גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קמהדע מציגה: הצמיחה, השביתה ומכתב המריבה

העלייה בביקוש למוצריה של חברת התרופות הישראלית והדרישות מצד העובדים לשיפור תנאיהם הביאו לסכסוך ממושך עם ההנהלה, שביתה ארוכה וצניחה של המניה ● עתה, לאחר שהסתיימה השביתה, בשוק תוהים עד כמה תהיה ההתאוששות של קמהדע מהירה

עמיר לונדון / צילום: נטי לוי
עמיר לונדון / צילום: נטי לוי

חברת התרופות קמהדע כיכבה בשבוע שעבר בכותרות שלא בטובתה, בשל שביתת עובדי מפעל החברה בקיבוץ בית קמה. השביתה, שהסתיימה לקראת סוף השבוע שעבר, השפיעה לרעה על מחיר מניית קמהדע  , שירדה במהלכה ביותר מ-10% וזאת למרות דוחות כספיים טובים לרבעון השני שפרסמה החברה בתווך. מאז הודיעה קמהדע, לקראת סוף השבוע שעבר, על סיום השביתה, המניה התאוששה, אבל האירועים הותירו כמה שאלות פתוחות. 

כך, עם פרסום הדוח הרבעוני מסרה קמהדע כי לא תוכל לאשש את התחזיות שמסרה בעבר לשנת 2018 עד שיוערכו נזקי השביתה, אולם הבטיחה כי היא נערכה מראש עם מלאים ולא צפוי לה נזק. כל יום שעובר מאז סיום השביתה ובו התחזיות אינן מאוששות, מעורר את החשש אם בכל זאת ניזוקו האספקה או פעילויות אחרות בחברה שישפיעו על הכנסותיה. 

קמהדע עלתה ב-30% בשנה האחרונה

מזויף או לא?

עובדי מפעל קמהדע יצאו לשביתה (שכאמור הסתיימה בינתיים) על רקע פיצוץ בדיון על ההסכם הקיבוצי במפעל, המעסיק כ-250 עובדים. עובדי החברה טענו כי בעקבות צמיחתה של קמהדע והעלייה בדרישה למוצריה, גדל עומס העבודה עליהם מבלי שיתוגמלו בהתאם. המו"מ בין הצדדים נערך מאז ינואר וכיוון שאין זה ריאלי כרגע להכשיר במהירות עובדים נוספים (שכן העבודה במפעל דורשת הכשרה ארוכה), הדיון בפועל הוא בעיקר על שכר ותנאים נלווים. ההסכם הקיבוצי עוד לא נחתם סופית, אולם הושגו הסכמות עקרוניות בין הצדדים.

זו אינה השביתה הראשונה במפעל קמהדע שהוקם לפני כ-30 שנה, אולם היא הייתה הארוכה ביותר ואחת הארוכות שנראו בשנים האחרונות בחברה הפועלת בתחום התרופות. מקורבים לקמהדע מסרו ל"גלובס" בשבוע שעבר כי המו"מ התקדם לקראת פתרון המשבר בימיה הראשונים של השביתה, אולם אז החלו העובדים להפיץ ביניהם מכתב שלכאורה הודלף מן ההנהלה ובו "תוכניות לניהול השביתה", אשר נקטו בשפה לא נעימה כלפי העובדים (אמירות כמו "הפחד שלהם עובד לטובתנו", ותיאור ההטבות שהם מבקשים כ"גרושים שיילכו למסטיקים וסיגריות").

קמהדע טענה מיד כי המכתב הוא מזויף, ומיהרה להגיש תלונה למשטרה. מקורבים לחברה מסרו כי בעקבות "דליפת" המכתב, העלה הוועד את דרישותיו במו"מ, תוך איום כי אם לא תיעתר החברה לדרישות, המכתב יופץ לעובדים. ההנהלה לא נעתרה, והמכתב אכן הגיע לעובדים.

למרות הצהרת קמהדע כי המכתב מזויף והפעולה המיידית שנקטה, נראה כי לפחות חלק מהעובדים לא השתכנעו, ואילו הנהלת החברה איבדה אמון בוועד בעקבות הפצת המכתב. זו הייתה אחת הסיבות להתארכות השביתה. כעת יש לשקם את יחסי האמון במפעל כדי שהעבודה בו תוכל להתנהל כבעבר. בגלל העומס הגדול, המוטיבציה של העובדים חשובה מאוד לעמידה ביעדי הייצור. 

השת"פ עם שייר - לאן יתפתח? 

קמהדע נסחרת כיום בשווי של 800 מיליון שקל, לאחר עלייה של 20% מתחילת השנה. עם זאת, ב-5 השנים האחרונות איבדה המניה כ-60% מערכה. במהלך השנה שעברה ניצלה קרן ברוש האקטיביסטית ירידות חדות במניה להשקעה של עשרות מיליוני שקלים.

קמהדע מנוהלת על-ידי עמיר לונדון, שנכנס ב-2015 לנעלי המנכ"ל הוותיק, דוד צור. בעלי המניות הגדולים בחברה הם ליאון רקנאטי (10%), אשר משקיע בה מיום הקמתה; קרן ברוש (8%) וקרן סינארה קפיטל של יורשי ראלף האן ז"ל (7%).

ברבעון השני של 2018 הציגה קמהדע צמיחה של 4% בהכנסות שעמדו על 33.8 מיליון דולר. ההכנסה החצי שנתית עמדה על 51.3 מיליון דולר, גידול של 16% לעומת התקופה המקבילה. תוצאות אלה יכולות בעיקרון לאפשר לחברה לעמוד ביעד שלה לשנת 2018, להכנסות של 116-120 מיליון דולר. 

הכנסות קמהדע מבוססות בעיקר על המוצר גלסיה (Glassia) לטיפול באמפיזמה תורשתית הניתן בעירוי, ואשר משווק בארה"ב דרך השותפה הבינלאומית שייר. הרבעונים האחרונים של השנה הם לרוב אלה שבהם רושמת קמהדע את ההכנסות הגבוהות ביותר ממוצר זה, כך שהתחזיות סבירות. כמו כן הסכם השיווק של המוצר מול שייר מתנהל היטב כבר שמונה שנים ומניב לחברה עד כה לפחות את ההכנסות שהיא צופה.

מעבר לכך מצפה קמהדע להכנסות מהחיסון לכלבת המוחדר לשוק בימים אלה. בתחום זה אין ודאות כמו מול שייר, אולם ישנו שותף שיווקי חזק בארה"ב ושוק לא מאוד תחרותי. השוק למוצר זה לא גדול, כ-100 מיליון דולר, אולם הוא יכול להוות תוספת יפה למוצר הגלסיה.

אפילו בתחום ההיסטורי של הפצת תרופות בעלות ערך מוסף נמוך, החברה הגדילה ברבעון את הכנסתה. כך שמנקודת המבט של העסקים השוטפים, הפן העסקי נראה מצוין. החברה שואפת לאיזון תפעולי, יש בקופתה 44 מיליון דולר והיא דיווחה כי כרגע אינה זקוקה להון ממקור חיצוני.

לקמהדע תוכניות מעניינות לעתיד, אולם שם הסיכון כמובן גבוה יותר. הסכם השיווק עם שייר נקבע רשמית עד 2020. אין סיבה לחשוב כי ההסכם יסתיים במועד זה, משום שעד כה הגדילה שייר את כמויות המוצר המוזמנות משנה לשנה, וכבר האריכה את ההסכם שלוש פעמים (למעשה, השותפה מולה נחתם ההסכם היא באקסטר, שנמכרה לשייר, אולם גם שייר עצמה הספיקה להאריך את ההסכם פעם אחת). ב-2017 שילמה שייר לקמהדע תשלום אבן דרך עבור הגעה ליעד מכירות שהוצב למוצר. כלומר נראה כי שייר מרוצה, אך יש גם אי ודאות.

לשייר ישנה הזכות להעביר את הייצור של המוצר אליה, ולשלם לקמהדע תמלוגים עד 2040. רשמית המעבר יכול לקרות מ-2020, אולם כרגע נראה ששייר לא ממהרת עם בניית המפעל וכי הייצור יעבור לשם רק ב-2022, ייתכן אף מאוחר יותר.

החברה התייחסה לפן זה של ההסכם מאז חתימתו הראשונה ב-2010, וציינה אז בצדק כי זרם תמלוגים קבוע ללא הוצאות, אינו בהכרח מצב גרוע מבחינת החברה. על פי ההכנסות הנוכחיות, אפשר לצפות לסכום של לפחות 7-10 מיליון דולר שייכנס ישירות לשורה התחתונה.

אולם, קמהדע ציפתה בעבר כי כאשר מוצר הגלסיה ייצא לשייר, היא תוכל להשתמש בכושר הייצור של המפעל למוצרים חדשים, ובינתיים הגעתם של מוצרים אלה כרגע מתמהמהת. המוצר לכלבת, גם אם החדרתו לשוק תצליח, לא יכול למלא את כל קיבולת הייצור של המפעל הנוכחי בלי גלסיה. כאמור, השוק כולו מגיע רק ל-100 מיליון דולר.

מה יש בכלל חוץ מהגלסיה?

החברה מפתחת מוצרים נוספים, אולם רק אחד מהם קרוב יחסית לשוק, והוא היה עד כה גם הגזרה המאכזבת ביותר עבור החברה. מדובר במוצר לטיפול באמפיזמה תורשתית הניתן בשאיפה (לעומת המוצר המוביל של החברה גלסיה, הניתן בעירוי).

קמהדע סיימה לפני כ-4 שנים את הניסוי הקליני שנועד לרשום את המוצר לשיווק מול רשות התרופות האירופאית. אולם הניסוי שערכה לא עמד ביעד העיקרי שלו. מנכ"ל החברה אז, דוד צור, אמר כי המוצר ראוי לאישור גם כך, על בסיס הצלחה במדד משני. צור, אגב, שהיה ממייסדי החברה וכיהן בתפקיד מעל 20 שנה, נחשב למנכ"ל קשוח, וכנראה שחלק מן האמוציות שפורקים העובדים כיום, נצברו בעצם בקדנציה שלו.

מחליפו לונדון המשיך את הכיוון הזה, אולם ב-2017 נאלצה החברה להודות כי לא ניתן לאשר את המוצר ללא ניסוי נוסף. כעת היא נערכת להיכנס לניסוי כזה, מול הרשויות באירופה ובארה"ב במקביל, ותוצאות ממנו ואישור פוטנציאלי יכולים להגיע אפילו בעוד 4-5 שנים. גם בתרחיש אופטימי של התקדמות המוצר באינהלציה ללא אירועים שליליים חמורים נוספים, אם אמנם תוציא שייר את הייצור מבית קמה עד 2022, סביר שיהיה פער עד כניסת המוצר החדש.

קמהדע מפתחת מוצרים נוספים המשתמשים בחלבון ה-AAT הנמצא בבסיס מוצר הגלסיה, אך כמוצר אנטי דלקתי, לטיפול במחלות כמו דחיית שתלים וסוכרת נעורים. אם אמנם יתגלה המוצר כתרופה אנטי דלקתית תחרותית בשוק זה, יהיה לה פוטנציאל גדול מאוד, אולם בינתיים המוצרים הללו נמצאים בשלב מוקדם יחסית, רק בניסויי שלב II.

עד כה קמהדע נודעה כחברה שמספקת את הסחורה שהבטיחה, למעט הסיפור העגום של המוצר באינהלציה. מאז הנפקתה המניה הציגה גם תשואות יפות, עד לצלילה בעקבות סיפור התרופה באינהלציה ב-2014, שלמעשה מחקה תוך זמן קצר את כל העליות מאז הנפקת החברה. אך מאז המניה מתאוששת בהדרגה. כדי להמשיך לעמוד בהבטחותיה, על קמהדע לתקן את משבר יחסי העבודה שלה. כדי להמשיך לצמוח, על החברה לגוון ולחזק את צנרת המוצרים שלה. 

עוד כתבות

האימהות ל''נעלמים'' צועדות במחאה על העונשים לחונטה, בואנוס איירס 1985 / צילום: ap, Eduardo DiBaia

בצל הניסיון להפיל שלטון דכאני: כשהספרות הופכת לכלי הנשק האחרון נגד המשטר

אסופת סיפורים של כותבים ארגנטינאים שגדלו תחת דיקטטורה בוחנת כיצד משטר מייצר שתיקה, וכיצד הספרות מתעקשת להשיב לאנשים את קולם • בשפה ישירה, חסכנית ונטולת מלודרמה, "גורמים חתרניים" מזכיר לנו שההיסטוריה נוטה לחזור על עצמה

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

שיתוף פעולה עם i24NEWS: פרטים חדשים על עסקת דרהי ברשת 13

ברשת 13 הבהירו כי שיתוף הפעולה עם i24NEWS יוגבל לתכני אקטואליה בלבד, בעוד העובדים לא קיבלו התחייבות לגבי היקף הרצועות שיושפעו ● בנוגע למיזוג מלא, רשת ואנשי דרהי נמנעו מלהגיב ● בנוסף, בפגישה בין רשת 13 לעובדים צוין כי בשלב זה תינתן הלוואה ראשונית בסך 80 מיליון שקל על ידי דרהי ושני המשקיעים הנוספים

בנימין נתניהו בטלוויזיה האיראנית. מעבר חד מדמות המנהיג העליון / צילום: מתוך יוטיוב

רגע כמעט הוליוודי: כשנתניהו הופיע על המסך באיראן

הפריצה לשידורי הטלוויזיה הממלכתית באיראן, שבה הופיעו לפתע נאומים של נתניהו וטראמפ עם כתוביות בפרסית, מזכירה עד כמה רגע קצר של השתלטות על המסך יכול לערער את השליטה של משטרים בנרטיב ● ההיסטוריה של "חטיפות שידור" חושפת את הכוח הפסיכולוגי של המהלך

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

חודשיים על המדף ו-450 אלף שקל פחות: בכמה נמכרה דירה 20 דקות מהכותל?

דירת 3 חדרים בשטח של 111 מ"ר בבניין בן 100 שנה בשכונת טלביה בירושלים נמכרה תמורת 5.45 מיליון שקל ● "הקונה היא אישה שמתגוררת ברחוב, ראתה את השלט למכירה, ראתה את הדירה והתאהבה בה, עקב אופיה מיוחד" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

סנז ישר / צילום: אוהד קב

היא ברחה מאיראן, גויסה ל-8200 ומנהלת חברה בשווי מאות מיליונים

הילדות באיראן שהביאה אותה עד הכור הגרעיני, האירוע הטראומטי שגרם לה להימלט לישראל, השירות המשמעותי ב-8200 והסדרה "טהרן" שנכתבה בהשראת סיפורה האישי ● סנז ישר, מייסדת חברת הגנת הסייבר זפרן, שכבר גייסה 150 מיליון דולר ממשקיעים בולטים, בראיון מיוחד

הפגנת תמיכה במלחמה. שיתוף הפעולה יהיה פרק חשוב בסיפור ההצלחה / צילום: Reuters, Stefano Ronchini

כמה זה ביליון? שיתוף פעולה הוא נס מבצעי ולוגיסטי גם כשכולם דוברי אנגלית

התיאום המוצלח בין ישראל וארה"ב במבצע "שאגת הארי" נראה כמעט מובן מאליו, אך ההיסטוריה מלמדת שפערי שפה ותרבות בין בעלות ברית הם מתכון לכאוס ● מבלבול סביב "ביליון" דולר ועד לחישובי דלק מוטעים: אי־הבנה עלול להוביל לכישלון לוגיסטי ולעלות בחיי אדם

הרמטכ''ל אייל זמיר / צילום: דובר צה''ל

הרמטכ"ל אייל זמיר: עוברים לשלב הבא במערכה; 60% ממשגרי הטילים הושמדו

חיל האוויר השלים את גל התקיפות ה-13 בטהרן; בצה"ל מעריכים כי 60% מיכולות הירי של איראן הושמדו ● נאט"ו: הגברנו את ההגנה נגד טילים במדינות הברית • צה"ל בהודעת פינוי חריגה לשכונות שלמות בדאחיה, שהתרחבה גם לאזור הבקעא • איראן תקפה את אזרבייג'אן: שניים נפגעו • עדכונים שוטפים 

מכון ויצמן ברחובות אחרי פגיעת הטיל האיראני בקיץ האחרון / צילום: כפיר זיו

אפקט מכון ויצמן: מה עושים גופי המחקר כדי להגן על המדע מפני נפילת טיל

הטילים שנפלו במכון ויצמן ובבית החולים סורוקה בסבב הקודם מול איראן הובילו להשמדה של דגימות יקרות־ערך ● במשרד הבריאות אומרים שגיבשו נוהל חדש, אבל גורמים שדיברנו איתם בבתי החולים לא שמעו עליו ● חלק מהגופים הפיקו לקחים באופן עצמאי ● כך הם מתכוונים למנוע אסון מדעי

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

דיווח: גרמניה בדרך לעסקת נשק דרמטית של 6 מיליארד אירו עם אלביט

מדובר בעסקה שתיפרש על פני השנים הבאות כאשר הייצור ייעשה בגרמניה על ידי שותפות מקומיות ● דנמרק, הולנד וגרמניה כבר רכשו את המערכת לשיגור רב-קני של רקטות

מי בעל השליטה שהרוויח "על הנייר" 5 מיליארד שקל ביומיים?

המתקפות של איראן על דובאי תפסו בהפתעה את האירופאים הרבים שגרים שם - מדוע הם היגרו לשם, וכמה כסף נכנס לקרנות הנאמנות ביום שני - יום המסחר הראשון מתחילת המערכה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

גדי אליקם, מנכ''ל סלע קפיטל נדל''ן / צילום: אבישי פינקלשטין

החברה שגילתה: לקנות נדל"ן מבנקים זה לא ממש משתלם

בנק מזרחי עוזב את מגדל "משה אביב", ושיעור התפוסה של סלע נדל"ן בחלקה בבניין צפוי לצלול ל-50% ב-2027 ● בחברה אמרו לגלובס כי "זו הערכה שמרנית", וציינו כי מתנהל מו"מ עם שוכרים אחרים ● אחרי שהחברה מחקה שווי של 180 מיליון שקל על "בית מאני", אותו רכשה מבנק לאומי, כעת היא צופה קפיצה בתפוסה בשנה הבאה ל-75%

הילה חדד חמלניק / צילום: רמי זרנגר

סביב השעה העגולה: הדפוס במטחים של איראן וחיזבאללה - ומה הוא מסגיר על התיאום ביניהם

נתוני המכון למחקרי ביטחון לאומי מגלים כי המטחים המשולבים של איראן וחיזבאללה מגיעים כמעט תמיד סביב שעה עגולה או חצי שעה ● הילה חדד־חמלניק, ממפתחי כיפת ברזל, מעריכה כי מוקדם להסיק על עומק התיאום בין הצדדים ואפילו בין ההנהגה האיראנית לבין הכוחות הצבאיים שלה – אך צופה המשך ירידה בקצב השיגורים

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

מפת החיסולים שעיצבה מחדש את המזרח התיכון

מהמנהרות בח'אן יונס, דרך הבונקרים בביירות ועד לב טהרן: לאורך השנתיים וחצי האחרונות מדינת ישראל חיסלה את שדרת הניהול הבכירה של ציר הרשע, בשרשרת פעולות שערערה את יציבות ארגוני הטרור

טראמפ בבית הלבן, השבוע / צילום: Reuters, Kyle Mazza

דיווח בארה"ב: טראמפ הביע עניין בשליחת כוחות קרקעיים לאיראן

צה"ל פתח בגל תקיפות לעבר תשתיות בטהרן ובאספהאן ● בכיר אמריקאי: "נושאת מטוסים שלישית תצא בקרוב למזרח התיכון" ● גל תקיפות נרחב בטהרן, בין היעדים: אוניברסיטה של המשטר ● דיווחים בלבנון: 4 מסוקים הנחיתו כוח מיוחד במדינה - "בניסיון להביא את עצמותיו של רון ארד" ● טראמפ על איראן: "הצבא שלהם איננו, אין להם מנהיגים" ● עדכונים שוטפים

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

הם ברחו לדובאי כדי לא לשלם מסים, ועכשיו הם מבקשים חילוץ ממשלתי

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מגן עדן של אפס מסים, יציבות וזוהר אינסטגרמי – למציאות של אזעקות, מחסור בציוד בסיסי וקריאות חילוץ: ההסלמה במפרץ מטלטלת את דובאי ● העיר שסימלה מודל הגירה לעשירים אירופים מערערת כעת את תדמית הביטחון והנוחות שבנתה בעשור האחרון

אתר בנייה. בכל יום ללא מסירה מתחדשת עילת התביעה / אילוסטרציה: Shutterstock

כוח עליון או תירוץ? בתי המשפט קבעו כי המלחמה היא לא צ'ק פתוח לאיחור במסירה

קורונה, מלחמה מתארכת, מחסור בפועלים: מה קורה כשקבלן מאחר במסירת הדירות ואיזה פיצוי מגיע לרוכשים

סמארט 5 פרימיום / צילום: יח''צ

עם מעל 360 כוח סוס: סמארט החדשה דומה למקור הקטנטן רק בשם

לחשמלית החדשה של סמארט 5 פרימיום, מבית ג'ילי ומרצדס, יש ממדים נכבדים, תא נוסעים מפואר ועמוס בטכנולוגיות ומפרט הנעה אטרקטיבי ● העיצוב החיצוני דורש הסתגלות אבל האטרקציה היא אבזור ואיכויות גרמניות במחיר סיני

זירת הנפילה בתל אביב. הבניין שספג פגיעה ישירה נהרס בידי העירייה / צילום: אלה לוי-וינריב

"הנזק הפעם לא קרוב למה שראינו בעם כלביא"

חנה מצאה את בעלה מתחת לחלון שקרס, יונתן חזר ממילואים לדירת השותפים שנפגעה ולחגית ויניב נחרב מפעל החיים שבנו ● ליווינו את עובדי קרן הפיצויים לזירה שספגה פגיעה ישירה בתל אביב, ומצאנו תושבים שמחפשים תשובות - אבל גם הרבה אנשים שבאו לסייע ● לאן כולם מפונים, איך מחושב הפיצוי ובכמה נאמד הנזק עד כה?

החות'ים בצנעא / צילום: ap, Osamah Abdulrahma

הפתעה: לאיפה נעלמו החות'ים ולמה הם לא יורים?

מי שהתמידו בירי על ישראל במהלך "חרבות ברזל", מסתפקים כעת בהצהרות בלבד ● מומחית מסבירה: החות'ים הם לא פרוקסי של איראן במלוא מובן המילה, אלא יותר משתפי פעולה; גם במלחמת 12 הימים התגובה שלהם הייתה מינורית ● ומה בכל זאת יכול להביא לירי מתימן ● שאלת השעה, מדור חדש

טראמפ בבית הלבן, השבוע / צילום: Reuters, Kyle Mazza

טראמפ: "לא תהיה עסקה עם איראן ללא כניעה בלי תנאים"

חמישה לוחמי צה"ל מחטיבת גבעתי נפצעו באורח קשה כתוצאה מירי רקטות סמוך לגבול לבנון ● צה"ל השלים גל תקיפות נוסף בטהראן ● הנשיא טראמפ על האפשרות של פלישה קרקעית לאיראן: "זה בזבוז זמן. הם איבדו את כל מה שהם יכלו להפסיד" ● מפקד סנטקום: "נערכים להגביר את האש מעל איראן" ● אזעקות בלתי־פוסקות בצפון ● עדכונים שוטפים