תפיסת הביטחון של ישראל נכתבה פעמיים מאז הקמת המדינה, מספרים לנו במשרד ראש הממשלה, בפעם הראשונה כתב אותה דוד בן-גוריון, ובפעם השנייה - בנימין נתניהו. לשני המסמכים יש נקודת דמיון מעניינת: הם כתובים בעט. המסמך של נתניהו אינו קיים בשום מערכת מחשבים בגלל החשש של ראש הממשלה מריגול ומהדלפות. איום הסייבר מרחף מעל תפיסת הביטחון של נתניהו כצל כבד. אנשים רציניים שנחשפו אליו מעידים שהוא גרם להם לשנות את דעתם על היקף האיומים על ביטחון המדינה. כשמבקשים מהם לפרט, הם מונים שלושה איומים עיקריים: סייבר, סייבר ועוד פעם סייבר.
השורה התחתונה של המסמך הזה איננה חשאית: תקציב הביטחון צפוי לגדול ובאופן משמעותי כבר משנת 2019. את המסקנה הזאת פספסו האנליסטים של סוכנות דירוג האשראי S&P, שהעריכו שתקציב הביטחון ימשיך בשנים הקרובות במגמת ההתכווצות שלו ביחס לתוצר של המשק.
זו הייתה אולי הטעות הבולטת ביותר בהחלטה על העלאת דירוג האשראי של ישראל שקיבלה S&P, אבל לא היחידה, וגם לא החמורה ביותר. האנליסטים לא טעו כמובן בניתוח הנתונים, הם טעו בהבנת הלכי הרוח ובהערכת הווקטורים שמכתיבים כעת את מדיניותה התקציבית של הממשלה.
האנליסטים של S&P המעיטו בהערכת חוסר רצונם של ראש הממשלה ושריו לעצור את הגדלת ההוצאות למען קבוצות לחץ, למשל דרישת תשלום של כמעט 8 מיליארד שקל שהניחו על שולחן הממשלה השוטרים, הסוהרים וגמלאי השב"כ והמוסד. האנליסטים של S&P לא נתנו מספיק משקל להתנגדותם הנחרצת של נתניהו ושר האוצר משה כחלון לפעול להגדלת הכנסות המדינה בדרך המלך של העלאת מסים או ביטול הטבות מס. את הטעות הרביעית, אולי החמורה ביותר, חשף השבוע בנק ישראל: ארבע דרכים מונה בנק ישראל שבהן משפצת ממשלת ישראל את מאזניה בניגוד לכללי חשבונאות מקובלים, באמצעות אגף התקציבים ובהשראת ממשלת יוון שלפני הקריסה. על אחת מהארבע נכתב למשל: "מכירה של קרקעות המדינה מוצגת כהכנסה, במקום להציגה כמימוש נכס, כפי שנעשה עד לשנים האחרונות וכפי שנהוג על פי הסטנדרט החשבונאי המקובל. כיוון שמדובר בסכומים המגיעים כבר לכמה מיליארדי שקלים לשנה, ובטווח הולך ומתרחב של פעילויות, יש בכך כדי להשפיע מהותית על הצגת ההוצאה התקציבית והגירעון (ההדגשה שלי ע"ב)".
הטעות החמישית של S&P היא בעצם ההחלטה להעלות דירוג, החלטה שנותנת אישור ורוח גבית לרוח הרעה שמנשבת במסדרונות משרדי ממשלה: תמשיכו להגדיל הוצאות, תמשיכו לא לטפל בפטורים ממס ואל תגדילו מקורות הכנסה ותמשיכו לרמות אותנו ואת עצמכם בתרגילי חשבונאות יצירתיים.
ארבע אמירות של ישראל כ"ץ
■ "נפתח את קו הרכבת המהיר לירושלים באופן חלקי בערב פסח" (בנסיעת מבחן של הרכבת ב-10 בינואר)
■ "היעד הוא שעד סביבות ראש השנה - הרי צריך לסיים את כל הקו הזה עד הרצליה - שיהיה מחושמל" (בוועדת הכספים ב-26 בפברואר).
■ "הוחלט לנהוג בצורה מחמירה ולעכב את ההפעלה עד לערב חג הסוכות (בוועדה לביקורת המדינה ב-5 במארס)
■"הרכבת תתחיל לעבוד ממש בקרוב אבל יצטרכו לבצע החלפה בנתב"ג מרכבת חשמלית לרכבת רגילה למה? כי יצטרכו להשלים בחודשים הקרובים עבודות בנתיבי איילון במסילות האיילון כדי לחשמל אותן וכדי שאדם יוכל לעלות בירושלים ולרדת בתחנות צפון תל אביב ולהיפך" (השבוע בערוץ 2)
