גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אנלייק: 10 הפיצ'רים המרגיזים ביותר של אפליקציות פייסבוק

זה מתחיל בלייק הענק שתמיד נלחץ בטעות בחלון השיחה, ממשיך ב-Chat Heads המעצבנים של פייסבוק מסנג'ר, שצפים ומסתירים כל פעילות אחרת, ונגמר בטלפונים כל-כך חכמים, עד שהם מבצעים שיחות בעצמם משום שמשהו נלחץ בזמן שהם היו מונחים בכיס האחורי ● מצעד הפיצ'רים הלקויים שצריך לתקן במהרה

10 הפיצ'רים המרגיזים של פייסבוק / איור: אייל אונגר
10 הפיצ'רים המרגיזים של פייסבוק / איור: אייל אונגר

הן חברות גדולות שהיו חכמות מספיק כדי לפתח מוצרים שיסחפו אחריהם מיליארדי משתמשים, הן נהנות מהכנסות של מיליארדי דולרים בכל שנה הודות למוצרים הללו, ובכל זאת - לפעמים נדמה שפייסבוק, ווטסאפ ואחרות לא באמת חשבו עד הסוף לפני שפיתחו ושחררו את הפיצ'רים שלהן. לפעמים נדמה שאילו הן רק היו שואלות אותנו, הגולשים שמשתמשים בפועל באפליקציות שלהן, היינו מצביעים מיד על בעיות גדולות שצריך לתקן בממשק.

תאמרו - 'אפשר להתאים כל אפליקציה באופן אישי ולשנות חלק מטעויות הממשק כדי לפתור בעיות נקודתיות', וזה נכון. אלא שהנקודה העקרונית היא שזה לא פוטר את החברות מליצור ממשקים נוחים ומסבירי פנים, שאינם דורשים מדריכים מיוחדים כדי לעקוף את הבעיות, ומשצצו תלונות - זה לא פוטר אותן מלתקן את הבעיות שהן גרמו מלכתחילה.

אז הנה, להלן מצעד עשרת הפיצ'רים המרגיזים והשגויים ביותר, שנבנו באופן חסר מחשבה, והופכים כל שימוש באפליקציה למתסכל. פייסבוק, באופן לא מפתיע, מככבת ברבים מהסעיפים.

1. פייסבוק: קבלו לייק ענק (לא)

בראייה לאחור, אין ספק ש"הלייק" הוא פיסה קטנה של גאונות: כפתור אחד קטן שהפך היום למאשרר התנהגות, אירוע אייקוני שכולם מזהים. בפייסבוק יודעים עד כמה ההמצאה הזו חשובה, וכל הזמן ממשיכים לפתח ולשכלל אותה, ואפילו תחזקו במשך כמה שנים דיון מפוברק לחלוטין סביב ה-dislike, כפתור ה"לא אהבתי", ועל ההשלכות החברתיות שעשויות להיות לו.

פייסבוק ודאי אוספים נתונים בנוגע לפופולריות של כל אות, אימוג'י או אייקון שלוחצים עליהם בפלטפורמה שלה, וסביר להניח שהלייק יהיה שם בראש הטבלה. מה שפייסבוק לעולם לא תדע, זה כמה פעמים הלייק הענק הזה נלחץ לא בכוונה: אתם יודעים למה אני מתכוונת - הלייק בשיחות המסנג'ר ממוקם בצורה נפשעת ליד כפתור השליחה. אם להוסיף חטא על פשע, הוא גדול יותר מהחיים עצמם, מה שהופך כל לחיצה עליו לעוד יותר מביכה.

2. בעיית ממשק כללית: שיחות מהכיס האחורי

אם יש משהו מביך יותר מאשר לייק ענק שנלחץ בטעות, הרי שהן לבטח שיחות מוזרות - יוצאות או נכנסות - ששומעים בהן רעשים או התנשפויות, או יותר גרוע: שיחות וידאו שכוללות תמונה של תקרה, או פרט חשוך אחר שלא ברור מהו. הניסיון של האפליקציות להקל על משתמשיהן ולהפוך את קיום השיחות למהיר יותר, הוביל לכך שטלפונים מוציאים שיחות בעצמם, רק משום שמשהו נלחץ בטעות בעודם תחובים בכיס האחורי, או כשהמכשיר נפל על פנינו בעודנו שוכבים במיטה. אפשר היה לפתור את זה בקלות, אבל זה לא קרה. בוז. 

3. פייסבוק: התראה לכל שטות

פעם המאזן היה ברור מאוד: אם שלחו לך הודעה ולא קראת אותה, היה לך סימון על הודעה אחת שלא נקראה. היום, כך נראה, מפתחי אפליקציות עושים כל שביכולתם כדי למצוא ולהמציא עוד ועוד דרכים, ושלל סיבות מגוונות כדי לשלוח לנו הודעות, התראות, נקודות אדומות ומילים מודגשות.

"היי, מעיין התחברה למסנג'ר", "היי, רוצה לשלוח הודעה? הנה, פייסבוק פתחה עבורך חלונית לשם כך", "שימי לב! מארק קיבל את הצעת החברות שלך", "פספסת שיחת טלפון", "שיחת הטלפון שלך לא נענתה". ואם השיחה כבר התקיימה והסתיימה, מיד קופצת הודעה: "The video chat has ended". נראה שמישהו שם חושב שאם לא נקבל את ההודעה הזו לא נצליח להתחבר וליצור קהילה.

4. ווטסאפ ווב: קוד ה-QR עדיין חי

היי וואטסאפ, זה ראוי להערכה שהצלחתם לפצח את הנוסחה ליצירת ממשק כל-כך נוח, עד שהוא זכה למעמד של כלי עבודה. ועוד יותר ראוי להערכה שידעתם למנף את הפופולריות הזו והשקתם את ווטאסאפ web בינואר 2015. אבל מאז עברו כמעט ארבע שנים, והגיע הזמן לתקן את טעויות הגרסה הצעירה: התחברות באמצעות קוד QR, והגבלת המחשבים שיכולים להתחבר לשירות.

היה רגע אחד שבו QR נראה היה כמו פתרון אלגנטי לשורת החיפוש, אבל היום אנחנו ב-2018, ה-QR קצת מת והכל נמצא על הענן. אז למה עדיין צריך לבצע את הפעולה הזו בכל פעם שרוצים להתחבר למחשב חדש? האם לא קיימת האפשרות להתחבר לשירות רק באמצעות שם משתמש וסיסמה? ובאותה הזדמנות, מה לגבי ממשק ווב מתקדם יותר, שיאפשר להתחבר לשירות ביותר ממחשב אחד בו זמנית? עולם חדש ונפלא שבו הוואטסאפ יכול לעבוד ללא הפרעה על המחשב הביתי ועל זה שבעבודה בלי להקפיץ שלל הודעות "את בטוחה שאת רוצה להחליף? את בטוחה שאת רוצה לעבוד מהבית? המתיני רגע בזמן שווטסאפ חושב על זה".

5. פייסבוק מסנג'ר: ראשים מדברים

ראוי לשאול: מה הקטע של Chat Heads בפייסבוק מסנג'ר? למה דווקא האפליקציה הזו חשה עצמה חשובה כל-כך, עד שהיא מציגה את הראשים של בני שיחנו בראש המסך, ואלה משתלטים, צצים מולנו וקופצים מעל כל אפליקצייה אחרת ברגע שאנו מקבלים הודעה חדשה? מה בעיצוב הנוכחי נתפס כה יעיל ואלגנטי? הרי הוא מכריח אותנו לתפוס את האווטאר העגול ולגרור אותו לאורך כל המסך עד לאיקס המיוחל ולסגירת התוכנה.

נכון, אפשר לבטל את החגיגה הזו ולהחזיר את המסנג'ר לצורתו השפויה והנוחה לתפעול, אבל בפייסבוק לא עושים שום מאמץ ליידע על האפשרויות האלו, ולכן הרבה מאוד גולשים מניחים שמדובר בגזירה משמיים. אתרים רבים עושים את מה שפייסבוק לא עושים, ומפרסמים מדריכים כיצד לבטל את הפונקציה הנוראית הזו. המדריכים טובים ושימושיים, אבל הם נוגדים את השיעור הבסיסי ביותר בעיצוב אפליקציה: בכל פעם שאתם מסבירים לצרכן איך להשתמש באפליקציה, מעצב  UI מאבד את הכנפיים.

6. פייסבוק: מחליטים במה נתעניין גם כשנמאס

בחודשים האחרונים פייסבוק הפכה להיות כר פורה של פוסטים משמימים. זאת אומרת, משמימים יותר מהרגיל. כי בפייסבוק החליטו לשנות משהו, ולחשוף אותנו לערמות של תכנים מקבוצות שלא קשורות אלינו, לא בחרנו לקחת בהן חלק ולא גילינו בהן עניין מעולם. מאחורי המהלך הזה עומדת חבורה חכמה מאוד של אנשים, שבנסותה להשאיר אותנו עוד כמה דקות ברשת החברתית, מחליטה עבורנו מהם הדברים שנמצא בהם עניין. הבעיה היא שיש גבול כמה שאפשר "להציע לנו פוסט", והגיע העת להפנים שהרשת הזו גדושה בתכנים שפיתחנו מיומנות ראויה למצוא אותם בעצמנו ולבנות פרופיל אישי מדויק למידותינו. אנחנו לא צריכים את ההצעות שלכם, תודה.

7. פייסבוק: אלגוריתם חדש ושינויים כפויים

מחקר חדש שהתפרסם החודש מצא שמותגים שונים העלו ברבעון השני בממוצע 8.1 מיליון פוסטים ביום, שזה 90,032 יותר פוסטים (ביום) לעומת הרבעון המקביל ב-2017. מעורבות המשתמשים, מאידך, התרסקה ב-50%. מה שהביא לגל האדישות הגבוה של המשתמשים היא ההחלטה של פייסבוק לשנות (שוב) את האלגוריתם שלהם, הפעם כך שיהיה מונחה "קשרים משמעותיים".

בפייסבוק מחליטים לאיזה תמהיל חברים, קבוצות ופרסומות לחשוף אותנו, בכל פעם כתוצאה מאירועים שונים שמדורגים על ידה בסדר חשיבות. אם זה צרכי המשתמשים אותם היא מגדירה עבורנו, פרסום או ניפוח שורת ההכנסות. הבעיה היא שפייסבוק עושה זאת בלי להסביר ולנמק, אלא פשוט כופה את השינויים. תארו לכם שעיתוני סוף השבוע יחליטו יום אחד לשים את התשחצים באמצע העיתון ואת ההורוסקופ בהתחלה, או שמהדורת החדשות המרכזית תתחיל עם התחזית. זה  משבש את ההתמצאות ועלול גם להבריח צופים ומשתמשים אדוקים. בפייסבוק לא מבינים ששינויים כאלו יוצרים יותר בהלה מאשר עוד משבר בסגנון קיימברידג' אנליטיקה.

8. פייסבוק: נו כבר, תתחברו בכוח לחברים

לגולש הממוצע בפייסבוק יש 338 חברים, אבל רק מעט מתוכם הם חברי אמת איתם הוא מתקשר על בסיס קבוע, ומעטים יותר הם בני שיחה בפלטפורמת המסרים שלה. אבל בפייסבוק לא נותנים לעצמם להתבלבל ממספרים: השאיפה העזה "לחבר בין אנשים" מביאה את הרשת החברתית לקבל החלטות פחות מוצלחות, אחת מהן היא החשיפה התמידית לחברים כל-כך רחוקים שלפעמים אנחנו לא זוכרים מאיפה הם מוכרים. זה יכול היה להיפתר אם הם היו פשוט מייצרים רשימה של חברים איתם אנחנו מדברים, במקום רשימה שרירותית כמו מי מחובר או אנשים ששמם מתחיל באות מסוימת.

9. בעיית ממשק כללית: מה עם בעלי אצבעות שמנות?

כל הכבוד ליצרניות הסמארטפונים שהצליחו להביא לעולם מכשירים עם מסכים עצומים: בהשוואה ל-2009, גודל המסכים כיום זינק ב-21% (שהם 2.5 ס"מ). לאנשים רבים מדובר בשיפור אמיתי בחוויית הצפייה בסרטים, סדרות, המשחקים שאנו משחקים או כתבות שאנו קוראים. אבל המגמה הזו לא השפיעה יותר מדי על שני דברים חשובים: על גודל כפות הידיים שלנו ועל גודל האפליקציות. עיצובן של האפליקציות יכול להשתנות, אבל גודל ידינו לא. וכך, התוצאה היא ידיים כאובות שעדיין לא הספיקו להתאים את עצמם להרגלי העבודה המודרנית, שהטלפון נופל ומתרסק מהן בעוד אנו מנסים ללהטט בין אפליקציות ויש לנו יותר שטח מסך לכסות.

היצרנים, לעומת זאת, מפתחים פתרונות זניחים שעוקפים את הבעיה מהכיוון הלא נכון: למשל, מפצלים את המסך. זאת, במקום שנוכל לנווט בתוך כל אפליקציה - מתפריט ועד כתיבת הודעה ושליחתה - רק באמצעות אצבע אחת.

10. ווטסאפ ופייסבוק מסנג'ר: שיחות קוליות במקביל

כידוע, פייסבוק רכשה את ווטסאפ כך שעתה שתי האפליקציות - ווטסאפ ופייסבוק מסנג'ר - שייכות לפייסבוק. את העוולה העסקית, החברתית והתרבותית הזו אישרו רגולטורים ברחבי העולם, תוך אמונה שלא תהיה בכך בעיה של הגבלים עסקיים. פייסבוק עצמה הבטיחה שהאחזקה הכפולה לא תפגע במשתמשים וכי אין לחברה את היכולת לייצר מערכת יחסים בין שתי אפליקציות המסרים, או להעביר ביניהן נתונים.

מילים לחוד ומעשים לחוד. היום אנחנו יודעים שפייסבוק שיקרה לאיחוד האירופי וכי מידע שנאסף באפליקציה אחת זלג לאחרת (ועל כך היא נקנסה לפני שנה ב-110 מיליון יורו), דבר שאיפשר לה לסנכרן את המידע בחשבונות המשתמשים באופן שייטיב עימה ועם מאגרי המידע שלה. אך מצד שני, היא לא טרחה עד היום לאפשר לשתי האפליקציות להתנהל באופן שלא ידרוס זו את זו. כך נוצר מצב שבאותו מכשיר ניתן לבצע שתי שיחות קוליות מקבילות באותו הזמן, לאותו משתמש, מה שלא קורה באפליקציות אחרות. 

עוד כתבות

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"