גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדור חיפוש קרובים אונליין: פייסבוק, לאן נעלמו החברים שלי?

פייסבוק שולטת שליטה מלאה בתכנים שלנו – מה נראה, מתי וכמה, ועד כמה הפוסט שלנו ייחשף לאחרים ● אך האלגוריתם שלה, שקובע זאת, נותר עמום ומאפשר למניפולטורים לנצל אותו על חשבוננו ● דרושה שקיפות

פייסבוק, איפה החברים שלי? / אילוסטרציה: Shutterstock
פייסבוק, איפה החברים שלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

הפוסט הוויראלי המטעה, לפיו השינוי באלגוריתם של פייסבוק חושף אותנו ל-25 חברים בלבד הולך ומתפוגג בימים אלה, לאחר שזכה לשיתופים של מיליוני אנשים ברחבי העולם. כפי שפורסם ב"גלובס" בשבוע שעבר אין בכך כל אמת, מה שלא הפריע לרבים להשתכנע שאכן, הם חשים לאחרונה בשינוי דרמטי בחשיפה שלהם לתכנים שמעניינים אותם וחמור מכך - הם חשים שאיש מחבריהם לא קורא את מה שהם כותבים בפייסבוק. כלומר, איש מלבד אותם 25 בני מזל שנבחרו באופן שרירותי ואולי אף אקראי על ידי פייסבוק, רק משום שהגיבו לנו מתישהו ולא עשו סתם לייק.

העובדה שכל כך הרבה אנשים טרחו לשתף את המתיחה הזו, מעידה על הבעיה המרכזית: פייסבוק שולטת באופן מוחלט ובלעדי בניתוב המסרים שלנו ושל חברינו. יתרה מזאת, למיליארדי האנשים החברים בה לא רק שאין שליטה על הניתוב הזה, אלא שגם אין להם מושג כיצד הוא מתבצע, מהם הקריטריונים לחשיפת הדברים שהם כותבים לאוכלוסיות שונות, לכמה אנשים מגיעים הדברים שלהם, מתי ולמה. אין שקיפות, אין הסברה מסודרת, ואין גם את מי לשאול. זאת אומרת, אתם מוזמנים כמובן לשאול מה שאתם רוצים בערוצים הדלים שפייסבוק מעמידה לרשותנו כדי לפנות אליה, אבל אל תתפלאו אם לא תקבלו תשובות.

אינסוף ניחושים והערכות התפרסמו בשנים האחרונות לגבי האופן שבו מתנהל האלגוריתם של פייסבוק, הקובע מה מהפוסטים של החברים שלנו ברשת יגיע אלינו, מתי ובאיזה מינון וכמובן להפך: מה מהפוסטים שאנחנו כותבים יגיע אל מי מהחברים שלנו ברשת. ברור שלא ניתן לצפות לחשיפה דו צדדית מוחלטת שכן מספר החברים הממוצע של משתמש בפייסבוק כפול מספר הפוסטים הממוצע של כל אחד היה גורם להצפה מיידית של כולנו באינסוף תוכן, שרובו ככל הנראה לא מעניין. לפיכך יש צורך באלגוריתם חכם שיידע לסנן, למיין ולהחליט מה עובר למי ומתי. המתיחה המטעה גרמה לאנשים להאמין שמספיק שמישהו כותב הערה כתגובה לפוסט שלנו כדי להעלות את החשיפה שלנו אליו, וכדי לוודא שמה שהוא כותב יגיע אלינו.

אלא שבפועל פייסבוק יודעת עלינו כל כך הרבה נתונים, שההנחה הפשטנית הזו פשוט איננה עומדת במבחן המציאות. האינטליגנציה המלאכותית שפייסבוק מפעילה יכולה לקחת בחשבון אלפי פרמטרים כמו המכנה המשותף בין לייקים שאנחנו מעניקים לפוסטים שונים, דעות שאנחנו כותבים בנושאים מגוונים, חוויות שאנחנו מתעדים, אולי אפילו העוויות הפנים שלנו בתמונות שונות המופיעות בהקשרים כאלה ואחרים, ועוד. כל אלה משוקללים לכלל החלטה לגבי החשיפה הפוטנציאלית שלנו לפוסט של חברה ברשת החברתית והחשיפה שלה לפוסט שלנו. מיליארדי החלטות כאלו מתקבלות על ידי האלגוריתם של פייסבוק בכל יום והן אלו שקובעות בסופו של דבר את חוויית השימוש שלנו ברשת.

השאלה המתבקשת היא, מהו הקו המנחה של האלגוריתם. האם מנהליו הנחו אותו לגרום לנו לסקרנות ולמתח מסוים בכל פעם מחדש כדי לשכנע אותנו לשוב אל פייסבוק לעיתים תכופות יותר? או שאולי להפך, הם הנחו את האלגוריתם להציג את הישן והמוכר כדי לגרום לנו לחוויה נינוחה ומרגיעה בהנחה שהיא זו שתגרום לנו לשימוש תכוף יותר ברשת? הציניקנים יגידו שההנחיה פשוטה: לייצר כמה שיותר הכנסות לפייסבוק, בכל דרך אפשרית.

מארק צוקרברג הרבה לדבר השנה על המוטיבציה שלו ושל אנשיו לגרום לנו לתקשר יותר עם האנשים שקרובים לליבנו. הוא אמר את הדברים גם לאור הדיווח כי ברבעון האחרון של שנת 2017 הייתה נפילה של כ-50 מליון שעות של שימוש בפייסבוק מדי יום. ירידה בשעות השימוש בפייסבוק מיתרגמת מיידית לירידה בהכנסות מפרסומות, ומכאן שסביר להניח שההנחיה הגורפת לאלגוריתם היא לעשות מה שצריך כדי שכולנו נבלה שם יותר זמן. ושוב, בהיעדר שקיפות, כל מה שיכולים מיליארדי המשתמשים בפייסבוק לעשות הוא לנחש ולהניח הנחות סבירות אך לא מבוססות על מידע אמין שהחברה יכולה הייתה לספק לנו, אילו רק רצתה.

איפה בכל זאת כן יש שליטה מסוימת בתפוצת התכנים בפייסבוק? בדפים עסקיים. שם ניתן לשלם כדי לכוון לקהלים מסוימים, על פי קריטריונים כמו דמוגרפיה, קבוצות השתייכות, תחומי עניין ועוד. אבל, גם בדפים העסקיים נשמרת העמימות. בעלי הדפים העסקיים משלמים הרבה כסף כדי להגיע לקהל "שלהם" ואין להם באמת שליטה מדויקת באשר לחשיפה של התכנים, על אף שתמורת תשלום הם יכולים להגיע לדרגת דיוק גבוהה בהרבה מזו של המשתמש הפשוט.

את מי משרתת העמימות האופפת את האלגוריתם של פייסבוק? את בעלי הממון שזוכים ליתרון משמעותי בגלל היכולת שלהם להשקיע אינסוף כסף בהחדרת המסרים שלהם דרך דפים עסקיים. וגם, למרבה האירוניה, את מי שיכולים לייצר פרופילים מזויפים ובכך לשלוט בהתפשטות המסרים שלהם בדרכי מרמה מניפולטיביות. התוצאה היא שמי שמרמים, מזייפים, וגונבים את דעתו של הציבור בשיטות נכלוליות עד פליליות, הם המרוויחים הגדולים מהסודיות האופפת את האלגוריתמים של פייסבוק. ומולם, המשתמשים הפשוטים, כל אותם המיליונים שטרחו להעתיק הודעה מפוברקת בתקווה שיצליחו להעלות את החשיפה שלהם הם המפסידים, בכל המובנים.

האם יש מקום להתערבות הרגולטורים בנושא הזה? בהחלט כן. אמנם, לפי מה שראינו בחקירה הצולבת של צוקרברג בקונגרס האמריקאי לפני מספר חודשים, המחוקקים לא ממש מבינים על מה הם מדברים. אבל ברגע שיבינו את הנושא המורכב הזה, ניתן לצפות מהם שידרשו מפייסבוק לפעול ביתר שקיפות באשר לאלגוריתמים שלה.

לא ייתכן שהאנשים שבזכותם פייסבוק היא כל כך רווחית וכל כך גדולה (כל אחד מאיתנו) אינם יודעים לאן מועברים הדברים שלהם ומי זוכה לראותם; לא ייתכן שאין להם אפשרות לשלוט ולמנן את המסרים המגיעים אליהם מהאנשים החשובים להם באמת. אולי מספרם הוא 25 ואולי הוא גדול בהרבה, אבל יש לנו הזכות המלאה להחליט מתי שרק נרצה אל מי בדיוק יגיעו התכנים אותם אנחנו משתפים ומיהם אותם האנשים שאת העדכונים שלהם אנחנו רוצים לראות בכל פעם מחדש. 

עוד כתבות

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי־ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן, וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת ת"א לבינלאומיות

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון