גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קמהדע מציגה: הצמיחה, השביתה ומכתב המריבה

העלייה בביקוש למוצריה של חברת התרופות הישראלית והדרישות מצד העובדים לשיפור תנאיהם הביאו לסכסוך ממושך עם ההנהלה, שביתה ארוכה וצניחה של המניה ● עתה, לאחר שהסתיימה השביתה, בשוק תוהים עד כמה תהיה ההתאוששות של קמהדע מהירה

עמיר לונדון / צילום: נטי לוי
עמיר לונדון / צילום: נטי לוי

חברת התרופות קמהדע כיכבה בשבוע שעבר בכותרות שלא בטובתה, בשל שביתת עובדי מפעל החברה בקיבוץ בית קמה. השביתה, שהסתיימה לקראת סוף השבוע שעבר, השפיעה לרעה על מחיר מניית קמהדע  , שירדה במהלכה ביותר מ-10% וזאת למרות דוחות כספיים טובים לרבעון השני שפרסמה החברה בתווך. מאז הודיעה קמהדע, לקראת סוף השבוע שעבר, על סיום השביתה, המניה התאוששה, אבל האירועים הותירו כמה שאלות פתוחות. 

כך, עם פרסום הדוח הרבעוני מסרה קמהדע כי לא תוכל לאשש את התחזיות שמסרה בעבר לשנת 2018 עד שיוערכו נזקי השביתה, אולם הבטיחה כי היא נערכה מראש עם מלאים ולא צפוי לה נזק. כל יום שעובר מאז סיום השביתה ובו התחזיות אינן מאוששות, מעורר את החשש אם בכל זאת ניזוקו האספקה או פעילויות אחרות בחברה שישפיעו על הכנסותיה. 

קמהדע עלתה ב-30% בשנה האחרונה

מזויף או לא?

עובדי מפעל קמהדע יצאו לשביתה (שכאמור הסתיימה בינתיים) על רקע פיצוץ בדיון על ההסכם הקיבוצי במפעל, המעסיק כ-250 עובדים. עובדי החברה טענו כי בעקבות צמיחתה של קמהדע והעלייה בדרישה למוצריה, גדל עומס העבודה עליהם מבלי שיתוגמלו בהתאם. המו"מ בין הצדדים נערך מאז ינואר וכיוון שאין זה ריאלי כרגע להכשיר במהירות עובדים נוספים (שכן העבודה במפעל דורשת הכשרה ארוכה), הדיון בפועל הוא בעיקר על שכר ותנאים נלווים. ההסכם הקיבוצי עוד לא נחתם סופית, אולם הושגו הסכמות עקרוניות בין הצדדים.

זו אינה השביתה הראשונה במפעל קמהדע שהוקם לפני כ-30 שנה, אולם היא הייתה הארוכה ביותר ואחת הארוכות שנראו בשנים האחרונות בחברה הפועלת בתחום התרופות. מקורבים לקמהדע מסרו ל"גלובס" בשבוע שעבר כי המו"מ התקדם לקראת פתרון המשבר בימיה הראשונים של השביתה, אולם אז החלו העובדים להפיץ ביניהם מכתב שלכאורה הודלף מן ההנהלה ובו "תוכניות לניהול השביתה", אשר נקטו בשפה לא נעימה כלפי העובדים (אמירות כמו "הפחד שלהם עובד לטובתנו", ותיאור ההטבות שהם מבקשים כ"גרושים שיילכו למסטיקים וסיגריות").

קמהדע טענה מיד כי המכתב הוא מזויף, ומיהרה להגיש תלונה למשטרה. מקורבים לחברה מסרו כי בעקבות "דליפת" המכתב, העלה הוועד את דרישותיו במו"מ, תוך איום כי אם לא תיעתר החברה לדרישות, המכתב יופץ לעובדים. ההנהלה לא נעתרה, והמכתב אכן הגיע לעובדים.

למרות הצהרת קמהדע כי המכתב מזויף והפעולה המיידית שנקטה, נראה כי לפחות חלק מהעובדים לא השתכנעו, ואילו הנהלת החברה איבדה אמון בוועד בעקבות הפצת המכתב. זו הייתה אחת הסיבות להתארכות השביתה. כעת יש לשקם את יחסי האמון במפעל כדי שהעבודה בו תוכל להתנהל כבעבר. בגלל העומס הגדול, המוטיבציה של העובדים חשובה מאוד לעמידה ביעדי הייצור. 

השת"פ עם שייר - לאן יתפתח? 

קמהדע נסחרת כיום בשווי של 800 מיליון שקל, לאחר עלייה של 20% מתחילת השנה. עם זאת, ב-5 השנים האחרונות איבדה המניה כ-60% מערכה. במהלך השנה שעברה ניצלה קרן ברוש האקטיביסטית ירידות חדות במניה להשקעה של עשרות מיליוני שקלים.

קמהדע מנוהלת על-ידי עמיר לונדון, שנכנס ב-2015 לנעלי המנכ"ל הוותיק, דוד צור. בעלי המניות הגדולים בחברה הם ליאון רקנאטי (10%), אשר משקיע בה מיום הקמתה; קרן ברוש (8%) וקרן סינארה קפיטל של יורשי ראלף האן ז"ל (7%).

ברבעון השני של 2018 הציגה קמהדע צמיחה של 4% בהכנסות שעמדו על 33.8 מיליון דולר. ההכנסה החצי שנתית עמדה על 51.3 מיליון דולר, גידול של 16% לעומת התקופה המקבילה. תוצאות אלה יכולות בעיקרון לאפשר לחברה לעמוד ביעד שלה לשנת 2018, להכנסות של 116-120 מיליון דולר. 

הכנסות קמהדע מבוססות בעיקר על המוצר גלסיה (Glassia) לטיפול באמפיזמה תורשתית הניתן בעירוי, ואשר משווק בארה"ב דרך השותפה הבינלאומית שייר. הרבעונים האחרונים של השנה הם לרוב אלה שבהם רושמת קמהדע את ההכנסות הגבוהות ביותר ממוצר זה, כך שהתחזיות סבירות. כמו כן הסכם השיווק של המוצר מול שייר מתנהל היטב כבר שמונה שנים ומניב לחברה עד כה לפחות את ההכנסות שהיא צופה.

מעבר לכך מצפה קמהדע להכנסות מהחיסון לכלבת המוחדר לשוק בימים אלה. בתחום זה אין ודאות כמו מול שייר, אולם ישנו שותף שיווקי חזק בארה"ב ושוק לא מאוד תחרותי. השוק למוצר זה לא גדול, כ-100 מיליון דולר, אולם הוא יכול להוות תוספת יפה למוצר הגלסיה.

אפילו בתחום ההיסטורי של הפצת תרופות בעלות ערך מוסף נמוך, החברה הגדילה ברבעון את הכנסתה. כך שמנקודת המבט של העסקים השוטפים, הפן העסקי נראה מצוין. החברה שואפת לאיזון תפעולי, יש בקופתה 44 מיליון דולר והיא דיווחה כי כרגע אינה זקוקה להון ממקור חיצוני.

לקמהדע תוכניות מעניינות לעתיד, אולם שם הסיכון כמובן גבוה יותר. הסכם השיווק עם שייר נקבע רשמית עד 2020. אין סיבה לחשוב כי ההסכם יסתיים במועד זה, משום שעד כה הגדילה שייר את כמויות המוצר המוזמנות משנה לשנה, וכבר האריכה את ההסכם שלוש פעמים (למעשה, השותפה מולה נחתם ההסכם היא באקסטר, שנמכרה לשייר, אולם גם שייר עצמה הספיקה להאריך את ההסכם פעם אחת). ב-2017 שילמה שייר לקמהדע תשלום אבן דרך עבור הגעה ליעד מכירות שהוצב למוצר. כלומר נראה כי שייר מרוצה, אך יש גם אי ודאות.

לשייר ישנה הזכות להעביר את הייצור של המוצר אליה, ולשלם לקמהדע תמלוגים עד 2040. רשמית המעבר יכול לקרות מ-2020, אולם כרגע נראה ששייר לא ממהרת עם בניית המפעל וכי הייצור יעבור לשם רק ב-2022, ייתכן אף מאוחר יותר.

החברה התייחסה לפן זה של ההסכם מאז חתימתו הראשונה ב-2010, וציינה אז בצדק כי זרם תמלוגים קבוע ללא הוצאות, אינו בהכרח מצב גרוע מבחינת החברה. על פי ההכנסות הנוכחיות, אפשר לצפות לסכום של לפחות 7-10 מיליון דולר שייכנס ישירות לשורה התחתונה.

אולם, קמהדע ציפתה בעבר כי כאשר מוצר הגלסיה ייצא לשייר, היא תוכל להשתמש בכושר הייצור של המפעל למוצרים חדשים, ובינתיים הגעתם של מוצרים אלה כרגע מתמהמהת. המוצר לכלבת, גם אם החדרתו לשוק תצליח, לא יכול למלא את כל קיבולת הייצור של המפעל הנוכחי בלי גלסיה. כאמור, השוק כולו מגיע רק ל-100 מיליון דולר.

מה יש בכלל חוץ מהגלסיה?

החברה מפתחת מוצרים נוספים, אולם רק אחד מהם קרוב יחסית לשוק, והוא היה עד כה גם הגזרה המאכזבת ביותר עבור החברה. מדובר במוצר לטיפול באמפיזמה תורשתית הניתן בשאיפה (לעומת המוצר המוביל של החברה גלסיה, הניתן בעירוי).

קמהדע סיימה לפני כ-4 שנים את הניסוי הקליני שנועד לרשום את המוצר לשיווק מול רשות התרופות האירופאית. אולם הניסוי שערכה לא עמד ביעד העיקרי שלו. מנכ"ל החברה אז, דוד צור, אמר כי המוצר ראוי לאישור גם כך, על בסיס הצלחה במדד משני. צור, אגב, שהיה ממייסדי החברה וכיהן בתפקיד מעל 20 שנה, נחשב למנכ"ל קשוח, וכנראה שחלק מן האמוציות שפורקים העובדים כיום, נצברו בעצם בקדנציה שלו.

מחליפו לונדון המשיך את הכיוון הזה, אולם ב-2017 נאלצה החברה להודות כי לא ניתן לאשר את המוצר ללא ניסוי נוסף. כעת היא נערכת להיכנס לניסוי כזה, מול הרשויות באירופה ובארה"ב במקביל, ותוצאות ממנו ואישור פוטנציאלי יכולים להגיע אפילו בעוד 4-5 שנים. גם בתרחיש אופטימי של התקדמות המוצר באינהלציה ללא אירועים שליליים חמורים נוספים, אם אמנם תוציא שייר את הייצור מבית קמה עד 2022, סביר שיהיה פער עד כניסת המוצר החדש.

קמהדע מפתחת מוצרים נוספים המשתמשים בחלבון ה-AAT הנמצא בבסיס מוצר הגלסיה, אך כמוצר אנטי דלקתי, לטיפול במחלות כמו דחיית שתלים וסוכרת נעורים. אם אמנם יתגלה המוצר כתרופה אנטי דלקתית תחרותית בשוק זה, יהיה לה פוטנציאל גדול מאוד, אולם בינתיים המוצרים הללו נמצאים בשלב מוקדם יחסית, רק בניסויי שלב II.

עד כה קמהדע נודעה כחברה שמספקת את הסחורה שהבטיחה, למעט הסיפור העגום של המוצר באינהלציה. מאז הנפקתה המניה הציגה גם תשואות יפות, עד לצלילה בעקבות סיפור התרופה באינהלציה ב-2014, שלמעשה מחקה תוך זמן קצר את כל העליות מאז הנפקת החברה. אך מאז המניה מתאוששת בהדרגה. כדי להמשיך לעמוד בהבטחותיה, על קמהדע לתקן את משבר יחסי העבודה שלה. כדי להמשיך לצמוח, על החברה לגוון ולחזק את צנרת המוצרים שלה. 

עוד כתבות

האם יש מתכון לפרישה בטוחה? / אילוסטרציה: Shutterstock

המתמטיקה של החופש: האם יש מתכון לפרישה בטוחה?

מחקר מיתולוגי הבטיח נוסחה מנצחת לפרישה, אם רק תמשכו מהחיסכון עד 4% בשנה ● אבל כשצוללים לנתונים מתברר המרחק בין התיאוריה למציאות ● מאינפלציה שוחקת, דרך הסיכון שעלול לחסל את התיק בדיוק כשיצאתם לגמלאות, ועד האגו שדוחף לטעויות בזמן הכי גרוע: המומחים מסבירים מה באמת צריך לקחת בחשבון, והאם בעידן של חוסר ודאות ניתן בכלל לייצר ביטחון כלכלי לעשרות שנים קדימה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

CNN: הנשיא טראמפ שולח את וויטקוף וקושנר לשיחות עם עראקצ'י בפקיסטן

נקבע מותה של נסיה כראדי, בת 11, שנפצעה אנוש מפגיעת הטיל האיראני בערב חג הפסח ● סגן הנשיא ואנס יהיה בכוננות לצאת לאסלאמאבד אם תחול התקדמות בשיחות ● הנשיא האמריקאי הודיע על הארכת הפסקת האש בלבנון, לאחר שבמהלך הלילה נשמעו אזעקות בשתולה בעקבות ירי לגליל המערבי ●  צה"ל בתגובה תקף משגרים בדרום לבנון • צבא ארה"ב הודיע על כניסת נושאת מטוסים נוספת למזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

איוניק 3 של יונדאי

בגלל ארדואן: המכונית הזולה שלא תגיע לישראל

האיוניק 3 אמורה להיות החשמלית המשפחתית הזולה של יונדאי באירופה ולהתחרות ישירות בדגמים סיניים ● אלא שהייצור במפעל החברה טורקיה והחרם של ארדואן משאירים את ישראל מחוץ לתמונה - לפחות לעת עתה

מנכ''ל אינטל, ליפ-בו טאן / צילום: Reuters, Laure Andrillon

היממה המדהימה של אינטל עוד לא הסתיימה

לאחר שניפצה אמש את כל התחזיות, אינטל בדרך לפתוח את יום המסחר היום (שישי) בשווי של מעל ל-412 מיליארד דולר ● זו הייתה ללא ספק השנה של המנכ"ל ליפ-בו טאן, שהבין היטב את התפקיד שהחברה יכולה למלא בטרנספורמציה הדרמטית שעוברת כיום תעשיית הבינה המלאכותית ● עם צמיחה של 81% מאז תחילת השנה, וסך הכל 224% בשנה האחרונה

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסה לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בגלל איחור של שבוע: פאלו אלטו לא תיכנס במאי למדדי בורסה

לפי רשימת השינויים במדדים שפורסמה הערב, מגה אור, קנון ומניית הבורסה עצמה מצטרפות למדד ת"א 35 ● פאלו אלטו נשארה מחוץ למדדים בגלל שהחלה להיסחר בת"א לפני פחות מ-60 יום ותיכנס כנראה בעדכון המדדים הבא

הפגנה פרו־פלסטינית בגרמניה / צילום: ap, Michael Probst

מותג בסיכון גבוה: הכשל הניהולי שמאחורי ההסברה הישראלית

יהודים וישראלים כבר התרגלו לכך שעליהם להסתיר את זהותם בחו"ל - סימן לכישלון ההסברה של מדינת ישראל ● יש להתייחס למשבר האנטישמיות כמו למשבר תאגידי, לשנס מותניים ולהעביר את הניהול לגוף אחד מקצועי ויעיל

איתן זינגר, מנכ''ל סיבוס / צילום: רמי זרנגר

"ראינו גם מקרים של 2,500 שקל": מנכ"ל סיבוס חושף כמה מקבלים בכל ענף

כשאיתן זינגר נכנס לכיסא מנכ"ל חברת ההטבות לעובדים סיבוס, היא נחשבה לשחקן משני ולא מאוד רלוונטי. היום הוא חולש על 60% מהשוק, ולדבריו הקפיץ את ההכנסות פי שלושה ● בראיון לגלובס הוא מתייחס לתחרות החדשה מכיוון וולט בנפיטס, הטלפון מרותי ברודו, מה הישראלים מזמינים הכי הרבה, ולמה המוסדיים פתאום משקיעים מאות מיליוני שקלים במסעדות

יאיר שניר, שותף מנהל בקרן ההון סיכון של מייקל דל Dell Technologies Capital / צילום: רמי זרנגר

"תגמול למי שנשאו בנטל": העובדים והמשקיעים ירוויחו הון מהחברה שגייסה לפי שווי דמיוני

ואסט דאטה, העוסקת באחסון ועיבוד מידע ל-AI, גייסה השבוע מיליארד דולר לפי שווי דמיוני של 30 מיליארד דולר - הגבוה בתולדות ההייטק הישראלי ● המשקיע יאיר שניר היה שם עוד לפני "בום" הבינה המלאכותית ● "הבנו שיש כאן משהו מעניין, אבל אלו לא סדרי גודל שדמיינו"

אדם סינגולדה (טאבולה), דניאל שרייבר (למונייד) ודורון בלשר(אורמת) / צילום: טאבולה, בן קלמר, ניר סלקמן

מייסד חברת הפרסום הישראלית שקיבל שכר של כ-8 מיליון דולר

אדם סינגולדה מטאבולה קיבל תגמולים בעלות של 8.1 מיליון דולר, ואילו דניאל שרייבר ושי וינינגר מלמונייד קיבלו כל אחד תגמולים בעלות של 6.1 מיליון דולר ● דורון בלשר, מנכ"ל אורמת הדואלית, משתלב בעשירייה השנייה של שיאני השכר בבורסה בת"א, עם תגמולים בעלות של 3.6 מיליון דולר

מצעד המניות הכי פופולאריות בת''א / צילום: Shutterstock

בדקנו אילו מניות כבר לא ממש מעניינות את המשקיעים

בשנת השיא של שוק ההון בת"א, תפסו מניותיהן של אלביט ונקסט ויז'ן את צמרת חיפושי המשקיעים באתר הבורסה, בעוד שמניות נדל"ן נדחקו מהרשימה ● עוד ברשימת המבוקשות: אל על, רמי לוי, דלק ומניות בנקים ● בפורטל הפיננסי של גלובס חיפשו הקוראים גם את טבע, ארית ומיטרוניקס ● ואיזה מניות מעדיפים המוסדיים?

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

עסקת זפירוס הושלמה: דוראל קונה במיליארד שקל, קרן תש"י תרוויח 700 מיליון

דוראל אנרגיה מרחיבה דרמטית את פעילותה באירופה ע"י רכישת חברת זפירוס, המחזיקה בתשתיות ייצור חשמל ברוח ובשמש באירופה ובפולין בפרט ● העסקה, במסגרתה דוראל תקנה 56% ממניות זפירוס בתמורה למעל מיליארד שקל, מגלמת רווח של כ-700 מיליון שקל לקרן תש"י, לאחר שהחזיקה בחברה במשך כ-8 שנים

אוטובוסים של אגד בתחנה המרכזית ראשון לציון / צילום: Shutterstock, shutterstock

13 מיליארד שקל בשנה: למה מדינת ישראל מסבסדת אלפי אטובוסים שנוסעים ריקים

האוטובוסים הריקים עולים לנו 13 מיליארד שקל בשנה ● נתוני משרד התחבורה לרבעון הראשון של 2026 חושפים את "קווי הרפאים" בישראל ואת האבסורד שבסבסוד נסיעות בודדות במאות שקלים ● בבורסה המקומית, אגד ודן הופכות לסחורות הלוהטות של המשק

ביירות, ספטמבר 2024, מספר שעות לאחר פיצוץ הביפרים / צילום: ap, Hassan Ammar

בכיר המוסד שחשף את הסיפור מאחורי מבצע הביפרים: "אסור לספר לעצמנו שחיזבאללה תמיד יישאר מורתע"

בצהרי יום רגיל בדאחייה, אלפי זימוניות הפכו בבת אחת לכלי נשק שזעזע את חיזבאללה ● שנה וחצי לאחר מכן, כשהפסקת האש מול ארגון הטרור עשויה לקרוס בכל רגע, גוברות השאלות עד כמה באמת הוא נפגע ● "אדם פיין" (שם בדוי), בכיר לשעבר שהיה בלב המבצע הדרמטי וחיבר ספר שחושף את מאחורי הקלעים שלו, מדבר בראיון לגלובס על שנות התכנון הארוכות - ומזהיר מפני קונספציה חדשה

הפנטהאוז בקריית מלאכי / הדמיה: קבוצת מיי טאון

הפנטהאוז היקר בקריית מלאכי נמכר ב-3.4 מיליון שקל

הפנטהאוז בקריית מלאכי, נמכר במיי טאון סנטר, והוא פרויקט ההתחדשות העירונית הראשון בעיר; תוכנית חדשה שאושרה בעיר אשדוד תהווה חלופה עירונית לתמ"א 38; הוועדה המחוזית צפון אישרה תוכנית להשבחת כ-3,500 בתים צמודי קרקע בשכונות הוותיקות של קריית שמונה • חדשות השבוע בנדל"ן

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

ענף הבנייה לא יוצא מהמשבר. איך הממשלה מתמודדת איתו?

הפערים היו ידועים, מבקר המדינה התריע - ואז באה המלחמה והחמירה עוד יותר את המשבר בענף הבנייה ● אומנם הממשלה ביצעה צעדים משמעותיים, אבל המהלכים המורכבים נותרו מאחור ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי התוכנית להאצת ענף הנדל"ן

שיין פאריש

איש המודיעין שחושף: זה מה שלמדתי מהמשקיעים הגדולים בעולם

שיין פאריש, שעבד 15 שנה בגוף ביון קנדי, החל לעסוק בקבלת החלטות אחרי אסון התאומים ● בספרו "חשיבה צלולה" הוא מתרגם את מה שלמד מחתן פרס נובל פרופ' דניאל כהנמן וממנהל ההשקעות צ'רלי מאנגר לסדרת כללים שיעזרו לשפר ביצועים ● לגלובס הוא מסביר למה החלטות יומיומיות יותר חשובות לפעמים מאלה שנחשבות הרות גורל

אילוסטרציה: Shutterstock

אריכות ימים מתחילה כאן: 4 חברות ישראליות שרוצות לעשות מהפכה

מאיברים להחלפה ועד חיסון ואתחול מחדש של מנגנונים בגוף - גלובס מציג ארבע חברות מקומיות מבטיחות, המבוססות על מדע פורץ דרך ● וגם: מה יעזור להישאר צעירים עד שהמוצרים יגיעו לשוק? לחוקרים יש תשובות ● פרויקט מיוחד

אילוסטרציה: Shutterstock

מרץ האדום בתשואות הפנסיה: אלו בתי ההשקעות שנפגעו הכי פחות

החוסכים סבלו מירידות חדות של 2.3% במסלולים הכלליים, ופי שניים מכך במסלולי המניות ובמסלולים מחקי מדד ה-S&P 500 ● הגופים שבלטו לטובה במסלולים הכלליים הם בית ההשקעות אנליסט, אחריו מור ובמקום השלישי נמצא אינפיניטי ● ומי בתחתית?

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב־מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

בדרך לרבנות עוצרים ברשות המסים: הדרישה החדשה של היועמ"שית והמחלוקת

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● חוות דעת שהגישה היועצת המשפטית לממשלה לבג"ץ מאיימת להפוך הליכי גירושים רבים לאירוע מס ● בלשכת עורכי הדין טוענים: "דרישה שגויה ומרחיקת לכת של היועמש"ית, שמבקשת להפוך את רשות המסים לחלק בלתי נפרד מהליכי הגירושים"

נתב''ג / צילום: ap, Matias Delacroix

חברות התעופה יחזרו? הרגולטור האירופי יחליט בקרוב

הנחיות הרגולטור האירופי ממשיכות לעצב את מפת הטיסות לישראל, אך לא כל חברות התעופה פועלות לפיהן ● חברות עם זיקה לשוק המקומי כבר חידשו פעילות, בשעה שהרוב המוחלט בוחרות להמתין ● אילו חברות כבר חזרו למרות ההנחיה להימנע מטיסות לישראל, ואילו עדיין רחוקות?