גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך מתכננת חברת השבבים מחולון להרוויח מהרכב האוטונומי

כבר 13 שנה שדני גלוטר, מייסד חברת בדיקות השבבים אופטימל פלוס, מפלס את דרכו למעורבות בכל מוצר אלקטרוניקה שאנחנו רוכשים ● עכשיו, כששוק השבבים העולמי ממריא בהובלת ענף האוטומוטיב, הטכנולוגיה שלו חוסכת כסף לאאודי ולטסלה, והוא בטוח שזאת רק ההתחלה ● "נבדוק כל שבב של כל רכב. בסוף גם מובילאיי תעבוד איתנו, כרגע יש שם יהירות לא בריאה"

דני גלוטר / צילום: תמר מצפי
דני גלוטר / צילום: תמר מצפי

"בסופו של דבר, אנחנו ניקח את השוק הזה", מצהיר דני גלוטר, מנכ"ל חברת אופטימל פלוס, ספק מנתח את תנופת הצמיחה של החברה, ספק עף קצת על עצמו. 13 שנים לאחר שהוקמה, אופטימל פלוס מחולון נמצאת באחד הצמתים המשפיעים והמעניינים ביותר בתעשיית האלקטרוניקה העולמית, בתקופה שבה התחום הזה עובר אבולוציה מהירה. עם רשימת לקוחות שמקיפה כבר היום חלקים ניכרים מעולם השבבים, גלוטר מרבה להתלהב מהחברה שהוא הקים ומנהל, אך גם מודאג מהתחרות שבה הוא מעריך שייתקל כעת.

אופטימל פלוס עוסקת בבדיקת וניתוח נתוני ביג דאטה שמתקבלים במהלך ייצור שבבים. מערכות החברה קולטות את המידע שנוצר בעת הבדיקה, מזרימות אותו לענן, מנתחות אותו בכלי בינה מלאכותית ומחזירות את התוצאה בתוך חלקיק שנייה לרצפת הייצור. התובנות שהמערכת מפיקה מאפשרות לפלוט רכיבים פגומים, לתקן תהליכי ייצור ולחסוך הרבה כסף, ולפעמים גם מבוכה ליצרניות. בחלק מהענפים, כמו הרכב, המשמעות של איתור רכיב פגום עשויה להיות הצלת חיי אדם. כשהיקף העבודה כיום מגיע לעשרות מיליארדי רכיבים אלקטרוניים מדי שנה, גם חלקי פרומיל מהמחזור - פירושם הכנסות של עשרות מיליוני דולרים רבים בשנה. גלוטר לא חושף מספרים, אבל מעיד שמדובר בגידול שנתי דו-ספרתי.

"בשנה האחרונה בלבד בדקנו יותר מ-70 מיליארד שבבים ולוחות. אין אף חברה בעולם שאפילו מתקרבת לזה", מתלהב גלוטר בשיחה עם "גלובס". "אני מאמין שעד סוף 2018 או תחילת 2019 נגיע ל-100 מיליארד. כרגע מדובר ב-25% מהתעשייה העולמית, אבל השיעור הזה יעלה. כבר עכשיו 75% מהצ'יפים לרכב עוברים דרכנו, ואני מקווה שבשנים הקרובות זה יגיע ל-100%. בעולם ה-Fabless חברות שמתכננות שבבים אנחנו שליטים ממש, ובעולם ה-IDM (יצרניות השבבים העצמאיות) אנחנו בערך 50%".

מה הסוד שלכם? מצאתם נישה שבה אין מתחרים חזקים?
"ההסבר הפשוט הוא שהיינו ראשונים, ואנחנו נהנים מהראשוניות הזאת. פיתחנו בסיס נתונים שגדל כל הזמן, ומי שרוצה להתמודד מול זה - זה נורא קשה. אבל צריך להיזהר ולא להיות שחצן ושהשתן לא יעלה לראש. אנחנו רואים ויותר חברות גדולות ציבוריות שמתחילות לשים עין על התחום שלנו, ואמנם פיתחנו הרבה פטנטים - אבל זה לא מה שיעזור מולן. בינתיים הן לא מצליחות, אבל לא לעולם חוסן".

כיום רשימת הלקוחות של אופטימל פלוס מורכבת מאוסף מרשים של יצרניות שבבים, שמוצריהן מפעילים מחשבים, סמארטפונים, שרתים, סטרימרים, רמקולים חכמים, והרשימה רק הולכת ומתארכת, עם חדירת הטכנולוגיה גם לענפים מסורתיים יותר. ביניהן בולטות קוואלקום, אנבידיה, NXP, מארוול, רנסאס וגם חברות אלקטרוניקה שמשבצות את השבבים במוצריהן. בימים אלה נמצאת אופטימל במגעים לקראת הסכמים עם כמה מענקיות האלקטרוניקה העולמית, יריבות מרות שהמאבקים ביניהן עולים בקביעות לכותרות. אם העסקאות האלה יחתמו, אופטימל תתקרב מאוד ליעדים השאפתניים של גלוטר.

צריך להתבונן על השוק שאליו מכוונת אופטימל כדי להבין את סדרי הגודל. אחרי כמה שנים של דשדוש, תעשיית השבבים מזנקת, בעיקר בזכות תחומי טכנולוגיה מטלטלי שוק כמו בינה מלאכותית, האינטרנט של הדברים והרכב האוטונומי.2017 הייתה שנת שיא עבור תעשיית השבבים, עם הכנסות ששברו את התחזיות והגיעו ל-419 מיליארד דולר, שיא של כל הזמנים. 2018 נראית לא פחות טוב: תחום האוטומוטיב לבדו צפוי להניב הכנסות של 32 מיליארד דולר, עם גידול דו-ספרתי זו השנה השלישית ברציפות. ועוד לא הזכרנו את שוק שבבי הבינה המלאכותית, שעשוי להאפיל בהיקפו על כל הסקטורים האחרים.

כל זה מתרחש בענף שנמצא גם בתקופה עסקית סוערת, ומתנהל כמו המשחק פורטנייט - המנצח הוא האחרון שעומד. פריסקייל נרכשה על ידי NXP; אלטרה על ידי אינטל; קאוויום על ידי מארוול; אינטרסיל על ידי רנסס; ברודקום ניסתה לרכוש את קוואלקום לפי שווי של 120 מיליארד דולר, במה שהיה יכול להיות מיזוג המאה, אם לא היה נחסם בצו של הנשיא טראמפ מחשש שהשליטה בענף השבבים תעבור לידיים סיניות. התחרות עזה והחברות מחליפות ידיים, אבל אופטימל רוצה לעבוד עם כולם, לא משנה מי הבעלים.

הלקוחות שלכם מתחרים זה בזה. איך הן מוכנים לתת לכם גישה למידע כל כך סודי ורגיש? "הקמנו חומה ביניהן ואין מעבר מידע. במשך 13 שנים איבדנו רק לקוח אחד (ברודקום, שביקשה לחסוך בהוצאות כשעברה לידי אוואגו הסינגפורית). אני חושב שזה אומר הרבה".

לחסוך לחברות רכב עשרות אלפי ריקולים

מכל תחומי טכנולוגיית השבבים, עולם הרכב נמצא כיום במוקד ההתעניינות של אופטימל פלוס. שבבים אלקטרוניים ממוחשבים נמצאים בכל מכונית שמיוצרת כיום בעולם, והתעשייה עומדת במרכז עלייתן של המכוניות החשמליות והאוטונומיות, וכן בפיתוחים הקשורים לרחפנים, משאיות, צוללות, כלי רכב צבאיים, תקשורת בין כלי הרכב, חנייה אוטומטית ועוד. מדובר בשוק של מיליארדי דולרים רבים, והתחזיות לעשורים הבאים מגיעות לטריליונים. באופטימל מאמינים שהצמיחה האדירה הזו תהיה מנוע הצמיחה המרכזי שלהם.

הצורך לערוך בדיקות שבבים קפדניות הופך קריטי בעולם המכוניות האוטונומיות. מספיק לחשוב על התכונה המכונה "בקרת שיוט אדפטיבית": המכונית שומרת על מהירות קבועה בנתיב, אבל אם היא מזהה רכב איטי, היא מאטה ומתאימה את המהירות. בקרת השיוט האדפטיבית, שפועלת באלפי מכוניות שכבר היום נוסעות בכבישים, מבוססת כמובן על שבב. אם הוא פגום, המכונית עלולה להתנגש ברכב שלפניה. "בעולם האלקטרוניקה נהוג למדוד DDPM - מספר רכיבים פגומים מתוך מיליון. כשמדובר ברכב אוטונומי צריכים לעבור לרכיבים פגומים מתוך מיליארד, ואת המעבר הזה אנחנו יודעים לעשות," אומר גלוטר.

הטכנולוגיה של אופטימל, לפי הצהרותיו, מצליחה לאתר 25% יותר תקלות ממתחרותיה. באאודי A6 למשל, יש 7,000 שבבים וחיישנים אלקטרוניים. החברה משגרת מדי יום 4,000 מכוניות חדשות מקו הייצור, מה שאומר 28 מיליון רכיבים אלקטרוניים. לפי הסטטיסטיקה של שבב תקול אחד למיליון, מדובר ב-28 מכוניות מדי יום, שנמכרות עם תקלות אשר יחייבו את החברה לריקול יקר - החזרת המכונית למוסך לתיקונים. אצל BMW, לשם השוואה, זה מגיע ל-54 מכוניות ביום. אם אופטימל פלוס אכן חוסכת להן 25% מההוצאה הזו, מדובר בהרבה מאוד כסף.

השבבים והמעגלים האלקטרוניים שאופטימל בודקת מגיעים למרבית תעשיית הרכב העולמית. שבבים של אנבידיה, למשל, מותקנים באאודי ובמכוניות טסלה, ואילו מובילאיי נעזרת בשבבים של STM, מה שאומר שבמובן מסוים אופטימל מופקדת על איכות האלקטרוניקה של אילון מאסק ואמנון שעשוע. מצד שני, אינטל ומובילאיי מעדיפות בדיקות עצמיות על השבבים שהחברה עצמה מייצרת. העובדה הזו, אפשר להבחין, מעכירה את מצב רוחו של גלוטר, ומוציאה ממנו התבטאויות לא מעודנות.

"לחברות שפיתחו מערכת בדיקות משלהן קשה להוציא את התחום הזה החוצה, אבל זה לא המקצוע שלהן", הוא אומר, "היו לנו כמה וכמה ניסיונות להיכנס לאינטל. יש להם בין 600 ל-1,000 מהנדסים שמייצרים פתרונות בדיקה, אבל הם משמעותית פחות טובים משלנו. רק שיש להם חיבור רגשי, וזו הסיבה לעלויות הגבוהות אצלם. אני חושב שהמוצר שהם עושים הוא יוצא דופן לטובה, אבל יש ארוגנטיות לא בריאה במובילאיי. אתה רואה את הארוגנטיות הזו באינטל, ואיך הם פספסו את המעבר ל-10 ננומטר. זו חברה שהייתה בשפיץ של השפיץ ומרוב יהירות כבר אין את התרבות הזו שם. זה מבאס אותי בתור אזרח, אפילו לא בתור עובד אינטל לשעבר".

בסוף גם אינטל תעבור אליכם?
"בהחלט, אין בכלל שאלה. אתה רואה את הטרנד. עובדה שחצי מהתעשייה כבר אצלנו".

היינו הראשונים בתחום שנכנסו לביג דאטה

זו אינה הפעם הראשונה שגלוטר תוקף את אינטל: בראיון שפורסם ב-2016 במגזין G של "גלובס" הוא אמר שלאנשי החברה יש "הרגשה שהם בעלי דם כחול", וש"ההצלחה עיוורה אותה ברמות שאין דברים כאלה". ההתבטאויות האלה מגיעות דווקא ממי שמילא תפקידים בכירים באינטל, ואף היה מנהל תחום הבדיקות בפאב-18, מפעל ייצור השבבים של החברה בקריית גת. ב-2004 הוא עזב את התפקיד הזה, ולדבריו השאיר מאחור מסלול קידום עם תפקידים קורצים ואופציות מובטחות. שנה לאחר מכן הקים את אופטימל פלוס.

בתחילה התמקדה החברה בפיתוח בקרים אלקטרוניים לשליטה במכשירים, אבל המשבר הכלכלי של 2008 גרם לה לשנות כיוון. גלוטר עזב את עולם החומרה ועבר לתוכנה - ניתוח נתונים כמותיים מקו הייצור, מה שלימים ייקרא ביג דאטה. "היינו החברה הראשונה בכל עולם הסמיקונדקטור והאלקטרוניקה שעסקה בביג דאטה", הוא אומר. בשנים האחרונות השתכללה הטכנולוגיה: הנתונים של 70 מיליארד הרכיבים האלקטרוניים מוזרמים למערכת הבינה המלאכותית ווטסון של IBM, ובתהליך של למידת מכונה מופקים מודלים של תובנות. החלק היפה בכל הסיפור, אומר גלוטר, הוא שבלחיצת כפתור המערכת של אופטימל הופכת את המודלים האלה לכלי שניתן ליישום מיידי על רצפת הייצור.

כיום מעסיקה אופטימל פלוס 250 עובדים, רובם בישראל, חלקם קרובים לשווקים בקליפורניה, סין, יפן, גרמניה ועוד. לדברי גלוטר החברה מתכוונת לגייס השנה 50 עובדים חדשים, ולהמשיך במסלול הגידול הזה בשנים הבאות. כמו רבים אחרים, גם הוא מתלונן שקשה במיוחד לגייס עובדים בישראל בימים אלה: החברות נאבקות על כל מהנדס תוכנה מוצלח וגונבות עובדים זו מזו. "אני מאמין שהעובדים אצלנו עוסקים בדברים הכי מעניינים שקורים בעולם הבינה המלאכותית ואנחנו אוהבים את ההון האנושי הישראלי", הוא אומר בדיפלומטיות, אבל רומז שאופטימל תיתן פייט על כל עובד, לפני שהיא מתרחבת למיקור חוץ באוקראינה או בהודו.

עד היום גייסה אופטימל 84 מיליון דולר. המשקיעים הראשונים היו קרנות פיטנגו, כרמל ונצ'רס (שהפכו מאז לוויולה ונצ'רס), אביב ואוורגרין, אך בין 2007 ל-2015 היא התבססה על הכנסותיה העצמיות, ולא גייסה כלל. אז, לפני שלוש שנים, השקיעה בה קרן KKR האמריקאית 42 מיליון דולר, וכשקרן של 130 מיליארד דולר משקיעה בחברה - זה איתות לשוק שמדובר בשחקנית רצינית. ליו"ר אופטימל מונה קן לוי (עד לאחרונה יו"ר KLA-Tencor) ובדירקטוריון יושבים בין השאר גם שלמה דברת, דדי פרלמוטר (עד לאחרונה מבכירי אינטל העולמית) ושני נציגים של KKR.

מבחינה עסקית, מה הכיוון האסטרטגי של החברה כיום?
"כששאלו אותי בשנים הראשונות אם ננפיק את החברה שיערתי שכן. היום אני בטוח שלא. היום כדי לצאת לבורסה צריך להיות חברה של מאות מיליוני דולרים, וגם רוב החברות בטווח הזה לא מונפקות. הנגזרת היא שיום אחד אופטימל כנראה תימכר. לא שכרגע עומד מישהו בדלת: אני לא קם בבוקר וחושב על להימכר, אלא על להגדיל ערך. בינתיים אנחנו עושים עבודה טובה, ואו שיהיה אקזיט או שלא יהיה אקזיט".

KKR לא לוחצת עליכם להימכר?
"כולן משקיעות בשביל למכור, גם ויולה ונצ'רס ופיטנגו. אבל שלושתן לא מתכננות למכור כעת, כי הן מריחות מה הולך לקרות ב-2022-2024 בתעשיית המכוניות האוטונומיות. אז הן יושבות ומחכות".

משרדי מובילאי בירושליים / צילום: פלאש 90

פריצה דרכנו? Never say never

לו"ז הפגישות של גלוטר נראה לפעמים כשיקוף של המגמות בתעשיית הטכנולוגיה העולמית. ביום אחד מתייצבים קבוצה של מנהלים בכירים קוריאנים, שמתעניינים ביישום מסוים של מערכת הבדיקה, וביום אחר קבוצת אנשי עסקים סינים מבקשים לקדם עניין עתיר מיליארדים בסיועה של החברה. לפני כמה שבועות הוא התארח בלשכת נשיא IBM יפן, והשניים שוחחו על השימוש שעושות חברות האלקטרוניקה היפניות בכלי בינה מלאכותית.

ביום אחר הגיע לביקור בביתו של גלוטר ביפו בכיר לשעבר במערכת הביטחון האמריקאית, שפרש לעסקים פרטיים, מלווה בפמליה עסקית ושני מאבטחים עם מיקרופונים בשרוול. מבלי להיכנס להיבטים עסקיים רגישים, אומר גלוטר שהשיחה עסקה בהתמודדות מול הדור הבא של סיכוני סייבר. עולם שבו המתקפות כבר לא חייבות להגיע דרך הרשת, אלא באמצעות סוסים טרויאנים רדומים שמושתלים בתוך השבבים עצמם, ומגיחים למתקפה מתוך מכוניות אוטונומיות או מכשירים ביתיים מבוססי האינטרנט של הדברים.

רק בתחילת החודש הנוכחי TSMC, יצרנית השבבים הגדולה בעולם שמייצרת אותם בין היתר עבור אפל, נאלצה להשבית קווי ייצור בכמה ממפעליה לאחר שהושתלו בהם וירוסים. זו הפעם הראשונה, לדבריה, שבה נגרם נזק כזה בגלל מתקפה כזאת. במצב דברים כזה, לטכנולוגיה של אופטימל פלוס עשויים להיות שימושים מרחיקי לכת, הרבה מעבר לבדיקות האיכות שהיא עושה כיום. ובכל זאת, גלוטר נרתע מלהיכנס למשחק הסייבר.

אנחנו מדברים על מצבים שבהם התוקף מספיק מתוחכם כדי להשתיל קוד תוקפני בתוך שבב, מבלי שהחברה שתכננה אותו מבחינה בזה?
"חד משמעית, וגרוע מכך: מישהו יכול לגרום לכך שבשלב הבדיקה המערכת לא תוודא דברים מסוימים, ואז חלק מהשבבים ייצאו פגומים. זה סוס טרויאני במובן הכי קיצוני של המילה. יש לנו יכולות לגלות דברים כאלה, אבל אנחנו לא משחקים בעולם הזה. לא לא לא. אנחנו גם לא מתערבים ברמה המדינתית, ורוצים לעבוד עם קוואלקום ועם וואווי ועם ZTE".

אילו השלכות יכולות להיות לפריצה לשבבים?
"ברגע שדבר כזה קורה, אתה יכול להשבית מפעל. אתה יכול להכניס משהו לצ'יפ במטוס, כך שכשהוא עובר קו רוחב מסוים - הוא פשוט מפסיק לפעול. אתה לא צריך שום רשת. עוד לא גירדנו את רמות הנזק שניתן לעשות ככה. כמו שאנרגיה גרעינית יכולה לשמש לייצור חשמל אבל גם להרוג אנשים, אז גם כאן יש פוטנציאל נזק שאלוהים יעזור".

אתה חושש שייעשה שימוש בטכנולוגיה שלכם למטרות זדוניות?
"Never say never, יכול להיות שמישהו יעשה דבר כזה. אנחנו מקווים שלא, ויש לנו המון כלים למנוע את זה. היה לנו לפני חודש התרעה על תרחיש שחששנו ממנו, אבל היא התגלתה כהתרעת שווא. אתה אף פעם לא יודע, במיוחד שהמערכת שלנו לא פועלת בתוך מבנה סגור, כמו מערכות של חברות ביטחוניות. פורטפוליו הלקוחות שלנו מטיל עלינו אחריות רבה בהקשר הזה, אני מקווה שנעמוד בציפיות".

עוד כתבות

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר בעקבות פתיחת מתקפת המנע וההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שני ● עם זאת, חברות התעופה כבר מתחילות להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו בשעות האחרונות על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר