גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקנסות החדשים של משרד המשפטים מסעירים את הענף

חשיפת "גלובס" מאתמול, שלפיה הוטלו לראשונה קנסות על עורכי-דין שלא מילאו כנדרש את חובתם "לסמן" לקוחות המעוררים חשד שהלבינו הון - מציתה סערה בשוק עריכת-הדין: "לא הגיוני שיחייבו עו"ד לחקור את הלקוח שלו", ו"מי ישלם לי על השעות שאני מקדיש למילוי הטפסים עם הלקוחות?"

הממונה על נותני השירותים העסקיים, עדי קומרינר- פלד../ צילום: שלומי יוסף
הממונה על נותני השירותים העסקיים, עדי קומרינר- פלד../ צילום: שלומי יוסף

"מזעזע שבגלל מילוי לא נכון של טפסים בנוגע לפרטי לקוח, עו"ד סופג קנס של 20 אלף שקל"; "לא הגיוני שיחייבו עו"ד לחקור את הלקוח שלו" ו-"התהפכו היוצרות - עורכי הדין צריכים לעשות את העבודה עבור המדינה ולמצוא מלביני הון בקרב לקוחותיהם, ואם הם לא מסמנים את הלקוח, הם הופכים לנאשמים" - אלו הן רק חלק מהתגובות שהתקבלו ביממה האחרונה לחשיפת "גלובס" מאתמול על העיצומים הראשונים שהוטלו על עורכי-דין שלא מילאו כנדרש את חובתם "לסמן" לקוחות שלהם שעוררו אצלם חשד להלבנת הון.

בשתי החלטות ראשונות אלה הטילה הממונה על נותני השירותים העסקיים במשרד המשפטים, עו"ד קומרינר-פלד, עיצומים כספיים בסך 20 אלף שקל על עו"ד מתחום הנדל"ן ו-2,000 שקל על עורכת-דין מתחום המסים והנדל"ן. מדובר בעיצומים שהוטלו בעקבות מילוי לקוי של טפסים שעל עורכי-דין ורואי-חשבון למלא יחד עם לקוחותיהם, בעקבות תיקון מספר 13 לחוק איסור הלבנת הון, שמחיל עליהם חובות זיהוי ושמירת מידע של לקוחותיהם. לפי החוק, עורכי-דין ורואי-חשבון הנותנים ללקוח שירותים בעלי אופי פיננסי - בין היתר, פעולות בתחום הנדל"ן, קנייה או מכירה של עסק וניהול נכסים וכספים - חייבים לזהות את לקוחותיהם באמצעות טופס מיוחד לפני ביצוע הפעולה, לשמור את המסמכים ולהציגם - בעת שיידרשו לכך - בפני יחידת הפיקוח של משרד המשפטים. זאת, במטרה לחשוף חשדות להלבנת הון בקרב הלקוחות, אם מתעורר חשד שכזה.

תגובות נוספות לפרסום ב"גלובס" על העיצומים, היו: "מי בכלל יודע איך למלא את הטפסים הללו"; או "אני אמור להתחיל להסביר ללקוחות שלי את הדרישות החדשות במקום לספק לו את השירות שבשבילו הוא בא אלי? ומי ישלם לי על השעות שאני מקדיש למילוי הטפסים איתם? - הלקוח בטח לא ישלם".

מתי עו"ד ורו"ח בסיכון גבוה לעיצום כספי? מתי עו"ד ורו"ח בסיכון נמוך לעיצום כספי?

קשיים טכניים ואי-נעימות

הפרסום עורר סערה בשוק עורכי-הדין, למרות שהשלב הזה - שלב הטלת העיצומים על מפרי החוק - היה צפוי. לא מדובר בחוק שהתקבל אתמול, ולפתע פתאום נכנס לתוקף. החוק נכנס לתוקפו בספטמבר 2015, ואכיפתו נעשתה בהדרגה: חצי שנה לאחר שתוקן החוק החלו פניות של הממונה על נותני השירותים העסקיים במשרד המשפטים, עו"ד קומרינר-פלד, אל עורכי-הדין ורואי-החשבון בבקשה לקבל את הטפסים שמילאו מכוח החוק; הממונה בחנה את תשובות עורכי-הדין; בחלק מהמשרדים התבצעה ביקורת פתע פיסית במשרד; ורק כשנה וחצי לאחר כניסתו לתוקף של החוק - בינואר השנה - התכנסה לראשונה ועדת העיצומים, שדנה בשני המקרים שנחשפו ב"גלובס".

מאז תחילת הביקורות (בפברואר 2016) ועד היום, נערכו 3,604 ביקורות מרחוק, התקבלו 2,320 תשובות מעורכי-דין שנדרשו להציג את הטפסים שמילאו בפני הממונה על נותני השירות, אך טרם נבדקו כל הטפסים הללו. במקרים שבהם נמצאו ליקויים קלים או ליקויים שאינם מצדיקים פניה לוועדת העיצומים, נשלחו אל המבוקרים מכתבים ובהם פירוט הליקויים שנמצאו. עד כה נשלחו 289 מכתבים כאלה.

העיצומים, שעליהם דיווח "גלובס" אתמול, ניתנו במאי השנה, כך שחלפו כמעט שלוש שנים מאז שהחוק נכנס לתוקפו ועד להטלת העיצומים בפועל. ובכל זאת, משיחות שקיימנו עם עורכי-דין שונים היום עולה, כי השוק עדיין אינו ערוך לדרישות החדשות, חלק מעורכי-הדין כלל לא מודעים לחובות החלות עליהם, ואלה שכן מודעים לא בהכרח הפנימו אותן או הבינו את המשמעות של אי-עמידה בהן. בנוסף, עורכי-הדין מספרים כי הם נתקלים בקשיים "טכניים" במילוי הטפסים על פי חוק, וכן באי נעימויות מול לקוחותיהם.

אכיפה במספרים

"נדרשת עבודת הטמעה"

לטענת עו"ד יעל גרוסמן, יו"ר (משותף) של הוועדה לאיסור הלבנת הון בלשכת עוה"ד, הרשות לאיסור הלבנת הון קפצה מהר מדי לשלב העיצומים. "זו האחריות והחובה של הרשות להדריך את עורכי-הדין ולהטמיע את החובות החדשות", היא אומרת. "נקיטת סנקציות היא קיצור דרך שהרשות נוקטת בה במקום לבצע את עבודת ההטמעה הנדרשת. הרשות עושה מפעם לפעם הדרכות בנושא, בשיתוף עם הלשכה, אבל עורכי-דין מעטים משתתפים בהדרכות האלה. זאת, משום שרבים אינם מודעים כלל לעצם העובדה שמוטלות עליהם חובות מלכתחילה. חובתה של הרשות להביא את עצם קיומן של החובות לכלל עורכי-הדין ולא רק לאלה שקוראים עיתונות כלכלית".

 בישראל אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש.

עו"ד גרוסמן: "זו דרישה מעורכי-הדין לבצע מטלה שלא הוטלה עליהם עד היום. כשמדובר בסקטור שלם שמכניסים אותו לעולם חדש ולא מוכר צריך לדאוג ליידע אותו, ו'לגייס' אותו קודם בדרכים חיוביות, ורק אם זה לא יצליח - להתחיל להטיל סנקציות. צריך להסביר על החשיבות של זיהוי הכסף ה'מלוכלך' ולהצביע על הבעיות שיש בביצוע פעולות בכסף 'מלוכלך', ורק בשלב הבא להטיל את העיצומים על מה שנתפס כאי-מילוי חובות טכניות כשבפועל הן מהותיות".

עוד מוסיפה עו"ד גרוסמן, כי "הטפסים שעורכי-הדין נדרשים להחתים עליהם את הלקוחות הם מאוד לא ברורים, לא מותאמים למציאות ולעיתים קרובות לא סבירים. אם עו"ד נדרש למשל לברר עם הלקוח את מקור הכסף לרכישת דירה שהלקוח מחזיק בה כבר 30 שנה, ברור למה עורכי-דין רבים מתקשים למלא את הטופס. דוגמה נוספת: עורכי-הדין נדרשים לבצע הליכי זיהוי ללקוחות שאיתם הם עובדים שנים, וגם לחברים ולידידים. וכן - עורכי-הדין נדרשים לזהות בעלי שליטה בחברות שבהן השליטה מבוזרת".

בשתי החלטות העיצומים שניתנו במאי ושהתפרסמו ב"גלובס" אתמול, בהרחבה חזרה על עצמה הטענה של עורכי-הדין, כי הם לא ממש מבינים מהן החובות החלות עליהם בדיוק, ולכן לא מילאו את הטפסים כמו שצריך. עורכת-הדין שספגה קנס בסך 2,000 שקל, הסבירה בנוסף שלעיתים היא מרגישה שלא בנוח לשאול את הלקוח שאלות הנוגעות לענייניו האישיים, כשהיא נאלצת לעשות זאת לשם עמידה בדרישות הרגולציה.

מפנימים את החובות

עו"ד אורי גולדמן, המתמחה בחוק איסור הלבנת הון והמעביר בחודשים האחרונים השתלמויות בלשכות עו"ד ורו"ח על החובות החדשות של בעלי המקצוע במסגרת החוק החדש, מסביר כי "מהשאלות שעולות במסגרת ההשתלמויות ניתן לראות, כי יותר ויותר עורכי-דין מפנימים את החובות. הדבר בולט בעיקר במשרדים הגדולים והבינוניים, שהקצו כוח אדם מקצועי לשם כך ('קציני ציות'). אך עם הזמן גם המשרדים הקטנים יותר הבינו שאין ברירה, ונאלצו ללמוד את החובות בעצמם או בעזרת ההשתלמויות שעורכת הלשכה מעת לעת".

לדבריו, "בשלב הראשוני החובות שבודק הממונה הן 'טכניות', של אופן מילוי הטפסים והפרוצדורה, ומוטב היה כי במקרים הראשונים שהגיעו לוועדות הקנסות יומרו באזהרה או שיהיו קנסות סמליים. קנס בגובה 20 אלף שקל אינו מתאים לשלב הנוכחי. קנס כזה מהווה פגיעה גדולה מידי בכיסו של עו"ד העובד לבדו / משרד יחיד. לבטח, כאשר המועד שלגביו בוחן הממונה את מועד קיום החובות הוא מועד בדיעבד, מועד שלגביו לא היה ברור לעורכי-דין רבים כיצד יש לקיים החובות".

היום אלה עוה"ד, רוה"ח והבנקים - מחר כל בעל מקצוע

עו"ד טל עצמון, ראש מחלקת מיסים במשרד גולדפרב-זליגמן, סבור ש"באופן עקרוני זה בסדר שעורכי דין צריכים לבדוק את הלקוחות שלהם, כי יכולים לנצל לרעה את שירותים לצורך הלבנת הון. אני רוצה למנוע מצב שאלקעידה או איזה עבריין ברוסיה רוכש פה חברות או קונה כאן נדל"ן ומלבין הון". "אבל", הוא מוסיף, ו"זה אבל גדול - יש כאן מדרון חלקלק, שאם הרשויות חושבות לנצל את החוק הזה כדי להפוך את עורכי הדין לשומרי הסף בכל מה שקשור בחוק איסור הלבנת הון, שהוא חוק מאוד רחב, ואמורים לעשות בדיקות מדוקדקות מה קורה אתו בחו"ל ובעצם לעשות את העבודה של הרשויות- זה בעייתי, ולא מקובל. זה לא שם עדיין, אבל אם זה ידרדר לשם זה יהיה מאוד מאוד בעייתי, וזו לא הייתה כוונת החוק".

עו"ד קרן זרקו זמיר, המתמחה במיסוי והלבנת הון, מוסיפה, כי "הקנסות המדוברים אמנם ניתנו על פי חוק, אך עבורנו הם מהווים סימן למגמה המתמשכת של ההפרטה של המדינה ושחרור עצמי שלה מכלל תחומי אחריותה. מעבר לכך, החלטות כאלו עלולות להביא לפגיעה במידת האמון של האזרחים בגורמי המקצוע המייצגים אותם, שאמורים לשרת את האינטרסים שלהם, אך מחויבים על פי חוק לפעול לפי אינטרס אחר. הדבר עלול לפגוע בזכות הבסיסית של אזרחים לייצוג הולם.

היום אלו עורכי הדין, רואי החשבון, הבנקים וגורמים נוספים המחויבים לבדוק ולחקור את הלקוחות שלהם בשם המחוקק, מחר זה יכול להיות כל בעל מקצוע אחר שהרשויות יחייבו אותו לעשות את עבודתן במקומן - לא זו הדרך".

קנס של 20 אלף שקל בגין אי-מילוי טפסים נשמע מאוד גבוה, ואולם החוק מאפשר להטיל מעל 2 מיליון שקל על אותה הפרה. ועדת העיצומים התייחסה לכך שהייתה מתונה בקביעת הקנסות, כיוון שמדובר בחוק חדש. יש להניח כי גובה הקנסות יגדל ויותר מקרים יגיעו לבחינה שיפוטית בעתיד.

אולם הממונה על נותני השירותים העסקיים, עו"ד קומרינר-פלד, הסבירה ל"גלובס", כי המטרה היא להימנע מהטלת עיצומים, ולגרום לכך שהשוק יפנים טוב יותר את החובות שלו, כך שהטפסים ימולאו כנדרש. לדבריה, "המטרה שלנו היא לצמצם מקרים שעולים לוועדת עיצומים. אנחנו רוצים לוודא
שעורכי-הדין ורואי-החשבון עושים מה שהם צריכים. אם אנחנו רואים הפרות מהותיות נעלה אותם לוועדת עיצומים, אבל אנחנו מקווים שלא יהיה גל כזה. זה הכל שאלה של מה יעלו הביקורות.

"יש הבדל בין עורכי-דין שלא ידעו למלא טופס ומילאו אותו לא נכון לבין ממש כאלה שלא ביצעו את חובתם כלל. המקרים האחרונים הם אלו שעלו לוועדה. כבר עכשיו עוד אחד או שניים שעתידים לעלות לוועדת העיצומים, אבל אנחנו מקווים שזה לא יהיה במסות. רוב עורכי הדין מודעים לחובות שלהם. נכון, הם לא תמיד מבצעים את זה בצורה הכי טובה, אבל זה לא מסלול אוטומטי שבו הם יגיעו לוועדת עיצומים". 

"זה סתם כסת"ח. מי שמלבין הון לא משיב לנו תשובות אמיתיות"

התרעומת בשוק עורכי הדין סובבת סביב טופס אחד שבו אמורים הלקוחות למלא את פרטיהם, ועורך הדין אמור לאשר כי הוא מזהה אותם והם אלה שחתמו על הטופס. אז מדוע הוא מעורר כל כך הרבה רגשות שליליים?

עו"ד מוכר מתחום הנדל"ן, ראש מחלקה במשרד מוביל, שעבר לאחרונה ביקורת של הממונה על נותני השירותים העסקיים מסביר: "זו מעמסה רצינית על עורכי הדין. זה דורש הדרכה של כל הצוות במשרד. כל תיק נדל"ן דורש מילוי טופס. אתה פוגש לקוח חדש ואתה מיד צריך לשאול אותו שאלות מאוד חודרניות, שיוצרות אצלו תחושות של אי נעימות. אפילו אדם רגיל מהשורה, שאין לו מה להסתיר, מתחיל להרגיש לא נח כששואלים אותו על מקור הכספים שלו".

מעבר לכך, מסביר אותו עו"ד, יש המון פרוצדורות סביב הטפסים, וכבר נולדה תעשייה שעושה כסף מלנסות לחסוך לעורכי הדין את המעמסה. "כדי לנסות להתמודד עם הבירוקרטיה התקשרנו עם חברה שמנפיקה את הטפסים באופן ממוחשב, וזה עולה לי הרבה מאוד כסף. אני שולח את הטפסים של החברה אל הלקוח, הוא אמור למלא את זה בבית ואז צריך להגיע אלי שאאשר את החתימה, אבל זה אף פעם לא קורה. הלקוחות אף פעם לא ממלאים את זה".

מסתבר שהוקמו מספר חברות המספקות שירותי קיצור דרך ל"מילוי טפסים" לעורכי הדין, והשירות עולה לא מעט. אבל לעוה"ד ששוחח עם "גלובס" השירות לא עזר. בשורה התחתונה, אומר אותו עו"ד, "זו מעמסה אדירה שבמרבית המקרים היא חסרת תועלת. זה סתם כסת"ח. אין בזה ערך אמתי, כי מי שמלבין הון לא משיב לי בטופס תשובה אמתית ולי אין באמת את הכלים לבדוק אותו. ואז, או שאני צריך להיות זהיר באופן קיצוני ולוותר על הלקוח או שאני צריך לקחת את הסיכון על הכתפיים שלי - וזה לא הגיוני בעליל". 

הממונה על נותני שירות עסקי במשרד המשפטים, עו"ד עדי קומרינר-פלד, מסרה בתגובה: "תיקון 13 לחוק איסור הלבנת הון, הפך את עורכי הדין ורואי החשבון לשומרי סף, כחלק ממשטר איסור הלבנת הון ומימון טרור החל במדינת ישראל, ובדומה למשטרים החלים ברוב מדינות העולם. לפי התיקון, על עורכי הדין ורואי החשבון להימנע מביצוע פעולות לגביהן קיים סיכון גבוה להלבנת הון או מימון טרור. לצורך כך עליהם לבדוק את מלוא הפרטים הנוגעים לשירות המבוקש מהם, ולוודא כי טופס הכרת הלקוח מולא כראוי. הטופס הינו חלק מהצו שחוקק. מאז כניסת החוק לתוקף, ואף קודם לכן, נעשו מאמצי הסברה משמעותיים על מנת להנגיש לנותני שירות עסקי את חובותיהם. באתר יחידת הממונה על נותני שירות עסקי, ניתן למצוא מענה לשאלות רבות המתעוררות בנושא, כמו גם פרטים ליצירת קשר לקבלת סיוע מטעם היחידה.  

"הממונה על נותני שירות עסקי פועלת על מנת לפקח על נותני השירות ולוודא כי הם עומדים בחובות המוטלות עליהן, כאמור. רק במקרים בהם ממצאי הביקורת מעידים על הפרה משמעותית של החוק יובא הדבר בפני ועדת העיצומים. סכום העיצום הכספי נקבע בהתאם להיקף ההפרה, לאופייה וליתר נסיבות המקרה. 

"נדגיש כי בביקורות רבות התגלו ליקויים באופן מילוי הטפסים. ברובם המוחלט של המקרים אלו, נשלחו אל המבוקרים מכתבים בהם צוינו הליקויים והובהר כיצד יש לנהוג בעתיד. מקרים אלה לא הובאו בפני ועדת העיצומים".

עוד כתבות

סניף מקדונלד'ס / צילום: shutterstock

מקדונלד'ס ביטלה הסדרי בלעדיות במרכזים מסחריים והבדיקה של רשות התחרות תיסגר

במסגרת הבדיקה שנערכה התברר לממונה על התחרות, מיכל הלפרין, כי עוד טרם תחילת בדיקתה של רשות התחרות פעלה הרשת לביטול הסכמי הבלעדיות שהיו לה במרכזים מסחריים

ג'ף בזוס / צילום: רויטרס  Shannon Stapleton

בהינף יד: אמזון מבקשת להמציא מחדש את האופן שבו אנו משלמים

ענקית הטק בונה מסופים בחנויות שיאפשרו לקונים לקשור את המידע מכרטיסי האשראי שלהם לכף־היד ● במילים אחרות, הקונה יוכל לשלם בהינף יד, בלי להוציא כרטיס או טלפון חכם

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין / צילום: יונתן זינדל

הדיון בחסינות נתניהו מתקרב: אדלשטיין יכנס את המליאה בשבוע הבא

מליאת הכנסת תכונס ביום שלישי הבא ● אדלשטיין: "הליך הדיון בבקשת החסינות של ראש הממשלה הפך למזוהם"

מטוס התובלה של אל על  / צילום: מיכל רז-חיימוביץ, גלובס

ביהמ"ש אישר ייצוגית נגד אל על ו-3 חברות תעופה בגין "קרטל המטענים"

עמותת הצלחה טוענת כי תיאום מחירים בין אל על, בריטיש איירוויז, לופטהנזה וסוויס גרמו לנזקים של כ-613 מיליון שקל

דב קוטלר / צילום: גדי דגון, יח"צ

קוטלר מתחיל לעשות שינויים בבנק הפועלים: מבטל את חטיבת מחזיקי עניין

חטיבת מחזיקי עניין בבנק מבוטלת פחות מחמש שנים לאחר שהוקמה ● מרבית הפעילויות שהיו תחת החטיבה של יעל דרומי, שפורשת מהבנק, יוכפפו כעת לחטיבת משאבי אנוש שבהובלת עמית אוברקוביץ'

הצפות בתל אביב ובאיילון / צילום: דוברות משטרת ישראל, יח"צ

ההצפות מחיות את התוכנית להסטת המים מתוואי האיילון

התוכנית תקדם סלילת קו רכבת באיילון, מנגד משמעות אישורה היא הקפאת בנייה לצד תוואי

אורלי לוי-אבקסיס, העבודה-גשר-מרצ  / צילום: ניר סלקמן

כמה חמורה האבטלה הסמויה של חדרי הניתוח הציבוריים בישראל

בעוד התורים לטיפול מתארכים, חדרי ניתוח ציבוריים עומדים לפעמים שוממים - בעיקר אחה"צ • למרות שורת יוזמות ממשלתיות לצמצום התופעה, עדיין לא ברור אם חל שיפור בניצול החדרים: משרד הבריאות אינו אוסף מידע • "המשרוקית" פנתה לבתי החולים ומצאה שיפור חלקי בלבד

פאדי פרח, משקיע ומתווך נדל"ן בגליל וביוון / צילום: איל יצהר, גלובס

הכירו את מתווך הנכסים מהגליל שהתייאש מישראל וגילה את אתונה

המתווך פאדי פרח מנצרת התמחה במציאת נכסים למשקיעים באזור מגוריו ● עם העלאת המס לדירה שנייה ל-8% הכול התייבש, וזרם המשקיעים פנה מעבר לים - והוא בעקבותיו ● האזינו לפודקאסט "כסף בקיר"

וואטסאפ/ צילום: shutterstock

התקלה בוואטסאפ תוקנה חלקית: חלק מהמשתמשים חזרו לשגרה

(עדכון) - דיווחים על תקלה בשליחת מדיה באפליקציה החלו להתקבל החל משעה 13:00, וזאת במספר מדינות

לב לבייב / צילום: תמר מצפי

המוסדיים אמרו כן ללבייב: הבטיח לעצמו החזקה של 92% לפחות במניות אפי פיתוח

ההיענות הגבוהה תאפשר ללבייב לפעול למחיקת מניות אפי פיתוח, הפועלת בשוק הנדל"ן של מוסקבה, מהמסחר בבורסת לונדון ● לבייב הגיש באוקטובר הצעה במחיר של 30 סנט למניה, ובחודש שעבר שדרג את הצעתו ל-39.4 סנט למניה

 הנשיא והבורסה / איור: גיל ג'יבלי

הנשיא והבורסה: השווקים כבשו שיאים חדשים

טראמפ ייזכר כמי שלחץ ותקף את הבנק המרכזי במטרה שיוריד עוד את הריבית מעבר לרמתה האפסית, על מנת להמריץ את הפעילות הכלכלית - גם אם זה בא על חשבון הגדלת החוב ● שלוש שנות נשיאות. פרויקט מיוחד

שרון שלום / צילום: כדיה לוי

בכיר נוסף במשרד הביטחון מצטרף להנהלת חברת הסייבר ההתקפי NSO

שרון שלום, שהיה ראש המטה של שר הביטחון, יעבור לחברת הסייבר השנויה במחלוקת, שתוכנה שלה שימשה לכאורה לריגול נגד עיתונאים ומתנגדי משטר במשטרים אפלים ● בתחילת החודש נודע כי הצנזורית הראשית מנהלת מגעים להצטרף לחברה, ואף ביקשה להקדים את פרישתה מצה"ל

אלון קצף  / צילום:תמר מצפי

דיוידשילד-פספורטכארד נהפכת לחברת ביטוח - ואייל בן שלוש יכהן בה כיו"ר

החברה, שנמצאת בבעלות אלון קצף וחברת הביטוח האמריקאית White Mountains, קיבלה את אישור רשות שוק ההון ● החברה תפעל ישירות מול הציבור, וגם תמשיך במכירת ביטוח דרך סוכנים

ג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון / צילום: רויטרס Rex Curry

הלחץ מצד אמזון, נייק ואיקאה לא עזר: מושל טנסי יחתום על חוק שמונע זכות אימוץ מלהט"בים

החוק מגן על סוכנויות אימוץ ומעונות שלא מעניקים שירות למשפחות להט"בים ● למרות המחאה, החברות לא הודיעו שהן מתכננות לשנות את פעילותן בטנסי בתגובה להודעת המושל

דונלד טראמפ / צילום: Gettyimages/Anadolu Agency

זו הכלכלה, טמבלים: 3 שנות נשיאות, 5 מגמות בולטות בכלכלה האמריקאית

בתום שלוש שנים בבית הלבן, הכלכלה האמריקאית נמצאת בנסיקה בפרמטרים רבים: אבטלה, עוני, תעסוקה, מדדי הבורסה ועוד • השאלה המרכזית היא האם הגאות צריכה להיות משויכת לטראמפ שלוקח עליה קרדיט, או שמדובר בהמשך מגמה שהחלה בתקופת אובמה ● שלוש שנות נשיאות. פרויקט מיוחד

אבי טיומקין / צילום: תמר מצפי

מה היה לאבי טיומקין להגיד לאחר שזומן לרשות ני"ע

יועץ קרנות הגידור אבי טיומקין, הוזמן באחרונה לביקור ברשות לניירות ערך, כדי להעביר סקירת מאקרו כחלק מתוכנית ההרצאות של מחלקת תאגידים

יעקב לוקסנבורג / צילום: גיזי

אפריקה בידי לוקסי: לפידות קפיטל הבטיחה גיוס של 115 מיליון שקל באג"ח להמרה

חברת ההשקעות של יעקב לוקסנבורג השלימה את כל המקורות הדרושים לה לרכישת הבעלות המלאה בקבוצת אפריקה ישראל ● עם הגופים שהשתתפו במכרז המוסדי נמנים ילין לפידות, קרן נוקד וקרנות הנאמנות של אי.בי.אי ומור

אבי גבאי \ צילום: איל יצהר

מנהל הטכנולוגיות של סלקום רון שבילי עוזב

שבילי הודיע על עזיבה לתפקיד חדש שטרם פורסם ● אבי גבאי נכנס היום לתפקידו כמנכ"ל סלקום במקומו של ניר שטרן

אופיר כהן/  צילום: יחצ

מינויים חדשים בזרוע הדיגיטל של קבוצת מקאן

אופיר כהן, עד לאחרונה המשנה למנכ"ל יוניברסל מקאן דיגיטל, מונה למנכ"ל החברה ● בנוסף מצטרף לקבוצה רון כספית, אחד הדמויות המוערכות בענף בתחום ה-CRM והמרקטינג אוטומיישן, שמונה למנכ"ל MRM - חברת הדאטה החדשה שהקימה מקאן

בלומברג/  צילום: רויטרס, PETER HENDERSON

ההוצאה חסרת התקדים של בלומברג משנה את כלכלת הבחירות בארה"ב

מה הסכום שהוציא המיליארדר הדמוקרטי עד נקודה זו, כמה עלה לו ספוט תשדיר של 60 שניות במחצית משחק הסופרבול הקרוב, ומה הסיבה שהוא מתקיף את נשיא ארה"ב? ● "יש תחושה שבלומברג עושה משהו שהמפלגה שלו לא יכולה לעשות – ללכת בכוח נגד טראמפ"