גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדור חיפוש קרובים אונליין: פייסבוק, לאן נעלמו החברים שלי?

פייסבוק שולטת שליטה מלאה בתכנים שלנו – מה נראה, מתי וכמה, ועד כמה הפוסט שלנו ייחשף לאחרים ● אך האלגוריתם שלה, שקובע זאת, נותר עמום ומאפשר למניפולטורים לנצל אותו על חשבוננו ● דרושה שקיפות

פייסבוק, איפה החברים שלי? / אילוסטרציה: Shutterstock
פייסבוק, איפה החברים שלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

הפוסט הוויראלי המטעה, לפיו השינוי באלגוריתם של פייסבוק חושף אותנו ל-25 חברים בלבד הולך ומתפוגג בימים אלה, לאחר שזכה לשיתופים של מיליוני אנשים ברחבי העולם. כפי שפורסם ב"גלובס" בשבוע שעבר אין בכך כל אמת, מה שלא הפריע לרבים להשתכנע שאכן, הם חשים לאחרונה בשינוי דרמטי בחשיפה שלהם לתכנים שמעניינים אותם וחמור מכך - הם חשים שאיש מחבריהם לא קורא את מה שהם כותבים בפייסבוק. כלומר, איש מלבד אותם 25 בני מזל שנבחרו באופן שרירותי ואולי אף אקראי על ידי פייסבוק, רק משום שהגיבו לנו מתישהו ולא עשו סתם לייק.

העובדה שכל כך הרבה אנשים טרחו לשתף את המתיחה הזו, מעידה על הבעיה המרכזית: פייסבוק שולטת באופן מוחלט ובלעדי בניתוב המסרים שלנו ושל חברינו. יתרה מזאת, למיליארדי האנשים החברים בה לא רק שאין שליטה על הניתוב הזה, אלא שגם אין להם מושג כיצד הוא מתבצע, מהם הקריטריונים לחשיפת הדברים שהם כותבים לאוכלוסיות שונות, לכמה אנשים מגיעים הדברים שלהם, מתי ולמה. אין שקיפות, אין הסברה מסודרת, ואין גם את מי לשאול. זאת אומרת, אתם מוזמנים כמובן לשאול מה שאתם רוצים בערוצים הדלים שפייסבוק מעמידה לרשותנו כדי לפנות אליה, אבל אל תתפלאו אם לא תקבלו תשובות.

אינסוף ניחושים והערכות התפרסמו בשנים האחרונות לגבי האופן שבו מתנהל האלגוריתם של פייסבוק, הקובע מה מהפוסטים של החברים שלנו ברשת יגיע אלינו, מתי ובאיזה מינון וכמובן להפך: מה מהפוסטים שאנחנו כותבים יגיע אל מי מהחברים שלנו ברשת. ברור שלא ניתן לצפות לחשיפה דו צדדית מוחלטת שכן מספר החברים הממוצע של משתמש בפייסבוק כפול מספר הפוסטים הממוצע של כל אחד היה גורם להצפה מיידית של כולנו באינסוף תוכן, שרובו ככל הנראה לא מעניין. לפיכך יש צורך באלגוריתם חכם שיידע לסנן, למיין ולהחליט מה עובר למי ומתי. המתיחה המטעה גרמה לאנשים להאמין שמספיק שמישהו כותב הערה כתגובה לפוסט שלנו כדי להעלות את החשיפה שלנו אליו, וכדי לוודא שמה שהוא כותב יגיע אלינו.

אלא שבפועל פייסבוק יודעת עלינו כל כך הרבה נתונים, שההנחה הפשטנית הזו פשוט איננה עומדת במבחן המציאות. האינטליגנציה המלאכותית שפייסבוק מפעילה יכולה לקחת בחשבון אלפי פרמטרים כמו המכנה המשותף בין לייקים שאנחנו מעניקים לפוסטים שונים, דעות שאנחנו כותבים בנושאים מגוונים, חוויות שאנחנו מתעדים, אולי אפילו העוויות הפנים שלנו בתמונות שונות המופיעות בהקשרים כאלה ואחרים, ועוד. כל אלה משוקללים לכלל החלטה לגבי החשיפה הפוטנציאלית שלנו לפוסט של חברה ברשת החברתית והחשיפה שלה לפוסט שלנו. מיליארדי החלטות כאלו מתקבלות על ידי האלגוריתם של פייסבוק בכל יום והן אלו שקובעות בסופו של דבר את חוויית השימוש שלנו ברשת.

השאלה המתבקשת היא, מהו הקו המנחה של האלגוריתם. האם מנהליו הנחו אותו לגרום לנו לסקרנות ולמתח מסוים בכל פעם מחדש כדי לשכנע אותנו לשוב אל פייסבוק לעיתים תכופות יותר? או שאולי להפך, הם הנחו את האלגוריתם להציג את הישן והמוכר כדי לגרום לנו לחוויה נינוחה ומרגיעה בהנחה שהיא זו שתגרום לנו לשימוש תכוף יותר ברשת? הציניקנים יגידו שההנחיה פשוטה: לייצר כמה שיותר הכנסות לפייסבוק, בכל דרך אפשרית.

מארק צוקרברג הרבה לדבר השנה על המוטיבציה שלו ושל אנשיו לגרום לנו לתקשר יותר עם האנשים שקרובים לליבנו. הוא אמר את הדברים גם לאור הדיווח כי ברבעון האחרון של שנת 2017 הייתה נפילה של כ-50 מליון שעות של שימוש בפייסבוק מדי יום. ירידה בשעות השימוש בפייסבוק מיתרגמת מיידית לירידה בהכנסות מפרסומות, ומכאן שסביר להניח שההנחיה הגורפת לאלגוריתם היא לעשות מה שצריך כדי שכולנו נבלה שם יותר זמן. ושוב, בהיעדר שקיפות, כל מה שיכולים מיליארדי המשתמשים בפייסבוק לעשות הוא לנחש ולהניח הנחות סבירות אך לא מבוססות על מידע אמין שהחברה יכולה הייתה לספק לנו, אילו רק רצתה.

איפה בכל זאת כן יש שליטה מסוימת בתפוצת התכנים בפייסבוק? בדפים עסקיים. שם ניתן לשלם כדי לכוון לקהלים מסוימים, על פי קריטריונים כמו דמוגרפיה, קבוצות השתייכות, תחומי עניין ועוד. אבל, גם בדפים העסקיים נשמרת העמימות. בעלי הדפים העסקיים משלמים הרבה כסף כדי להגיע לקהל "שלהם" ואין להם באמת שליטה מדויקת באשר לחשיפה של התכנים, על אף שתמורת תשלום הם יכולים להגיע לדרגת דיוק גבוהה בהרבה מזו של המשתמש הפשוט.

את מי משרתת העמימות האופפת את האלגוריתם של פייסבוק? את בעלי הממון שזוכים ליתרון משמעותי בגלל היכולת שלהם להשקיע אינסוף כסף בהחדרת המסרים שלהם דרך דפים עסקיים. וגם, למרבה האירוניה, את מי שיכולים לייצר פרופילים מזויפים ובכך לשלוט בהתפשטות המסרים שלהם בדרכי מרמה מניפולטיביות. התוצאה היא שמי שמרמים, מזייפים, וגונבים את דעתו של הציבור בשיטות נכלוליות עד פליליות, הם המרוויחים הגדולים מהסודיות האופפת את האלגוריתמים של פייסבוק. ומולם, המשתמשים הפשוטים, כל אותם המיליונים שטרחו להעתיק הודעה מפוברקת בתקווה שיצליחו להעלות את החשיפה שלהם הם המפסידים, בכל המובנים.

האם יש מקום להתערבות הרגולטורים בנושא הזה? בהחלט כן. אמנם, לפי מה שראינו בחקירה הצולבת של צוקרברג בקונגרס האמריקאי לפני מספר חודשים, המחוקקים לא ממש מבינים על מה הם מדברים. אבל ברגע שיבינו את הנושא המורכב הזה, ניתן לצפות מהם שידרשו מפייסבוק לפעול ביתר שקיפות באשר לאלגוריתמים שלה.

לא ייתכן שהאנשים שבזכותם פייסבוק היא כל כך רווחית וכל כך גדולה (כל אחד מאיתנו) אינם יודעים לאן מועברים הדברים שלהם ומי זוכה לראותם; לא ייתכן שאין להם אפשרות לשלוט ולמנן את המסרים המגיעים אליהם מהאנשים החשובים להם באמת. אולי מספרם הוא 25 ואולי הוא גדול בהרבה, אבל יש לנו הזכות המלאה להחליט מתי שרק נרצה אל מי בדיוק יגיעו התכנים אותם אנחנו משתפים ומיהם אותם האנשים שאת העדכונים שלהם אנחנו רוצים לראות בכל פעם מחדש. 

עוד כתבות

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

אור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: איל יצהר

הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמנייה נפלה בכ-13% במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המנייה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר בת"א צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"הלכנו להיהרג": מוקד המחאות החדש באיראן, ירי על מפגינים - ואינטרנט שהוחשך

זעקת הגולים האיראנים בז'נווה מול "השטיח האדום" של המשטר ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● בכיר איראני לאל-ג'זירה: "יישום האיומים האחרונים של חמינאי נגד ארה"ב מוכן ברמה המבצעית ונמצא בהישג יד ● הצמצום באבטחת הבכירים - בעקבות עימות בין צה"ל לשב"כ ● עדכונים שוטפים