קובי פרץ / צילום: שלומי יוסף
למרות שרק לא מזמן השתחרר מהכלא במסגרת חנינה שקיבל מנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, נראה "שהרומן" של הזמר קובי פרץ עם בתי המשפט לא רוצה להסתיים.
בקשת רשות ערעור שהגיש הזמר קובי פרץ על תנאי מעצר הבית הלילי שלו זכתה לתמיהה מצד שופט ביהמ"ש העליון, יצחק עמית, על כך שנעדרה ממנה עובדה חשובה והיא: הסכמתו לתנאי המעצר הלילי שנקבעו בעניינו בביהמ"ש המחוזי מרכז בלוד.
בהחלטה שניתנה היום אחר הצהריים (ג'), הביע השופט עמית "תמיהה", כיצד הגיש פרץ בקשת רשות ערעור על החלטה הקובעת כי פרץ (המבקש) יישאר במעצר בית לילי בין השעות 06:00-03:00 וזאת אומר השופט "כאשר מפרוטוקול הדיון מיום 24.7.2018 עולה כי בא כוח המבקש הסכים לכך".
בעניין זה ציין השופט עמית אולי ברטוריקה ביקורתית כי העובדה שבאי כוחו של פרץ הסכימו מפורשות לתנאי מעצר הבית הלילי שלו ושהופיעה בפרוטוקול הדיון, "לא הוזכרה בבקשה" (בקשת רשות ערעור שהגיש - מ' ש').
לפי ההחלטה, לזמר ניתנה האפשרות לחזור בו מהסכמתו לתנאי מעצר הבית ולחזור ולפנות לביהמ"ש המחוזי בת"א שידון בבקשתו ולאח"כ, תינתן החלטה מנומקת שבית משפט של ערעור יוכל לבחון אותה. על פרץ המיוצג בהליך על ידי עורכי הדין שני אילוז ואלדן דנינו, לנמק עד 28.9, מדוע שבקשתו לערער על תנאי שחרורו לאור קביעותיו של השופט עמית.
אולם, אל תופתעו אם הפרשה תסתיים בסופו של דבר גם בלי התערבות של ביהמ"ש העליון. זאת לאור הצעתו של השופט עמית לצדדים לנסות ולהגיע להסכמה ביניהם על שינוי שעות מעצר הבית באופן שיתחשב בנתונים העובדתיים אותם העלה פרץ בבקשת רשות הערעור שהגיש (הבקשה עצמה חסויה).
השמטת הכנסות של 5.2 מיליון שקל
נזכיר כי הזמר הורשע בחודש מארס אשתקד בהשמטת הכנסות בהיקף של כ-5.2 מיליון שקל וכן בהשמטת מס עסקאות בסך של כ-830 אלף שקל. שופטת בית משפט השלום בתל-אביב, לימור מרגולין-יחידי, קבעה כי פרץ דיווח לרשויות על פחות מרבע מהכנסותיו - והכול בשל תאוות-בצע.
בהמשך הגישו גם פרץ וגם הפרקליטות ערעורים הדדיים על הכרעת הדין ועל גזר הדין. הפרקליטות, באמצעות עו"ד הילה גבאי, הגישה ערעור על קולת העונש שהוטל על פרץ לטענתה, וביקשה מבית המשפט המחוזי להטיל על הזמר 4 שנות מאסר בגין הרשעתו בעבירות מס ולא להסתפק במאסר של שנתיים שהוטל עליו
מנגד, פרץ הגיש ערעור על הרשעתו ועל העונש שנגזר עליו, תוך שהוא טוען להגנה מן הצדק, ובנוסף מעלה שורה של טענות נגד אמרגנו לשעבר, יוחאי יעיש, ששימש כעד נגדו במשפט וכן על שיטות חישוב העלמות המס שלו.
פרץ החל לרצות את מאסרו בכלא מעשיהו באוקטובר 2017, לאחר שהורשע בעבירות מס חמורות. עונשו נגזר תחילה לשנתיים מאסר בפועל, אך הופחת לשנה וחצי בעקבות ערעור שהגיש הזמר. בהמשך לכך הגיש פרץ בקשת חנינה לנשיא המדינה, תוך שהוא מתייחס בין היתר לנסיבותיו האישיות ולכך שאיבד את כל רכושו ומעמדו בעקבות אישומי המס. בקשת החנינה הראשונה שהגיש הזמר נדחתה , ואולם בקשה שנייה שהגיש התקבלה כאמור.
כוכב הזמר הים-תיכוני השתחרר לביתו לאחר שועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר הורתה על שחרורו ב-15 ליולי. וזאת, לאחר שריצה 9 חודשי מאסר בפועל. הנשיא ריבלין נעתר לבקשת החנינה השנייה שהגיש עו"ד חיים לוי המלווה אותו וקיצר בכך את תקופת מאסרו של פרץ בחצי, מ-18 חודשי מאסר בפועל ל-9 חודשים.
פרץ, יכול היה למלט את עצמו מעונש המאסר אם רק היה מסכים להסדר הטיעון המקל שהציעו לו הרשויות טרם הגשת כתב האישום נגדו. כפי שנחשף ב"גלובס", בראשית החקירה נגדו דחה פרץ הסדר טיעון שסוכם מול עורך דינו דאז, עו"ד אודי ברזילי.
תגובתם של עוה"ד שני אילוז ואלדן דנינו באי כוחו של קובי פרץ: ההחלטה להטיל מעצר בית לילי מנוגדת לכל הגיון, ובניגוד לתנאים המוטלים על אסירים בעלי מאפיינים דומים, ביהמש המחוזי נעתר חלקית לבקשתינו, ועל כן הוגשה בקשת רשות ערעור. מעצר בית לילי יש להטיל במקרים שישנה מסוכנות ולא כמו במקרה הזה, תנאי זה מקשה על חזרתו המלאה לעבודתו כזמר המופיע באירועים, ביהמש העליון מודע לנסיבות היחודיות של מקרה זה ושולח בהחלטתו את הצדדים להתדיין.