חירונה/ צילומים: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב,
קתדרלה איקונית, חומות עתיקות שמקיפות עיר ציורית עם מבוך של סמטאות צרות ומיקום מושלם בין ברצלונה, חופי קוסטה ברווה וצרפת במרחק שעה נסיעה בלבד. לחירונה (Girona) שבצפון קטלוניה יש כל מה שצריך כדי להפוך למתחרה ראויה במפת יעדי התיירות של ספרד. ובכל זאת, במשך שנים התיירים הגיעו אליה במסגרת נופש בקוסטה ברווה או כטיול יום היוצא מברצלונה ומשלב גם את פיגרס השכנה, עיירת הולדתו של סלבדור דאלי, בה שוכן מוזיאון דאלי הפופולרי. אבל לחירונה מגיע יותר. הרבה יותר.
הסיפור שלה מתחיל אי-שם בשנת 218 לפני הספירה, אז הגיעו אליה הרומאים. המיקום האסטרטגי הפך אותה לאטרקטיבית במיוחד לאורך שנות ההיסטוריה, ובמאות השנים שלאחר מכן היא עברה בין ידיים רומיות, ויזיגוטיות, מוסלמיות, צרפתיות וספרדיות, הייתה לדוכסות ונסיכות ונכבשה בידי קרל הגדול ואחריו גם בידי נפוליאון בונפרטה, עד ששוחררה על ידי הצבא הספרדי.
התלאות שעברה חירונה הקנו לה את עושרה ההיסטורי והיופי הייחודי שנוצר מהחותם שהותיר אחריו כל שליט, וגם את השם "עיר אלף הכיבושים". נראה שלא רק עיר אלף הכיבושים, אלא גם אלף השמות: בפי הספרדים היא חירונה; הקטלאנים הוגים ג'ירונה או ז'ירונה. בישראל היא נקראת לעיתים גירונה, בגלל חוסר הבנה של הפונטיקה הספרדית. והיא גם קרויה "עיר הגאונים" על ידי יהודי ספרד, כיוון שהייתה מרכז תורני גדול, ובה נולדו ופעלו, בין היתר, רבי יונה גירונדי והרמב"ן - רבי משה בן נחמן.
ברוכים הבאים לבראבוס
נהר האוניאר החוצה את חירונה מקדם את פניהם של המבקרים בעיר העתיקה. חמישה גשרים נמתחים מעליו, מכולם נפרש מחזה מרהיב של חזיתות הבניינים הצבעוניות הפונות לנהר. האטרקטיבי מבין הגשרים הוא Pont de les Peixateries Velles היפה והאדום, הנקרא גם "גשר אייפל", שתוכנן על ידי המהנדס והאדריכל הצרפתי גוסטב אייפל. שנתיים מאוחר יותר בנה אייפל גם את המגדל המפורסם בפריז, שהקנה לו את תהילתו, ותושבי חירונה ניצלו את המוניטין שלו על מנת להתבשם בקצת אבק כוכבים אדריכלי.
בצידו השני של הגשר ממתינה שדרת העצמאות - המדרחוב השוקק של העיר העתיקה. מקום הבילוי האולטימטיבי של העיר בכל שעות היום והערב, מלא בחנויות, מסעדות, ברים ואווירת חופש.
החומה הגבוהה שהקיפה את העיר עוד בימי הביניים השתמרה כמעט בשלמותה, והליכה לאורכה היא חוויה עם נוף מקסים, במיוחד אם עולים לאחד ממגדלי התצפית המשובצים לאורך החומות. דרך קשתות האבן והסמטאות התלולות המטפסות לאורך הרובע היהודי מגיעים לקתדרלה שבפסגת העיר. נוסף עליה, ברחבי העיר העתיקה פזורות כנסיות, קפלות ובזיליקות עתיקות רבות, כמו גם מנזר יפהפה. מגדלי הקתדרלה וצריחי הכנסיות החולשים על העיר נראים היטב מכל פינה, ויחד עם מבני האבן והשערים בין סמטאות העיר, התחושה היא של מסע בזמן.
התפאורה המיוחדת שמספקת חירונה לא נעלמה מעיני המפיקים של סדרת הפנטזיה המצליחה "משחקי הכס", שצילמו בה את עונתה השישית. הסדרה עטורת הפרסים, שסוחפת אחריה מיליוני מעריצים בכל רחבי העולם, מתרחשת בעולם בדיוני המדמה את תקופת ימי הביניים, וכך הפכה חירונה לסט של הערים מעלה מלך, בראבוס ואולדטאון. מעריציה המושבעים של הסדרה מטיילים בעולם בעקבות אתרי הצילום שלה, וההזדמנות התיירותית נוצלה היטב על ידי מדריכי טיולים וסוכנויות, שמציעים סיורים מודרכים בעיר.
השנתיים האחרונות מאז שודרה העונה שצולמה בחירונה הן תור הזהב של התיירות בעיר. על אף שמצלמות אינן זרות לרחובות חירונה, בהם צולמו גם הסרטים "הבושם - סיפורו של רוצח" ו"הנזיר" הצרפתי, אף אחד מהסרטים לא עשה לעיר מה שעשתה הסדרה המצליחה: 3.5 מיליון אירו זרמו לכלכלת חירונה רק בקיץ שלאחר שידור העונה השישית. "אפקט משחקי הכס" השפיע על התיירות לא רק בקרב צופי הסדרה, אלא תרם ליחסי הציבור של העיר באופן כללי ועורר בה עניין מחודש.
היהודים של חירונה
הרובע היהודי בחירונה, על סמטאותיו המתפתלות, רחובות האבן הצרים שלו והמעברים המקושתים הרבים, היה מפורסם עוד הרבה לפני שהפך לעיר הדמיונית בראבוס. הליכה ברחובותיו היא מסע אל ימי הביניים, וגם שיטוט ללא מטרה בין הסמטאות חושף עוד ועוד פינות יפות ועתיקות. הרובע נקרא גם "אל קאל", ככל הנראה מהמילה העברית קהל או מהמילה הספרדית Calle, רחוב.
הוא נבנה על ידי הרומאים ונחשב לאחד מהרובעים היהודים המעניינים, המפוארים והשמורים ביותר בספרד ובאירופה כולה. כבר מהמאה ה-9 לספירה הייתה חירונה מוקד יהודי עם קהילה ענפה, ואחת הגדולות בתקופת תור הזהב, אשר מנתה בשיאה מעל 30 אלף איש. כאן ייסדו את המרכז הראשון ללימוד הקבלה, והרב הראשי של יהודי קטלוניה היה הרמב"ן, שנולד בחירונה והתגורר ברובע היהודי עד שעלה לארץ ישראל.
אומרים שהאבנים ברובע היהודי מדברות ולוחשות את סיפור התלאות של יהודי חירונה, ולכן מבקרים רבים מצמידים את אוזנם אל קירות האבן העתיקים, במיוחד ברחוב פורסה, לבו של הרובע. הסיבה היא שבאחד הפוגרומים שבוצעו ביהודי חירונה בשנת 1391, פרצו המונים לבתי היהודים, נעלו אותם במגדל ואילצו אותם להמיר את דתם תוך כדי שהם צועקים "התנצרות או מוות". האגדה מספרת שצעקות התושבים וקולות היהודים עדיין מהדהדים בסמטאות.
בעקבות גירוש ספרד אין כיום כמעט יהודים בחירונה, אך העירייה שיקמה ושימרה את מבני הקהילה, והרובע הוא אחד ממנועי התיירות של העיר. ניתן לראות בו שרידים מחיי הקהילה היהודית שלפני הגירוש, כולל בתי כנסת, בתים בהם התגוררו ראשי הקהילה ואפילו את מרכז היהדות בונסטרוק סה פורטה, הקרוי של שם הרמב"ן, שתחתיו נמצאים מוזיאון ההיסטוריה היהודית ובית הכנסת של הרמב"ן.
על אף החשיבות של הרובע היהודי לתיירות בחירונה, השליטה הבלתי מעורערת בעיר והאטרקציה מספר אחת היא הקתדרלה הגדולה הניצבת בלב העיר העתיקה, שהחלה להיבנות כבר במאה ה-11. זהו מבנה מרשים לא רק בשל גודלו, אלא בזכות החזית הבארוקית והבנייה האדריכלית הייחודית, אשר משלבת סגנונות אדריכליים שונים: רומנסקית, גותית ואפילו מורית. הביקור בתוך הקתדרלה חושף פסלים מתקופת ימי הביניים, ציורי קיר מרהיבים ושטיח קיר ססגוני הנמצא באוצר הקתדרלה, המתאר את בריאת העולם. הקתדרלה הצופה על כל העיר מתנשאת מעל גבעה, והכניסה אליה מתבצעת דרך 90 מדרגות רחבות, שגם הן, כמובן, מככבות באחת הסצנות הבלתי נשכחות של "משחקי הכס".
לא הרחק מן הקתדרלה נמצאים המרחצאות הערביים. זהו מבנה קטן אך מרשים, בסגנון ובעיצוב רומנסקי, שנבנה בהשראת בתי המרחץ הרומיים ושימש את עשירי העיר. מאחר ובתוך המבנה שולבו אלמנטים עיצוביים בעלי אופי מוסלמי, נחשבו המרחצאות בתחילה לשריד מהתקופה המורית בעיר, ומכאן שמם. המרחצאות מהווים אתר ארכיאולוגי תיירותי ואינם פעילים יותר. הפעם היחידה שהשתמשו בהם במאה האחרונה הייתה, איך לא, בצילומי "משחקי הכס", במהלכם נלחמה אריה סטארק באסופית, לעיני הרוחצים המשתאים.
גם אם מעולם לא צפיתם באף פרק של "משחקי הכס", כמו כותבת שורות אלו, אתם צפויים להתאהב בחירונה. מדריך הלונלי פלאנט תיאר את העיר כ"תיבת תכשיטים של מוזיאונים, גלריות וכנסיות גותיות", ואם תפנו מספיק זמן לשיטוט ברחובות, תוכלו לגלות את כל אוצרותיה.
מבראבוס ועד ואלנטיס - תיירות "משחקי הכס"
ספרד: לא רק חירונה מארחת את אתרי הצילום של הסדרה, בעיקר את העיר בראבוס. ברצלונה שימשה גם כאחד הלוקיישנים של העיר קארת', סרגוסה היא וולאנטיס, וקורדובה וסביליה - דורן. הארמון המלכותי של דורן הוא ארמון אלקזר שסביליה, ואילו פלאזה דה טורוס דה אוסונה, זירת השוורים של העיר, מייצגת את בורות הלחימה של מירין.
מלטה: ארמון הגראנד מססטר בוואלטה - מייצג בכבוד את המבצר האדום שבמעלה מלך, עיר הבירה של ווסטרוז. העיר העתיקה מדינה מגלמת את שער מעלה מלך. מבצר מנואל הוא הספט הגדול של באילור.
קרואטיה: גם דוברובניק מצטלמת כמעלה מלך, בעוד גני המבצר האדום - המשמשים זירה לסצנות רבות במעלה מלך - הם הגן הבוטני טרסטנו שנמצא מחוץ לדוברובניק. העיר שיבניק, מארחת גם היא את בראבוס,. קתדרלת סנט ג'יימס בעיר היא "בית שחור ולבן", מקדשו של האל מרובה הפנים.
אירלנד הצפונית: טירת ווארד במחוז דאון מגלמת את ווינטרפל, בעוד היערות של הטירה צולמו בכלל במחוז אחר, בפארק טולימור. במחצבה נטושה בשם מגרהרמורנה במחוז אנטרים נבנו החומה, טירת שחור וארדהום.
דארק הדג'ס (Dark Hedges), גם היא במחוז אנטרים, היא הדרך למעלה מלך, שנחשבת לאחד מכבישי החוף היפים באירלנד ובעולם. נמל העיירה באלינטוי משמש בסדרה כנמל של איי הברזל. מערות קאשנדון (Cushendun) במחוז אנטרים הן המקום המסתורי בו ילדה הכוהנת האדומה את הצל הרצחני.
איסלנד: קרחון וואטניוקול, עם מישורי קרח ופסגות מושלגות ולגונות קרחונים משמש כאתר הצילומים המרכזי של העולם שמעבר לחומה. המערה של ג'ון וייגריט היא אתר בשם גריוטאג'ה (Grjoragja) שיש בו מעיין תרמלי חם. בניגוד למוצג בסדרה, בעולם האמיתי הרחצה אסורה.
מרוקו: מפרץ העבדים הידוע לשמצה (יונקאי ופנטוס) צולמו באתר מפורסם במרוקו, איית בן חדו, מבצר שהוא עיר שלמה עשויה מבוץ. העיר אסוואירה שעל חוף האוקיינוס האטלנטי של מרוקו מגלמת את אסטפור, עיר העבדים ומקום הכשרתם של "הבלתי טמאים".