גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קמהדע מציגה: הצמיחה, השביתה ומכתב המריבה

העלייה בביקוש למוצריה של חברת התרופות הישראלית והדרישות מצד העובדים לשיפור תנאיהם הביאו לסכסוך ממושך עם ההנהלה, שביתה ארוכה וצניחה של המניה ● עתה, לאחר שהסתיימה השביתה, בשוק תוהים עד כמה תהיה ההתאוששות של קמהדע מהירה

עמיר לונדון / צילום: נטי לוי
עמיר לונדון / צילום: נטי לוי

חברת התרופות קמהדע כיכבה בשבוע שעבר בכותרות שלא בטובתה, בשל שביתת עובדי מפעל החברה בקיבוץ בית קמה. השביתה, שהסתיימה לקראת סוף השבוע שעבר, השפיעה לרעה על מחיר מניית קמהדע  , שירדה במהלכה ביותר מ-10% וזאת למרות דוחות כספיים טובים לרבעון השני שפרסמה החברה בתווך. מאז הודיעה קמהדע, לקראת סוף השבוע שעבר, על סיום השביתה, המניה התאוששה, אבל האירועים הותירו כמה שאלות פתוחות. 

כך, עם פרסום הדוח הרבעוני מסרה קמהדע כי לא תוכל לאשש את התחזיות שמסרה בעבר לשנת 2018 עד שיוערכו נזקי השביתה, אולם הבטיחה כי היא נערכה מראש עם מלאים ולא צפוי לה נזק. כל יום שעובר מאז סיום השביתה ובו התחזיות אינן מאוששות, מעורר את החשש אם בכל זאת ניזוקו האספקה או פעילויות אחרות בחברה שישפיעו על הכנסותיה. 

קמהדע עלתה ב-30% בשנה האחרונה

מזויף או לא?

עובדי מפעל קמהדע יצאו לשביתה (שכאמור הסתיימה בינתיים) על רקע פיצוץ בדיון על ההסכם הקיבוצי במפעל, המעסיק כ-250 עובדים. עובדי החברה טענו כי בעקבות צמיחתה של קמהדע והעלייה בדרישה למוצריה, גדל עומס העבודה עליהם מבלי שיתוגמלו בהתאם. המו"מ בין הצדדים נערך מאז ינואר וכיוון שאין זה ריאלי כרגע להכשיר במהירות עובדים נוספים (שכן העבודה במפעל דורשת הכשרה ארוכה), הדיון בפועל הוא בעיקר על שכר ותנאים נלווים. ההסכם הקיבוצי עוד לא נחתם סופית, אולם הושגו הסכמות עקרוניות בין הצדדים.

זו אינה השביתה הראשונה במפעל קמהדע שהוקם לפני כ-30 שנה, אולם היא הייתה הארוכה ביותר ואחת הארוכות שנראו בשנים האחרונות בחברה הפועלת בתחום התרופות. מקורבים לקמהדע מסרו ל"גלובס" בשבוע שעבר כי המו"מ התקדם לקראת פתרון המשבר בימיה הראשונים של השביתה, אולם אז החלו העובדים להפיץ ביניהם מכתב שלכאורה הודלף מן ההנהלה ובו "תוכניות לניהול השביתה", אשר נקטו בשפה לא נעימה כלפי העובדים (אמירות כמו "הפחד שלהם עובד לטובתנו", ותיאור ההטבות שהם מבקשים כ"גרושים שיילכו למסטיקים וסיגריות").

קמהדע טענה מיד כי המכתב הוא מזויף, ומיהרה להגיש תלונה למשטרה. מקורבים לחברה מסרו כי בעקבות "דליפת" המכתב, העלה הוועד את דרישותיו במו"מ, תוך איום כי אם לא תיעתר החברה לדרישות, המכתב יופץ לעובדים. ההנהלה לא נעתרה, והמכתב אכן הגיע לעובדים.

למרות הצהרת קמהדע כי המכתב מזויף והפעולה המיידית שנקטה, נראה כי לפחות חלק מהעובדים לא השתכנעו, ואילו הנהלת החברה איבדה אמון בוועד בעקבות הפצת המכתב. זו הייתה אחת הסיבות להתארכות השביתה. כעת יש לשקם את יחסי האמון במפעל כדי שהעבודה בו תוכל להתנהל כבעבר. בגלל העומס הגדול, המוטיבציה של העובדים חשובה מאוד לעמידה ביעדי הייצור. 

השת"פ עם שייר - לאן יתפתח? 

קמהדע נסחרת כיום בשווי של 800 מיליון שקל, לאחר עלייה של 20% מתחילת השנה. עם זאת, ב-5 השנים האחרונות איבדה המניה כ-60% מערכה. במהלך השנה שעברה ניצלה קרן ברוש האקטיביסטית ירידות חדות במניה להשקעה של עשרות מיליוני שקלים.

קמהדע מנוהלת על-ידי עמיר לונדון, שנכנס ב-2015 לנעלי המנכ"ל הוותיק, דוד צור. בעלי המניות הגדולים בחברה הם ליאון רקנאטי (10%), אשר משקיע בה מיום הקמתה; קרן ברוש (8%) וקרן סינארה קפיטל של יורשי ראלף האן ז"ל (7%).

ברבעון השני של 2018 הציגה קמהדע צמיחה של 4% בהכנסות שעמדו על 33.8 מיליון דולר. ההכנסה החצי שנתית עמדה על 51.3 מיליון דולר, גידול של 16% לעומת התקופה המקבילה. תוצאות אלה יכולות בעיקרון לאפשר לחברה לעמוד ביעד שלה לשנת 2018, להכנסות של 116-120 מיליון דולר. 

הכנסות קמהדע מבוססות בעיקר על המוצר גלסיה (Glassia) לטיפול באמפיזמה תורשתית הניתן בעירוי, ואשר משווק בארה"ב דרך השותפה הבינלאומית שייר. הרבעונים האחרונים של השנה הם לרוב אלה שבהם רושמת קמהדע את ההכנסות הגבוהות ביותר ממוצר זה, כך שהתחזיות סבירות. כמו כן הסכם השיווק של המוצר מול שייר מתנהל היטב כבר שמונה שנים ומניב לחברה עד כה לפחות את ההכנסות שהיא צופה.

מעבר לכך מצפה קמהדע להכנסות מהחיסון לכלבת המוחדר לשוק בימים אלה. בתחום זה אין ודאות כמו מול שייר, אולם ישנו שותף שיווקי חזק בארה"ב ושוק לא מאוד תחרותי. השוק למוצר זה לא גדול, כ-100 מיליון דולר, אולם הוא יכול להוות תוספת יפה למוצר הגלסיה.

אפילו בתחום ההיסטורי של הפצת תרופות בעלות ערך מוסף נמוך, החברה הגדילה ברבעון את הכנסתה. כך שמנקודת המבט של העסקים השוטפים, הפן העסקי נראה מצוין. החברה שואפת לאיזון תפעולי, יש בקופתה 44 מיליון דולר והיא דיווחה כי כרגע אינה זקוקה להון ממקור חיצוני.

לקמהדע תוכניות מעניינות לעתיד, אולם שם הסיכון כמובן גבוה יותר. הסכם השיווק עם שייר נקבע רשמית עד 2020. אין סיבה לחשוב כי ההסכם יסתיים במועד זה, משום שעד כה הגדילה שייר את כמויות המוצר המוזמנות משנה לשנה, וכבר האריכה את ההסכם שלוש פעמים (למעשה, השותפה מולה נחתם ההסכם היא באקסטר, שנמכרה לשייר, אולם גם שייר עצמה הספיקה להאריך את ההסכם פעם אחת). ב-2017 שילמה שייר לקמהדע תשלום אבן דרך עבור הגעה ליעד מכירות שהוצב למוצר. כלומר נראה כי שייר מרוצה, אך יש גם אי ודאות.

לשייר ישנה הזכות להעביר את הייצור של המוצר אליה, ולשלם לקמהדע תמלוגים עד 2040. רשמית המעבר יכול לקרות מ-2020, אולם כרגע נראה ששייר לא ממהרת עם בניית המפעל וכי הייצור יעבור לשם רק ב-2022, ייתכן אף מאוחר יותר.

החברה התייחסה לפן זה של ההסכם מאז חתימתו הראשונה ב-2010, וציינה אז בצדק כי זרם תמלוגים קבוע ללא הוצאות, אינו בהכרח מצב גרוע מבחינת החברה. על פי ההכנסות הנוכחיות, אפשר לצפות לסכום של לפחות 7-10 מיליון דולר שייכנס ישירות לשורה התחתונה.

אולם, קמהדע ציפתה בעבר כי כאשר מוצר הגלסיה ייצא לשייר, היא תוכל להשתמש בכושר הייצור של המפעל למוצרים חדשים, ובינתיים הגעתם של מוצרים אלה כרגע מתמהמהת. המוצר לכלבת, גם אם החדרתו לשוק תצליח, לא יכול למלא את כל קיבולת הייצור של המפעל הנוכחי בלי גלסיה. כאמור, השוק כולו מגיע רק ל-100 מיליון דולר.

מה יש בכלל חוץ מהגלסיה?

החברה מפתחת מוצרים נוספים, אולם רק אחד מהם קרוב יחסית לשוק, והוא היה עד כה גם הגזרה המאכזבת ביותר עבור החברה. מדובר במוצר לטיפול באמפיזמה תורשתית הניתן בשאיפה (לעומת המוצר המוביל של החברה גלסיה, הניתן בעירוי).

קמהדע סיימה לפני כ-4 שנים את הניסוי הקליני שנועד לרשום את המוצר לשיווק מול רשות התרופות האירופאית. אולם הניסוי שערכה לא עמד ביעד העיקרי שלו. מנכ"ל החברה אז, דוד צור, אמר כי המוצר ראוי לאישור גם כך, על בסיס הצלחה במדד משני. צור, אגב, שהיה ממייסדי החברה וכיהן בתפקיד מעל 20 שנה, נחשב למנכ"ל קשוח, וכנראה שחלק מן האמוציות שפורקים העובדים כיום, נצברו בעצם בקדנציה שלו.

מחליפו לונדון המשיך את הכיוון הזה, אולם ב-2017 נאלצה החברה להודות כי לא ניתן לאשר את המוצר ללא ניסוי נוסף. כעת היא נערכת להיכנס לניסוי כזה, מול הרשויות באירופה ובארה"ב במקביל, ותוצאות ממנו ואישור פוטנציאלי יכולים להגיע אפילו בעוד 4-5 שנים. גם בתרחיש אופטימי של התקדמות המוצר באינהלציה ללא אירועים שליליים חמורים נוספים, אם אמנם תוציא שייר את הייצור מבית קמה עד 2022, סביר שיהיה פער עד כניסת המוצר החדש.

קמהדע מפתחת מוצרים נוספים המשתמשים בחלבון ה-AAT הנמצא בבסיס מוצר הגלסיה, אך כמוצר אנטי דלקתי, לטיפול במחלות כמו דחיית שתלים וסוכרת נעורים. אם אמנם יתגלה המוצר כתרופה אנטי דלקתית תחרותית בשוק זה, יהיה לה פוטנציאל גדול מאוד, אולם בינתיים המוצרים הללו נמצאים בשלב מוקדם יחסית, רק בניסויי שלב II.

עד כה קמהדע נודעה כחברה שמספקת את הסחורה שהבטיחה, למעט הסיפור העגום של המוצר באינהלציה. מאז הנפקתה המניה הציגה גם תשואות יפות, עד לצלילה בעקבות סיפור התרופה באינהלציה ב-2014, שלמעשה מחקה תוך זמן קצר את כל העליות מאז הנפקת החברה. אך מאז המניה מתאוששת בהדרגה. כדי להמשיך לעמוד בהבטחותיה, על קמהדע לתקן את משבר יחסי העבודה שלה. כדי להמשיך לצמוח, על החברה לגוון ולחזק את צנרת המוצרים שלה. 

עוד כתבות

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"