גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קמהדע מציגה: הצמיחה, השביתה ומכתב המריבה

העלייה בביקוש למוצריה של חברת התרופות הישראלית והדרישות מצד העובדים לשיפור תנאיהם הביאו לסכסוך ממושך עם ההנהלה, שביתה ארוכה וצניחה של המניה ● עתה, לאחר שהסתיימה השביתה, בשוק תוהים עד כמה תהיה ההתאוששות של קמהדע מהירה

עמיר לונדון / צילום: נטי לוי
עמיר לונדון / צילום: נטי לוי

חברת התרופות קמהדע כיכבה בשבוע שעבר בכותרות שלא בטובתה, בשל שביתת עובדי מפעל החברה בקיבוץ בית קמה. השביתה, שהסתיימה לקראת סוף השבוע שעבר, השפיעה לרעה על מחיר מניית קמהדע  , שירדה במהלכה ביותר מ-10% וזאת למרות דוחות כספיים טובים לרבעון השני שפרסמה החברה בתווך. מאז הודיעה קמהדע, לקראת סוף השבוע שעבר, על סיום השביתה, המניה התאוששה, אבל האירועים הותירו כמה שאלות פתוחות. 

כך, עם פרסום הדוח הרבעוני מסרה קמהדע כי לא תוכל לאשש את התחזיות שמסרה בעבר לשנת 2018 עד שיוערכו נזקי השביתה, אולם הבטיחה כי היא נערכה מראש עם מלאים ולא צפוי לה נזק. כל יום שעובר מאז סיום השביתה ובו התחזיות אינן מאוששות, מעורר את החשש אם בכל זאת ניזוקו האספקה או פעילויות אחרות בחברה שישפיעו על הכנסותיה. 

קמהדע עלתה ב-30% בשנה האחרונה

מזויף או לא?

עובדי מפעל קמהדע יצאו לשביתה (שכאמור הסתיימה בינתיים) על רקע פיצוץ בדיון על ההסכם הקיבוצי במפעל, המעסיק כ-250 עובדים. עובדי החברה טענו כי בעקבות צמיחתה של קמהדע והעלייה בדרישה למוצריה, גדל עומס העבודה עליהם מבלי שיתוגמלו בהתאם. המו"מ בין הצדדים נערך מאז ינואר וכיוון שאין זה ריאלי כרגע להכשיר במהירות עובדים נוספים (שכן העבודה במפעל דורשת הכשרה ארוכה), הדיון בפועל הוא בעיקר על שכר ותנאים נלווים. ההסכם הקיבוצי עוד לא נחתם סופית, אולם הושגו הסכמות עקרוניות בין הצדדים.

זו אינה השביתה הראשונה במפעל קמהדע שהוקם לפני כ-30 שנה, אולם היא הייתה הארוכה ביותר ואחת הארוכות שנראו בשנים האחרונות בחברה הפועלת בתחום התרופות. מקורבים לקמהדע מסרו ל"גלובס" בשבוע שעבר כי המו"מ התקדם לקראת פתרון המשבר בימיה הראשונים של השביתה, אולם אז החלו העובדים להפיץ ביניהם מכתב שלכאורה הודלף מן ההנהלה ובו "תוכניות לניהול השביתה", אשר נקטו בשפה לא נעימה כלפי העובדים (אמירות כמו "הפחד שלהם עובד לטובתנו", ותיאור ההטבות שהם מבקשים כ"גרושים שיילכו למסטיקים וסיגריות").

קמהדע טענה מיד כי המכתב הוא מזויף, ומיהרה להגיש תלונה למשטרה. מקורבים לחברה מסרו כי בעקבות "דליפת" המכתב, העלה הוועד את דרישותיו במו"מ, תוך איום כי אם לא תיעתר החברה לדרישות, המכתב יופץ לעובדים. ההנהלה לא נעתרה, והמכתב אכן הגיע לעובדים.

למרות הצהרת קמהדע כי המכתב מזויף והפעולה המיידית שנקטה, נראה כי לפחות חלק מהעובדים לא השתכנעו, ואילו הנהלת החברה איבדה אמון בוועד בעקבות הפצת המכתב. זו הייתה אחת הסיבות להתארכות השביתה. כעת יש לשקם את יחסי האמון במפעל כדי שהעבודה בו תוכל להתנהל כבעבר. בגלל העומס הגדול, המוטיבציה של העובדים חשובה מאוד לעמידה ביעדי הייצור. 

השת"פ עם שייר - לאן יתפתח? 

קמהדע נסחרת כיום בשווי של 800 מיליון שקל, לאחר עלייה של 20% מתחילת השנה. עם זאת, ב-5 השנים האחרונות איבדה המניה כ-60% מערכה. במהלך השנה שעברה ניצלה קרן ברוש האקטיביסטית ירידות חדות במניה להשקעה של עשרות מיליוני שקלים.

קמהדע מנוהלת על-ידי עמיר לונדון, שנכנס ב-2015 לנעלי המנכ"ל הוותיק, דוד צור. בעלי המניות הגדולים בחברה הם ליאון רקנאטי (10%), אשר משקיע בה מיום הקמתה; קרן ברוש (8%) וקרן סינארה קפיטל של יורשי ראלף האן ז"ל (7%).

ברבעון השני של 2018 הציגה קמהדע צמיחה של 4% בהכנסות שעמדו על 33.8 מיליון דולר. ההכנסה החצי שנתית עמדה על 51.3 מיליון דולר, גידול של 16% לעומת התקופה המקבילה. תוצאות אלה יכולות בעיקרון לאפשר לחברה לעמוד ביעד שלה לשנת 2018, להכנסות של 116-120 מיליון דולר. 

הכנסות קמהדע מבוססות בעיקר על המוצר גלסיה (Glassia) לטיפול באמפיזמה תורשתית הניתן בעירוי, ואשר משווק בארה"ב דרך השותפה הבינלאומית שייר. הרבעונים האחרונים של השנה הם לרוב אלה שבהם רושמת קמהדע את ההכנסות הגבוהות ביותר ממוצר זה, כך שהתחזיות סבירות. כמו כן הסכם השיווק של המוצר מול שייר מתנהל היטב כבר שמונה שנים ומניב לחברה עד כה לפחות את ההכנסות שהיא צופה.

מעבר לכך מצפה קמהדע להכנסות מהחיסון לכלבת המוחדר לשוק בימים אלה. בתחום זה אין ודאות כמו מול שייר, אולם ישנו שותף שיווקי חזק בארה"ב ושוק לא מאוד תחרותי. השוק למוצר זה לא גדול, כ-100 מיליון דולר, אולם הוא יכול להוות תוספת יפה למוצר הגלסיה.

אפילו בתחום ההיסטורי של הפצת תרופות בעלות ערך מוסף נמוך, החברה הגדילה ברבעון את הכנסתה. כך שמנקודת המבט של העסקים השוטפים, הפן העסקי נראה מצוין. החברה שואפת לאיזון תפעולי, יש בקופתה 44 מיליון דולר והיא דיווחה כי כרגע אינה זקוקה להון ממקור חיצוני.

לקמהדע תוכניות מעניינות לעתיד, אולם שם הסיכון כמובן גבוה יותר. הסכם השיווק עם שייר נקבע רשמית עד 2020. אין סיבה לחשוב כי ההסכם יסתיים במועד זה, משום שעד כה הגדילה שייר את כמויות המוצר המוזמנות משנה לשנה, וכבר האריכה את ההסכם שלוש פעמים (למעשה, השותפה מולה נחתם ההסכם היא באקסטר, שנמכרה לשייר, אולם גם שייר עצמה הספיקה להאריך את ההסכם פעם אחת). ב-2017 שילמה שייר לקמהדע תשלום אבן דרך עבור הגעה ליעד מכירות שהוצב למוצר. כלומר נראה כי שייר מרוצה, אך יש גם אי ודאות.

לשייר ישנה הזכות להעביר את הייצור של המוצר אליה, ולשלם לקמהדע תמלוגים עד 2040. רשמית המעבר יכול לקרות מ-2020, אולם כרגע נראה ששייר לא ממהרת עם בניית המפעל וכי הייצור יעבור לשם רק ב-2022, ייתכן אף מאוחר יותר.

החברה התייחסה לפן זה של ההסכם מאז חתימתו הראשונה ב-2010, וציינה אז בצדק כי זרם תמלוגים קבוע ללא הוצאות, אינו בהכרח מצב גרוע מבחינת החברה. על פי ההכנסות הנוכחיות, אפשר לצפות לסכום של לפחות 7-10 מיליון דולר שייכנס ישירות לשורה התחתונה.

אולם, קמהדע ציפתה בעבר כי כאשר מוצר הגלסיה ייצא לשייר, היא תוכל להשתמש בכושר הייצור של המפעל למוצרים חדשים, ובינתיים הגעתם של מוצרים אלה כרגע מתמהמהת. המוצר לכלבת, גם אם החדרתו לשוק תצליח, לא יכול למלא את כל קיבולת הייצור של המפעל הנוכחי בלי גלסיה. כאמור, השוק כולו מגיע רק ל-100 מיליון דולר.

מה יש בכלל חוץ מהגלסיה?

החברה מפתחת מוצרים נוספים, אולם רק אחד מהם קרוב יחסית לשוק, והוא היה עד כה גם הגזרה המאכזבת ביותר עבור החברה. מדובר במוצר לטיפול באמפיזמה תורשתית הניתן בשאיפה (לעומת המוצר המוביל של החברה גלסיה, הניתן בעירוי).

קמהדע סיימה לפני כ-4 שנים את הניסוי הקליני שנועד לרשום את המוצר לשיווק מול רשות התרופות האירופאית. אולם הניסוי שערכה לא עמד ביעד העיקרי שלו. מנכ"ל החברה אז, דוד צור, אמר כי המוצר ראוי לאישור גם כך, על בסיס הצלחה במדד משני. צור, אגב, שהיה ממייסדי החברה וכיהן בתפקיד מעל 20 שנה, נחשב למנכ"ל קשוח, וכנראה שחלק מן האמוציות שפורקים העובדים כיום, נצברו בעצם בקדנציה שלו.

מחליפו לונדון המשיך את הכיוון הזה, אולם ב-2017 נאלצה החברה להודות כי לא ניתן לאשר את המוצר ללא ניסוי נוסף. כעת היא נערכת להיכנס לניסוי כזה, מול הרשויות באירופה ובארה"ב במקביל, ותוצאות ממנו ואישור פוטנציאלי יכולים להגיע אפילו בעוד 4-5 שנים. גם בתרחיש אופטימי של התקדמות המוצר באינהלציה ללא אירועים שליליים חמורים נוספים, אם אמנם תוציא שייר את הייצור מבית קמה עד 2022, סביר שיהיה פער עד כניסת המוצר החדש.

קמהדע מפתחת מוצרים נוספים המשתמשים בחלבון ה-AAT הנמצא בבסיס מוצר הגלסיה, אך כמוצר אנטי דלקתי, לטיפול במחלות כמו דחיית שתלים וסוכרת נעורים. אם אמנם יתגלה המוצר כתרופה אנטי דלקתית תחרותית בשוק זה, יהיה לה פוטנציאל גדול מאוד, אולם בינתיים המוצרים הללו נמצאים בשלב מוקדם יחסית, רק בניסויי שלב II.

עד כה קמהדע נודעה כחברה שמספקת את הסחורה שהבטיחה, למעט הסיפור העגום של המוצר באינהלציה. מאז הנפקתה המניה הציגה גם תשואות יפות, עד לצלילה בעקבות סיפור התרופה באינהלציה ב-2014, שלמעשה מחקה תוך זמן קצר את כל העליות מאז הנפקת החברה. אך מאז המניה מתאוששת בהדרגה. כדי להמשיך לעמוד בהבטחותיה, על קמהדע לתקן את משבר יחסי העבודה שלה. כדי להמשיך לצמוח, על החברה לגוון ולחזק את צנרת המוצרים שלה. 

עוד כתבות

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

המס שעלול לעצור את הקמת הפאנלים הסולאריים מעל שדות חקלאיים

חוסר בהירות משפטית, חוסר הסכמה בין משרדי ממשלה והליך חפוז יצרו חוסר ודאות גדולה לגבי המסים שישלמו בעלי קרקעות חקלאיות שרוצים לשדרג אותן בפאנלים סולאריים ● פרשנות משפטית עדכנית מעלה חשש שכלל הפרויקטים יאלצו לשלם היטל השבחה שעלול להכניס את כל הענף לסחרור

מייסדי Onyx מקסים קוגן וגיל אלבז / צילום: נתנאל טוביאס

סטארט-אפ הסייבר הישראלי שמודיע על גיוס של 40 מיליון דולר לאבטחת סוכני AI

Onyx הישראלית המפתחת פלטפורמה לניהול, שליטה ואבטחה של סוכני בינה מלאכותית בארגונים, מדווחת על הגיוס, כאשר את הסבבים הובילו קרנות Conviction וסייברסטארס ● המנכ"ל מקסים קוגן: "ארגונים הופכים למפעילים של סוכני AI בין אם התכוונו לכך ובין אם לא"

דודי ורטהיים, אייל עופר ויצחק תשובה / איור: גיל ג'יבלי

מיליארדים לכיסי המשקיעים: מי החברות הכי נדיבות בת"א

לצד שורה של בעלי שליטה בחברות הגדולות, נהנו הגופים המוסדיים, מנהלי חסכונות הציבור בישראל, מחלוקת רווחים של מיליארדים בשנה שבה נשבר שיא הדיבידנדים בבורסה ● מי החברות שקפצו לעשירייה הראשונה של המחלקות, וגם: כיצד ניתן להיחשף למניות הדיבידנד בת"א

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ארבע מניות בלטו בעליות בת"א 125. זו הסיבה

בעוד שהמסחר בת"א וביתר השווקים בעולם התנהל בירידות, על רקע הקפיצה המחודשת במחירי הנפט בעולם, את העליות במדד ת"א 125 הובילו איי.סי.אל, החברה לישראל, קבוצת דלק ואנרג'יאן ● הסיבה: השיבושים במיצרי הורמוז

ערכת JDAM עם סימונים צהובים ואדומים / צילום: חיל האוויר

החימוש המסתורי של המטוסים הישראליים

תיעוד של מטוסי F-16 של חיל האוויר עם סימונים חריגים על פצצות JDAM מעורר שאלות על שימוש בחימושים בעלי מרכיב תבערה ● במקביל, טכנולוגיה של רפאל משתלבת בנגמ"שים אמריקאים בקוריאה הדרומית, והכטב"מים הזולים של איראן מציבים אתגר חדש לארה"ב ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

MG S6 / צילום: יח''צ

החל מ-179 אלף שקל: לרכב החדש שנחת בכבישי ישראל יש אתגר לא פשוט

למצטרף החדש לנבחרת דגמי הקרוס־אובר החשמליים של MG הסינית, MG S6, יש ממדים חיצוניים ופנימיים נדיבים, טווח גבוה מהממוצע ואבזור מכובד ● יש בפלח נוחים ממנו על כבישים משובשים, אבל כפיצוי מקבלים היגוי מדויק

כמה כסף יקבלו עשרות העובדים הבכירים בוויז בעקבות אקזיט הענק?

השבוע הושלמה מכירת הסטארט-אפ וויז לגוגל ב-32 מיליארד דולר. כמה כסף צפויים לקבל כל אחד מעשרות הבכירים בחברה, מחיר הנפט זינק בחדות בשל המלחמה - מה יקרה באפריל למחיר הבנזין בישראל? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

ביל אקמן / צילום: ענבל מרמרי

תגמול שנתי של 143 מיליון דולר לאקמן. ומה עוד מגלה התשקיף של פרשינג סקוור

המהלך המסקרן להנפקת קרן ההשקעות של המיליארדר ביל אקמן, מאלץ אותו לספק לא מעט גילויים על התנהלות הקרן, תוכניותיה והרווחים שהיא מניבה לו ולבכירי החברה ● אז איך מתוכננת להתבצע ההנפקה, מדוע נבחר מבנה זה, ומה קרה בניסיונות ההנפקה הקודמים שלו?

כוחות ביטחון מחוץ לבית הכנסת ''טמפל ישראל'' בעיירה ווסט בלומפילד, מישיגן / צילום: ap, Corey Williams

היורה במישיגן נוטרל על ידי האבטחה, לא ידוע על נפגעים באירוע

החשוד בניסיון הפיגוע בבית כנסת "טמפל ישראל" במישיגן נוטרל, לא ידוע על נפגעים • השריף: "מנסים להבין אם יש עוד מעורבים" ● עמי שטרמר סיפר: "אחותי נמצאת בבית הכנסת. הם לכודים בפנים עם קרוב ל-100 ילדים" • דניאל, עובד בפדרציה היהודית של דטרויט: "אנחנו מבוצרים בבניין. יש כוחות ביטחון גדולים. אנחנו מתפללים"

חברת Jazz. הודיעה על גיוס של 61 מיליון דולר / צילום: שי שחר

תחת מלחמה: איך הצליחו חברות ישראליות לגייס 300 מיליון דולר בשבוע אחד?

למרות המלחמה, שלוש חברות סייבר וקרן הון סיכון דיווחו השבוע על גיוסים של כ-300 מיליון דולר - אך מסתבר שרוב העסקאות נסגרו כבר לפני חודשים ● מהי הסיבה שהחברות בחרו להכריז עליהן דווקא עכשיו?

איזה מין דור גדל פה? / עיבוד: ג'מיני

איזה מין דור גדל פה? המחקרים שחושפים את השפעות המלחמה על ילדים

מחקרים מהארץ ומהעולם עקבו אחרי ההשלכות של מצב מלחמה מתמשך על מצב הילדים מבחינה נפשית, בריאותית וחברתית ● מפגיעה ביכולות האקדמיות ועד התפתחות הפרעות חרדה וסיכון מוגבר למחלות - הממצאים מדאיגים, אבל לחוקרות שדיברנו איתן יש גם מסרים מעודדים, וכמה המלצות שאפשר ליישם כבר עכשיו

תדרוך ביטחוני בארה''ב בראשות הנשיא טראמפ בזמן המלחמה עם איראן / צילום: ap, Daniel Torok/The White House

בין הנחות למציאות: על החישובים שמאחורי הפעולות של וושינגטון וטהרן

פחות משבועיים אל תוך המערכה מול איראן, וכבר מתברר כי יש פער לא קטן בין הציפיות למה שקורה בפועל - הן מצד ארה"ב והן מצד איראן ● כעת נראה כי "מלחמת הכפייה המהירה ששני הצדדים דמיינו הפכה למערכת שחיקה" וכי שאלת ההכרעה היא פוליטית יותר מאשר צבאית

מיכל מור / צילום: שלומי יוסף

היזמת מאחורי החברה הביטחונית שהנפיקה בזמן מלחמה: "החיילים קוראים לנו פרוט נינג'ה"

מיכל מור הקימה את SmartShooter כדי לאפשר ללוחמים בשטח לפגוע במטרה כבר מהכדור הראשון ● עם עסקאות מול 25 צבאות בעולם - בשבוע שעבר היא הנפיקה אותה בתל אביב תחת אש ● ראיון מיוחד

דירה במרכז הארץ שנפגעה מטיל איראני / צילום: כבאות והצלה לישראל

הדירה ניזוקה, השוכר עזב: מי נושא בעלויות בזמן מלחמה?

המלחמה עלולה לייצר חיכוכים לא פשוטים בין בעלי דירות לדיירים ● עו"ד הדר ארבל מסבירה אם היעדר ממ"ד הוא עילה לעזיבה, כיצד מס רכוש נכנס לתמונה, ומה קורה כשהמדינה היא זו שמורה על פינוי היישוב ● שאלת השעה

אורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: יח''צ

מנכ"ל ישראייר מגלה: כך חילצה החברה מאות ישראלים תחת אש

אורי סירקיס בראיון טעון על המבצע המורכב בדובאי תחת איומי טילים, מחירי הכרטיסים וחברות התעופה הזרות - ש"שואפות להחליש את המקומיות" ● על סוגיית הלינה לנוסעים שנתקעו: "החוק הקיים לא נכתב למצבי קיצון שבהם השמיים נסגרים"

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הריבית על הפיקדונות בבנקים נשחקת. מי הציע את הגבוהה ביותר?

בנק ישראל פרסם את נתוני הריבית על הפיקדונות של הבנקים לחודש פברואר, מהם עולה ירידה שלישית ברציפות ● מי שסגר את כספו בפקדון בנקאי קיבל ריבית ממוצעת של 3.8% ● וואן זירו מובילה עם ריבית של 5.43%, ואילו הריבית הנמוכה ביותר היא של בנק מסד

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

משותפות למתחרות: מי ימלא את הוואקום שהותיר האקזיט של וויז?

בשעה שמיליארדי דולרים זורמים לחשבונות המייסדים, בשוק הסייבר הישראלי מתכוננים לטלטלה ● המכירה של וויז לגוגל הופכת את אמזון ומיקרוסופט משותפות אסטרטגיות למתחרות מודאגות, שמתחילות לחמש את "היורשות" הישראליות ● כך נראה הקרב החדש על השליטה בענן

ירידות חדות בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בורסת תל אביב ננעלה בירידות; מדד הבנקים ירד ב-3%, מניית איי.סי.אל זינקה ב-7%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.5%, מדד ת"א 90 איבד כ-2% ● מדדי הבנייה ורשתות השיווק ירדו בחדות גם הם ● המשקיעים עוקבים אחר העלייה המחודשת במחירי הנפט וההתחממות בחזית מול חיזבאללה ● נפט מסוג ברנט נגע שוב ברמת ה-100 דולר לחבית ● וגם: בנק ההשקעות שמעריך - מניית ענקית הענן הזו צפויה להכפיל את שווייה

אולם תצוגה של GEELY / צילום: יח''צ

"פיזור הסיכונים" של יבואני הרכב הישראלים באירופה נושא פירות

מכירות כלי הרכב מצטמצמות בשל המלחמה, אך היבואנים הישראלים מרחיבים במהירות את פעילותם באירופה - מאוסטריה ורומניה ועד יוון ● במקביל מושקים בישראל דגמים חדשים ומעודכנים, לעיתים גם במחירים נמוכים יותר ● השבוע בענף הרכב

מימין: יו''ר הסוכנות היהודית, אלוף (במיל) דורון אלמוג, ראש עיריית ב''ש רוביק דנילוביץ, מנכ''ל הסוכנות היהודית יהודה סטון, מנכ''לית עיריית ב''ש ליז עובדיה, ראש מינהלת ישראל בסוכנות היהודית עו״ד דפנה קירו כהן / צילום: גיא יחיאלי, הסוכנות היהודית

המינהלת החדשה שתסייע לנפגעי "שאגת הארי"

הסוכנות היהודית מקימה את "מינהלת ישראל", שתחזק אוכלוסיות שנפגעו מירי טילים ● בנק מזרחי טפחות יוצא בתוכנית "בוסט לעסקים", שבמסגרתה יעניק הטבה חד-פעמית לתושבי גבול הצפון ● וזה המותג שהשיק השבוע השבוע חנות פופ-אפ בקניון עופר רמת אביב ● אירועים ומינויים