סלפי של עולה לרגל עם הכעבה במכה./ רויטרס ,Zohra Bensemra
בהלת הקניות של לפני החגים בישראל היא תופעה ידועה. מזון, בגדים, מתנות ועוד שלל מוצרים - כל משפחה מוציאה אלפי שקלים לפני החגים, והרשתות והחנויות מכפילות את המחזורים. קחו את זה ואת עיד אל-אדחא, חג הקורבן, ותכפילו פי 250 ויותר - ותקבלו את אחד ממנועי הצריכה הגדולים של העולם המוסלמי.
בעולם יש, לפי הערכות, 1.5 מיליארד מוסלמים, רבים מהם במדינות דרום- מזרח אסיה. באינדונזיה, למשל, יש יותר מ-200 מיליון מוסלמים, בפקיסטן כ- 150 מיליון, ומצרים היא המדינה הערבית מוסלמית הגדולה ביותר, עם 66 מיליון אזרחים מוסלמים. מנהגי החג קובעים רף הוצאות גבוה, על בגדים, מתנות לבני המשפחה, חלוקת נדבות, שחיטת כבשים ונסיעות לביקורי משפחות.
איך זה בא לידי ביטוי במספרים? במצרים, למשל, ההערכה המקומית היא כי סל ההוצאות לחג מגיע לכ-1,000 לירות מצריות (50 דולר) לנפש, כלומר יותר מ-3 מיליארד דולר נשפכים לשווקים, בעיקר לפני החג אך גם במהלכו. במונחי הכלכלה המצרית מדובר בסכומים בעלי משמעות רבה, שכן הכלכלה המקומית המתאוששת מקבלת זריקת מזומנים נוספת כשמן לגלגליה.
במצרים, וביתר שאת בטורקיה ובאיראן, הימים האלה מלווים בקמפיינים למען התוצרת המקומית, כדי להפנות את הוצאות החג לקידום התעשייה. באיראן וטורקיה זה ממונף, כמובן, בשל העיצומים האמריקניים. כך, בטורקיה מסע פרסום שלם מקדם את תעשיית המיצים הממותקים המקומית, המכונים בשם הגנרי המוכר גם לנו, "גזוז", על חשבונן של קוקה-קולה ופפסי האמריקניות. באיראן הקמפיין מתמקד בתעשיית הטקסטיל והביגוד, שכן אחד מהמנהגים הנפוצים בחג הוא קניית בגדים חדשים, ובמודעות פרסומת רבות מסומן איקס ירוק (צבע המהפכה האסלאמית) על מכנסי ג'ינס ליווי'ס אמריקניים.
לשלוח הביתה סלפי עם הכעבה
אחת מחמש המצוות החשובות ביותר לאסלאם היא מצוות החאג', העלייה לרגל, למקומות הקדושים בערב הסעודית. עיד אל-אדחא הוא אחד משני המועדים העיקריים לקיום המצווה. החג מציין את הנכונות של אברהם אבינו לציית למצוות האל ולהקריב את בנו ישמעאל (המחליף בגרסת העקדה האסלאמית את יצחק), ועומד בניסיונות הפיתוי של השטן להימנע מהקרבת בנו. האירוע מתרחש לפי הקוראן בהר ערפאת, הסמוך למכה.
עולי הרגל שוהים בסעודיה לאורך 4-5 ימי החג, מבקרים באתרים הקדושים, לנים, אוכלים וגם קונים לא מעט מתנות ומזכרות. לפי הפרסומים, עד כה הגיעו השבוע לסעודיה 2.4 מיליון עולי רגל מכל העולם, ואתרי חדשות כלכליים מקומיים מעריכים כי המבקרים ישאירו במדינה עד סוף החג כ-1.5 מיליארד דולר. הסכום הזה אינו משמעותי במיוחד לכלכלה הסעודית, הנשענת על תעשיית הנפט, אבל יורש העצר מוחמד בן סלמאן מטפח תוכניות להרחבת המגזר התיירותי הזה פי כמה, כחלק מאסטרטגיית סעודיה החדשה שלו. במסגרת זו, מוקמים כעת במדינה לא פחות מ-500 בתי מלון חדשים, שדה התעופה במכה נמצא בתוכנית הרחבה, ומערכת הכבישים נמצאת בתנופת הרחבה וסלילה.
בממשלה הסעודית ישנה מנהלת העוסקת רק בעלייה לרגל, והיא הקימה בשנים האחרונות עיר אוהלים ברובע מינה במכה, שבה 100 אלף אוהלים ממוזגים ומאובזרים היכולים להכיל 3 מיליון אורחים. המחיר שם זול יחסית, בין 10 ל-50 ריאל סעודי (השווה בערכו לשקל) ללילה. ליד עיר האוהלים הוקמו דוכני אוכל, שירותים ציבוריים ניידים, תחנות משטרה ופיקוח, וגם מרכזי אינטרנט הומים כך שניתן לשלוח את תמונות הסלפי עם הכעבה הביתה, למשפחה ולחברים.
מאות בתי המלון במכה והאזור הם ברמות טובות עד מפוארות, ואם חשקה נפשכם בלינה בלה מרידיאן בעיר, תשלמו היום 2,200 שקלים ללילה לזוג, לעומת 500-1,000 ללילה במועד רגיל. השנה הוסיפו השלטונות גם את אופציית קפסולות השינה, שנועדו לעולי רגל מעוטי יכולת ואשר הלינה בהם מוגבלת בזמן אך חינמית.
בעקבות לקחי העבר, ובעיקר אסונות שבהם נמחצו למוות אלפי עולי רגל (האסון האחרון שבהם התרחש לפני שלוש שנים, ובו נהרגו יותר מ-2,000 עולי רגל), השקיעה הממשלה הסעודית עשרות מיליארדי דולרים בבניית דרכים נוחות ורחבות, בטיחות ואבטחה, וכך כמעט 100 אלף שוטרים ופקחים מאבטחים את חמשת ימי החג.
עם הבאים לסעודיה השבוע נמנים גם 5,200 מוסלמים פלסטינים משטחי הגדה המערבית, ועוד כ-4,000 ערבים ישראלים. רובם עוברים במעברי הגבול לירדן ומשם ממשיכים באוטובוסים למכה, מיעוטם מגיעים בטיסות דרך קהיר או רבת עמון.
שוחטים את הציבור עם מחירי הצאן והבקר
המוסלמים חוגגים בכל העולם את החג, ואחד מהביטויים העיקריים לכך הוא שחיטת הכבשים, העיזים והפרות. הנוהג הוא כי כל משפחה שוחטת לפחות בעל חיים אחד, לרוב כבשים, מעט עיזים, ובשנים האחרונות יותר ויותר פרות. באינדונזיה, למשל, המדינה המוסלמית הגדולה ביותר, נשחטים לאורך ימי החג כ-2.3 מיליון כבשים ועוד כ-250 אלף פרות. חלק ניכר מהם מגיע מאוסטרליה וניו זילנד אל מדינת האיים, כמו גם אל המדינות המוסלמיות האחרות, בשבועות שלפני החג בציים שלמים של אוניות להובלת בקר. בכסף, אינדונזיה לבדה מוציאה כ-750 מיליון דולר על הפרות והכבשים שנועדו לשחיטה. בפקיסטן האדוקה יותר נשחטים כ-10 מיליון בעלי חיים במהלך החג.
אבל הצרות והבעיות של העולם המוסלמי משפיעות גם על עיד אל-אדחא. בלוב, המתקשה להתאושש ממלחמת האזרחים, מעורר החג התמרמרות רבה בשל עליית מחירי הכבשים לשחיטה. מחיר ממוצע של כבשה האמיר ל-700 דולר בשל מחסור בשווקים, ירידת ערך הלירה הלובית והבעיות ביצוא הנפט בעקבות הקרבות הנמשכים במזרח המדינה. בטורקיה ובירדן מיליוני הפליטים מסוריה יוצרים ביקוש גבוה לכבשים ומעלים את המחירים. בכמה ערים בדרום טורקיה ובצפונה של ירדן הפגינו תושבים במחאה על עליות המחירים לקראת החג.
בישראל ובשטחי הרשות הפלסטינית הכלכלה נהנית מהחג. הקלות של מתאם הפעולות בשטחים, כמו שעות פעילות ארוכות במיוחד של המעברים לגדה, הביאו לתנועה גדולה במיוחד של ערבים ישראלים לשווקים בערים הפלסטיניות. ג'נין, אחת הבולטות ביעדי הבילוי והקניות של ערביי ישראל, מקבלת מדי סוף שבוע 12 אלף כלי רכב של ישראלים, רובם המכריע ערבים הבאים לקניות. בסוף השבוע האחרון לפני החג המספר הזה הוכפל, ותנועה ערה במיוחד נרשמת גם בימי החג עצמו.
לשכת המסחר המקומית בג'נין העריכה כי בסוף שבוע רגיל מותירים הערבים הישראלים בעיר קרוב למיליון שקל, ובעשרת הימים שסביב החג המספר המוערך מגיע ל-10 מיליון. הכסף יוצא בעיקר על קניית בגדים ומתנות שמחיריהם זולים מהמחירים בישראל בכ-30%, וגם על בתי קפה ומסעדות. ערים נוספות הנהנות מהטרנד הערבי ישראלי הזה הן קלקיליה ורמאללה.