גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

כך עבדה לפי החשד תרבות השוחד באפריקה של שיכון ובינוי

איך פרשת השוחד לכאורה בשיכון ובינוי עברה מתחת לאפה של אפרת פלד - יד-ימינה ואשת אמונה של שרי אריסון ● וגם: התיאורים הקשים של מנהל הכספים לשעבר של שיכון ובינוי בקניה על הפרשה שמטלטלת את החברה

אפרת פלד / צלם: תמר מצפי
אפרת פלד / צלם: תמר מצפי

1. נוח מאוד לכולנו להתמקד בשרי אריסון, לפרסם את תמונותיה בגדול בכל פעם שצצה צרה בעסקיה, כמו השבוע בשיכון ובינוי, אבל האמת היא שההתמקדות בה אינה משקפת את המציאות. אריסון היא אמנם בעלת השליטה לשעבר בשיכון ובינוי, וכבעלת שליטה יש לה אחריות למה שקורה אצלה בבית, אבל היא מסוג הבעלים שנותנים הרבה מאוד חבל למנהלים שלה. למעשה, לאורך כל ההיסטוריה של משפחת אריסון בישראל, הם לא הנהיגו שלטון בעלי שליטה של ממש - לא בבנק הפועלים ולא בשיכון ובינוי. בחברות האלה תמיד היה שלטון מנהלים - בזמנו היה זה שלמה נחמה, יד-ימינו של תד אריסון ז"ל, אביה של שרי, והיום זו אפרת פלד, יד-ימינה ואשת אמונה של אריסון. לכן הסיפור הגדול של השבוע היא פלד, ממש לא אריסון.

אריסון איננה ממלאת שום תפקיד ניהולי או תפקיד בדירקטוריון החברות שהיא שולטת בהן. היא משלמת ביד רחבה לאנשים שאמורים לעשות בשבילה את העבודה. אריסון חיה בעולם הערכים שלה, והמנהלים שלה חיים בעולם הערכים שלהם - בדרך-כלל עשיית כסף מקרבתם למיליארדרית.

השבוע חשפתי שפלד מרוויחה 18 מיליון שקל בשנה בקבוצת אריסון הפרטית וצברה לפחות עשרות מיליוני שקלים (נטו) בשנים האחרונות. לו רצתה, הייתה מתמנה ליו"ר בנק הפועלים, אחרי פרישתו של יאיר סרוסי. אבל היא לא רצתה, כיוון שאז שכרה היה מוגבל בעקבות חוק שכר הבכירים, וחשיפתה לתקשורת הייתה גבוהה - וזו בדרך-כלל חשיפה שלילית.

פלד מכהנת כדירקטורית הן בפועלים והן בשיכון ובינוי, וכולם מבינים שהיא העיניים והאף של אריסון בחברה. אינני יודע איזו בין שתי האפשרויות גרועה יותר: האחת, שפלד לא ידעה על פרקטיקת העסקים המפוקפקת לכאורה של שיכון ובינוי ואפריקה - או האפשרות שהבינה זאת, אבל עצמה את עיניה לרווחה. אם משלמים 18 מיליון שקל למנהלת עסקים בשנה ומדברים גבוהה-גבוהה על ערכים, אתה מצפה שאלה לא יהיו דיבורים מהשפה לחוץ.

אפשר להניח ששתיהן ייצאו מהפרשה ללא פגע, והתיק ייפול, אם ייפול, על המנהלים. ייתכן שיהיו תביעות של בעלי מניות נגד הדירקטורים בחברה, ובהם פלד. החשיפה השלילית תמשיך בעקבות הפרשה, אבל כסף טוב תמיד יכול לפצות על הרגשה רעה.

2. 5.5 שנים שימש רו"ח שי סקף (39) כאיש הכספים של קבוצת שיכון ובינוי בקניה. ביולי אשתקד הוא הטיל פצצה בבית הדין לעבודה, כשהגיש תביעה בסך כ-6 מיליון שקל נגד החברה. לימים, הפכה התביעה תשתית לחקירת משטרה על תשלומי שוחד לעובדי ציבור זרים - חקירה שהובילה את כל בכירי שיכון ובינוי לחדרי החקירות, כולל אריסון ופלד השבוע.

בכתב התביעה של סקף מתוארת מסכת של התנכלות, התעמרות ואיומים אנונימיים על חייו, לאחר שסירב לשתף פעולה עם תשלומי השוחד שאליהם נחשף. כתב התביעה מתאר אירוע אלים באוגוסט 2016, שבו הותקף סקף בכניסה לביתו בניירובי בידי בריונים עם אקדח וסכין, והם איימו לרצוח אותו. בעקבות אותו אירוע, מחשש לחייו, נמלט סקף לישראל, וכאן ויתרה החברה על שירותיו. סקף טוען כי קיבל הבטחות מפורשות בכתב ובעל-פה להשתלב בתפקיד בכיר בקבוצת שיכון ובינוי, אלא שלאחר חשיפות השחיתויות לכאורה הוא הפך בן-לילה מעובד מצטיין לעובד ממודר ונרדף.

צריך להדגיש: כתב תביעה הוא כתב תביעה - הוא מציג גרסה של צד אחד. הצד השני - שדרת הניהול בשיכון ובינוי - נמצא עתה תחת חקירה, וחזקת החפות עומדת לו. בדבר האחד אני בטוח: פרקטיקת העסקים ותרבות השוחד לכאורה באפריקה שסקף מתאר, לא הפתיעה איש בסקטור העסקי.

3. שיכון ובינוי אינטרנשיונל, שבה עבד סקף, היא חברה-בת של שיכון ובינוי. היא רשומה בשווייץ ומעורבת בפרויקטים של תשתיות במדינות רבות ביבשת אפריקה, פרויקטים כמו כבישים, גשרים, עבודות בניין, הנדסה אזרחית, מפעלי מים ושפכים, טלקומוניקציה, תחנות כוח, מחצבות ועוד. בכתב התביעה, סקף מפנה אצבע מאשימה ל-3 אנשים בעיקר: רוני פלוך, מנכ"ל החברה; ירון קריסי, יו"ר הדירקטוריון (ולשעבר מנכ"ל קבוצת שיכון ובינוי); ודן שחם, מנהל סניף קניה. שלושתם נחקרו במשטרה בפרשה.

סקף החל לעבוד בחברה במהלך 2011 (בגיל 32), התקדם במהירות והוגדר "טאלנט". בתביעתו חשף את שכרו האחרון בחברה: 8,950 דולר בחודש (כ-33 אלף שקל בחודש), 45 ימי חופשה בשנה ו-4 כרטיסי טיסה שנתיים. בנוסף, בחוזה הייתה זכאות לקבלת תשלום חודשי נוסף של כ-21,700 דולר בחודש (כ-80 אלף שקל בחודש) שישולם במטבע המקומי, אלא שהוא ייצבר לאורך תקופת החוזה, אבל הזכאות לתשלום תבשיל בתום תקופת העסקתו של סקף. התשלומים הללו לא שולמו לו, והם, בין היתר, נושא התביעה. במהלך העסקתו אף זכה לבונוסים בהיקף של כ-300 אלף שקל ולשבחים רבים ממעסיקיו, עד שהגיע הפיצוץ בתחילת 2016.

הוא נדרש אז לוודא שתועדו כהלכה תשלומים חריגים במזומן, ואלה התבררו לו בהמשך כתשלומי שוחד שיטתיים בסכומי-עתק לעובדי ציבור ולנבחרי ציבור בכירים בכמה מדינות במזרח אפריקה. הוא תיאר בכתב התביעה כיצד הוזמן להתייצב אצל מנהל סניף קניה דן שחם, כשהחלונות סגורים, והתריסים מוגפים. שחם הרעיף עליו שבחים ("אחי הקטן"), ועל השולחן הייתה מחברת של מנהל אזור מזרח אפריקה בחברה, בנו ארביט ותרשומות של רוני פלוך. שחם הסביר לסקף שהוא מייעד לו משימה חשובה ביותר, "שאפילו למשפחתו אסור לדעת ממנה". מהי אותה משימה? התאמה, כאמור, בין רישומים של תשלומי מזומן מחוץ למערכת החשבונאית הרגילה, לאור פער ברישומים של הנהלת החברה ושל מנהלי הסניף, נוכח דרישתו של מנכ"ל קבוצת שיכון ובינוי אז, ירון קריסי. שחם ביקש מסקף לשמור את המסמכים בביתו, מאחורי שני מנעולים, בלי שתהיה לאיש גישה למסמכים.

עד מהרה, לפי כתב התביעה, התברר לסקף ששחם וארביט ניהלו בצורה נסתרת וללא ידיעתו מנגנון פעילות ותשלומים מקביל לרישום התקין והרשמי, בנפרד מהפעילות השקופה של מהלך עסקים רגיל. הם הכינו תיעוד ורישום מפורטים של תשלומים במזומן שהעביר שחם עצמו לצדדים שלישיים בלי לדווח לסקף. לטענתו, מדובר ב"מנגנון שחיתות מובנה ושיטתי לאורך שנים רבות במדינות שונות באפריקה, ביניהן קניה, אוגנדה וטנזניה".

סקף הודיע לשחם כי הוא מסרב לשתף פעולה עם השוחד, ויחסו של שחם התהפך מיד. לפי כתב התביעה, הוא קרא לו "סיסי" ו"אפס חסר עמוד שדרה", ואיים עליו: "אמחק אותך מהחברה", "כדאי לך להתחיל לארוז". "באפריקה תהיה אפריקאי - כל האפריקאים לוקחים ונותנים שוחד", אמר לסקף, "כולם פה עושים עסקים; אם זה לא החברה, אז זו החברה סינית... רק זו הדרך להרוויח... למה אתה חושב ששיעור הרווחים פה מגיע ל-40% ובניגריה ל-65%, ואילו בישראל בלחץ מגיעים ל-4%? כי נותנים שוחד. ככה העולם עובד".

הדבר המדהים בכתב התביעה הוא השיחה שהתקיימה בין סקף לרו"ח רובי לזרוב, שותף בפירמת רואי החשבון BDO זיו-האפט, המשמש שנים רבות רואה החשבון המבקר של החברה (גם לזרוב נעצר ונחקר). סקף התריע בפני לזרוב על תשלומי השוחד, אבל זה ענה לו כי כל מעשי השוחד שגילה במסמכים שהועברו אליו ידועים ומוכרים לו כבר שנים רבות. זאת ועוד, רו"ח לזרוב, לפי סקף, אמר לו שהנורמה המושחתת הזאת מושרשת היטב בפעילות החברה בחו"ל ונפרשת על כלל הפעילות המבוקרת על-ידיו, ובכלל זה מדינות כמו ניגריה, אוגנדה, גואטמלה (צורפה אתמול לחקירה) ובעבר גם בחוף השנהב.

לפי כתב התביעה, רו"ח לזרוב הדגיש בפני סקף כי אין מדובר בנוהג מקומי של אזור מזרח אפריקה, אלא בפרקטיקה מוכרת ומושרשת, חובקת-עולם, שזוכה לגיבוי הביקורת הפנימית של החברה, ועדת הביקורת של הדירקטוריון והמחלקה המשפטית של החברה ומגיעה אפילו עד יו"ר הדירקטוריון, עופר קוטלר (שאף הוא נעצר ונחקר בפרשה).

לפי התביעה, לזרוב המליץ לסקף לעצום עיניים ולהיות "כלב שמירה ולא כלב ציד". הוא אף המליץ לו לערוך שיחה עם שחם ולייעץ לו להסדיר את תשלומי השוחד לעובדי ציבור זרים באמצעות העברת כסף בצורה עקיפה, דרך צד ג' שיתווך ביניהם, וששחם יפיק מסמכים שקריים ופיקטיביים, שיסתירו את תשלומי השוחד ויציגו אותם כתשלומים לגיטימיים. אגב, זו פרקטיקה ידועה בתשלומי שוחד, והיא באה לידי ביטוי בפרשת השוחד של טבע ברוסיה: תשלומי שוחד המוסווים כדמי ייעוץ וכדומה. 

מכאן ואילך, באופן טבעי, היחסים בין סקף למנהליו הידרדרו עוד. סקף התריע בישיבת הנהלת החברה שמתן שוחד לעובדי ציבור זרים בחו"ל הוא עבירה פלילית לפי החוק הישראלי, ושכל התשלומים לא נרשמו בספרי החברה באופן נאות וכנדרש. לדברי סקף, פלוך טען כי תשלומי השוחד הם צעד נדרש נוכח התחרות הגוברת מול קבלנים סינים במדינות אפריקה ואמריקה הלטינית, וכמנהל הבכיר בחברה, הוא אישר והנחה את מנהלי הסניפים לפעול בכל דרך כדי להתמודד עם התחרות הזאת, ובכלל זה לתת תשלומי שוחד וטובות הנאה לעובדי ציבור.

פלוך, על-פי כתב התביעה, הוסיף לדברים האלה אמירות בעלות נופך גזעני, וציין כי תשלומים לעובדי ציבור ו"חברים" של החברה הם עניין שמושרש בדנ"א של תושבי מדינות אפריקה. כמו כן, נטען שאמר שכשם שצבע עור שחור לא יהפוך לבן - כך החברה לא תשנה את עורה ואת האופן שבו היא פועלת; תפקיד החברה הוא להשיא ערך לבעלי מניותיה גם במחיר של מתן שוחד ועבירה על החוק.

כך הוא מצוטט בכתב התביעה: "החברה חגגה לא מזמן ותק של 90 שנה, ואני עובד בחברה לאורך שנים רבות, וזו דרך העבודה מאז ומעולם, וכולם יודעים זאת, גם בישראל. רוב רווחיה והכנסותיה של קבוצת שיכון ובינוי מקורם באפריקה. ביבשת אפריקה ככה עובדים, אם אתה רוצה או לא רוצה, אם נאה לך או לא נאה לך - אמרת שאתה לא רוצה לשתף פעולה, אין בעיה - נמצא לך מחליף... אם תפתח את הפה, העניינים יצאו מכלל שליטה. אני לא רוצה לאיים עליך, אתה נראה לי בחור חכם שמבין שלא כדאי להתעסק איתנו".

מכאן ואילך, לפי התביעה, ספג סקף איומים אנונימיים, עד התקרית האלימה באוגוסט 2016 שבה שני גברים מקומיים איימו "לערוף את ראשו". יממה אחרי התקיפה עזב סקף את קניה, חזר לישראל והפסיק למעשה לעבוד בחברה. אחרי שורה של תכתובות בינו לבין מנהליו, הגיעו התביעה והחקירה. עכשיו רק נותר לראות מה יהיו המלצות המשטרה.

אני בטוח שמנהלי שיכון ובינוי מכים על חטא משום שלא נענו לחלק מדרישותיו הכספיות של סקף ולא ניסו לסיים את העימות ברוח טובה עוד לפני פנייתו לבית המשפט. כמה מיליונים אולי היו משאירים את פיו חתום.

עוד כתבות

שכונת נווה צדק בתל אביב / צילום: Shutterstock

הקלות הבנייה חוזרות לתל אביב. בענף כבר מזהירים מהמחיר

פחות משנתיים מאז ביטולן הרשמי, עיריית תל אביב מקדמת תוכנית חדשה ל"מיסוד ההקלות" בפרויקטי בנייה ספציפיים ● הוועדה המקומית מסבירה כי המטרה היא "שיפור התכנון בלבד", אבל בענף חוששים שהחזרת ההקלות תעכב את מימוש התוכניות, כפי שקרה טרם ביטולן

ההיסטוריה מלמדת: היכונו לרבעון הכי טוב בשנה / צילום: Shutterstock

וול סטריט נכנסת לרבעון החזק בשנה, הפד עלול לקלקל אותו

ה־S&P 500 עלה ברבעון האחרון של השנה ב־80% מהמקרים מאז 1950, עם תשואה ממוצעת של כ־4.2%, וגם השנה הוא מגיע אליו עם מומנטום חזק ● אלא שהפד כבר חזר להעלות ריבית, וההיסטוריה מלמדת שכאשר הרבעון משתבש, כפי שקרה ב־2018, זה עלול לכאוב

הפגנת תמיכה בממשלה האיראנית בטהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"נקודת אל־חזור": האזהרה החדשה לגבי המלחמה באיראן

כותרות העיתונים בעולם: החות'ים מנסים להשתלט על רכס הרים אסטרטגי בתימן, באיראן מתווכחים על ביקור הנשיא בעצרת האו"ם בניו יורק והמלחמה באיראן נכנסה לשלב המסוכן ביותר ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ שהמודלים "ברחו לו" לקראת גיוס לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

סיבוב הון חדש לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר בהובלת ת'רייב קפיטל של ג'ושוע קושנר וקרן גרינאוקס לחברת הסייבר הישראלית אירגיולר

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: אביגיל פפרינו-באר

הדרישה של רשות התחרות שעשויה לטרפד את עסקאות המיזוג הבאות

מאחורי התנאים של רשות התחרות למיזוג יוניון והראל עם חברת כאל, שהפילו את המיזוג, עומד חשש מזליגת מידע בין החברות ● מומחים בתחום מסבירים: "מידע על משתמשים הוא דרמטי והוא נכס שחברות קונות"

יוסי חבר, מנכ''ל IBC / צילום: יונתן בלום

איש השב"כ שלקח חברה מדשדשת והביא אותה לשווי של יותר מ־2 מיליארד שקל

מיזם הסיבים IBC שהוקם ב־2013 התקשה להמריא, שקע בחובות ועמד על סף פשיטת רגל ● אז נכנס יוסי חבר, שצמח בכלל בשב"כ, לתפקיד המנכ"ל ● בראיון ראשון הוא מספר על המהפך שהוביל את המיזם להתחרות ראש בראש מול בזק ● כעת הוא מסמן את היעד: "השוק העסקי בשליטה מוחלטת של בזק והגיע הזמן לשינוי"

הגורם שהמשקיעים לא חושבים עליו / צילום: Shutterstock

מועדון המניות שעשה 32% בשנה מציג 15 בחירות חדשות

אחרי שנה שבה תיק המניות המועדף של מורגן סטנלי עקף את S&P 500 בפער של יותר מ־13 נקודות אחוז, הבנק האמריקאי מרענן את רשימת “Vintage Values” שלו ● 12 מתוך 15 המניות התחלפו – ובין השמות החדשים: אפל, אלפבית וקוקה־קולה

איתמר בן מאיר, מנכ''ל נת''ע

35 מיליארד שקל וענקיות מכל העולם: מאחורי הקלעים של הצגת המטרו בברלין

יותר מ־250 נציגים מ־20 מדינות הגיעו לאירוע בברלין שבו הציגה נת"ע את מכרז הענק של פרויקט המטרו בהיקף של כ־35 מיליארד שקל ● בחברה מדגישים כי המלחמה לא פגעה בהתעניינות הבינלאומית ומציעים גידור מלא מפני סיכוני מט"ח

גניבות קריפטו / צילום: Shutterstock

החשבון שלו הראה יתרה של 20 מיליון דולר, אבל הוא לא הצליח למשוך אותם

אדם שהשקיע 1.1 מיליון דולר בפלטפורמת קריפטו חשף השבוע את סיפורו המטלטל ב־MarketWatch ● אז לאן נעלם הכסף? ● ההמלצה, התעלומה והתלונה לרשויות

אוהד יאסין / צילום: אבישג שאר-ישוב

כפי שנחשף בגלובס: זה המנכ"ל החדש של מיקרוסופט מו"פ

אוהד יאסין, אחד הישראלים הבכירים במרכז הפיתוח של מיקרוסופט מו"פ בהרצליה, מונה למנהל המרכז ויחליף את מיכל ברוורמן-בלומנשטיק ● הוא ייכנס לתפקידו בנובמבר הקרוב, וימשיך לכהן במקביל כממונה על תחום הענן הריבוני במיקרוסופט העולמית

מערכת ההגנה האווירית ספיידר / צילום: רפאל

פופולרית יותר מכיפת ברזל: מערכת ההגנה הישראלית שהפכה ללהיט גלובלי

רפאל נמצאת במו״מ מתקדם עם צ׳כיה לעסקת המשך במיליארדי שקלים למכירת מערכת ההגנה האווירית ספיידר, חודשים לאחר עסקת הענק עם רומניה, כך נחשף בגלובס ● מאחורי רצף העסקאות עומדים בין השאר היתרונות המבצעיים והיותה מוצר ישראלי ללא תלות אמריקאית

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג / צילום: ap, Nic Coury

סימן האזהרה שהופיע במניה הגדולה בעולם - והאם מדובר בהזדמנות?

בבלומברג מדווחים כי מכפיל הרווח העתידי של אנבידיה עומד על מתחת ל-17 - רמתו הנמוכה ביותר שנרשמה מזה יותר מעשור ● התמחור הזול באופן חריג מעיד על כך שבשוק מטילים ספק ביכולתה של אנבידיה להמשיך לספק צמיחה בקצב האדיר שנרשם בשנים האחרונות - אך יש גם אנליסטים שמזהים הזדמנות

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

בעיצומה של הדרמה באג"ח, האסטרטג שאומר למשקיעים: לכו על מניות

התשואות בארה"ב מטפסות, מחירי האנרגיה גבוהים והחששות גוברים, אבל האסטרטג הראשי של HSBC נשאר עם תחזית שורית מקסימלית על שוק המניות ● אלו המניות המועדפות עליו

שבבים

בבנק ההשקעות קנטור מזהים הזדמנות במניות ציוד השבבים - אך מחריגים את נובה וקמטק

בבנק ציינו כי בעוד שבניית תשתיות ה-AI היא עמידה וממושכת, קצב הצמיחה של נובה וקמטק נמוך בהשוואה ליתר השוק ● שתי המניות רשמו ירידות דו-ספרתיות מאז השיאים האחרונים שלהן

עומר נבו, CTO וממייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הישראלי שבלב הפריצות למודלי ה־AI: "עושים טעויות, זה הזמן של התעשייה להתאפס"

גוגל, אנתרופיק, מטא ו־OpenAI דיווחו כי המודלים שלהם ניסו לפרוץ למערכות אמיתיות, לאחר שיצאו מהסביבות שבהן נבדקו ● בראיון לגלובס מסביר עומר נבו, מייסד־משותף של אירגיולר, החברה שמספקת את "ארגז החול" לענקיות ה־AI, איך זה בדיוק קורה - ומדוע תעשייה צריכה לאחד כוחות על־מנת לפתור את הבעיה

מגדל יורוקום ברמת גן / הדמיה: חברת קנדה ישראל, מילוסלבסקי אדריכלים

המגדל בן 66 הקומות ברמת גן מעורר התנגדויות: “קיפוח חריף של בעלי הקרקעות”

פרויקט "בית ישראל קנדה" ברמת גן, שיכלול 208 דירות לצד שטחי תעסוקה ומסחר, מעורר התנגדויות מצד בעלי קרקעות ודיירי המגדל הסמוך ● בעלי הקרקעות טוענים לחלוקה לא הוגנת של זכויות הבנייה, ודיירי Tower Time מזהירים מפגיעה בנגישות, בפרטיות ובאיכות החיים ● וגם: התוכנית החדשה שתסייע לקבלנים להטמיע טכנולוגיות בענף הבנייה ● חדשות השבוע בנדל"ן 

ויקטור שמריך, מייסד שותף בווליו בייס / צילום: תומר יעקובסון

כלל ביטוח בדרך להשקעה באחד מבנקי ההשקעות הוותיקים בישראל

כלל ביטוח בוחנת השקעה בווליו בייס תמורת 18%-20% ממניות החברה לפי שווי של 600 מיליון שקל לפני הכסף ● ווליו בייס, שהוקמה ב-2013, נשלטת על־ידי ויקטור שמריך ועידו נויברגר, והיתרה מוחזקת בחלקים שווים בידי נתן חץ, דודי ורטהיים ובית ההשקעות מיטב

מ''מ מנכל הביטוח הלאומי צביקה כהן / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

"הרשימה השחורה", הנוהל הסודי ושלילת קצבאות: מאחורי המאבק באבחוני האוטיזם

חששות להונאות בקבלת קצבאות נכות לילדים על הרצף האוטיסטי הביאו את ביטוח לאומי לנקוט צעדים דרסטיים, בהם הקפאת קצבאות והעדפת אבחונים מוסדיים ● כעת, כשהתיקים מגיעים לבתי הדין לעבודה, השופטים מותחים ביקורת על פגיעה במשפחות - ללא הוכחות

מנכ''ל פרטנר, אבי גבאי / צילום: ינאי יחיאל

בדרך לחלוקת דיבידנד של חצי מיליארד שקל: פרטנר קונה את כל המתנגדים

לאחר שהמחזיקים סירבו לאשר את חלוקת הדיבידנד המיוחד, חברת התקשורת תפרע את החוב כלפיהם בהיקף של 344 מיליון שקל, בניסיון לסלול את הדרך לחלוקה ● המהלך מגיע בהמשך לפדיון מוקדם דומה בהיקף 140 מיליון שקל שכבר בוצע לסדרה ח' שהתנגדה למהלך ● הנהנית המרכזית מאישור הדיבידנד צפויה להיות קבוצת השליטה אמפיסה, שחלקה בחלוקה יעמוד על כ-106 מיליון שקל

אבי לוי, מנכ''ל קבוצת דיסקונט / צילום: רמי זרנגר

בממשלה נוטים לאשר דחייה במכירת כאל

הבוקר קרסה סופית עסקת מכירת כאל לקבוצת יוניון של ג'ורג חורש והראל ● בנק דיסקונט, הבעלים, אמור להשלים את מכירת כאל עד אפריל 2027 וצפוי לבקש דחייה מבנק ישראל ומשרד האוצר ● על פי מידע שהגיע לגלובס הנטייה כרגע היא לאשר דחייה שכזו בכפוף למספר בדיקות