גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קמהדע מציגה: הצמיחה, השביתה ומכתב המריבה

העלייה בביקוש למוצריה של חברת התרופות הישראלית והדרישות מצד העובדים לשיפור תנאיהם הביאו לסכסוך ממושך עם ההנהלה, שביתה ארוכה וצניחה של המניה ● עתה, לאחר שהסתיימה השביתה, בשוק תוהים עד כמה תהיה ההתאוששות של קמהדע מהירה

עמיר לונדון / צילום: נטי לוי
עמיר לונדון / צילום: נטי לוי

חברת התרופות קמהדע כיכבה בשבוע שעבר בכותרות שלא בטובתה, בשל שביתת עובדי מפעל החברה בקיבוץ בית קמה. השביתה, שהסתיימה לקראת סוף השבוע שעבר, השפיעה לרעה על מחיר מניית קמהדע  , שירדה במהלכה ביותר מ-10% וזאת למרות דוחות כספיים טובים לרבעון השני שפרסמה החברה בתווך. מאז הודיעה קמהדע, לקראת סוף השבוע שעבר, על סיום השביתה, המניה התאוששה, אבל האירועים הותירו כמה שאלות פתוחות. 

כך, עם פרסום הדוח הרבעוני מסרה קמהדע כי לא תוכל לאשש את התחזיות שמסרה בעבר לשנת 2018 עד שיוערכו נזקי השביתה, אולם הבטיחה כי היא נערכה מראש עם מלאים ולא צפוי לה נזק. כל יום שעובר מאז סיום השביתה ובו התחזיות אינן מאוששות, מעורר את החשש אם בכל זאת ניזוקו האספקה או פעילויות אחרות בחברה שישפיעו על הכנסותיה. 

קמהדע עלתה ב-30% בשנה האחרונה

מזויף או לא?

עובדי מפעל קמהדע יצאו לשביתה (שכאמור הסתיימה בינתיים) על רקע פיצוץ בדיון על ההסכם הקיבוצי במפעל, המעסיק כ-250 עובדים. עובדי החברה טענו כי בעקבות צמיחתה של קמהדע והעלייה בדרישה למוצריה, גדל עומס העבודה עליהם מבלי שיתוגמלו בהתאם. המו"מ בין הצדדים נערך מאז ינואר וכיוון שאין זה ריאלי כרגע להכשיר במהירות עובדים נוספים (שכן העבודה במפעל דורשת הכשרה ארוכה), הדיון בפועל הוא בעיקר על שכר ותנאים נלווים. ההסכם הקיבוצי עוד לא נחתם סופית, אולם הושגו הסכמות עקרוניות בין הצדדים.

זו אינה השביתה הראשונה במפעל קמהדע שהוקם לפני כ-30 שנה, אולם היא הייתה הארוכה ביותר ואחת הארוכות שנראו בשנים האחרונות בחברה הפועלת בתחום התרופות. מקורבים לקמהדע מסרו ל"גלובס" בשבוע שעבר כי המו"מ התקדם לקראת פתרון המשבר בימיה הראשונים של השביתה, אולם אז החלו העובדים להפיץ ביניהם מכתב שלכאורה הודלף מן ההנהלה ובו "תוכניות לניהול השביתה", אשר נקטו בשפה לא נעימה כלפי העובדים (אמירות כמו "הפחד שלהם עובד לטובתנו", ותיאור ההטבות שהם מבקשים כ"גרושים שיילכו למסטיקים וסיגריות").

קמהדע טענה מיד כי המכתב הוא מזויף, ומיהרה להגיש תלונה למשטרה. מקורבים לחברה מסרו כי בעקבות "דליפת" המכתב, העלה הוועד את דרישותיו במו"מ, תוך איום כי אם לא תיעתר החברה לדרישות, המכתב יופץ לעובדים. ההנהלה לא נעתרה, והמכתב אכן הגיע לעובדים.

למרות הצהרת קמהדע כי המכתב מזויף והפעולה המיידית שנקטה, נראה כי לפחות חלק מהעובדים לא השתכנעו, ואילו הנהלת החברה איבדה אמון בוועד בעקבות הפצת המכתב. זו הייתה אחת הסיבות להתארכות השביתה. כעת יש לשקם את יחסי האמון במפעל כדי שהעבודה בו תוכל להתנהל כבעבר. בגלל העומס הגדול, המוטיבציה של העובדים חשובה מאוד לעמידה ביעדי הייצור. 

השת"פ עם שייר - לאן יתפתח? 

קמהדע נסחרת כיום בשווי של 800 מיליון שקל, לאחר עלייה של 20% מתחילת השנה. עם זאת, ב-5 השנים האחרונות איבדה המניה כ-60% מערכה. במהלך השנה שעברה ניצלה קרן ברוש האקטיביסטית ירידות חדות במניה להשקעה של עשרות מיליוני שקלים.

קמהדע מנוהלת על-ידי עמיר לונדון, שנכנס ב-2015 לנעלי המנכ"ל הוותיק, דוד צור. בעלי המניות הגדולים בחברה הם ליאון רקנאטי (10%), אשר משקיע בה מיום הקמתה; קרן ברוש (8%) וקרן סינארה קפיטל של יורשי ראלף האן ז"ל (7%).

ברבעון השני של 2018 הציגה קמהדע צמיחה של 4% בהכנסות שעמדו על 33.8 מיליון דולר. ההכנסה החצי שנתית עמדה על 51.3 מיליון דולר, גידול של 16% לעומת התקופה המקבילה. תוצאות אלה יכולות בעיקרון לאפשר לחברה לעמוד ביעד שלה לשנת 2018, להכנסות של 116-120 מיליון דולר. 

הכנסות קמהדע מבוססות בעיקר על המוצר גלסיה (Glassia) לטיפול באמפיזמה תורשתית הניתן בעירוי, ואשר משווק בארה"ב דרך השותפה הבינלאומית שייר. הרבעונים האחרונים של השנה הם לרוב אלה שבהם רושמת קמהדע את ההכנסות הגבוהות ביותר ממוצר זה, כך שהתחזיות סבירות. כמו כן הסכם השיווק של המוצר מול שייר מתנהל היטב כבר שמונה שנים ומניב לחברה עד כה לפחות את ההכנסות שהיא צופה.

מעבר לכך מצפה קמהדע להכנסות מהחיסון לכלבת המוחדר לשוק בימים אלה. בתחום זה אין ודאות כמו מול שייר, אולם ישנו שותף שיווקי חזק בארה"ב ושוק לא מאוד תחרותי. השוק למוצר זה לא גדול, כ-100 מיליון דולר, אולם הוא יכול להוות תוספת יפה למוצר הגלסיה.

אפילו בתחום ההיסטורי של הפצת תרופות בעלות ערך מוסף נמוך, החברה הגדילה ברבעון את הכנסתה. כך שמנקודת המבט של העסקים השוטפים, הפן העסקי נראה מצוין. החברה שואפת לאיזון תפעולי, יש בקופתה 44 מיליון דולר והיא דיווחה כי כרגע אינה זקוקה להון ממקור חיצוני.

לקמהדע תוכניות מעניינות לעתיד, אולם שם הסיכון כמובן גבוה יותר. הסכם השיווק עם שייר נקבע רשמית עד 2020. אין סיבה לחשוב כי ההסכם יסתיים במועד זה, משום שעד כה הגדילה שייר את כמויות המוצר המוזמנות משנה לשנה, וכבר האריכה את ההסכם שלוש פעמים (למעשה, השותפה מולה נחתם ההסכם היא באקסטר, שנמכרה לשייר, אולם גם שייר עצמה הספיקה להאריך את ההסכם פעם אחת). ב-2017 שילמה שייר לקמהדע תשלום אבן דרך עבור הגעה ליעד מכירות שהוצב למוצר. כלומר נראה כי שייר מרוצה, אך יש גם אי ודאות.

לשייר ישנה הזכות להעביר את הייצור של המוצר אליה, ולשלם לקמהדע תמלוגים עד 2040. רשמית המעבר יכול לקרות מ-2020, אולם כרגע נראה ששייר לא ממהרת עם בניית המפעל וכי הייצור יעבור לשם רק ב-2022, ייתכן אף מאוחר יותר.

החברה התייחסה לפן זה של ההסכם מאז חתימתו הראשונה ב-2010, וציינה אז בצדק כי זרם תמלוגים קבוע ללא הוצאות, אינו בהכרח מצב גרוע מבחינת החברה. על פי ההכנסות הנוכחיות, אפשר לצפות לסכום של לפחות 7-10 מיליון דולר שייכנס ישירות לשורה התחתונה.

אולם, קמהדע ציפתה בעבר כי כאשר מוצר הגלסיה ייצא לשייר, היא תוכל להשתמש בכושר הייצור של המפעל למוצרים חדשים, ובינתיים הגעתם של מוצרים אלה כרגע מתמהמהת. המוצר לכלבת, גם אם החדרתו לשוק תצליח, לא יכול למלא את כל קיבולת הייצור של המפעל הנוכחי בלי גלסיה. כאמור, השוק כולו מגיע רק ל-100 מיליון דולר.

מה יש בכלל חוץ מהגלסיה?

החברה מפתחת מוצרים נוספים, אולם רק אחד מהם קרוב יחסית לשוק, והוא היה עד כה גם הגזרה המאכזבת ביותר עבור החברה. מדובר במוצר לטיפול באמפיזמה תורשתית הניתן בשאיפה (לעומת המוצר המוביל של החברה גלסיה, הניתן בעירוי).

קמהדע סיימה לפני כ-4 שנים את הניסוי הקליני שנועד לרשום את המוצר לשיווק מול רשות התרופות האירופאית. אולם הניסוי שערכה לא עמד ביעד העיקרי שלו. מנכ"ל החברה אז, דוד צור, אמר כי המוצר ראוי לאישור גם כך, על בסיס הצלחה במדד משני. צור, אגב, שהיה ממייסדי החברה וכיהן בתפקיד מעל 20 שנה, נחשב למנכ"ל קשוח, וכנראה שחלק מן האמוציות שפורקים העובדים כיום, נצברו בעצם בקדנציה שלו.

מחליפו לונדון המשיך את הכיוון הזה, אולם ב-2017 נאלצה החברה להודות כי לא ניתן לאשר את המוצר ללא ניסוי נוסף. כעת היא נערכת להיכנס לניסוי כזה, מול הרשויות באירופה ובארה"ב במקביל, ותוצאות ממנו ואישור פוטנציאלי יכולים להגיע אפילו בעוד 4-5 שנים. גם בתרחיש אופטימי של התקדמות המוצר באינהלציה ללא אירועים שליליים חמורים נוספים, אם אמנם תוציא שייר את הייצור מבית קמה עד 2022, סביר שיהיה פער עד כניסת המוצר החדש.

קמהדע מפתחת מוצרים נוספים המשתמשים בחלבון ה-AAT הנמצא בבסיס מוצר הגלסיה, אך כמוצר אנטי דלקתי, לטיפול במחלות כמו דחיית שתלים וסוכרת נעורים. אם אמנם יתגלה המוצר כתרופה אנטי דלקתית תחרותית בשוק זה, יהיה לה פוטנציאל גדול מאוד, אולם בינתיים המוצרים הללו נמצאים בשלב מוקדם יחסית, רק בניסויי שלב II.

עד כה קמהדע נודעה כחברה שמספקת את הסחורה שהבטיחה, למעט הסיפור העגום של המוצר באינהלציה. מאז הנפקתה המניה הציגה גם תשואות יפות, עד לצלילה בעקבות סיפור התרופה באינהלציה ב-2014, שלמעשה מחקה תוך זמן קצר את כל העליות מאז הנפקת החברה. אך מאז המניה מתאוששת בהדרגה. כדי להמשיך לעמוד בהבטחותיה, על קמהדע לתקן את משבר יחסי העבודה שלה. כדי להמשיך לצמוח, על החברה לגוון ולחזק את צנרת המוצרים שלה. 

עוד כתבות

רו''ח אפי סנדרוב, המנהל המורשה של סלייס / צילום: באדיבות מגדל

"עמדו מנגד": המנהל המורשה בפרשת סלייס תובע כמיליארד שקל מדלויט

לפי התביעה, שותפים ועובדים במשרד ראיית החשבון המוביל התרשלו בתפקידם כמבקרי הפנים של חברת הגמל בה אבדו 850 מיליון שקל בכספי חוסכים: "לא עמדו בסטנדרטים מינימליים" ● לפי הנטען, הם לא ביצעו בדיקות מהותיות ובסיסיות, פספסו או התעלמו משורת תמרורי אזהרה בוהקים - ואפשרו במשך שנים ניהול פרוץ של כספי הציבור

תושבי המרכז עד גיל 50? זה מה שהמלחמה עשתה לכיס שלכם

סקר מיוחד של גלובס, בשיתוף חברת Shiluv i2R, בדק מהן השלכות המערכה מול איראן על הישראלים ● שילוב של ירידה בהכנסות ועלייה בהוצאות מעמיד כרבע ממשקי הבית בסכנה כלכלית בחודשים הבאים ● ועד כמה מתווה הסיוע של המדינה נותן מענה מספק?

כנסת ישראל / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ברגע האחרון וללא חוק גיוס: תקציב 2026 צפוי לעבור הלילה

הסכמות עם המפלגות החרדיות הסירו את איום הפלת התקציב, והמליאה צפויה לאשרו הלילה שעות לפני הדדליין ● המלחמה ניפחה את מסגרת ההוצאה בכ־37 מיליארד שקל מאז אישור הממשלה בדצמבר, וכמעט ב־50 מיליארד לעומת התקציב של השנה שעברה ● הגירעון הורחב ל־4.9% תוצר, ובאוצר נאלצו לוותר על חלק מרכזי מהרפורמות שתוכננו

דונלד טראמפ / צילום: ap, Jose Luis Magana

כך עשויה המלחמה להוביל לרעידת אדמה שכמותה לא ראינו מאז קריסת ברית המועצות

בין אם טראמפ פתח במלחמה בגלל הגרעין או לא, זו כבר התפתחה למערכה על מעמד ארה"ב ועתיד הדולר ● אם איראן תצליח לסלק את האמריקאים מהמזרח התיכון כולו, יהיו לכך משמעויות מרחיקות לכת בעיצוב המערכות הגאו-פוליטיות, הכלכליות והפיננסיות העולמיות למשך עשורים רבים, והמכה צפויה להגיע למטבע, לשוק החוב האמריקאי ולאובדן שוקי ייצוא

אריאל כהן, עומר כילף / צילום: נאבן, דיויד גארב

הישראלית שזינקה במעל 40% ביום אחד, וזו שבנאסד"ק מאיימים למחוק מהמסחר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● נאבן זינקה במעל 40% לאחר פרסום תוצאותיה הכספיות, והאנליסטים חיוביים לגביה ● פרייטוס קפצה לאחר שהודיעה על תוכנית התייעלות וקיצוץ של עד 15% ממצבת העובדים שלה ● ואינוויז קיבלה אזהרה מהנהלת הנאסד"ק, לאחר שנסחרה למעלה מ-30 ימי מסחר רצופים מתחת למחיר של דולר אחד

המשקיעים שוברים שיאי משכנתאות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בנק ישראל: המשקיעים שוברים שיאי משכנתאות

על אף ששיעורם בשוק פוחת, משקיעים שרוכשים דירות לוקחים משכנתאות גבוהות במיוחד ● ככל הנראה הם משתמשים במבצעי המימון שמציעים היזמים ומעריכים שמחירי הדירות ישובו לעלות

סוללת טילי THAAD / צילום: Staff Sgt. Cory D. Payne

כך מנסה ארה"ב לפתור את בעיית המחסור הצפוי במיירטים

המערכה עם איראן דיללה באופן ניכר את מצבור טילי ה־THAAD של ארה"ב, וכעת שוקדים בפנטגון על תוכניות חלופיות ● הודו מעוניינת במטוס קרב מהדור השישי ובוחנת את האפשרויות העומדות בפניה ● מלחמת רוסיה־אוקראינה נכנסה לשנתה החמישית, וצבא אוקראינה ממשיך לשפר את אסטרטגיית הרחפנים שלו ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הכסף יעבור מחברות הסייבר לחברות ה־AI? מייסד אנתרופיק דריו אמודיי / צילום: ap, Don Feria

פחד ממודל שעוד לא קיים: ההדלפה שמחקה מיליארדים ממניות הסייבר

מודל ה־AI החדש של אנתרופיק טרם הושק, לא נבחן בשטח ואפילו לא ברור מה הודלף ● ובכל זאת, השוק הגיב כאילו המהפכה כבר כאן ● מאחורי הירידות החדות מסתתר סיפור על שינוי בתמחור הסיכון, ועל האופן שבו משקיעים מתמודדים עם איום טכנולוגי שעדיין לא התממש

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

שבע שנים וורן באפט לא חווה הפסדים כאלו

מניות ברקשייר האת'ווי רשמה את רצף הירידות הארוך ביותר מאז דצמבר 2018 ● מאז הודיע באפט כי יסיים את תפקידו כמנכ"ל הם איבדו 13% ● ובכל זאת, היו גם חדשות טובות השבוע לחברה של המשקיע המפורסם בעולם

ירוטי טילים איראנים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

רצף שיגורים לדרום תוך שעות; במקביל: ירי גם לצפון מלבנון

פיקוד העורף: אין שינוי בהנחיות עד יום שני ● מוקדם יותר - הירי מאיראן התחדש: 19 פצועים במצב קל מפגיעה באשתאול ונזק כבד לרכוש, נפילה בנגב ● נשיא איראן פזשכיאן איים: נגיב בעוצמה לפגיעה במפעלי הפלדה ● דובר צה"ל הודיע כי בשתי תקריות אתמול והלילה בדרום לבנון שני קצינים נפצעו קשה ושבעה נפצעו בינוני ● השיגור שבוצע מתימן יורט מחוץ לגבולות הארץ, ולא דווח על נפגעים • דיווח: 10 חיילים אמריקנים נפצעו במתקפה איראנית בסעודיה ● מרקו רוביו לשרי החוץ של מדינות ה-G7: המלחמה תימשך שניים עד ארבעה שבועות נוספים ● עדכונים שוטפים

הדקלים 73 במרכז פרדס חנה / צילום: שלומי יוסף

בשכונה מבוקשת: קוטג' בפרדס חנה נמכר במחיר נמוך יחסית

האזור נחשב חסין יחסית לטילים ומחיר הבית מעט נמוך מהמקובל, ככל הנראה מכיוון ששטח המגרש קטן יחסית

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

מה צפוי במסחר מחר, ואילו סקטורים יהיו המרוויחים הגדולים ביום שאחרי המלחמה?

הבורסה בת"א תפתח את השבוע לאחר שרשמה ביום שישי את הביצועים החלשים ביותר מזה שנה ● מדד הביטחוניות בלט לשלילה עם ירידה שבועית של כ-12% ● השווקים הגלובליים הפכו אדישים להצהרות של טראמפ, וירדו בחדות למרות הארכת האולטימטום לאיראן ● בנק ישראל צפוי להשאיר מחר את הריבית ללא שינוי ● וגם: האנליסט שמעריך: הסקטורים שירוויחו ביום שאחרי המלחמה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

זוג מתחבק בחניון תת-קרקעי בתל אביב בעת התקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

ישראל תקפה 8,500 פעמים באיראן. כמה משגרים היא הצליחה להשמיד?

אלפי נפגעים, מאות אלפים לא הולכים לעבודה והחוב תופח - אבל דווקא שוקי ההון לא מאבדים את האמון בישראל ● איך משפיע מבצע "שאגת הארי" על כל העולם, והיכן עומדים ההישגים שלו ביחס למערכות קודמות? ● המשרוקית של גלובס עם הנתונים שמספרים את סיפורו של חודש אחד במלחמה מול איראן

אורניום / צילום: Shutterstock

לפני 2 מיליארד שנה פעל באפריקה כור גרעיני יחיד מסוגו. חוקרים עדיין לומדים את הסודות שלו

ב־1972 גילו חוקרים כור ייחודי באזור אוקלו שבגאבון, ניסוי טבעי שהייתה לו השפעה דרמטית על חקר הפיזיקה והבנת חוקי היקום ● פיזיקאים משוכנעים גם היום שעוד יש לנו מה ללמוד ממנו, גם על "התיאוריה של הכול" וגם על שיטות לאגירת פסולת גרעינית

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

"הממשלה יצרה כאן שתי מדינות": העסקים מסלימים את המאבק במתווה החל"ת

כ־100 בעלי עסקים מענפי המסחר, התיירות, התרבות והמסעדנות התכנסו לישיבת חירום, ובאיגוד לשכות המסחר מאיימים בצעדים, כולל קריאה שלא לשלם שכירות ● ברקע, המתווה שאישרה הממשלה מפצה את עובדי המגזר הפרטי דרך חל"ת ולא דרך שכר, בעוד שההכנסות של עובדי המדינה נשמרות

מעבר הגבול עם ירדן, מסוף יצחק רבין / צילום: ויקיפדיה

שערי היציאה הולכים ונסגרים: מה עומד מאחורי החלטות ירדן ומצרים?

מאות ישראלים תקועים בעקבה בשל שינוי במדיניות בירדן, שבין היתר משפיעה על פעילות מטוסים אירופאים שארקיע חוכרת ● במקביל, מצרים מעלה שוב את אגרת המעבר בטאבה

לשכת התעסוקה / צילום: איל יצהר

מאז אישור מתווה החל”ת: כ־10 אלף נרשמו כדורשי עבודה בתוך שבוע

שירות התעסוקה מדווח על זינוק במספר הנרשמים מאז פרוץ המלחמה - יותר מ־50 אלף דורשי עבודה חדשים, כשמרביתם הוצאו לחל"ת ולא פוטרו ● כ־10 אלף הצטרפו לאחר אישור מתווה החל"ת המקוצר בוועדת העבודה והרווחה, שמאפשר זכאות כבר לאחר 10 ימי היעדרות

אייפון 17e, הסמארטפון המוזל החדש של אפל / צילום: יח''צ

האייפון המוזל החדש פשוט לא מספיק משתלם

האייפון 17e מכוון לכל מי שמעוניין בסמארטפון טוב, אך לא במחירי אפל היוקרתיים ● אמנם החברה הטמיעה בו את המעבד המתקדם ביותר שלה וגם המסך אינו גדול מדי, אך בשורה של פרמטרים מדובר בפשרה משמעותית

לוחמי אש מכבים את האש שפרצה לאחר פגיעת חלק יירוט באזור נאות חובב / צילום: כבאות והצלה לישראל

"להסתגר בבתים": אירוע חומרים מסוכנים לאחר פגיעה במפעל אדמה בנאות חובב

מפעל "אדמה פתרונות לחקלאות" באזור התעשייה נאות חובב נפגע ע"י שבר יירוט וייצר אירוע חומרים מסוכנים באזור ● כבאות והצלה פועלים לבלימת השריפה במקום, ותושבי האזור התבקשו להסתגר בבתים

מתקן של מקורות / צילום: בר - אל

מקורות נגד רשות המים בבג"ץ: טוענת לירידת ערך של 1.3 מיליארד שקלים

מקורות עתרה לבג"ץ בתגובה לשינוי במנגנון התגמול של רשות המים, שיפחית משמעותית את התגמול שהם מקבלים על השקעות בהון קבוע כמו צנרת, ויגביר תגמול על תחזוקה, התייעלות והשקעות מניבות ● ברשות המים, מנגד, מתעקשים שהשיטה החדשה רק תיטיב עם מקורות