגמאות אחדות מתוך החבילה: בג"ץ 8973/14 לשכת סוכני הביטוח. בג"ץ 4210/16 פורום מנהלי ההסדרים הפנסיונים. בג"ץ 3317/16 לשכת סוכני ביטוח. בג"ץ 3430/16 התאחדות חברות לביטוח חיים. בג"ץ 876/16 איגוד חברות הביטוח).
ככה, באותו מרץ, באותה שקיקה ובאותה כוונת התשה, זה גם המשיך במחצית השנייה שלה (האמת: לא הצלחנו לספור הכול). עד שהגענו השבוע לבג"ץ האולי אחרון ששמה מתנוסס עליו. שר האוצר כחלון יצטרך להחליט מהר מאוד אם הוא "הותש" ממלחמת אנשי הביטוח, האם האיומים שאנשי הענף ובני משפחותיהם לא יצביעו עבורו פועלים, או שהוא ממשיך, כמו שהוא אוהב לומר, לעמוד לצד האינטרסים של הציבור הרחב.