דני גלוטר / צילום: תמר מצפי
"בסופו של דבר, אנחנו ניקח את השוק הזה", מצהיר דני גלוטר, מנכ"ל חברת אופטימל פלוס, ספק מנתח את תנופת הצמיחה של החברה, ספק עף קצת על עצמו. 13 שנים לאחר שהוקמה, אופטימל פלוס מחולון נמצאת באחד הצמתים המשפיעים והמעניינים ביותר בתעשיית האלקטרוניקה העולמית, בתקופה שבה התחום הזה עובר אבולוציה מהירה. עם רשימת לקוחות שמקיפה כבר היום חלקים ניכרים מעולם השבבים, גלוטר מרבה להתלהב מהחברה שהוא הקים ומנהל, אך גם מודאג מהתחרות שבה הוא מעריך שייתקל כעת.
אופטימל פלוס עוסקת בבדיקת וניתוח נתוני ביג דאטה שמתקבלים במהלך ייצור שבבים. מערכות החברה קולטות את המידע שנוצר בעת הבדיקה, מזרימות אותו לענן, מנתחות אותו בכלי בינה מלאכותית ומחזירות את התוצאה בתוך חלקיק שנייה לרצפת הייצור. התובנות שהמערכת מפיקה מאפשרות לפלוט רכיבים פגומים, לתקן תהליכי ייצור ולחסוך הרבה כסף, ולפעמים גם מבוכה ליצרניות. בחלק מהענפים, כמו הרכב, המשמעות של איתור רכיב פגום עשויה להיות הצלת חיי אדם. כשהיקף העבודה כיום מגיע לעשרות מיליארדי רכיבים אלקטרוניים מדי שנה, גם חלקי פרומיל מהמחזור - פירושם הכנסות של עשרות מיליוני דולרים רבים בשנה. גלוטר לא חושף מספרים, אבל מעיד שמדובר בגידול שנתי דו-ספרתי.
"בשנה האחרונה בלבד בדקנו יותר מ-70 מיליארד שבבים ולוחות. אין אף חברה בעולם שאפילו מתקרבת לזה", מתלהב גלוטר בשיחה עם "גלובס". "אני מאמין שעד סוף 2018 או תחילת 2019 נגיע ל-100 מיליארד. כרגע מדובר ב-25% מהתעשייה העולמית, אבל השיעור הזה יעלה. כבר עכשיו 75% מהצ'יפים לרכב עוברים דרכנו, ואני מקווה שבשנים הקרובות זה יגיע ל-100%. בעולם ה-Fabless חברות שמתכננות שבבים אנחנו שליטים ממש, ובעולם ה-IDM (יצרניות השבבים העצמאיות) אנחנו בערך 50%".
מה הסוד שלכם? מצאתם נישה שבה אין מתחרים חזקים?
"ההסבר הפשוט הוא שהיינו ראשונים, ואנחנו נהנים מהראשוניות הזאת. פיתחנו בסיס נתונים שגדל כל הזמן, ומי שרוצה להתמודד מול זה - זה נורא קשה. אבל צריך להיזהר ולא להיות שחצן ושהשתן לא יעלה לראש. אנחנו רואים ויותר חברות גדולות ציבוריות שמתחילות לשים עין על התחום שלנו, ואמנם פיתחנו הרבה פטנטים - אבל זה לא מה שיעזור מולן. בינתיים הן לא מצליחות, אבל לא לעולם חוסן".
כיום רשימת הלקוחות של אופטימל פלוס מורכבת מאוסף מרשים של יצרניות שבבים, שמוצריהן מפעילים מחשבים, סמארטפונים, שרתים, סטרימרים, רמקולים חכמים, והרשימה רק הולכת ומתארכת, עם חדירת הטכנולוגיה גם לענפים מסורתיים יותר. ביניהן בולטות קוואלקום, אנבידיה, NXP, מארוול, רנסאס וגם חברות אלקטרוניקה שמשבצות את השבבים במוצריהן. בימים אלה נמצאת אופטימל במגעים לקראת הסכמים עם כמה מענקיות האלקטרוניקה העולמית, יריבות מרות שהמאבקים ביניהן עולים בקביעות לכותרות. אם העסקאות האלה יחתמו, אופטימל תתקרב מאוד ליעדים השאפתניים של גלוטר.
צריך להתבונן על השוק שאליו מכוונת אופטימל כדי להבין את סדרי הגודל. אחרי כמה שנים של דשדוש, תעשיית השבבים מזנקת, בעיקר בזכות תחומי טכנולוגיה מטלטלי שוק כמו בינה מלאכותית, האינטרנט של הדברים והרכב האוטונומי.2017 הייתה שנת שיא עבור תעשיית השבבים, עם הכנסות ששברו את התחזיות והגיעו ל-419 מיליארד דולר, שיא של כל הזמנים. 2018 נראית לא פחות טוב: תחום האוטומוטיב לבדו צפוי להניב הכנסות של 32 מיליארד דולר, עם גידול דו-ספרתי זו השנה השלישית ברציפות. ועוד לא הזכרנו את שוק שבבי הבינה המלאכותית, שעשוי להאפיל בהיקפו על כל הסקטורים האחרים.
כל זה מתרחש בענף שנמצא גם בתקופה עסקית סוערת, ומתנהל כמו המשחק פורטנייט - המנצח הוא האחרון שעומד. פריסקייל נרכשה על ידי NXP; אלטרה על ידי אינטל; קאוויום על ידי מארוול; אינטרסיל על ידי רנסס; ברודקום ניסתה לרכוש את קוואלקום לפי שווי של 120 מיליארד דולר, במה שהיה יכול להיות מיזוג המאה, אם לא היה נחסם בצו של הנשיא טראמפ מחשש שהשליטה בענף השבבים תעבור לידיים סיניות. התחרות עזה והחברות מחליפות ידיים, אבל אופטימל רוצה לעבוד עם כולם, לא משנה מי הבעלים.
הלקוחות שלכם מתחרים זה בזה. איך הן מוכנים לתת לכם גישה למידע כל כך סודי ורגיש? "הקמנו חומה ביניהן ואין מעבר מידע. במשך 13 שנים איבדנו רק לקוח אחד (ברודקום, שביקשה לחסוך בהוצאות כשעברה לידי אוואגו הסינגפורית). אני חושב שזה אומר הרבה".
לחסוך לחברות רכב עשרות אלפי ריקולים
מכל תחומי טכנולוגיית השבבים, עולם הרכב נמצא כיום במוקד ההתעניינות של אופטימל פלוס. שבבים אלקטרוניים ממוחשבים נמצאים בכל מכונית שמיוצרת כיום בעולם, והתעשייה עומדת במרכז עלייתן של המכוניות החשמליות והאוטונומיות, וכן בפיתוחים הקשורים לרחפנים, משאיות, צוללות, כלי רכב צבאיים, תקשורת בין כלי הרכב, חנייה אוטומטית ועוד. מדובר בשוק של מיליארדי דולרים רבים, והתחזיות לעשורים הבאים מגיעות לטריליונים. באופטימל מאמינים שהצמיחה האדירה הזו תהיה מנוע הצמיחה המרכזי שלהם.
הצורך לערוך בדיקות שבבים קפדניות הופך קריטי בעולם המכוניות האוטונומיות. מספיק לחשוב על התכונה המכונה "בקרת שיוט אדפטיבית": המכונית שומרת על מהירות קבועה בנתיב, אבל אם היא מזהה רכב איטי, היא מאטה ומתאימה את המהירות. בקרת השיוט האדפטיבית, שפועלת באלפי מכוניות שכבר היום נוסעות בכבישים, מבוססת כמובן על שבב. אם הוא פגום, המכונית עלולה להתנגש ברכב שלפניה. "בעולם האלקטרוניקה נהוג למדוד DDPM - מספר רכיבים פגומים מתוך מיליון. כשמדובר ברכב אוטונומי צריכים לעבור לרכיבים פגומים מתוך מיליארד, ואת המעבר הזה אנחנו יודעים לעשות," אומר גלוטר.
הטכנולוגיה של אופטימל, לפי הצהרותיו, מצליחה לאתר 25% יותר תקלות ממתחרותיה. באאודי A6 למשל, יש 7,000 שבבים וחיישנים אלקטרוניים. החברה משגרת מדי יום 4,000 מכוניות חדשות מקו הייצור, מה שאומר 28 מיליון רכיבים אלקטרוניים. לפי הסטטיסטיקה של שבב תקול אחד למיליון, מדובר ב-28 מכוניות מדי יום, שנמכרות עם תקלות אשר יחייבו את החברה לריקול יקר - החזרת המכונית למוסך לתיקונים. אצל BMW, לשם השוואה, זה מגיע ל-54 מכוניות ביום. אם אופטימל פלוס אכן חוסכת להן 25% מההוצאה הזו, מדובר בהרבה מאוד כסף.
השבבים והמעגלים האלקטרוניים שאופטימל בודקת מגיעים למרבית תעשיית הרכב העולמית. שבבים של אנבידיה, למשל, מותקנים באאודי ובמכוניות טסלה, ואילו מובילאיי נעזרת בשבבים של STM, מה שאומר שבמובן מסוים אופטימל מופקדת על איכות האלקטרוניקה של אילון מאסק ואמנון שעשוע. מצד שני, אינטל ומובילאיי מעדיפות בדיקות עצמיות על השבבים שהחברה עצמה מייצרת. העובדה הזו, אפשר להבחין, מעכירה את מצב רוחו של גלוטר, ומוציאה ממנו התבטאויות לא מעודנות.
"לחברות שפיתחו מערכת בדיקות משלהן קשה להוציא את התחום הזה החוצה, אבל זה לא המקצוע שלהן", הוא אומר, "היו לנו כמה וכמה ניסיונות להיכנס לאינטל. יש להם בין 600 ל-1,000 מהנדסים שמייצרים פתרונות בדיקה, אבל הם משמעותית פחות טובים משלנו. רק שיש להם חיבור רגשי, וזו הסיבה לעלויות הגבוהות אצלם. אני חושב שהמוצר שהם עושים הוא יוצא דופן לטובה, אבל יש ארוגנטיות לא בריאה במובילאיי. אתה רואה את הארוגנטיות הזו באינטל, ואיך הם פספסו את המעבר ל-10 ננומטר. זו חברה שהייתה בשפיץ של השפיץ ומרוב יהירות כבר אין את התרבות הזו שם. זה מבאס אותי בתור אזרח, אפילו לא בתור עובד אינטל לשעבר".
בסוף גם אינטל תעבור אליכם?
"בהחלט, אין בכלל שאלה. אתה רואה את הטרנד. עובדה שחצי מהתעשייה כבר אצלנו".
היינו הראשונים בתחום שנכנסו לביג דאטה
זו אינה הפעם הראשונה שגלוטר תוקף את אינטל: בראיון שפורסם ב-2016 במגזין G של "גלובס" הוא אמר שלאנשי החברה יש "הרגשה שהם בעלי דם כחול", וש"ההצלחה עיוורה אותה ברמות שאין דברים כאלה". ההתבטאויות האלה מגיעות דווקא ממי שמילא תפקידים בכירים באינטל, ואף היה מנהל תחום הבדיקות בפאב-18, מפעל ייצור השבבים של החברה בקריית גת. ב-2004 הוא עזב את התפקיד הזה, ולדבריו השאיר מאחור מסלול קידום עם תפקידים קורצים ואופציות מובטחות. שנה לאחר מכן הקים את אופטימל פלוס.
בתחילה התמקדה החברה בפיתוח בקרים אלקטרוניים לשליטה במכשירים, אבל המשבר הכלכלי של 2008 גרם לה לשנות כיוון. גלוטר עזב את עולם החומרה ועבר לתוכנה - ניתוח נתונים כמותיים מקו הייצור, מה שלימים ייקרא ביג דאטה. "היינו החברה הראשונה בכל עולם הסמיקונדקטור והאלקטרוניקה שעסקה בביג דאטה", הוא אומר. בשנים האחרונות השתכללה הטכנולוגיה: הנתונים של 70 מיליארד הרכיבים האלקטרוניים מוזרמים למערכת הבינה המלאכותית ווטסון של IBM, ובתהליך של למידת מכונה מופקים מודלים של תובנות. החלק היפה בכל הסיפור, אומר גלוטר, הוא שבלחיצת כפתור המערכת של אופטימל הופכת את המודלים האלה לכלי שניתן ליישום מיידי על רצפת הייצור.
כיום מעסיקה אופטימל פלוס 250 עובדים, רובם בישראל, חלקם קרובים לשווקים בקליפורניה, סין, יפן, גרמניה ועוד. לדברי גלוטר החברה מתכוונת לגייס השנה 50 עובדים חדשים, ולהמשיך במסלול הגידול הזה בשנים הבאות. כמו רבים אחרים, גם הוא מתלונן שקשה במיוחד לגייס עובדים בישראל בימים אלה: החברות נאבקות על כל מהנדס תוכנה מוצלח וגונבות עובדים זו מזו. "אני מאמין שהעובדים אצלנו עוסקים בדברים הכי מעניינים שקורים בעולם הבינה המלאכותית ואנחנו אוהבים את ההון האנושי הישראלי", הוא אומר בדיפלומטיות, אבל רומז שאופטימל תיתן פייט על כל עובד, לפני שהיא מתרחבת למיקור חוץ באוקראינה או בהודו.
עד היום גייסה אופטימל 84 מיליון דולר. המשקיעים הראשונים היו קרנות פיטנגו, כרמל ונצ'רס (שהפכו מאז לוויולה ונצ'רס), אביב ואוורגרין, אך בין 2007 ל-2015 היא התבססה על הכנסותיה העצמיות, ולא גייסה כלל. אז, לפני שלוש שנים, השקיעה בה קרן KKR האמריקאית 42 מיליון דולר, וכשקרן של 130 מיליארד דולר משקיעה בחברה - זה איתות לשוק שמדובר בשחקנית רצינית. ליו"ר אופטימל מונה קן לוי (עד לאחרונה יו"ר KLA-Tencor) ובדירקטוריון יושבים בין השאר גם שלמה דברת, דדי פרלמוטר (עד לאחרונה מבכירי אינטל העולמית) ושני נציגים של KKR.
מבחינה עסקית, מה הכיוון האסטרטגי של החברה כיום?
"כששאלו אותי בשנים הראשונות אם ננפיק את החברה שיערתי שכן. היום אני בטוח שלא. היום כדי לצאת לבורסה צריך להיות חברה של מאות מיליוני דולרים, וגם רוב החברות בטווח הזה לא מונפקות. הנגזרת היא שיום אחד אופטימל כנראה תימכר. לא שכרגע עומד מישהו בדלת: אני לא קם בבוקר וחושב על להימכר, אלא על להגדיל ערך. בינתיים אנחנו עושים עבודה טובה, ואו שיהיה אקזיט או שלא יהיה אקזיט".
KKR לא לוחצת עליכם להימכר?
"כולן משקיעות בשביל למכור, גם ויולה ונצ'רס ופיטנגו. אבל שלושתן לא מתכננות למכור כעת, כי הן מריחות מה הולך לקרות ב-2022-2024 בתעשיית המכוניות האוטונומיות. אז הן יושבות ומחכות".
פריצה דרכנו? Never say never
לו"ז הפגישות של גלוטר נראה לפעמים כשיקוף של המגמות בתעשיית הטכנולוגיה העולמית. ביום אחד מתייצבים קבוצה של מנהלים בכירים קוריאנים, שמתעניינים ביישום מסוים של מערכת הבדיקה, וביום אחר קבוצת אנשי עסקים סינים מבקשים לקדם עניין עתיר מיליארדים בסיועה של החברה. לפני כמה שבועות הוא התארח בלשכת נשיא IBM יפן, והשניים שוחחו על השימוש שעושות חברות האלקטרוניקה היפניות בכלי בינה מלאכותית.
ביום אחר הגיע לביקור בביתו של גלוטר ביפו בכיר לשעבר במערכת הביטחון האמריקאית, שפרש לעסקים פרטיים, מלווה בפמליה עסקית ושני מאבטחים עם מיקרופונים בשרוול. מבלי להיכנס להיבטים עסקיים רגישים, אומר גלוטר שהשיחה עסקה בהתמודדות מול הדור הבא של סיכוני סייבר. עולם שבו המתקפות כבר לא חייבות להגיע דרך הרשת, אלא באמצעות סוסים טרויאנים רדומים שמושתלים בתוך השבבים עצמם, ומגיחים למתקפה מתוך מכוניות אוטונומיות או מכשירים ביתיים מבוססי האינטרנט של הדברים.
רק בתחילת החודש הנוכחי TSMC, יצרנית השבבים הגדולה בעולם שמייצרת אותם בין היתר עבור אפל, נאלצה להשבית קווי ייצור בכמה ממפעליה לאחר שהושתלו בהם וירוסים. זו הפעם הראשונה, לדבריה, שבה נגרם נזק כזה בגלל מתקפה כזאת. במצב דברים כזה, לטכנולוגיה של אופטימל פלוס עשויים להיות שימושים מרחיקי לכת, הרבה מעבר לבדיקות האיכות שהיא עושה כיום. ובכל זאת, גלוטר נרתע מלהיכנס למשחק הסייבר.
אנחנו מדברים על מצבים שבהם התוקף מספיק מתוחכם כדי להשתיל קוד תוקפני בתוך שבב, מבלי שהחברה שתכננה אותו מבחינה בזה?
"חד משמעית, וגרוע מכך: מישהו יכול לגרום לכך שבשלב הבדיקה המערכת לא תוודא דברים מסוימים, ואז חלק מהשבבים ייצאו פגומים. זה סוס טרויאני במובן הכי קיצוני של המילה. יש לנו יכולות לגלות דברים כאלה, אבל אנחנו לא משחקים בעולם הזה. לא לא לא. אנחנו גם לא מתערבים ברמה המדינתית, ורוצים לעבוד עם קוואלקום ועם וואווי ועם ZTE".
אילו השלכות יכולות להיות לפריצה לשבבים?
"ברגע שדבר כזה קורה, אתה יכול להשבית מפעל. אתה יכול להכניס משהו לצ'יפ במטוס, כך שכשהוא עובר קו רוחב מסוים - הוא פשוט מפסיק לפעול. אתה לא צריך שום רשת. עוד לא גירדנו את רמות הנזק שניתן לעשות ככה. כמו שאנרגיה גרעינית יכולה לשמש לייצור חשמל אבל גם להרוג אנשים, אז גם כאן יש פוטנציאל נזק שאלוהים יעזור".
אתה חושש שייעשה שימוש בטכנולוגיה שלכם למטרות זדוניות?
"Never say never, יכול להיות שמישהו יעשה דבר כזה. אנחנו מקווים שלא, ויש לנו המון כלים למנוע את זה. היה לנו לפני חודש התרעה על תרחיש שחששנו ממנו, אבל היא התגלתה כהתרעת שווא. אתה אף פעם לא יודע, במיוחד שהמערכת שלנו לא פועלת בתוך מבנה סגור, כמו מערכות של חברות ביטחוניות. פורטפוליו הלקוחות שלנו מטיל עלינו אחריות רבה בהקשר הזה, אני מקווה שנעמוד בציפיות".