גשר יהודית / הדמיה: חן אדריכלים
הנה סיפור פוליטי קטלני מארצות אשר מעבר לים. על גשרים, נתיבי נסיעה, רשעות תחבורתית וההשלכות האפשריות לנבחר הציבור שמתעלל בנהגים, הולכי הרגל ועובדים. ביום שני בהיר אחד במדינת ניו ג'רזי, 9 בספטמבר 2013, נחסמו במפתיע שניים מתוך שלושה נתיבי תחבורה המובילים לתוך עמדות תשלום אגרות (Toll) בחלק העליון של גשר ג'ורג' וושינגטון. מדובר בגשר שיוצא מהעיר פורט-לי בניו ג'רזי ונכנס למנהטן בניו יורק באיזור רחוב 181 מערב, צפונית להארלם. הנתיבים שנחסמו בשעות העומס של הבוקר יצרו פקקי תנועה עצומים ביציאה מפורט-לי, שהיא עירייה מקומית, הנושקת בנהר ההדסון אל מול הצד המערבי-העליון של מנהטן.
הפקקים, הצפיפות, הסכנה התחבורתית והעצבים של הנהגים נגמרו רק ביום שישי, 13 בספטמבר 2013, כאשר מנהל רשות הנמלים במחוז הוציא צו מיוחד לפתיחת הנתיבים.
האם הייתה זו החלטה שגויה של פקיד תחבורה עלום? לא. האם מדובר היה בסגירת נתיבים לשם עבודות שיפוץ? גם לא. תוך זמן לא רב התגלה שצוות יועציו הבכיר של מושל ניו ג'רזי, כריס כריסטי, הורה על סגירת הנתיבים באופן מכוון ומרושע - כדי ליצור "עונש תחבורתי" כנקמה אישית נגד ראש עיריית פורט-לי, מארק סוקוליץ'. חטאו של סוקוליץ', הדמוקרטי, היה שלא תמך במועמדותו של המושל כריסטי הרפובליקני במערכת הבחירות באותה השנה. היועצים ניסו "למרוח" את הציבור ולספר כי הורו לחסום את הנתיבים כדי לבצע "מחקר תחבורתי", אך זה לא הרגיע את הזעם.
הסערה הפוליטית לא איחרה. התובע הכללי של מדינת ניו ג'רזי פתח בחקירה פדרלית וכעבור כשנה הוגשו שלושה כתבי אישום נגד ראש הסגל ושני יועצים בכירים של קריסטי. אחד מהם סגר עסקת טיעון והעיד נגד שני האחרים. קבוצת פושעי התחבורה האלה קיבלו עונשים של 18 חודשים עד שנתיים מאסר. המהומה הפוליטית הזו זכתה לכינוי "ברידג'-גייט".
כריסטי עצמו לא הועמד לדין, אבל חטף מכה פוליטית קשה. עד 2013 הוא נחשב למושל המוצלח, האהוד והמשגשג של ניו ג'רזי. כלי התקשורת אף ציינו אותו כמועמד אפשרי לנשיאות. הוא גם ניסה להתמודד בשנת 2016 - אך הברידג'-גייט רדף אותו. אחרי שהפסיד בפריימריז היה הראשון שהתקרב לדונלד טראמפ, במטרה לזכות בסגנות. בסוף הוא סיפר בגילוי לב לכלי התקשורת, שגם כאשר טראמפ שקל את מי למנות לסגנו, הברידג'-גייט רדף אותו.
תחבורה
סוגיות תחבורתית הן עניין פוליטי. בכל העולם נושא הנסיעות היומיות לעבודה ("יוממות") עומד בליבו של דיון ציבורי סוער. הבעיות דומות בערים גדולות בעולם, לא רק בתל אביב או בגוש דן. המחיר הכלכלי האישי והציבורי, השעות המבוזבזות והקושי להגיע למקום העבודה - הם כמו מס על הציבור. פוליטיקאי שמערים קשיים על העובדים החרוצים שקול לשר אוצר שמעלה מסים. זה פוגע בכיס וזה מרתיח. זה פוגע גם בצמיחה ובטובין הציבוריים הכלליים.
לאחר כל האמור לעיל, המהלך הנמהר של שר התחבורה ישראל כ"ץ אתמול בבוקר אינו ברור. האם החנופה לסיעות החרדיות היא בעלת תועלת פוליטית כה משמעותית עבורו? הוא עומד בראש המשרד שמפעיל מדי שבת עשרות עובדים בכל אחד מן האתרים של הרכבת הקלה. בעוד הם ממשיכים וחופרים, מדוע לסכל לפתע את הפרויקט של "גשר יהודית"? הרי הגשר הזה אמור להיות גם חלק מהובלת הציבור לתוך מה שתהיה בעתיד "תחנת יהודית", שהיא אחת מתחנותיה של הרכבת הקלה.
כמעט כל הגורמים המחליטים בנוגע להקמת הגשר חוסים תחת משרד התחבורה. החברות הממשלתיות הרלבטניות, נתיבי איילון ונת"ע, משוייכות למשרד התחבורה. בכל ישיבות התיאום שנערכו בחצי השנה האחרונה בהשתתפות המשטרה, נת"ע, נתיבי איילון ועיריית תל אביב ישבו גם נציגי משרד התחבורה.
ביוני 2018 כתב ראש אגף ההנדסה בחברת נתיבי איילון, איתמר גולדברגר, למנהל תחום שעות עבודה ומנוחה במשרד הרווחה, אבי חיימוב: "נבחנו כל האפשרויות ההנדסיות להקמת הגשר. לאחר הבחינה, האפשרות הבלעדית להנפתו מכביש איילון היא תוך שלוש סגירות מלאות מגלילות עד לה-גרדיה למשך 24 שעות ו-3 סגירות מלאות מגנות ועד השלום למשך 24 שעות".
עוד המשיך והסביר גולדברגר: "נבחנה חלופה לבצע בימי חול, אולם היא לא מתאפשרת לאור הצורך בהשבתת תנועת הרכבות ותנועת הרכבים בעורק הראשי של מדינת ישראל. החלופה היחידה להנחת הקורות היא בימי שבת". ההדגשה במקור.
בהמשך, ב-14 באוגוסט הנפיק חיימוב את האישורים הדרושים ל-12 עובדים לתקופה מוגבלת. ועל כך כל המהומה.
לשר כ"ץ יש פריימריז בעתיד הקרוב, אך מצבו הפוליטי בתוך הליכוד טוב, ואפילו טוב מאוד. בקרוב בחג הסוכות הוא ייכנס את האירוע השנתי בחצר ביתו. הוא זוכה לאהדה של פעילי הליכוד והוא נתפס בעיניהם כאמין, יציב, בונה כבישי הארץ. הם חושבים שהוא בעל יכולות פוליטיות כבירות רבים רואים בו מועמד ראוי לראשות הממשלה אחרי שנתניהו יסיים. מדוע הוא זקוק לקריצה הזו לחרדים?
נתניהו הרחיב את התהום
בלשכת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אין חיבה לכ"ץ. הוא היה מועמד לפיטורין לפני שנתיים סביב משבר הרכבת. בנוסף, לא שוכחים ולא סולחים לכ"ץ על ראיון לתוכנית "אנשים". כ"ץ היה השר היחיד בזמנו שהתבטא נגד העובדה שנתניהו מחזיק גם במשרד התקשורת. "אני חושב שצריך למנות שר תקשורת", אמר אז תוך שהוא דורך במודע לנתניהו על הבהונות, "אני חולק על ראש הממשלה בעניין הזה. הטיעון שמושמע שכאילו כדי למנוע לחצים רק ראש הממשלה צריך להיות שר התקשורת - אני לא מקבל אותו". באותו הראיון אמרו כ"ץ ואשתו כי הוא מכוון גבוה, לטופ. כ"ץ הוסיף כי בכוונתו להיות ראש הממשלה - אחרי כהונת נתניהו. ורונית כ"ץ, רעייתו רמזה כי היא לא בעניין של הכינוי "גברתי".
נתניהו כבר לא שר התקשורת זה למעלה בשנה. לא בזכות כ"ץ, אלא שוב בזכות אותן עתירות לבג"ץ של חברי הכנסת מן האופוזיציה (יצחק הרצוג, זהבה גלאון) ועותרים ציבוריים, כמו עו"ד שחר בן-מאיר, עו"ד יובל יועז ואחרים. גם בסיפור עצירת הרכבות לפני שנתיים, בג"ץ נשכב על הפסים. היום, עו"ד בן-מאיר עתר לבג"ץ. הפעם, נגד שר התחבורה.
נתניהו תמיד שמח להרחיב את התהום בינו לבין כ"ץ. ביום ד' הוא העביר לתקשורת הודעה באמצעות "גורמים" והבוקר (יום ה') נתניהו אמר את אותם הדברים בקולו: "לא סביר לסגור את התנועה באמצע השבוע באיילון". כ"ץ ממשיך לטעון שאין פערים בינו לבין נתניהו בעניין וכי הקמת הגשר לא תיעשה בשבתות ולא תעשה בימי חול (אולי היא לא תיעשה בכלל? לא ברור).
כ"ץ נגד חולדאי?
הספין הפוליטי של כ"ץ עם הפניית האצבע המאשימה לראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, כאחראי לבלגן - גם הוא לא משכנע. ההחלטה על הקמת הגשר נמצאת בשליטת והחלטת החברות הממשלתיות, משרד התחבורה, המשטרה ורק בסוף הרשימה - תל אביב. ברור שחולדאי נענה מיידית לאתגר והפיק באמצעות הקמפיין שלו הודעה מתריסה בנושא והחלטה לעתור לבג"ץ. אם הוא היה משיב בשם העירייה היה חולדאי מותקף שהוא עושה שימוש בדובר העירוני למטרות מערכת הבחירות, אז הוא הגיב מטעם הקמפיין. החלטה לגיטימית וסבירה.
באחד הרגעים המשעשעים אתמול רואיין חולדאי כשהוא עוטה עליו מעיל חם. ברגע הראשון נדמה היה שמדובר בקטע וידאו של ראש העיר מלפני כמה חודשים, אולי בימים שבהם נחל איילון מתמלא במעט מי גשמים על פסי הרכבות הממלאים אותו לרוב. אך לא, חולדאי נמצא בחופשה פרטית באסטוניה הקרירה. אולי קמפיין מערכת הבחירות לעיריה לא כל כך מעניין אותו. הוא מעדיף לטייל.
למועמדים האחרים לעירייה יש גם מה להגיד בעניין. מיטל להבי אמרה לנו שהעירייה עצמה (כלומר, לא המטה של רון חולדאי) תגיש את העתירה לבג"ץ נגד החלטת כ"ץ. "שר התחבורה הפך להיות שר השבת. הוא זיהה הזדמנות להיות בכותרות. כאשר עצרו את העבודות על הרכבת לפני שנתיים, מרצ היו אלה שיצאו להפגין. אני לא זוכרת את חולדאי מתעורר אז על הסיפור של העבודות הרכבת בשבת".
מי בעצם מחלל את השבת
והנה תהייה לסיום: אם יעבדו על הגשר בימי שבת ויסגרו את הכביש הסואן ביותר במדינה לכל הכיוונים, משמעות הדבר תהיה שפחות אנשים יסעו בו. ובכך, למשך שישה שבועות, השבת תחולל הרבה פחות מן הרגיל.
נציגי החרדים אמורים להריע על כך, ולא להתעצבן ולא לאיים במשברים. במקום מאות אלפי רכבים בכבישי האיילון, יעבדו שם רק כמה אנשים שיניחו קורות פלדה ובטון. אולי החרדים צריכים לשנות כיוון ולעודד כמה שיותר עבודות מוגבלות בשבתות ולנצל את הזדמנות הפז הזו לקמפיין ציבורי מתון בנוגע ליתרונות השבת. לא בכפייה, לא בהטפה ובהתנשאות. אלא בגישה מכילה - הנה שבת, הכבישים סגורים, למה לא לנוח מנוחה חילונית ביתית-משפחתית?
הראייה הצרה המגזרית, צרת האופקים של מובילי דיעה חרדים גורמת להסתגרות ולא לשיחה ישראלית כנה ורחבה על מהות השבת. חבל.